(משיחות יו״ד שבט

(והחוועדויות שלאח״ז)

חש״מ)

מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"

(סנהדרין יט,

ב)

.

נזיר - ״נשאל לחכם והתירו״

(נזיר לא,

סע״ב -כמשנה)

,

היינו,

שבכח התורה להתיר הנזירות.

וכריתות

(תשובה)

- ששלימות התשובה

(תשובה עילאה)

היא ע״י לימוד התורה

(ראה אגה״ת ספ״ח ואילך)

.

ב״ח,

מוצש״ק פ׳ תבוא אל הארץ,

ח״י אלול ה׳תש״ג

ברוקלין,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

פותחין בברכה - שטייענדיק אין די טעג פון חודש אלול,

און קומענדיק פון דעם סגולה־טאג פון ח״י אלול,

דער געבורטסטאג פון שני המאורות הגדולים

(די גרויסע ליכט־קוואלן)

: דער בעל־שם־טוב

(אין ין1ר נח״ת)

און דער אלטער רבי בעל התניא והשלחן־ערוך

(אין יאר קה״ת/

פ• תביא: ראה מכתב עש״ק ח״י אלול ה׳תשד״מ הערה ד״ה יה

(לקו״ש חכ״ד ע׳ 641)

.

לקו״ש חל״ד ע׳ 145 הערה 1.

פ־ תבא.

.

ח־ 1 אלול: להעיד מתודות הבעש״ט בפסוקי ריש פרשת תבוא שנאמרו בש״פ תבוא ח״י אלול תרנ״ב

(״היום יום״ ח״י אלול.

כתר שם טוב

(הובאת קה״ת)

הוספות סי׳ ג)

.

וראה סה״ש תשמ״ז ח״ב -שיחת ש״ס תבוא,

ח״י אלול.

הנסמן במכתב ח״י אלול ה׳תשמ״ה הערה ד״ה זה

(לקו״ש חכ״ט ע׳ 515)

.

אד1ל: ראה לקו״א להה״ם

(הובאת קה״ת)

סי׳ קיג.

- הראשי־תיבות בתיבה זו - ראה לקו״ש ח״ט ע׳ 297 ואילך.

חכ״ד ע׳ 177.

שם ע׳ 14־313.

לקו״ש חכ״ט ע׳ 272.

וש״נ.

פותזד! בברכה: ע״פ פתיחת אגרת הראשונה באגה״ק שבתניא.

וראה מכתב עש״ק ח״י אלול ה׳תשד״מ הערה ד״ה זה

(לקחש חכ״ד ע׳ 641)

.

שטייענדיק.

.

חודש אלול.

.

די פאסנדט צייט צו תינטש!.

.

אין איינקלאנג מיט מנהג ישראל: ראה מסה אפרים או״ח סתקפ״א ם״ט

(מלקוטי סהרי״ל הל׳ ימים הנוראים)

: נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר״ח אלול עד יוה״ב רומז לו בו׳ שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים.

וראה ספר השיחות תשמ״ח וז״ב ע׳ 610.

דעס סגולה מאג.

.

ח־י אלול: ראה שיחת ח״׳י אלול ה׳תש״ג

(סה״ש ה׳תש״ג ע׳ 140 ואילה שאמרו אז,

גוט יו״ט״.

וראה בהנסמן במכתב ח״י אלול ה׳תשמ״ו הערה ד״ה סגולה־טאג

(לקו״ש חכ״ט ע׳ 527)

.

ח״י אלול,

דעד געבזדטסטאג: בעניז יום הולדת של בדיקים - ראה בארוכה לקו״ש ח״ה ע׳ 86 שוה״ג להערה 1.

וש״נ.

וראה ג״כ בעניננו

(ח״י אלול)

: ספר השיחות ה׳תש״ג ע׳ 89 ואילך.

שם ע׳ 186.

נתבאר בארוכה בלקו״ש חכ״ד ע׳ 178 ואילך.

וראה גם ספר השיחות תשמ״ח ח״ב ע׳ 398 ואילך ע״ד ההנהגה ביום הולדת,

ובהערות שם.

דער גטבורטסטאג פו! שוי המאורות הגדודי□: שיחת ח״י אלול ה׳תש״ג הנ״ל

(ספר השיחות שם ע׳ 141 ואילך)

.

וראה לקו״ש חכ״ד שם,

ובהנסמן שם.

בטל שס טוב: ראה לקו״ש ה״ח ע׳ 27 הערה 42 ובשוה״ג שם.

אי! יאר נח״ת: ראה לקו״ד כרך א לא,

א ואילך.

שיחת ח״י אלול הנ״ל

(סה״ש שם ע׳ 146.

שם ע׳ 188)

.

בטל התניא והשולחרערון: ראה לקו״ש ח״ו ע׳ 36 ואילך,

ובהערות 14 שם.

אי! יאר לוה״ת: ראה שיחת ח״י אלול הנ״ל

(ספר השיחות שם ע׳ 188)

.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

איז איצט זיכער די פאסנדע צייט צו ווינטשן יעדן איינעם און איינע,

בתוך כלל ישראל,

אין איינקלאנג מיט מנהג ישראל,

א שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בפרט אז עם איז פאראן א ספעציעלע פארבינדונג צווישן ח״י אלול מיט ראש־ השנה,

לויט ווי עם איז באוואוסט,

אז אין צוגאב צו דעם וואט דער גאנצער חודש אלול איז א צייט פון צוגרייטונג צום נייעם יאר און חשבון־הנפש,

זיינען די לעצטע צוועלף טעג פון חודש אלול,

אנהויבנדיק פון ח״י אלול,

אויסגעטיילט דערמיט וואס יעדער איינער פון זיי איז פארבונדען און שטעלט מיט זיר פאר א חודש פון דעם איצטיגען יאר,

יום לחודש.

און ח״י אלול - דער ערשטער פון די צוועלף טעג - איז אנטקעגן דעם ערשטן פון זיי,

דעם חודש תשרי,

און אזוי ארום פארבינדט ער דעם ראש־השנה פון דעם יאר מיט.

דעם ראש־השנה פון נייעם יאר.

און ווי ס׳איז אפט אונטערשטראכן געווארן אין תורתנו,

תורת־חיים,

א הוראה בחיים,

אז המעשה הוא העיקר,

איז ווי וויכטיק און נייטיג דער חשבון־הנפש איז,

איז דער עיקר צוועק פון דעם חשבון־צדק,

בנוגע דעם הוה ועתיד,

אז דאם זאל אראפקומען אין מעשה בפועל,

קיום המצוות מיט הידור און מיט שמחה,

וואם מער הידור און וואם מער שמחה,

אין יעדן טאג און אלע טעג פון דעם נייעם יאר,

הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה.

אין צוזאמענהאנג מיטן צוגרייטן זיר צום נייעם יאר,

קומט אין באטראכט,

אז יעדער יאר האט א צווייענדיקען אינהאלט: די אלגעמיינע באדייטונג,

אין וועלכע אלע יארן גלייכן זיך אוים - אויר א נייער יאר; און די ספעציעלע באדייטונג וועלכע איז פארבונדן מיט די אייגנארטיגע שטריכן פון דעם באשטימטן יאר,

מיט וועלכע דעך נייער יאר טיילט זיר אויס פון אנדערע יארן.

היי־יאר זיינען די טעג פון ראש־השנה: דאנערשטיק און פרייטיק

(ערב שבת/ וואט פירן גלייך אריין אין דעם טאג פון שבת־קודש,

וואט דאם שטרייכט אונטער און פארשטארקט די געמיינזאמע נקודה צווישן ראש השנה און שבת.

די טעג פון ראש השנה - ימים נוראים - פילן אן יעדע אידישע הארץ מיט א הייליקן ציטער נעפיל,

וואט נעמט דורד דעם מענטשן אינגאנצן.

דער דערהויבענער קדושה נעפיל איז ניט נאר אין געציילטע שעות פון טאג,

ווען מען איז פארנומען מיט צוגרייטן זיר און מקיים זיין מצות היום בשופר,

אדער די צייט פון די טפעציעלע תפלות ובקשות פון ראש השנה,

אד״ג,

נאר דעם גאנצן צוויי מעת־לעת המשך פון ראש השנה איז א איד דורכגעדרונגען מיט דעם הייליקז גייטט פון ראש־השנה.

ווי דאם קומט צום אויסדרוק אין דער אויפפירונג פון יעדן אידן,

מאן פרוי און קיגד,

אין צוגאב דערצו וואס מערערע שעות פון ראש השנה איז מען אין בית הכנסת,

איז מען אין אלגעמיין,

במשד דעם גאנצן המשד,

אפגעהיט פון "איבעריקע רייד",

יעדע פרייע מינוט "נוצט" מען די צייט אויף אמירת תהלים אד״ג.

ביז אפילו די סעודות פון ראש־השנה,

אויף וועלכע מען איז אנגעזאגט געווארן: אכלו משמנים ושתו ממתקים -זיינען אונטער דעם איינפלוס פון דעם ראש־השנה׳דיקן הייליקן נעפיל

(ווי דער פסוק זאגט ווייטער)

כי קדוש היום לאדונינו.

ספעציעלע באדייטונג.

.

פו1 דעס באשטימטן יאר: שגם מזה ישנה הוראה,

ובמכ״ש מהוראת הבעש״ט שכל דבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם - כתר שם טוב הוספות אות קכז־ קכט.

וש״נ.

ימים נוראים: ראה לקחת ר״ם עקב.

מאמרי אדהאמ-צ דברים ח־א ע׳ שב.

אוה״ת לתהלים

(יהל אור)

ע׳ קכ.

סה״מ תרל״ו ח״ב ע׳ של.

ובכ״מ.

מצות היום בשופר: ר״ה כו,

ב.

מערערע שעות פון ראש־השנה איו מען אין בית הכנסת: ראה שו-ע אדה״ז או״ח הל׳ ראש השנה סתקפ״ד ס״ו

(מרמ״א שם ס״א)

: בר״ה מאריכיז בפיוטים ובתפלות עד חצות היום לכל הפחות.

וראה אלף למטה למטה אפרים סי׳ תקצו אות א׳.

ראש־השנה.

.

אפגעהיט פון.

איבעריקע רייד־.

.

אמירת חהליס: אגרות־קודש כ״ק אדמו״ר

(מהוריי״צ)

נ״ע ח״ד ע׳ קלב.

אכלו משמנים ושתו ממתקים: נחמי׳ ח,

י.

שו״ע אדה״ז שם סתקפ״ג ס״ד.

וראה לקו״ש חי״ד ע׳ 369 ואילך.

סעודות.

.

ראש השנה.

.

אונטער דעס איינפלוס פון רעם.

.

הייליקן נעפיל: שו״ע

(ודאדה״ז)

או״ח סי׳ תקצז ס״א "תהי׳ יראת ה׳ על פניהם".

וראה אלף למטה הנ״ל.

ספר השיחות - ה׳תגש״א

ענלעך דערצו איז די קדושה פון שבת,

ושמרתם את השבת כי קודש היא.

די ג־ט־ לעכע קדושה פון שבת קודש דרינגט אריין אין יעדן אידן,

דרינגט דורך און דורך,

ביז אז דעם גאנצן טאג,

און אין אלע טעטיקייטן פון טאג,

פילט מען זיך אנדערש און קדושה׳דיק דערהויבן.

אונטער דעם איינדרוק און איינפלוס פון די קדושה׳דיקע דערהויבנקייט פון די דריי טעג פון אנפאנג פון יאר.

