B"H
🏡

Ikar

מוצאי י״ס־כ״ף כסלו - ביחידות" כללית

ודו

בגימטריא עשרים/ ב״פ עשר,,

עשר אעשרנו לף",

שמורה על בחי׳ הכתר■ 5

(כ׳ ר״ת כתר,

ועשרים בגיסטריא כתר"/ שקשור עם ענין המלכות

(כידוע שיוסי המלך,,

מלך כיסיו תחזינה עע יך״.

״ ׳ תלוי בכתר המלכות)

- שלימות המלכות בית דוד ע״י דוד מלכא משיחא,

ושלימות מלכותו של הקב״ה בעולם,

כמ״ש■*,

והיתה לה׳ המלוכה*.

ועוד ועיקר - המעלה המיוחדת די״ט כסלו בשנה זו גם לגבי השנים שבהם חל י״ט כסלו ביום השלישי בשבוע,

כב־ פעם הראשונה - שי״ט כסלו בשנה זו הוא לאחרי השלימות דשנת הפ-ט,

ב־ גימטריא,

פדה*,

שכבר נשלמה הפדי׳ מכל הענינים שמונעים ומעכבים ביאת דוד מלכא משיחא,,

אשר חרסו עקבות משיחך*,

כסיום וחותם מזמור פד־ה־פ״ט בתהלים,

ונמצאים כבר בשנת הצדי״ק,

הקשורה עם הגאולה השלישית וביהמ״ק השלישי",

באוסן ד״ויהי נועם גו׳ ומעשה ידינו כוננהו",

כסיום וחותם מזמור צדי״ק בתהלים",

שבו מתחיל שיעור תהלים דיום י*ט בחודש,

י*ט כסלו.

ה. ויש להוסיף בהמעלה המיוחדת די״ט כסלו בשנה זו מצד מעלת השנה כולה:

שנה זו היא שנה שדימה,

שחשון וכסלו שניהם שלמים,

וגם שנה תמימה,

שנוסף בה חודש העיבור 44 ,

ובצירוף שניהם יסד נעשה מספר ימי׳ שס*ה,

מספר ימים הכי גדול ושלם - ריבוי ושלימות המספר בענינים הקשורים עם בנ*י ועם תומ*צ,

שהוא לא רק ריבוי ושלימות בכמות,

אלא גם ריבוי ושלימות באיכות,

ואדרבה,

העיקר הוא הריבוי והשלימות באיכות,

וממנו נשפע גם הריבוי והשלימות בכמות".

ומזה מובן שכל הענינים דשנה זו הם באופן של שלימות ותמימות,

כולל ובמיוחד בנוגע לי״ט כסלו,

שהענין ד,

פדה בשלום נפשי*

(שלום גם מלשון שלימות")

הוא בתכלית השלימות.

זאת ועוד:

ידוע הר״ת דמספר השנה

(כפי שנקבע ע*י בנ״י)-,

הי׳ תהא שנת נפלאות

(בה)

בכל*

[בכל הענינים,

מתחיל ובמיוחד בענין הגאולה,

שנת גאולה תהי׳ לארץ 47 ,

ושנת גאולה תהי׳ לכאו״א מישראל/ שרומז גם על השלימות דבר־ כות האבות",

בכל מכל כל*י*

(כמ״ש בברכת המזון/ בגימטריא,

קבץ"".

ובזה מודגש תוכן הענין ד״פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי״ -שהקב״ה מקבץ 48 את כל בנ״י מכל

81!

601 0489010 -

(!,

1401:

מוצאי י״ס־כ״ף כסלו - ב״יוזידזת” כללית

ז. ועוד והוא העיקר - שתיכן׳ ומיד נעשה בפועל ממש.

פדה בשלום נפשי גו׳ כי ברבים היו עמדי",

שכאו״א מישראל הוא.

עמדי",

עם דוד מלכא משיוזא,

ועם הקב״ה,,

פדאני לי ולבני מבין אומות העולם*.

ובפרט בימעו אלה - ימות המשיח -שבהם נמצאים עכשיו",

וצריכים רק.

לפתוח את העיניים",

ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות,

וכל בנ״י,.

בנערינו ובזקנינו גו׳ בבנינו ובבנותינו"",

מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים,

לגשת ולהסב אל השולחן"

(.

צוגיין און זעצן זיך צום טיש"/ שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב,

החל מעניני הגאולה,

לויתן ושור הבר" ויין המשומר",

ועוד ועיקר,.

לדעת את ה׳",,

מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים".

