- ע״ד ספר זכרון תפארת משה יצחק* -
א. מזזענינים השייכים לגמילות חסדים וצדקה
(שבהם צריכה להיות השתדלות יתירה כדי למהר ולזרז הגאולה,
כמ״ש,
שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות"׳,
כמדובר לעיל*)
- כתיבת והדפסת והפצת ספרים בעניני תורה,
במובן מדרשת חדלי על הפסוק* "צדקתו עומדת לעד",
"זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים"
("הספרים 5 קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד")
*.
והזמן גרמא - שבערב ש״ק פרשת משפטים
(שבה מודגש הענין דמשפט וצדקה,
כמדובר לעיל*)
הגיע מבית־ הדפום ספר חדש של עניני תורה.
ובפרטיות יותר:
בספר זה ישנם כו״כ דברי וחידושי תורה - קו התורה; דברי התעוררות ב־ עניני יהדות ותומ״צ - קו העבודה; ו־ פירסומם של תומכי מוסדות תורה ונותני
צדקה
(״מצוה לפרסם עושי מצוה״ץ -קו דגמילות חסדים,
ג׳ העמודים שעליהם העולם עומדי.
ושמא גריסי: משה - קו התורה,
יצחק - קו העבודה,
ותפארת*׳
(קו השלישי)
- גמילות חסדים.
ומעלה נוספת ועיקרית - עריכתו ו־ הוצאתו־לאור באופן נאה ומהודר,
כה־ ציווי בכל עניני תומ״צ: "זה א־לי ואנוהו",
התנאה לפניו במצוות"*׳,
ומודגש במיוחד בנוגע לכתיבת ספר תורה 5 ׳
ספר השיחות - ה׳תשנ״ב
- "ספר תורה״ נאה..
בז־יו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו ב־ שיראי! נאין"",
ועד״ז בנוגע להדפסת ספר של דברי תורה 16 ,
ספר נאה,
נייר נאה ודפוס נאה ובריכה נאה.
ב. ובהמשך לזה יש לעורר שמהם יראו וכן יעשו רבים,
אבל,
אך ורק ב־ עגינים דטוב הנראה והנגלה:
ההוצאה־לאור דספר זה קשורה עם ה״שלושים״ לפטירה רח״ל - ספר זכרון להנפטר,
בבחינת,
צדקתו 1 עומדת לעד"
(זכרון נצח).
ויה״ר שתהיינה הוצאה־לאור של ספרים בעניני תומ״צ אבל מכאן ולהבא אך ורק בטוב הנראה והנגלה,
באופן ד־ ״וחי בהם״״,
״חיינו ואורך ימינו״״,
ארי־
"מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה"•
(בד,
ד־ז ובפרש׳י).
כות ימים ושנים טובות,
ועד בקרוב -בגאולה האמיתית והשלימה - לחיים נצחיים.
ועוד וג״ז עיקר:
כיון ש״שלושים" מבטל כמה עניני אבילות",
ה״ז התחלת ביטול ענין האבילות כולו - בתחיית המתים,
שאז יקויים היעוד 11 "ובלע המות לנצח ומחה ה׳ דמעה מעל כל פגים".
ויש להוסיף,
שענין זה מודגש גם בהקביעות דהשלושים ביום הש״ק מברכים חודש אדר,
"החודש אשר נהפך גו׳ לשמחה"".
ובהדגשה יתירה כשמברכים אדר ראשון,
שבו מודגשת לראשונה ההכרזה
(ע״פ מנהג ישראל חורה היא",
ובתפלה בציבור)
שהשנה היא שנה מעוברת שיש בה אדר ראשון ואדר שני,
ששים יום" - דכיון שב״ששים" מתבטלים עניני איסור",
י״ל שששים יום דחודש אדר רומזים על ביטול
(ועד שמבטלים בפועל")
כל הענינים הבלתי-רצויים,
החל מביטול הענין דהיפך החיים הקשור עם חטא עה״ד,
התחלת ומקור כל הענינים הבלתי־רצויים,
ועד להפיכתם
ש״פ משפטים,
ז״ך שבט,
מבה״ח אדר א׳(ב)
לטוב,
אתהפכאי־ חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא".
ג. ויה״ר הוא העיקר שתיכף ומיד ממש תהי׳ השלימות ד״
(ספר)
זכרו!״ -"ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחושבי שמו"",
"כל הנמצא כתוב בספר"" - "זכרנויי בזכרון טוב לפניך ופקדנו" בפקודת ישועה כו׳",
הישועה העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו.
וכן שלימות העניו ד״ספר" - ספר תורה,
ספרו של משה רבינו - בלימוד "תורה חדשה מאתי תצא"",
תורתו של משיח,
"גואל ראשון
(משה)
הוא גואל
אחרון""
(משיח/ ומתוך שלימות השמחה - "אז ימלא שחוק פינו"",
ענינו של "יצחק".
ואז תהי׳ גם השלימות ד״תפארת״״ -"התהלה והתפארת
(ולפנ״ז "האדרת והאמונה",
וכל שאר הענינים דכל אותיות הא״ב,
וא״ב כפול”,
שכולל כל הענינים כולם)
לחי עולמים",
כמ״ש בתפלת שחרית דיום השבת,
ובהמשך לזה "מלך מהולל בתשבחות",
ועד ל״הבוחר בשירי זמרה מלך יחיד חי העולמים",
שלימות ההילול
(התהלה)
השיר והתפארת לחי העולמים - ב״בית העולמים"",
ביהמ״ק השלישי,
"מקדש אדנ-י כוננו ידיך"",
כש״צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"",
תיכף ומיד ממש.
ספר השיחות - ה׳תשנ״ב