ויהי רצון,

אז יעדער איינער און איינע פון אונז,

בתוך כלל ישראל,

זאל באשליסן און טאן אין איינקלאנג מיט דאס אויכנגעזאגטע,

און אין אן אופן - ווי געזאגט כראש פרשתנו

(אין וועלכער מען גייט איצט אריין)

: אתם נצנים היום כולכם לפני ה׳ אלקיכם גו׳

(איר שטייט פעסט היינט אלע צוזאמען,

פאר ג־ט אייער ג־ט גו׳)

- מיט א פעסטן באשלוס,

און אין דעם גופא - ווי דער אנהויב פון דעם צווייטען חלק און פרשה פון היינטיקער וואך

(וואט לויט דער קביעות פון היינטיקס יאר ווערן זיי באהעפט אלם איין פרשה)

- אין אן אופן פון וילך,

גיין אלם העבער און העכער,

מחיל אל חיל.

און די גוטע החלטה אין דעם אלעם וועט נאכמער צוגעבן אין דעם אויבערשטנ׳ס ברכות בכלל און - די ראש־השנה ברכה במיוחד: די כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד,

ובמיוחד דמיוחד - די ברכה צו וועלכער "קוינו כל היום"

(מיר האפען יעדן טאג,

דעם גאנצן טאג)

- גאולה האמיתית והשלימה דורך משיח צדקנו,

מצאתי דוד עבדי,

במהרה בימינו ממש.

אתם נצבים: שפרשה זו קוריז לעולם קודם ר״ה - תום׳ מגילה לא,

סע״ב.

וראה בהנסמן במכתב עש״ק שבת סליחות ה׳תשמ״ה הערה ד״ה פ׳ אתם בצבים היום כולכם

(לקו״ש הביט ע׳ 521)

.

נצנים.

.

פעסט: בקומה זקופה

(רש״י קורת טז,

כז)

.

בצבים הוא בבחי׳ תוקף יותר מענין עומדים -אוה״ת בצבים ע׳ אירב.

מחיל אל חיל: תהלים פד,

ח.

וראה ברכות בסופה.

ירושלמי ביכורים פ״ג ה״ג.

כתיבת וחחימה טובה: להעיר מר״ה טז,

ב: בר״ה.

.

צדיקים גמורים

(ועמד כולם צדיקים - ישעי׳ ס,

כא)

בכתביו ובחתמיז לאלתר לחיים.

וראה לקוטי לוי״צ אגרות ע׳ רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בד״ה והחתימה ביוהכ״פ כו׳,

אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה בעשית בר״ה כו׳.

וראה הערות למכתב ח״י אלול ה׳תשמ״ו בסופו

(לקו״ש חכ״ט ע׳ 533)

.

וש״נ.

קווינו כל היום: ברכת את צמח בתפלת העמידה.

גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי׳ גלות

(תוד״ה ה״ג ונאמר - פסחים קטז,

ב

(ממכילתא עה״פ בשלח טו,

א.

יל״ש ישעי׳ ס,

א רמז תצט)

)

.

מצאתי דוד עבדי: תהלים פט,

כא.

וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת,

כמו מציאה - טבהדרין צו,

א.

־.

.

:"*'■•*■'.

'קודהמד

ספר השיחות - ה׳תנש״א

ב״ה,

מוצש״ק פ׳ נצבים־וילך

כ״ה אלול ה׳תש״ג

ברוקלין,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בהמשך צו דעם וואט האט זיך גערעדט אינעם בריוו פון מוצש״ק ח״י אלול - אז די אויסגעטיילטקייט פון קומענדיקן יאר באשטייט אין דעם וואס די טעג פון ראש־השנה,

דאנערשטיק און פרייטיק

(ערב שבת)

,

פירן גלייך אריין אין דעם טאג פון שבת־קודש און אזוי הויבט זיר אן דער יאר מיט א "חזקה" פון דריי טעג נאכאנאנד אנגעפילט מיט קדושה-

איז כדאי אנצומערקן אויר דעם אונטערשייד אין דעם ענין צווישן ארץ הקודש און חוץ לארץ:

אין חוץ־לארץ ווערט אט די "חזקה" פון נאכאגאנדיקע דריי קדושה־טעג איבערגע־ חזר׳ט דריי מאל

(אין דעם חודש תשרי)

: אויך די ערשטע טעג סוכות,

ובמילא אויר די לעצטע טעג,

שמיני עצרת און שמחת תורה,

קומען אוים דאנערשטיק און ערב שבת־ קודש,

אזוי אז ס׳איז דא א ״חזקה״ אין דער ״חזקה״ - דריי מאל דריי קדושה־טעג נאכא־ נאנד;

אין ארץ־ישראל,

איז אט די "חזקה" פאראן נאר איין מאל: ביי די טעג פון ראש־ השנה - היות אז אויך אין ארץ־ישראל ווערט געפראוועט צוויי טעג ראש־השנה -

מוצש־ק: שאז מסדרים סעודה כדי ללוות את השבת

(טושו״ע או״ח ר״ס ש.

וש״נ.

שו״ע אדה״ז שם)

.

וללוות - היינו שגם

(הארת)

השבת עם המלווים.

- ובפע״ח שער יח

(שער השבת)

פכ״ד: סעודת מריש שהוא סעודה דדוד מלכא.

ובסידור האריו״ל כוונת הבדלה ומו״ש: ויאמר דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא.

ובזמירות למוצ״ש כו״ב בקשות לביאת אלי׳ ומשיח.

פ׳ וצבים: להעיר מהשיעור־חומש דפ׳ שבוע זה

(נצבים ל,

ו)

: "

(ומל הי אלקיר)

את לבבך ואת לבב

(זרעך)

״ - ר״ת אלול

(בעה״ט עה״פ.

וראה בהנסמן במכתב ח״י אלול ה׳תשמ״ו הערה ד״ה יום ב׳ פ׳ נצבים־ וילך

(לקו״ש חכ״ט ע׳ 527)

)

- עניו התשובה.

ומרומז בזה גם עניו התפלה - אגה״ק ס״ד.

פי נצביס־וילך: להעיר אשר השבת

(השלימות)

של שבוע זה הוא ״שבת מברכים חודש תשרי״ - ראה תורת הבעש״ט בזה

(שנמסר ע״י אדה״ז,

ששמע ממורו ורבו הה״ס כהיותו במעזריטש)

("היום יום" כ״ה אלול.

כתר שם טוב - הוצאת קה״ת - הוספות סי׳ לא.

וש״ג)

.

אוין אי! אוץ ישראל.

.

צווי' טעג ראש־השנה: שו״ע אדה״ז או״ח הלכות ר״ה סת״ר ס״א.

וראה בהנסמן ב״מ״מ וציונים״ לשם.

וכו הי׳ אף בזמן שהיו מקדשיו על פי הראי׳ - שו״ע אדה״ז שם.

ובזח״ג רלא,

א: יום ראש השנה הוה בכל זימנא תרין יומין.

.

ולא חד.

ובירושלמי עירוביו

(פ״ג ה״ט)

שב׳ ימי ר״ה מתקנת נביאים הראשונים.

ובתוספתא ר״ה

(פ״א ה״י)

שבימי משה קרה ב׳ ימי ר״ה.

וראה לקו״ש ח״ט ע׳ 370,

ובהערות שם.

מכתבים כלליים לר״ה

אבער ניט ביי די יום־טוב טעג פון סוכות און שמיני־עצרת.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

עס פאדערט זיך אן ערקלערונג: איו וואט באשטייט די גרויסע מעלה פון דעם וואם די קדושה איז קענטיק אויך אין גשמיות און חיצוניות? - דער עיקר איז דאך,

לכאורה,

די רוחניות און פנימיות פון יעדער זאך!

אין אמת׳ן אבער איז עם ניט אזוי: דער עיקר מעלה איז דוקא ווען די פנימיות׳דיקע און רוחניות׳דיקע קדושה דרינגט דורך אויך די גשמיות פון וועלט.

ווי דאם ווערט אונטערשטראכן אין דער עבודה פון תורה ומצוות: דער עיקר פון א מצוה באשטייט ניט

(אזוי)

אין איר כוונה,

איו דעם רוחנית׳דיקן אינהאלט פון דער מצוה,

נאר דוקא אין דער מעשה בפועל - דער קיום המצוה בגשמיות.

ווי דאס ווערט קלאר ארויסגעבראכט אין הלכה,

אז ווי דערהויבן און וויכטיק ס׳איז די כוונת המצוות - ווי דער באוואוסטער מאמר התורה,

אז קיום המצות בלא כוונה איז ״כגוף בלא נשמה״ - דאך,

ווען איינער זאל אין געדאנק דורכטראכטן אלע כוונות פון א מצוה,

אבער ער וועט דערביי ניט טאן די מצוה בפועל ממש,

האט ער ניט מקיים געווען די מצוה

(אפילו ניט קיין טייל פון דער מצוה)

.

דאקעגן ווען איינער טוט די מצוה בפועל,

און האט ניט דערביי קיין כוונה - האט ער יוצא געווען די מצוה

(בדיעבד)

.

און דער אלטער רבי ערקלערט אין ספר תניא קדישא דעם טעם דערפון,

ווייל ״נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים״ - דער אויבערשטער האט

(כביכול)

״געגלוסט״ צו האבן א וואוינונגס־ארט אין דעם תחתון

(נידעריקייט)

פון דער וועלט -און דאס ווערט אויפגעטאן דורך דעם וואם א איד דינט דעם אויבערשטן דורך און מיט דער גשמיות פון עולם הזה,

וואם דערמיט פארוואנדלט ער די תחתונים,

די גשמיות פון וועלט,

אין א דירה פאר דער שכינה.

און דאם איז דער עיקר ציל און תכלית פון קיום המצוות: דורך קיום המצות בגשמיות דוקא ווערט דורכגעפירט די כוונה פון בריאת העולם,

אז די וועלט ווערט א דירה פארן אויבערשטן.

א טיפערן ענין אין דער מעלה פון גשמיות קען מען פארשטיין פון דעם וואט אויך שכר מצות איז פארבונדן דוקא מיט די גשמיות פון עולם הזה.

ס׳איז באוואוסט דער פסק דין פון רמב״ן - אין וואט עם באשטייט דער תכלית השכר:

כאטש לויטן רמב״ם איז דער העכסטער שכר - גן עדן,

וואס דארטן געפינען זיך נשמות בלא גופים,

ס׳איז א רוחניות׳דיקער ארט,

און ווי דער רמב״ם איז מבאר,

אז ס׳איז כלל ניט צו פארגלייכן די רוחנית׳דיקע דערהויבנקייט פון א נפש וואט איז אנגעטאן אין א גשמית׳דיקן גוף,

צו דער הויכקייט און רוחניות׳דיקן עילוי וואט זי דערגרייכט בעת זי געפינט זיר אין גן עדן,

אויסגעטאן פון גוף.

אבער דער רמב״ן וועלכער איז געווען נאכן רמב״ם און געלערנט רמב״ם וכו׳ פסק׳נט,

אז דער תכלית השכר איז דוקא אין דער צייט פון תחיית המתים,

ווען די נשמות וועלן צוריק אראפקומען אין עולם הזה און זיך ווידער אנטאן אין גשמיות׳דיקע גופים.

און הלכה כבתראי ובפרט בענין זה.

מ׳דארף אבער פארשטיין: עם איז דא אן עילוי נפלא אין דער עבודה פון א אידן אויסצואיידלען די גשמיות פון וועלט און זי פארוואנדלן אין א דירה פארן אויבערשטן - אבער ווי קען מען פארשטיין און באנעמען אז דעם העכסט! ג־טלעכן שכר פון עולם הבא זאל די נשמה באקומען דוקא זייענדיק אנגעטאן אין א גשמיות׳דיקן גוף און געפינענדיק זין־ אין עולם הזה הגשמי?

איינער פון די ביאורים אין דעם איז,

אז דוקא א גשמיות׳דיקער נברא האט אין זיך אזא הויבן ג־טלעכן כח,

וואט איז ניטא אפילו אין די הויכע רוחניות׳דיקע וועלטן.