ובפשטות - שתיכן• ומיד ממש נעשה ההמשך דכל ענינים אלו בארצנו הקדושה,,

ארו עם ענני שמיא״יי,

ומוסיף והולד בארצנו הקדושה עצמה,,

ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון",

לירושלים עיר הקודש,

להר הקודש,

לבית המקדש השלישי,,

מקדש אדנ-י

כוננו ידיד" 71

(שברוחניות כבר,

בנוי ומ־ שוכלל;׳• 7 ,

וצריכים רק ש,

יגלה ויבוא" 1, בפועל ובפשטות),

ולקדש הקדשים

(הפנימיות -,

ציון״ - דירושלים וד-ביהמ״ק),

ושם -.

ישבו• 7 ישרים את פניך""

(,

יראה גו׳ את פני הוי׳ אלקיד״י 7 / שמתקיימת בפועל בקשתו של יעקב

(כאו״א מישראלי 7 ),

לישב בשלוה" 77 .

והעיקר - ש,

לא עיכבן כהרף עין"• 7 ,

ותיכף ומיד,

כל אחד מראה באצבעו" ,7 ואומר,

הנה זה

(המלך המשיח)

בא"•׳,

ו. הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה הוי׳ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו"■•,

ב״פ זהי•

(,

כפליים לתושי׳""),

תיכף ומיד ממש.

משיחות ש״פ וישב,

ב״ג כסלו,

מבה״ח טבת ה׳חשנ״ב

א. מ׳האט גערעדט מערערע מאל לאחרונה און בפרט אין תר לעצטער צייט,

אז לויט אלע סיפנים איז אובזער דור דער לעצטער דור פון גלות ובמילא דער ערשטער דור פון גאולה,

ווארום מ׳האט שוין פארענדיקט אל? עניני העבודה און מ׳שטייט שוין גרייס צו דער גאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

פרעגן אנדערע: די גאולה איז דאן■ תלוי אין דעם אז די גאנצע וועלט זאל דערצו זיין צוגעגרייט,

ניט נאר איין מענטש אדער עטלעכע מענטשן,

ניט נאר איין טייל פון דער וועלט - נאר די גאנצע וועלט,

ווארום די גאולה איז פארבונדן און תלוי אין קיבוץ נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ,

און אויר אין דעם בירור פון אומות העולם בכל הארצות.

וואו זעט מען - פרעגט מען - א שינוי אין דער וועלט,

אז די וועלט איז איצטער מער צוגעגרייט צו דער גאולה ווי אין די פריערדיקע דורות?!

ב. וועט מען דאם פארשטיין דורך פריער מקדים זיין דעם טעם אויף דער כללות׳דיקער השתלשלות המסעות פון אידן אין גלות ממקום למקום:

אע״פ וואס די פאנאנדערשפרייטונג פון אידן אין די פארשידענע מדינות העולם

("מפוזר ומפורד בין העמים"׳)

איז בחיצוניות א ירידה,

און וואס מער דער פיזור אלץ גרעסער די ירידה - זאגן חז״ל" אז "צדקה עשה הקב״ה לישראל

שפיורן לבין האומות",

וידוע דער פירוש

(הפנימי)

אין דעם נ ,

אז דאס איז צוליב די מעלה וואס קומם דורך דער עבודה פון אידן בבל מקום ומקום,

וואם זיי באזעצן זיר בהתיישבות אין א פרעמדער לאנד,

און זיינען זין־ מתלבש

(באופן המותר ע״פ הלכה)

אין די מנהגי המקום והמדינה

(זיי רעדו שפת המדינה בעניני חול וכו׳/ בכל מקום ומקום לפי ענינו,

לפי תבונות המקום ותכונות אנשי המקום,

וכדברי חז״ל*,

אזלת לקרתא הלר בנימוסי׳".

ביז ווי דער דין איזי: "וזה עיקר גדול בכל דברי משא ומתן הולכין אחר לשון בני אדם באותו המקום ואחר המנהג",

"העיקר הגדול בדברים אלו

(שזהוא מנהג המדינה" 4 ,

די מנהגי המדינה פון אומות העולם

(וועלכע זיינען רוב תושבי מדינות חוץ לארץ/ בכדי אויסנוצן די מנהגים אויף דינען דעם אויבערשטן,

ווארום "כל מעשיר יהיו לשם שמיס״י ו״בכל דרכיך דעהו"•,

ביז אויר - "צוגעבף אין תורה ומצוות.

Reader controls and commentary are loading.