ווארום נאר דער אויבערשטער בעצמו

(הוא לבדו יח׳)

האט דעם כה און די יכולת צו

רמב־ן: בשער הגמול בסופו

(בהוצאת שאוועל - ע׳ שט)

.

רמנ״ס: הל׳ תשובה פ״ח ה״א־ב.

פירוש המשניות שלו לסנהדרין פ׳ חלק ד״ה ועתה אחל.

נשמוח בלא גופים: ולדעת הרמב״ם על זה קאי מה שארז״ל

(ברכות יז,

א)

,

העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי".

ולדעת הרמב״ן קאי מחז״ל זה על עולם התחי׳,

א1! 11' דער רמנ״ם איו מבאר: בהל׳ תשובה שם ה״ו.

פירוש המשניות שם.

הלנה נבתראי: ראה רי״ף סוף עירובין.

ועוד.

וכן הוא גם בנוגע לפוסקים - מהרי״ק שורש סד.

ועוד.

- וראה בפרטיות אנציקלופדי׳ תלמודית ערך הלכה כבחראי.

ושיו.

ובפרט בעני! זה: ראה לקו״ת צו טו,

ג.

דרושים לשבת שובה סה,

סע״ד.

םהמ״צ להצ״צ מצות ציצית

(דרמ״צ יד,

ב)

.

הנסמן ב״תשובות וביאורים־

(קה״ת תשל״ד)

סי׳ יא הערה 23

(ע׳ 8־57)

.

ובאוה״ת חוקת <ס״ע תתט.

שם כיד ה ע׳ א׳תרלז)

כתב: ואדמו־ר נ״ע

(אדה״ז)

בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב״ז לבד.

איינער פון די ביאורים אץ רעם: סהמ־צ להצ־צ שם

(יד,

כ ואילך)

.

דער אויבערשמער בעצמו

(הוא לבדו יח׳)

.

.

רעם נח.

.

ינולוז צו באשאפן.

.

יש מאין: אגרת הקודש סי׳ כ

(קל,

ב)

.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

באשאפן א דבר גשמי,

א יש מאין - און די מעלה וואט איז דא אין גשמיות דוקא,

וועט אנטפלעקט ווערן אין דעם זמן פון תחיית המתים.

♦ # ♦

ויש לומר אז דאם איז דער אינהאלט פון דעם אויבנדערמאנטן ווארט פון רבותינו נשיאינו "מאך דא ארץ ישראל": די מעלה פון ארץ ישראל איז,

ווי געזאגט,

וואט איר קדושה נעמט דורך די גשמיות פון לאנד: און די שליחות פון אידן אין חוץ לארץ איז,

אז זיי זאלן אט דעם עילוי פון ארץ־הקודש אויפטאן אין חוץ לארץ,

אז די קדושה פון ג־ט־ לעכקייט זאל דורכדרינגעו אויר די גשמיות פון דעם טייל פון וועלט וואט די השגחה עליונה האט פאר זיי באשטימט.

און דערצו פאדערט זיד א ספעציעלער כח און אגשטרעגגונג - "מאך דא ארץ ישראל",

ווי דאם קומט צום אויסדרוק אויך אין דער אויטגעטיילטקייט פון קומענדיקן יאר,

אז אין חוץ לארץ איז נויטיק פיל מער התחזקות

(דריי פאכיקע "חזקה")

אין דער "חזקה" פון דריי קדושה׳דיקע טעג,

בבדי די קדושה פון די הייליקע טעג זאל אינגאנצן דורכנעמען און דורכדרינגען די גשמיות׳דיקע מציאות פון חוץ־לארץ.

ויש לומר אז דאס איז אויד געמיינט אין מאמר חז״ל,

אז לעתיד לבא "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות"

(ארץ ישראל וועט זיר אויסשפרייטן אין אלע לענדער)

.

ווייל דעמאלט,

ווען אידן וועלן פארענדיקן זייער עבודה צו מאכן פון וועלט א דירה פאר דעם אויבערשטן,

דורך מברר זיין,

אויסאיידלן די גשמיות פון וועלט און אריינברענגען די קדושה־ליכט אין גשמיות,

וועט די קדושה פון ארץ ישראל זיך פארשפרייטן אין אלע לענדער פון דעם ארץ.

ויש לומר אז ענלער צו ד עם אויבנדערמאנטן חילוק,

איז אויר דער אונטערשייד צווישן די צוויי ספעציעלע טעג פון ח״י אלול און כ״ה אלול:

בנוגע צום טאג פון ח״י אלול - דער געבורטטטאג פון שני המאורות הגדולים:

ז־י מעלה.

.

אין גשמיות דוקא: וגם זה הוא מהטעמים והמעלות שבמצוות מעשיות דוקא

(נוסף על המבואר לעיל,

ע״פ תניא ח״א פל״ז)

- ראה אגה״ק שם בסיום האגרת

(קלג,

א)

: ואתרי הדברים והאמת האלה דעת לנבון נקל להביו ע״י בל הנ״ל גודל מעלת המצות מעשיות כו׳.

וראה לקו״ש חט״ז ע׳ 43 ואילך.

די מעלה.

.

תענו אנטפלעקט ווערן אין דעם זמן פון תחיית המתים: המשך וככה תרל״ז ספצ״א.

םה״מ תרת״צ ע׳ ריט.

ובכ״מ.

עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצית: ראה פסיקתא רבתי פ׳ שבח ור״ח.

יל״ש ישעי׳ רמז תקג.

הנסמו ב״מראי מקומות" ללקו״ת

(הוצאת קה״ת ה׳תשד״מ ואילך)

מסעי פט,

ב.

נתבאר בלקו״ת,

םה״מ תקס״ח ותרע״ח דלעיל הערה ד״ה פון די עיקר אונטערשיידען.

מכתבים כלליים לד״ה

דער בעל־שם־טוב

(אין יאר נח״ת)

און דער אלטער רבי בעל התניא והשלחן־ערוך

(אין יאר קה״ת)

- איז באודאוטט דער ווארט,

אז "ח״י אלול ברענגט לעבן

(חי)

אין אלול".

דער חיות פון ח״י אלול איז א רוחניות׳דיקער חיות,

א נשמה חיות וואט איז פארבונדן מיט עניני אלול: תשובה,

חשבון הנפש,

עבודת התפלה אד״ג.

דער אויפטו פון כ״ה אלול איז פארבונדן מיט גשמיות,

כ״ה אלול איז יום ראשון למעשה בראשית,

דער ערשטער טאג פון באשאף,

אין דעם טאג איז געווען בראשית ברא אלקיס,

די בריאה יש מאין פון דעם עולם גשמי.

ספד השיחות - ה׳תנש״א

תיכף ומיד ממש,

ובלשון הכתוב: יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחי׳ לפניו - די כתיבה וחתימה טובה פון ועמך כולם צדיקים,

און צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר לשנה טובה.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ר)

■וחניות

גם יחד 4

(׳^ ׳^ י ^

(7

מכתבים כלליים לר״ה

ו87

ב״ה,

יום ג׳ ס׳ האזינו השמים

ג׳ סליחות,

ה׳תש״נ

ברוקלין,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

געפינענדיק זיך איצט אין די טעג פון סליחות,

נאך נעענטער צו ראש־השנה,

און איו די סליחות טעג גופא - ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב,

וואס דאם אלץ אונטערשטרייכט נאד מער דעם ציווי להעלות בקודש

(שטייגן אין קדושה)

-

איז נויטיק אריינצוטראכטן טיפער אין דעם ענין וואס איז בארירט געווארן אין די פריערדיקע בריוו,

אז דער קומענדיקער יאר טיילט זיך אויס דערמיט וואס ער הויבט זיך אן מיט א "חזקה" פון דריי קדושה־טעג נאכאנאנד,

און אז אין חוץ לארץ ווערט אט די "חזקה" איבערגע׳חזר׳ט דריי מאל

(במשך דעם חודש תשרי)

;

וואם דער פנימיות׳דיקער אינהאלט דערפון איז,

אז די "חזקה" פון די קדושה־טעג גיט א התחזקות אין דער עבודה פון "מאך דא ארץ ישראל",

אז ביי יעדן אידן,

וואו ער זאל זיך נאר געפינען,

זאל די ג־טלעכקייט־קדושה דורכדרינגען אויך די גשמיות׳דיקע ענינים

(זיינע אייגענע און די ארומיקע)

,

ענלעך צו דער קדושה פון ארץ הקודש,

וואם נעמט דורך די גשמיות פון לאנד.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

הגם אז די הייליקייט פון ארץ ישראל איז א נצחיות׳דיקע,

דאר געפינען מיר חילוקים מזמן לזמן אין דער קדושה וואט ברענגט א חיוב מצוות אויפן ארץ און גידולי הארץ

(ווי תרומות ומעשרות א.

ד.

ג.

)

: די שלימות פון קדושת הארץ איז דא נאר ווען כל יושבי׳ עלי; ווען זי איז באזעצט פון אלע צוועלר שבטים,

וואס נאר דעמאלט איז יובל נוהג.

משא״ב אינעם זמן ווען א טייל שבטים זיינען פארטריבן געווארן אין גלות דורך סנחריב

(ובא סנחריב ובלבל את העולם / האט דאן געפעלט אין דער אויבנדערמאגטער קדושה ובמילא בטלו היובלות.

כשם ווי דאס איז בנוגע צו ארץ ישראל אין פשטות,

אז איר פולקאמע קדושה איז פארבונדן דערמיט וואם אין איר געפינען זיך אלע חלקים פון כלל ישראל,

אלע י״ב שבטים - אזוי איז אויך אין דער רוחניות׳דיקער עבודה פון "מאך דא ארץ ישראל" ביי יעדן אידן: צו דער פולקאמ ער קדושה דערגרייכט א איד דוקא ווען אלע טיילן פון זיין נשמה

(בלשון המדרש: נפש רוח נשמה חי׳ יחידה)

ווערן ביי אים אנטפלעקט און קומען צום אויסדרוק אין עבודת השם,

ביז אין מעשה בפועל.

אין קלערערע ווערטער

(און מער בפרטיות)

: עבודת השם דארף זיין סיי מיט די אנטפלעקטע כוחות הנפש - וועלכע ווירקן אז די מחשבות דיבורים און מעשים

(טראכטן,

ריידן און טאן)

אין תורה ומצות

(נפש)

,

זאלן זיין מיט די הארץ־געפילן פון אהבת ה׳ ויראתו

(רוח/ זייענדיק באגרינדעט אויף זיין גרונטיקן פארשטאנד אין תורת ה׳ ומצוותיו

(נשמה)

- און סיי מיט די העכערע,

מיט די באהאלטענע כוחות

(חי׳ יחידה/ וואט קומען צום אויסדרוק אין דער מסירת נפש עבודה פון תורה ומצות,

מיט דער

מכתבים כלליים לר״ה

שטארקסטער איבערגעגעבנקייט,

העכער פון אל? חשבונות און באגרענעצונגען פון שכל און מדות.

און בשעת די עבודה פון א אידן צו "מאכן דא ארץ ישראל" איז אינעם העכסטן אופן פון "כל יושבי׳ עלי׳",

אז אלע חלקי הנפש זיינען אריינגעטאן אין דער עבודת השם - ווערט ביי אים אנטפלעקט די פולקאמע קדושה פון דער נשמה,

וועלכע איז א חלק אלקה ממעל ממש.

ספר השיחות - ה׳תגש״א

ארץ־ישראל - האט ער,

אין זיין נבואה־רייד צו אידן,

געזאגט שמעו שמים,

היות די הימל׳שע קדושה איז ניט אזוי נאענט.

ס׳איז באוואוסט,

אז לעתיד לבא וועט ארץ ישראל צוריקקערן זיך צו איר פריערדיקן דערהויבענעם שלימות׳דיקן צושטאנד פון כל יושבי־ עלי׳ ווי זי איז געווען בזמן בית ראשון,

און נאך מער ועיקר: זי וועט צוקומען צו א פיל פיל גרעסערער און העכערער שלימות,

דורך דער פארברייטערונג פון ארץ ישראל

(אויך)

בגשמיות -ירחיב ה׳ אלקיך את גבולך,

אז אין צוגאב צו ארץ שבעה אומות,

וועט זי אויך איינשליסן ארץ קיני קניזי וקדמוני

(ווי צוגעזאגט צו אברהם אבינו אין ברית בין הבתרים)

,

אין סר־ הכל-עשר אומות.

דער רוחניות׳דיקער אינהאלט פון דעם ענין - רואם לעתיד לבוא וועט ארץ ישראל כולל זיין אויך די דריי אומות פון קיני קניזי וקדמוני - איז,

אין קורצן:

די זיבן פעלקער פון ארץ כנען דייטן אן אויף די זיבן מדות,

און די דריי פעלקער וואט אידן וועלן אייננעמען לעתיד לבוא זיינען מרמז אויף די דריי שכל־כוחות פון חכמה בינה דעת.

אויף דעם איצטיקן זמן איז דא דער אנזאג צו באזעצען און באהערשן די לאנד פון די זיבן אומות,

בדוגמא ווי בעבודה איז איצט דער

(עיקר)

עבודה פון א אידן צו ענדערן און אויסאיידלען זיינע זיבן מדות; און די עבודה פון די דריי כוחות פון שכל,

איז בעיקר צוליב פועל זיין אויף די מדות

(און צוליבן קיום התורה ומצוות בפועל ממש)

-דע את אלקי אביך צוליב ועבדהו בלב שלם;

אבער לעתיד לבוא,

ווען יעדער ענין פון עבודת ה׳ וועט זיין מיט דער פולטטער שלימות,

איז אין צוגאב צו דעם וואס די דריי שכל־כוחות פון דער נשמה וועלן זיין א ווירקונגס־כח אין דער עבודה פון מדות,

וועלן זיי אליין

(אויך,

ובעיקר)

זיין אן עבודה

מכתבים כלליים לר״ה

פאר זיך - צו פאראייביקן זיד מיט ג־טלעכקייט דורך דער פולשטענדיקער פאראייניקונג

(יחוד נפלא)

פון זיין שכל מיט חכמתו ית׳.

♦ ♦ ♦

שוין גערעדט פיל מאל,

אז איו די לעצטע טעג פון גלות,

גיט דער אויבערשטער צו "פארזוכן" פון די הויכע.

גילויים" וואט וועלן זיין לעתיד לבוא,

על דרך ווי דער דין אין הלכות שבת,

אז ערב שבת נאך חצות איז מען טועם

(פארזוכט)

פון די מאכלי שבת,

און פון יעדן תבשיל ותבשיל,

וואס אויף דעם ווערט געזאגט: טוענזי׳ חיים זכו.

דאס זעלבע איז בנוגע דער אויבנדערמאנטער תכלית השלימות לעתיד לבוא דורך ארייננעמען אין ארץ ישראל אויר ארץ קיני קניזי וקדמוני,

וואט אין עבודה רוחניות איז עם די שלימות אין די דריי שכל־כוחות פון חכמה בינה דעת - אז דער אויבערשטער גיט צו "פארזוכן" פון דער עבודה אין דעם.

ערב שבת" פון דער גאולה העתידה לבוא;

וואט אט די "טעימה" קומט צום אויסדרוק אין דער פארווירקלעכונג פון יפוצו מעינוחיך חוצה,

אין דער הפצה פון תורת חסידות חב״ד

(חכמה בינה דעת)

,

דורך וועלכער מעז קען און מען איז מקיים בזמן הזה די "מצוה רמה ונשאה" פון דע את אלקי אביך אין דער פולסטער מעגלעכער מאם,

ביז מען דערגרייכט דורך דעם צו די "מעיינות" פון תורה,

די "נפלאות" פון תורתך.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

און דורך דעם וואם אלע צען נשמה־כוחות ווירקן כשלימות אין אן אנטפלעקטן אופן,

איז מען זוכה צו א נאך העכערער און שלימות׳דיקער אנטפלעקונג פון דעם חלק אלקה ממעל ממש - דער "איתן" פון דער נשמה,

די אומבויגזאם־הארטע פעסטע גייסטיקע שטארקייט וואס איז פאראן בא א אידן,

וואט קיין זאך אין וועלט קען איר ניט ענדערן און אפשוואכן: דער כח פון פולסטער מסירת נפש.

וואס דאס איז די עבודה וועלכע ברענגט די גאולה העתידה,

וואס איז א גאולה נצחית שאין אחרי׳ גלות,

פארבונדן מיטן בית המקדש השלישי,

וועלכער וועט זיין א בית נצחי,

מקדש אדנ־י כוננו ידיך,

ה׳ ימלוך לעולם ועד.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות ו^ יחד בטוב הנראה והנגלה

מכתבים כלליים לר״ה

ב״ה.

יום שלישי שהוכפל בו כי טוב,

פרשת וזאת הברכה אשר ברך משה,

ששי לחודש השביעי,

שנת תנש״א ברוקלין,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

פותחין בברכה,

ברבת חתימה וגמר חתימה טובה צו יעדערן און יעדערע,

בתוככי כלל ישראל שליט״א.

קומענדיק פון די ראש־השנה טעג און דעם שבת־קודש

(שבת שובה)

וועלכער קומט תיכף נאד זיי,

פאדערט זין־ נאד מער צו פארטיפן זיר אין דעם וואס האט זיר גערעדט אין די פריערדיקע בריוו,

אז דער היינטיקער יאר צייכנט זיך אויס גלייך ביים אנהויב מימן חזקה־מספר פון שלש

(דריי)

:

די צוויי טעג ראש־השנה,

דער " קאפ" פון יאר,

האבן תיכף אריינגעפירט אין שבת־ קודש,

אזוי אז דער יאר האט זיך אנגעהויבן מיט דער "חזקה" פון דריי נאכאנאנדיקע קדושה־טעג; און נאכמער: במשך דעם חודש תשרי

(אותיות רשית - דער חודש הכללי פון גאנצן יאר)

קומט די "חזקה" צום אויסדרוק

(אין חוץ־לארץ)

דריי מאל: אויר נאך די

יום שלישי שהוכפל בו ני טוב: פרש״י עה״פ בראשית א,

ז

(מב״ר פ״ד,

ו)

.

וראה מכתב ג׳ סליחות ה׳תש״נ הערה ד״ה זה

(לעיל ע׳ 871)

.

ששי לחודש השביעי: יום הסתלקות של אמי מורתי הרבנית הצדקנית מרת חנה ע״ה בת הרה״צ וכו׳ הרב מאיר שלמה ע״ה ז״ל,

נסתלקה שבת תשובה בעת עלות המנחה שנת תשב״ה.

ולהעיר שהשנה מלאו עשרים ושש שנים מיום ההסתלקות - מספר שם הוי׳.

לחודש השביעי: המשובע בכל

(ויקיר פכ״ט,

ח)

והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה -,

היום יום" כה אלול.

כתר שם טוב

(הוצאת קה״ת)

.

הוספות סי׳ לא.

וש״נ.

וראה גם ד״ה יו״ט של ר״ה ה׳תש״י בתחלתו.

וראה מכתב ר״ח מרחשון ה׳תשמ״ג

(לקו״ש ח״כ ע׳ 555/ ובהערות שם.

פותחין בברכה: ע״פ פתיחת אגרת הראשונה באגה״ק שבתניא.

וראה מכתב עש״ק ח״י אלול ה׳תשד״מ הערה ד״ה זה

(לקו״ש חכ״ד ע׳ 641)

.

שבת שובה: ראה לקו״ש חי״ד

(ע׳ 144 הערה 9)

מקורות לב׳ השמות.

שבת תשובה",

.

שבת שובה".

אין די פריערדיקט בריוו: דמוצש״ק ח״י אלול,

מוצש״ק כ״ה אלול וג׳ סליחות - תש״נ

(לעיל ע׳ 859.

864.

871)

.

ראש־השנה,

דער.

קא3־ פון יאר: לקו״ת דרושים לר״ה נח,

א־ב.

ובכ״מ.

תשרי

(אותיות רשית: בעה״ט עה״פ

(.

מרשית השנה״ חסר א׳ כתיב - עקב יא,

יב)

.

אוה״ת סוכות ע׳ א׳תשנו.

םה״מ תר״ל ע׳ רפו.

תרנ״ו ע׳ רעז.

ועוד.

דער חודש הכללי פון גאנצן יאר: ראה מאמרי אדה״ז תקס״ו ע׳ שעט.

אוה״ת סוכות שם.

ברכה ע׳ א׳תתסו.

םה״מ תרנ״ד ע׳ לו.

תרנ״ו ע׳ רעה.

ה׳תש״ב ע׳ 49.

ועוד.

אין חוץ־לארץ: וקשור גם עם אה״ק,

ע״פ תורת הצ״צ

(הובאה באגרות־קודש אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע ח״א ע׳ תפה)

,

מאד דא ארז ישראל".

ספר השיחות - ה׳תנש״א

ערשטע טעג סוכות,

ובמילא אויך נאך די לעצטע טעג,

שמיני עצרת און שמחת תורה,

קומט גלייך דער יום השבת־קודש.

די הדגשה אויף דעם מספר שלש,

געפינט מען אויך אין ראש־השנה גופא,

ווי רז״ל זאגן אז די עבודה פון ראש־השנה באשטייט פון דריי ענינים: אמרו לפני בראש השנה מלכיות,

זכרונות,

ושופרות

(זאגט פאר מיר,

אין ראש־השנה,

פסוקים פון מלכיות,

זכרונות און שופרות)

.

איינע פון די ערקלערונגען אין דעם איז:

די עבודה פון ראש־השנה איז דער ראש,

יסוד פון עבודת השם פון דעם גאנצן יאר.

ראש־השנה איז די צייט ווען א איד נעמט אויף זיך די מלוכה פון דעם אויבערשטן,

וואם קבלת עול מלכות שמים איז דער אגהייב און יסוד פון קיום התורה והמצוות,

ווי חז״ל זאגן קבלו מלכותי ואחר כך אגזור עליכם גזירות

(נעמט אן אויף זיד מיין מלכות,

דערנאך וועל איך אייך געבן גזירות)

.

און ראש־השנה איז דאך אויר א דערמאנונג אויפן טאג פון מתן־תורה,

ווי מיר זאגן אויספירלעך אין די פסוקי שופרות.

די עבודה פון ראש־השנה,

קבלת עול מלכותו ית׳,

ברענגט צו קבלת עול מצוות,

דער אינהאלט פון מתן תורה און קבלת התורה.

וכשם ווי תורה איז איינגעטיילט אין

(און פארבונדן מיט)

דעם מספר פון שלש,

ווי אונזערע חכמים ז״ל זאגן,

אז תורה איז אוריאן תליתאי

(א דרייפאכע: תורה נביאים

סוכות: ולהעיר,

אשר סוכות הוא רגל השלישי,

והוא כנגד יעקב

(טאו״ח סתי״ז.

זח״ג

(רע״מ)

ק,

ב; השלישי והמשולש שבאבות

(ראה פרש״י עה״פ האזינו לב,

ט: יעקב חבל נחלתו,

והוא השלישי באבות,

המשולש בשלש זכיות כו׳ כחבל הזה שהוא עשוי בג׳ גדילים וכו׳.

ובספרי עה״פ: מה חבל זה משולש כו׳ הי׳ יעקב שלישי לאבות בו׳ וחוט המשולש)

.

ווי רז״ל ואגן: ר״ה טז,

א.

שם לד,

ב.

דר״ ע נינים.

.

מלכיוח,

ונדונות,

ושופרות: ולהעיר,

שבל אחד מהם הוא משולש - שלשה פסוקים מן התורה,

ושלשה פסוקים של כתובים

(תחלים/ ושלשה מן הנביאים

(ר״ה לב,

סע״א.

רמב״ם הל׳ שופר פ״ג ה״ח.

טושו״ע

(ודאהד״ז)

או״ח הל׳ ר״ה סתקצ״א ס״ד

(ס״ז)

)

- ג׳ פעמים ג׳.

קבלת עול מלכות שמים.

.

דער אנהייב און יסוד: ראה תניא רפמ״א: ראשית העבודה ועיקרה ושרשה כו׳.

וזי חז״ל זאנן: ראה מכילתא

(ויל״ש)

עה״פ יתרו כ,

ג.

פרש" עה״פ אחרי יח,

ב.

ולהעיר מברכות יג,

א

(במשנה)

: שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח״ב מקבל עליו עול מצוות.

וראה המשך יו״ט של ר״ה ה׳תש״ג פכ״ו

(םה״מ ה׳תש״ג ע׳ 69)

.

ראש־השנה.

.

א דערמאנונג אויפן טאג 13! מתן־תורה: ראה רס״ג,

הובא באבודרהם טעמי התקיעות

(הענין השלישי/ שאחד מהטעמים דתק״ש הוא להזכיר מעמד הר סיני.

ולהעיר מהמשל בעניו תק״ש "מהרה״ג החסיד מהרלי״צ ז״ל מבארדיטשוב״

(קדושת לוי ר״ה צו,

א)

- הובא ונתבאר בהמשך וכבה תרל״ז פרק ע

(ע׳ קיא ואילך)

.

סה״מ מלוקט ח״א ע׳ תכו.

שם ע׳ תלד ואילך.

ווי אונזערע חכמים ז״ל זאגן: שכת פח,

א ובפרש״ שם.

ובארוכה - תנחומא יתרו י.

ר״נ גאון לשבת

שם.

מכתבים כלליים לר״ה

וכתובים/ און איז געגעבן געווארן צו עם תליתאי

(צו די דריי סוגים פון אידישן פאלק: כהנים לוים וישראלים)

,

אזוי איז אויד די גרונט־עבודה און תפלה פון ראש־השנה,

קבלת עול מלכות שמים,

אייגגעטיילט און אויסגעשטעלט אין דריי ענינים,

מלכיות זכרונות ושופרות.

דער פארבונד פון ראש־השנה מיט דעם מספר "שלש" געפינט מען אויך אין דער הפטרה פון ערשטן טאג ראש־השנה,

וואם אנטהאלט אין זיר די נבואה פון חגה.

עט איז באוואוסט דער רמז,

אז די דריי אותיות פונעם נאמען "חנה" דייטן אן אויף די דריי מצוות וועלכע זיינען אפגעגעבן געווארן,

הויפטזעכלעך און צום אלעם ערשטן,

צו נשי ישראל

(און וואם אויך דער נאמען פון יעדער איינער פון די דריי מצוות באשטייט פון דר יי אותיות)

: חלה,

נדה,

ר<דלקת ה)

נר.

די דריי מצוות - וואט דאם זיינען

(אין זייער אלגעמיינעם באדייט)

: קדושה

(כשרות)

דהאכילה ושתי׳,

טהרת המשפחה,

און הדלקת נרות שבת־קודש ויום טוב -שטעלן מיט זיר פאר,

ווי באוואוסט,

די דריי הויפט־זיילן אויר וועלכע די אידישע היים און דער אידישער פאמיליע־לעבן זיינען געבויט און באגרינדעט,

און זיי זיינען

די גרונט־עבודה או! תפלה פו! דאש־השנח,

?!בלח עול מלכות שמיס: ראה מכתב עש״ק ח״י אלול ה׳תשמ״ג הקרה ד־ה אלגעמיינע נקודה וכו׳

(לקו״ש חכ״ד ע׳ 621)

.

מלניות ונדונות ושופרות: ראה ר״ה

(לב,

סע״א)

ב׳ הדיעות: כנגד תורה נביאים וכתובים או כנגד כהנים לוים וישראלים - ע״ד "אוריאז תליתאי* או "עם תליתאי".

אי! דער הפטרה פו! ערשט! טאג ראש־השנה: בתחילת ספר שמואל - מגילה לא,

א

(,

ומפטידין בחנה")

.

טושו״ע

(ודאדה״ז)

או״ח הל׳ ר״ה סתקפ״ד ס״ב

(ס״ז)

.

ראש־השנה.

.

נבואה פו! חנה: להעיר מברכות

(כט,

א)

: הני תשע דר״ה כנגד מי.

.

כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה.

וראה לקו״ת נשא

(כו,

א)

; אוה״ת דרושים לר״ה

(ע׳ א־שו ואילך)

- השייכות לבניו המלכות דר״ה,

ע״ש.

ענו איז באוואוסט דער רמז: מגלה עמוקות עה״ת פ׳ שלח ד״ה ג׳ מצוות

(יז,

דב בשם הגה״ת מיימוני

(ראה "הגהות דשייכי לספר זרעים"

(שנדפסו ברמב״ם סוף ספר זרעים)

בסופן)

.

די דריי אותיות.

.

נאמע!.

חנה״.

.

.

דוד״: להעיר מתנחומא ור״נ גאון לשבת שם - כמה ענינים

(ושמות)

של "שלש"

(אותיות)

הקשורים במ״ת.

דריי אותיות.

.

־חנה": להעיר ש״חנה" בגימטריא ס״ג

(לקוטי תורה וספר הליקוטים ושער הפסוקים להאריז״ל לשמואל-א בתחלתו.

קה״י בערכו.

אוה״ת דרושים לר״ה ע׳ א׳דש.

לקוטי לוי־צ לזח״א ס״ע עד.

ועוד)

- ג־ פעמים ״אך״,

.

אך טוב לישראל״,

והרמז י״ל - שקיום ג׳ מצות ד״חנה" מביא הטוב האמיתי לישראל.

ויש להוסיף,

ש״אך• הוא גי פעמים ז׳ - שבעת קני מנורת בנסח ישראל

(בנגד ז׳ דרכים ומדות שע״י מאירים העולם כנר מצוה - לקו״ת ד״פ בהעלותך.

מאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ג בתחלתו)

.

די דריי מצוות וועלכע ויינטן אפנטגענ! געווארן.

.

צו נשי ישראל: ראה בזה בארוכה מכתב ו׳ תשרי ה׳תשמ״ה

(לקו״ש חכ״ט ע׳ 487 ואילך)

ובהנסמן בהערות שם.

דער נאמע! פו! יערער איינער פו! די דר״ מצוות.

.

דריי אותיות: במג״ע והגה״מ שם: "

(חלה נדה)

הדלקה",

אבל גם שרש תיבת "הדלקה" הם ג׳ אותיות,

"דלק".

ס&ר השיחות - ה׳תנש״א

ספעציעל צוגעטיילט געווארן דער אידישער פרוי,

די עקרת הבית,

וועלכע האט די אויסערגעוויינלעכע אחריות און זכות אויפצושטעלן און אנפירן די אידישע הויז.

ו 88

פון יעדן ענין דארף מען ארויסנעמען אן אפלערנונג אין דער עבודה פון יעדער אידן,

ביז אין מעשה בפועל.

עבודת השם נעמט ארוס די דריי "לבושי הנפש" פון מחשבה דיבור ומעשה

(טראכטן,

ריידן און טאן/ א איד טאר זיך ניט באגנוגענען מיט גוטע באשלוסן און געדאנקען,

אויך ניט בלויז מיט דערהויבענע תורה־ומצוות׳דיקע מחשבות און דיבורים - ער מוז אויך,

ובעיקר,

זיך אפגעבן מיטן דריטן ענין,

מיט קיום המצות במעשה דוקא,

כמאמר המשנה: לא המדרש עיקר אלא המעשה.

ויהי רצון,

אז יעדער איינער און איינע,

בתוך כלל ישראל,

זאל טאן און אויפטאן אין אלע דריי ענינים מיט דער פולסטער שטארקייט,

מיט א דרייפאכער חזקה,

און דער עיקר - חזקהיאין מעשה בפועל.

און זיכער וועט דאם פועל זיין,

אז די ברכת חתימה און גמר חתימה טובה,

צו יעדער איינעם און איינע,

בתוככי כלל ישראל,

זאל זיין נאך אין א גרעסערן חוזק און שטארקערערמאם-

און מעז קען זאגן אז עם איז דא א רמז אין צוזאמענהאנג דערמיט,

וואם די פרשה וזאת הברכה אשר ברך משה ווערט היינטיקס יאר געלייענט און געלערנט דריי מאל

(במשך דריי וואכן/ וואס ווייזט אויף א תוספות מרובה אין די ברכות וועלכע ווערן געגעבן ספעציעל היינטיקן יאר,

ביז צו דער עיקר׳דיקער און שלימות׳דיקער ברכה,

וואט צו איר איז "קווינו כל היום"-ביאת דוד מלכא משיחא,

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

עבודת השם.

.

מחשבה דיבור ומעשה: ראה לקו״ת ר״פ פינחס.

ונכ״מ.

די דריי.

לבושי הנפש־ פח מחשבה דיבור ומעשה: ראה תניא רפ״ד.

ובכ״מ.

מחשבה דיבור ומעשה: בל׳ הפסוק

(נגבים ל,

יד)

: בפיך ובלבבך לעשותו - יסוד וכו׳ דם׳ התניא.

במאמר המשנה: אבות פ״א מי׳׳ז.

די פרשה וואח הברכה.

.

געלייענט.

.

דריי מאל: ואולי "ל - כנגד 1׳ קדושות

(ולהעיר מהנוסח בקרא בתפלות וכו׳ - ג״פ קדוש.

ולהעיר מתנחומא ורע גאוו דלעיל הערה ד״ה ווי אונזערע חכמים ז״ל דאגן)

: קדושה האי דישראל שהיא תמיד

(ע״ד קריאת פ׳ ברכה

(פעם אחת)

תמיד בכל שנה)

קדושה דשבת,

ויו״ט שהוא "מקרא קודש" דשבת.

במשך דויי וואכן: ובדיוק יותר - כ׳ יום עד יום שמח״ת.

וי״ל - ביחד עם קריאת פ׳ ברכה במנחה דש״ק האזינו - כ״א יום,

״אך״ - ראה לעיל הערה ז״ה דריי אותיות.

.

חנה.

א חוספזח מרובה אי! די ברכות: אשר ברכתו של הקב״ה תוספתה מרובה על העיקר - ב״ר פס״א,

ד.

קווינו כל היום: כמו שאומרים בתפילת העמידה - בברכת את צמח דוד וכו׳.

וראה לקו״ש ח״כ ע׳ 459: חכ״ה ע׳ 274; הגש׳־פ עם לקוטי טעמים,

מנהגים וביאורים

(קה״ת תשמ״ו ואילך)

ע׳ תשנס.

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו: תחלים פט,

כא.

וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת,

כמו מציאה - סנהדרין צז,

א.

דר פכ״ס,

ג.

ספד השיחות - ה׳תנש״א

און יעדער איינער און אייגע ורעלן בענטשן און שטענדיק דאנקען דעם אויבערשטן: ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן,

במצב ובזמן גאולה האמיתית והשלימה,

תיכף ומיד ממש.

בכבוד ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה

ברון ה• לעולם אמן ואמו: תהלים שם בסיום וחותם המזמור.

וראה יל״ש עמוס בסופו

(רמז תקמט)

.

הנעתק ב״קובץ י״א ניסו שנת הפ״ט"

(קה״ת,

תש״נ)

על פסוק זה

(אות סג ואילך)

.

מכתבים כלליים לחה״פ

ב״ה,

מוצש״ק כ״ה אדר,

אור ליום ג׳ שהוכפל בו כי טוב

פ׳ ויקרא אל משה,

ה׳תנש״א.

ברוקליז,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו שלום וברכה!

קומענדיק פון די ימי הפורים - טעג פון נסים,

וואם דער אויבערשטער האט באוויזן ״בימים ההם בזמן הזה״,

און דערנעענטערנדיק זיר צו חג הפסח - ווען מיר פראווען דעם יום־טוב פון "זמן חרותנו" און מיר דאנקען דעם אויבערשטן פאר די ניסים ונפלאות וועלכע ער האט באוויזן ביי יציאת מצרים -

איז איצט די פאסיקע צייט צו ציען די פולע אויפמערקזאמקייט אויף די נסים ונפלאות וועלכע האבן פאסירט נאענט צו דעם היינטיקן פורים.

מוצש־ק.

.

אור ליום גי: גי ימים ראשונים בשבוע הם "בתר שבתא"

(פסחים קו,

סע״א)

.

כ־־ה אדר: בו נברא העולם לדעת ר׳ יהושע

(ר״ה יא,

רע״א)

שבניסן נברא העולם - תוד״ה לתקופות -ר״ה ח,

א

(ובנוגע לתקופות כן ההלכה - ר״ה יב,

א)

.

וראה תוד״ה כמאן מצלינן - ר״ה כז,

א.

שער הכוונות להאריז״ל ענין ר״ה דרוש א־.

פע״ח שער ר״ה פ״ד

(בכמה דפוסים - פ״ו)

.

וראה לקו״ש חט״ז שיחה לפי החודש ס״ד

(עי 483 ואילו)

.

ובהערות שם.

ד״ה החודש ה׳תשל״ם ס״ח

(םה״מ מלוקם ח״ג ע׳ פו)

.

ד״ה אשה כי תזריע ה׳תשכ״ה ס״ו

(שם ם״ע צד ואילך)

.

ד״ה החודש ה׳תשל״ה

(שם ח״ד ע׳ קצג ואילך)

.

וראה בהערות למכתב מוצש״ק כ״ה אדר ה׳תשמ״ב בתחלחו

(הגש״פ עם לקוטי טעמים,

מנהגים וביאורים - קה״ת תשמ״ו ואילך - ע׳ תשכב)

.

אור ליום: ראה מסכת פסחים בתחילתה.

ליום ג׳ שהוכפל בו כי טוב: פרש״י עה״פ בראשית א,

ז,

מב״ר פ״ד,

ו

(ובפדש״י שם - דגם העבר נעשה טוב)

.

ובאוה״ת

(בראשית לג,

א ואילך.

ועוד)

; בסה״ט תרנ״א ס״ע קצג ובמכתב כ״ק אדמו״ר

(מהורש״ב)

נ״ע

(נדפס בסה״מ היתש״ט ע׳ 19

(השני)

.

אגרות־קודש שלו ח״א ע׳ קלו)

- מקשר זה עם מחז״ל

(קידושין מ,

א)

טוב לשמים וטוב לבריות.

פ׳ ויקרא אל משה: להעיר,

אשר

(בפשוטן של כתובים)

בא.

ויקרא אל משה" בהמשך לס״פ פקודי שהי• "כחודש הראשון גו׳ באחד לחודש"

(פקודי מ,

יו)

,

ר־ח ניסן.

ודאה מכתב עש״ק ר״ח ניסן ה׳תשמ״ה הערה ד״ה זו

(הגש״פ הנ״ל ע׳ תשסא)

.

ימי הפורים.

.

חג הפסח: דגאולת פורים וגאולת פסח שייכות זל״ז,

דמיסמך גאולה לגאולה

(גאולת פורים לגאולת פסח)

- מגילה ו,

סע״ב ובפרש״י שם.

.

בימים ההם בומן הזה־: נוסח ברכת הנסים

(והודאת.

ועל הנסים")

דחנוכה ופודים.

.

זמן חרוחנו״: כן נקרא בנוסח התפלה יהקידוש דחג הפסח.

וראה לקו״ש חי״ז ע׳ 71 ואילך

(הגש״פ הנ״ל ס״ע תקז ואילך)

.

דאנקען דעם אויבערשט! פאר די נסים זגפלאזח.

.

ביי יציאה מצרים: ובלשון ההגש״ם פיסקא "לפיכך"

(מפסחים קטז,

ב במשנה)

: להודות ולהלל כו׳ למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו,

הוציאנו מעבדות לחרות כו׳.

וסיס ונפלאות: רמב״ם הל׳ חמץ ומצה רפ״ז.

תפלת,

נשמת".

וראה מאו״א מערבת אות הנו״ן סי׳ כ״א

(במאו״א שם: כ״ב,

והוא ט״ם)

.

ספר השיחזת - ה׳תנש״א

דאס זיינען גערועו נסים גלויים אפענע נסים,

ניט נאר פאר אידן,

באר אויד פאר אלע פעלקער,

ביז אז "ראו כל אפסי ארץ",

אלע האבן געזען די גרויסע גסים וואם זיינען פארגעקומען אין דעם זמן.

די נסים "בימים ההם",

בימי מרדכי ואסתר,

זיינען געווען,

ווי באוואוסט,

באהאלטען אין דרכי הטבע,

אזוי אז נאר דורך פארבינדונג פון אנפאנג פון מלכות אחשורוש מיט בשנת שלש למלכו און מיט בשנת שבע למלכותו און מיט חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלכותו וסעודות אסתר פאר אחשורוש והמן - מאכן פון דעם אלעם אייו המשך ועניו און זיך אריינטראכטן טיף אין דעם אז דאם איז איין המשך פון איין ענין - האט מען אין דעם דערקענט יד השם,

וואס דערפאר ווערט אין דער גאנצער מגילה

(פון די כ״ד ספרי קודש)

קיין איין מאל ניט דערמאנט דעם אויבערשטנם נאמען בפירוש - ווייל אויר דער נס פון פורים איז געווען איו אן אופן פון הסתר פנים,

ווי אייגע פון די פירושים אין פסוק ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא,

אז דאס מיינט דעם ענין פון נס פורים: א נם אנגעטאן און באהאלטן אין טבע.

דאקעגן איז אין די געשעענישן פון די חדשים ביז אין

(מיטן פון)

חודש אדר פארגעקומען א גאר גרויסער נס לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו,

א נם גלוי לעיני כל העמים.

;י

מכתבים כלליים לחה״פ

אלע צוגרייטונגען ווי ס׳איז דער מדר ווען מ׳גרייט זיך צו א לאנגער מלחמה,

וואס דארף דויערן וואכן,

חדשים - איז דער גצחון געקומען אין גאר א קורצער צייט!

דער נצחון איז געווען אזוי וואונדערלעך,

אז ער האט ניט נאר פארמיטן א סך שפיכות דמים צווישן אומות העולם

(ווי מ׳האט מורא געהאט)

,

נאר האט געבראכט דערצו,

אז דער שונא זאל באפרייען,

אין א גוטן אופן,

א טייל פון די מלחמה־געפאנגענע און אפילו א טייל פון די געפאנגענע פון פריער.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

ובפרט,

ווי דערמאנט,

ווען מען דערנעענטערט זיר צו חודש ניסן - פון לשון נס -און נאך מער,

ווי חז״ל דייטן אן,

אז "ניסן"

(מיט צוויי נונ״ן)

באווייזט אויף,

,

נסי נסים"

(ו״נם בתוך נס״)

- איז דאך זיכער,

אז דער אויבערשטער וועט ווייזן נאך גרעסערע נסים;

און באזונדערם,

ווען אידן זיינען זיך משתדל אז אויך זייער טאג־טעגלעכע אויפפירונג אין אידישקייט: תורה און מצות - זאל זיין אין אן אופן פון ״נס״ -אויפגעהויבן אלץ מער און מער,

אז יעדער איינער און איינע שי׳ הויבט זיך אויף העכער פון די געוואוינהייטן ביז איצט בלימוד התורה והידור בקיום המצות,

ביז אין אן אופן פון "נסי נסים"

(לשון רבים/ העכער און העכער און נאד העכער;

ווי מיר האבן אין דעם די הוראה גלייך אין אנהויב פון דער היינטיקער סדרה

(מלשון סדר)

: אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳,

לויטן טייטש און תורה פון אלטן רבי׳ן: מכם קרבן לה׳,

אז דער קרבן דארף געבראכט ווערן פון אייך אליין,

דער איד דארף ארויסגיין פון זיינע געוואוינהייטן,

באגרענעצונגען און זיך אינגאנצן איבערגעבן צום אויבערשטן.

און די "נסיס׳דיקע" הנהגה פון יעדן אידן,

א הנהגה אין אן אופן פון "נפלאות אראנו",

אז דאס איז אפן און אנטפלעקט פאר אלעמעז,

וועט נאך מער צואיילן די ערפילונג פון: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות,

דער אויבערשטער וועט מקיים

מכתבים כלליים לתה״פ

זיין זיין הבטחה: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

ותיכף ומיד ממש,

בגאולה האמיתית והשלימה,

על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכה להצלחה

ובברכת חג הפסח כשר ושמח

ספר השיחות - ה׳תנש״א

ב״ה.

יום ג׳ שהוכפל בו כי טוב

אור ליום ד׳ בו נתלו שני המאורות הגדולים פ׳ צו את אהרן ואת בניו לאמר

אור ליום ה׳ ניסן שנת ה׳תנש״א,

ברוקליו,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו

שלום רב וברכה רבה,

קומענדיק פון ראש חודש ניסן,

וואט היינטיקן יאר איז עם געווען שבת פ׳ החודש,

ווען מען לייענט החודש הזה לכם גו׳ ראשון הוא לכס לחדשי השנה,

וואם דאם אנהויבן ציילן די חדשים פון חודש ניסן,

אונטערשטרייכט די נסיס׳דיקע,

למעלה־מדרך־הטבע הנהגה,

און בהמשך צום פריערדיקן בריוו,

אין וועלכן ט׳איז באטאנט געווארן אז ניסן איז

מכתבים כלליים לחה״ס

א צייט פון נסי נסים,

און ספעציעל איו היינטיקן יאר פון "היה תהא שנת נפלאות אראנו",

איז כדאי זיך אפצושטעלן אויספירלעכער אויפן באדייט פון אט־די נסי נסים וועלכע קומעו אין אן אופן פון "נפלאות אראנו".

דער פסוק זאגט כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות,

אז די נסי נסים פון דער גאולה שלימה וועלן זיין גלייך

(בדומה)

צו די נסים פון יציאת מצרים,

וועלכע זיינען געווען "נסים ונפלאות" אינגאנצן למעלה מדרך הטבע; און נאכמער,

ווי דער באוואוטטער פירוש אין אט דעם פסוק,

אז זיי וועלן זיין נפלאות אפילו אין פארגלייך צו די נסים פון יציאת מצרים;

און אין דעם גופא ווערט נאך צוגעגעבן אז אט די נסימ׳דיקע נפלאות וועלן פארקומען איו אן אופן פון אראנו: איר אליין

(השם)

וועל זיי באווייזן; וואם בשעת דער אויבערשטער אליין באווייזט,

ווערט אנטפלעקט אלץ,

סיי דאס וואס איז שייך צו ווערן אנטפלעקט

(נגלה/ סיי דאם באהאלטענע

(נסתר)

; עם ווערט געזען דער אמת און די פנימיות פון דער הנהגה טבעית,

די פולקאמע הנהגה נסית,

ביז אויך דאס וואם איז אינגאנצן "נפלא".

ספר השיחות - ה׳תנש״א

גערופן,

ווי חז״ל ערקלערן,

ווייל נעשה בו נס גדול - ניט סתם א נם,

נאר א נס גדול,

אין אן אפענעם און אנטפלעקטן אופן.

מכתבים כלליים לחה״פ

ו 89

און דעריבער,

ווען א איד לערנט אט די הוראה אין משנה - רואם דורך לימוד התורה ווערט א "יחוד נפלא" צווישן דעם לערנער,

זיין שכל,

מיט די דברי תורה וואט ער לערנט: ביז א "יחוד נפלא" מיטן נותן התורה,

וואט האט זיך "אריינגעשריבן" און ״אריינגעגעבן״ אין תורה

(אנא נפשי כתבית יהבית)

- באקומט ער אט דעם אומבאגרענעצטן כח צו פארווירקלעכן אט די הוראה פון "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

ספר השיחות - ה׳תנש״א

(הרגל נעשה טבע)

,

דארף ער זיר ווידער אויפהויבן צו נאד א העכערער דרגא פון "נם",

און אין דעם גופא - "גם בתוך נם",

ביז ער דערגרייכט דעם אמת׳ן "נס גדול",

פארבונדן מיט גדול הוי׳ ומהולל מאד.

ויהי רצון,

אז יעדער אייגער און איינע זאל טאן אין דעם אלעס אין אן אופן פון זריזות,

מיד ולדורות,

וואס דעמאלט וועט ערפילט ווערן בפועל דער גדול הוי׳ ומהולל מאד,

די גדלות פון אויבערשטן וועט קלאר אנטפלעקט ווערן פאר אלעמען אין אן אופן אז דער אויבערשטער איז מהולל מאד,

ביז אז ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן - עם קומט אראפ אין וועלט אויף אייביק,

לנצח נצחים,

און יעדער איינער און איינע ווערט געבענטשט מיט דער תפלה,

תפילת משה: ויהי נועם ה׳ אלקינו עלינו גו׳ — יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם,

אז די שכינה איז שורה אויף אים,

און אין אלע זיינע ענינים,

ביז אין מעשה ידיו,

ביז אין ״סוף מעשה״ -אין זיין "חלק בעולם",

און דאס ווערט די הכנה,

מתוך שמחה וטוב לבב,

צו דעם בנין בית המקדש השלישי,

וואס וועט זיין א בנין נצחי,

מעשה ידיו של הקב״ה,

מקדש אדג־י כוננו ידיך,

בפועל ממש,

אין דער גאולה האמיתית והשלימה.

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור

ולחג הפסח כשר ושמח מ ן

ומתוך שמחת לבב ^\^ ^ \ י א |

מכתבים כלליים לחה״פ

כ״ה,

יום שלישי שהוכפל בו כי טוב,

פ׳ ויהי ביום השמיני

י״א ניסן,

נשיא לבני אשר,

ה׳תנש״א

ברוקלין,

נ.

י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בהמשך צו דעם וואט האט זיר גערעדט איו די פריערדיקע בריוו,

אז די אויטגעטיילטקייט פון היינטיקן יאר - זייענדיק דער יאר פון "היה תהא שנת אראנו נפלאות״ - ווערט נאכמער אונטערשטראכן אין חודש ניסו,

וויבאלד די נסים און נטי־ נסים

(ניסן)

דערשיינען אין אן אופן פון נפלאות,

און נאכמער - אראנו

(נפלאות/

איז זייער מתאים זיך אפצושטעלן אויף נאך א נקודה אין דער אויסגעטיילטקייט פון דעם יאר,

און איר שייכות מיט חודש ניסן:

שוין ביים אנהויב יאר איז מערערע מאל באטאנט געווארן,

אז היינטיקער יאר צייכנט זיר אוים מיט א "קדושה משולשת".

ד.

ה.

אז א סך פון די קדושה־ענינים אין דעם יאר קומען אין א דריי־מאליקן אופן פון "חזקה"

(בתלתא דמני הוי חזקה)

.

דער יאר האט זיר גלייר אנגעהויבן מיט א "חזקה" פון דריי קדושה־טעג נאכאנאנד

(די צוויי טעג פון ראש-השגה,

דער "קא0" פון יאר,

האבן תיכף אריינגעפירט אין שבת־

ספר השיחות - ה׳וננש״א

קודש)

; און נאכדעם האט זיך די "חזקה" איבערגעחזר׳ט אין חודש תשרי

(אין חוץ לארץ)

נאך צוויי מאל

(אויך ביי די ערשטע און לעצטע טעג פון חג הסוכות)

- אזוי אז במשך דעם חודש תשרי

(דער חודש הכללי)

איז געווען א "חזקה" אין א "חזקה";

און אזוי האט זיר עם דערנאך איבערגעחזר׳ט אין דעם ״ראש השנה לחסידות״ -דער חג הגאולה פון אלטן רבי׳ן,

י״ט־כ בסלו - און אין די שמחה־טעג פון די ימי הפורים.

דער ענין פון ״חזקה״

(לשון חוזק,

שטארקייט)

איז,

אז מיט

(דער פארזעצובג אדער איבער׳חזר׳ונג פון)

דריי מאל ווערט די זאך קביעות׳דיק,

עם ווערט פארפעסטיקט און פארזיכערט אז אזוי וועט זי בלייבן.

און אין דעם באשטייט די הוראה און נתינת־כח פון דער "שנה משולשת",

אז די ענינים פון קדושה,

תורה און מצוות,

זיינען דעם יאר דורכדרינגענדיק און פארפעסטיקט אזוי אז זיי האבן א דויערהאפטע ווירקונג אויך אויף ווייטער.

♦ * ♦

אין דעם היינטיקן חודש ניסן

(דער ראש חדשים,

ראשון הוא לכם לחדשי השנה)

ווערט אט־די קדושה־חזקה אויסגעדריקט אין דער תורה־קריאה במשך דעם חודש:

חודש ניסן,

וואם זיין ראש

(דער "קאפ" פון חודש)

איז היינטיקן יאר געווען שבת פ׳ החודש,

האט זיך אנגעהויבן מיט א דרייענדיקע קריאה,

אין דריי ספרי־תורה - די קריאה: פון פרשת ויקרא,

פון ראש חודש און פון פרשת החודש.

און דערנאך,

במשך דעם חודש,

ווערט די זעלבע פרשה

(סדרה)

,

פרשת שמיני,

געלייענט

(און געלערנט)

במשך דריי וואכן נאכאנאנד

(אנהויבנדיק פון יום שמיני בחודש,

ביי דער קריאת מנחה פון שבת הגדול,

ביז דעם סוף חודש,

אין שבת כ״ט בניסן)

.

די באזונדערע דערהויבנקייט פון "ויהי ביום השמיני",

געמיינט "יום שמיני

מכתבים כלליים לחה״פ

למילואים"

(דער אכטער טאג פון חנוכת המשכן/ באשטייט אין דעם,

וואט היום ה׳ נראה אליכם — להשרות שכינתו במעשה ידיכם - אין דעם טאג האט זיד אנגעהויבן די השראת השכעה אין דעם משכן

(שרתה בו שכינה)

.

און דאס איז אויך אנגעדייטעט אין דעם מספר "שמיני": די וועלט איז באשאפן געווארן אין די שבעת ימי בראשית

(זעקס טעג פון באשאף,

אוו שבת וואט האט אריינגעגעבן מנוחה אין וועלט,

שלימות אין באשאף)

,

און דערפאר איז צייט

(זמן)

פון וועלט אויסגעשטעלט אין אן אומקרייז פון זיבן־טעגיקע וואכן

(און אזוי אויר די זיבן־ יאריקע שמיטה־קרייזן)

,

אזוי אז די צאל שבעה דייטעט אן אויף די ג־טלעכע ליכט וועלכע איז באשרענקט אין וועלט; און שמיני ווייזט אויף דער ג־טלעכער אנטפלעקונג וואט איז העכער פון דער בריאה.

און דערמיט וואט פרשת שמיני ווערט היי־יאר געלייענט במשך דריי וואכן,

קומט צו די באזונדערע מעלה פון ״חזקה״ און שטענדיקייט אין דעם ענין פון ״שמיני״ -השראת השכינה

(די ג־טלעכע אנטפלעקונג וואט איז העכער פון וועלט)

:

די השראת השכינה וואט האט זיד אויפגעטאן אין "יום השמיני" איז געווען ניט א צייטווייליקע ג־טלעכע אנטפלעקונג,

נאר אויף אייביק,

ווי דאס איז פארשטאנדיק פון לשון: להשרות שכינתו במעשה ידיכם,

אז די השראת השכינה זאל זיין אין א שטענדיקן אופן,

און ביי יעדער אידן

(בתוך כל אחד ואחת מישראל)

,

ביז אין מעשה ידיכם.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

וואוינונג: דאקעגן בית

(בית־המקדש)

איז א "דירת קבע",

אן אויף־שטענדיק באשטימטע וואוינונג - און פון זינט מ׳האט אויפגעבויט דעם בית המקדש אין ירושלים,

איז דאם געווארן דער באשטימטער און אייביקער ארט פון השראת השכינה

(זאת מנוחתי עדי עד)

.

און די פולקאמע "קביעות׳דיקייט" און חזקה פון דער השראת השכינה איו בית המקדש,

וועט זיין אין דעם בית המקדש השלישי כשלימות,

אז פאר יעדן אויג וועט זיין אפן און קלאר די פולשטענדיקע דויערהאפטיקייט און שטארקייט פון דעם בית המקדש - א בית נצחי.

מכתבים כלליים לתה״פ

ולכאורה קעז מען צוגעבן א טעם,

בדרך רמז,

פארוואס אט די תפילה איז אין מזמור צדי״ק פון תהלים - ווייל די צאל ניינציק,

דריי מאל דרייסיק,

שטעלט מיט זיך פאר די פולקאמע שלימות אין חזקה - דריי מאל דריי

(מאל צען)

.

♦ * *

ויהי רצון,

אז יעדער איינער און איינע,

בתוך כלל ישראל,

זאל אויסנוצן די ספעציעלע כוחות פון דעם היינטיקן יאר,

אויף דורכצודרינגען זיין גאגצן וועזן מיט א קדושה־לעבן,

ביז צו דערגרייכן די אמת׳ע חזקה,

נצחיות׳דיקע שטארקייט אין אלעם וואס איז שייך צו לימוד התורה און קיום המצוות

ספר השיחות - ה׳תנש״א

נאכמער - אויר נתעת כח פון משה רבעו: ויהי נועם ה׳ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו,

אין דעם בית המקדש השלישי,

מקדש אדנ״י כוננו ידיך.

בכבוד ובברכה

ובברכת חג הפסח כשר ושמח וטוב לבב

מקדש אדג־י כוננו ידיך: בשלח טו,

יז.

וראה בהנסמן לעיל הערה ד״ה לעתיד לבא.

ןןןןןן!ן!ן■!■

מברקים

נוסח המברק שהואיל כ״ק ארמו״ר שליס״א לשלוח לאנ״ש שי׳ בכל מרחבי תבל לקראת ר״ה ה׳תנש״א הבק״ל

לשנה טובה תכתבו ותחתמו ושבתא טבא.

/מקום החתימה/

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח לאג״ש שי׳ בכל מרחבי תבל לקראת חג הסוכות,

זמן שמחתנו ה׳תנש״א הבע״ל

יום טוב ודזמן שמחתינו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו וגוט שבת.

/מקום החתימה/

ספר השיחות - ה׳תנש״א

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר לשלוח להקפות שניות בירושלים עיה״ק,

באה״ק תובב״א

ב״ה,

ערב חה״ם ה׳תנש״א

ברוקלין,

נ.

י.

כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה

בירושלים עיר קדשנו תוב״ב אמן

בתוככי כל עמנו בני ישראל השמחים בשמחת התורה בכל מקום שהם - שליט״א

בזמן שהשמחה כפולה שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל,

מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים

(לעת עתה)

גם יחד,

באיחוד אמתי ונצחי,

תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו במקדש מלך עיר מלוכה הנצחית דעמנו הנצחי,

ירושלים השלימה עיר שחוברה לה יחדיו,

בתוככי כל ארצנו הקדושה,

פלטרין של מלך,

בשלימותה,

שניתנו בנחלת עולם לעמנו גוי קדוש עם עולם,

מאלקי עולם ככתוב בתורתו הנצחית-

שלימות הארץ ושלימות העם ושלימות תורתנו הקדושה.

ויהי רצון שתשוב ירושלים בקרוב ממש ליעודה ותפקידה ובהבטחת נביא הגאולה ישעי׳ אשר ממנה תצא תורה ודבר השם,

ובמהרה בימינו ממש תחזינה עינינו קיום ההבטחה

(בלשה הכתובים)

:

ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי.

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

המשתתף בשמחתכם - שמחתנו וחותם בכבוד רב ובתפלה לשנת תורה ושמחה ושלום אמתי.

/מקום החתימה/

!כהבטחת.

.

ישעי׳: ב,

ג.

ממזרח.

.

אל תכלאי: ישעי׳ מג,

ה־ו.

מצאתי.

.

משחתיו: תהלים פט,

כא.

מברקים

ו90

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר לשלוח להקפות שניות בכפר חב״ד

(נה״ח ועוד)

,

באה״ק תובב״א

ב״ה,

ערב חה״ס ה׳תנש״א

ברוקלין,

נ.

י.

כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בכפר חב״ד

(נה״ח כר)

אשר באה״ק תובב״א,

על ידי משיח צדקנו

בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת התורה בכל מקום שהם _ שליט״א

בזמן שהשמחה הכפולה שמחת ישראל בהתורה ושמחת התורה בישראל,

מקפת ומאחדת את כל עמנו הקרובים והרחוקים

(לעת עתה)

גם יחד,

באיחוד אמתי ונצחי,

תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בארצנו הקדושה בשלימותה,

אשר תמיד עיני השם אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.

ויהי רצון שתהי׳ הקדושה בגלוי,

והשגחת השם עושה פלא בטוב הנראה והנגלה,

וראו כל עמי הארץ כי בישראל גדול שמו - בשלמות התורה שלמות העם ושלמות הארץ,

ובמהרה בימינו ממש תחזינה עינינו קיום ההבטחה

(בלשון הכתובים)

:

ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי.

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

המשתתף בשמחתכם - שמחתנו וחותם בכבוד רב ובתפלה לשנת תורה ושמחה ושלום אמתי.

/מקום החתימה/

תמיד.

.

הארץ: עקב יא,

יב.

ממזרח.

.

אל תכלאי: ישעי׳ מג,

ה־י.

מצאתי.

.

משחתיו: תהלים פט,

כא.

ספד השיחות - ה׳תנש״א

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח לאנ״ש שי׳ לקראת חג הגאולה י״ט כסלו,

ה׳תנש״א

לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי׳ תכתבו ותחתמו,

כולל פעילות רבה בכל המבצעים,

וככלל בתורה ובגמ״ח ובתפלה,

וכל זה באופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה,

ומיום זה לימי ההכנה לחנוכה ולחנוכה,

יומין זכאין גם למהר קיום היעוד בספר נעים זמירות ישראל דוד מלכא משיחא: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

בגאולה האמתית והשלימה ע״י משיח צדקנו.

בכבוד ובברכה /מקום החתימה/

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח להמשתתפים שי׳ בהתוועדויות הגדולות לקראת חג הגאולה י״ט כסלו,

ה׳תנש״א

לכל המשתתפים בהפארבריינגענישן הגדולים די״ט כסלן _ שליט״א

לחיים,

לחיים ולברכה

יהי רצון מהשי״ת שבכל אחד ואחת יהי׳ ויקויים פדה בשלום וגו׳ ובמילואו,

ושיצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז״ל בהכתוב שזהו העסק בתורה

(הנגלה והחסידות)

ובגמ״ח ובתפלה,

וכל זה באופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה,

ומתחיל בהמבצעים,

כל אחד מהם.

ומיום זה לימי הכנה לחנוכה ולחנוכה,

יומין זכאין גם למהר קיום היעוד בספר נעים זמירות ישראל דוד מלכא משיחא: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

בגאולה האמתית והשלימה ע״י משיח צדקנו.

בכבוד ובברכה

/מקום החתימה/

מברקים

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמז״ד שליט״א לשלוח לאנ״ש שי׳ בבל מרחבי תבל לקראת יום ההילולא יו״ד שבט,

ה׳תנש״א

הצלחה רבה בכל עניני הילולא דנשיא דורנו,

ובתר רישא גופא אזיל האנשים והנשים והטף.

כולל ובפרט התוועדויות פעילות ומתוך אהבת ישראל,

ביום ההילולא ובשבת קודש להוי׳ מחר,

שבת שירה,

ובמוצאי שבת,

והמשך שלהן ופירותיהן בכל הימים שלאחריהם,

ויקויים היעוד בספר דוד מלכא משיחא: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו,

ובני ישראל יוצאים ביד רמה,

במהרה בימינו ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

בברכה

/מקום החתימה/

ובחר.

.

ואזיל: עירובין מא,

א.

ובשבת.

.

מחר: שיעוד חומש דיום ההילולא

(בשלח טז,

כג>.

והמשך: הפעולה עגמה נמשכת ומומו• ע״ו)

סירותיהן - ומעלה נבאו־א.

וכמובן גם מרד״ה באתי לגני

(דההילולא)

.

היעוד: תהלים פט,

בא.

ובני.

.

רמה: תחלת פרשת יום ההילולא

(בשלח יד,

ח)

.

נוסח המברק שתואיל כ״ק אדמר״ד שליט״א לשלוח לאנ״ש שי׳ בכל מרחבי תבל לקראת ימי הפורים,

ה׳תנש״א

פורים שמח ושבת שלום והתועדויות באופן ומתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות ומוצלחות באורה זו חורה וכו׳ ככל פירושי חז״ל.

וכפליים לתושי׳ בתורה ומצות.

לחיים,

לחיים ולברכה ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו האמיתית והשלימה ע״י דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו ברוך הוי׳ לעולם אמן ואמן.

/מקום החתימה/

ספר השיחות - ה׳תנש״א

נוסה המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח לאנ״ש שי׳ בכל מרחבי תבל לקראת חג הפסח,

ה׳תנש״א

ביום ההילולא של אדמו״ר הצמח צדק ואור לי״ד ניסן יום הולדת הרמב״ם זמן הפסח וערב שקויו״ט,

ראשון לרגלים,

אביע איחולי וברכותי לחג הפסח כשר ושמח וכולי.

וש״ק ושלום,

עונג וחירות בשלמותם לכל בנ״י בכל מושבותיהם.

ותקויים בקשת כל אחד ואחת האנשים והנשים והטף׳ בתוך כלל ישראל תפלת משה איש האלקים בספר נעים זמירות ישראל:

שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו,

יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם,

ויהי נועם ה׳ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו 2 .

בכהנ״ל כפליים לתושי׳ וכעיסקא דשבתא ודהגאולהי,

בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

בכבוד ובברכת שבת והחג

/מקום החתימה/

מברקים

נוסה המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח לאנ״ש שי׳ בכל מרהבי תבל לקראת חג השבועות,

ה׳תנש״א

שבת שלום ויום טוב שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולהמשיך כל זה בכל השנה כולה האנשים והנשים והטף,

ועד אשר במהרה בימינו ממש; ויהי נועם ה׳ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו,

בגאולה האמתית והשלימה.

/מקום החתימה/

ספד השיחות - ה׳תנש״א

נוסח המברק שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח לאנ״ש שי׳ בבל מרחבי תבל לקראת חג הגאולה י״ב־י״ג תמוז,

ה׳תנש״א

ב״ה ימי חג הגאולה שנת ה׳תנש״א.

לכל המשתתפים ולבל המשתתפות בהתוועדויות דחג הגאולה ולכל אחב״י - שליט״א

שלום וברכה!

חג הגאולה והתועדויות פעילות ומשפיעות על כל אחב״י,

האנשים והנשים והטף,

ובפרט אשר כדברי בעל הגאולה במכתבו המפורסם: לא אותי בלבד גאל הקב״ה כי אם גם את כל כר,

וביתר שאת במעשה שהוא העיקר,

מתחיל בהמבצעים הכללים וכל פרטיהם.

ותקויים מיד תפלתנו: ויהי נועם ה׳ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

ותיכף ומיד ההבטחה: דרך כוכב מיעקב גו׳ וישראל עושה חיל בגאולה האמתית והשלימה ע״י משיח צדקנו.

/מקום החתימה/

מברקים

נוסח הברכה שהואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לשלוח למחנות גן ישראל בקשר עם פתיחתן שנה זו.

ב״ה,

עש״ק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל.

.

כגנות עלי נהר,

חודש הגאולה,

ה׳תנש״א.

ברוקלין,

נ.

י.

ל״גן ישראל"

ה׳ עליהם יחיו שלום וברכה!

תהא פתיחת "גן ישראל" וכל משך שהותם בו בהצלחה רבה,

וימשיכו ההצלחה בכל עניני "גן ישראל" הגשמיים והרוחניים,

ו״גן ישראל״ יתאים לשמו - להצמיח אילנות טובים נושאים פירות טובים,

על ידי לימוד תורתנו וקיום מצוותי׳,

כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה,

כרצון ותקות כ״ק מר׳ח אדמו״ר בעל הגאולה.

והשם עוזר.

וימשיכו בב״ז במשך כל השנה,

ובהוספה.

וביתר שאת בשנת ה׳תנש״א - הי׳ תהא שנת נפלאות אראנו.

ועי״ז תקויים בכאו״א מהם,

בתוככי כלל ישראל,

תפילת וברכת משה רבינו בסיום

עש״ק: שהוכפל בו טוב - בראשית א,

בה.

שם,

לא.

חזקוני עה־פ.

וראה רמב״ו שם.

וראה לקו״ש חכ״ד ע׳ 641 הערה ד״ה זה.

ובאוה״ת

(בראשית לג,

א ואילך.

ועוד)

מקשר ענין יום ג׳ שהוכפל בו כי טוב

(פרש" עה״פ בראשית א,

ז.

מב״ר פ״ד,

ו)

עם מחז״ל

(קידושין מ,

א)

טוב לשמים וטוב לבריות.

מה.

.

נהר: פרשתנו כד,

ה־ו.

- שיעור היום בשיעורי חת״ת הידועים.

כגנות עלי נהר: אלו מלמדי תינוקות שבישראל שהם מוציאים מלבם חכמה בינה דעת והשכל ומלמדיו להתינוקות לעשות רצון אביהם שבשמים

(תנא דבי אליהו רבא פב״א.

יל״ש פרשתנו עה״פ - רמז תשעא)

.

בהצלחה: ראה אוה״ת וישב רעח,

א־ב

(עה״פ ויהי ה׳ אח יוסף - שמו הראשון של בעל הגאולה - ויהי איש מצליח)

.

לקו״ש חכ״ה ע׳ 213.

אילנות.

.

פירות.

.

לימוד תורתנו וקיום מצוותי־: וכמ״ש

(שופטים כ,

יט)

,

כי האדם עץ השדה",

דקאי על תלמיד חכם

(וכל בניו לימודי ה׳ - ישעי־ נד,

יג)

עושה פירות

(תענית ז,

א/ ומאי פירות כו׳ מצוות

(סוטה מו,

סע״א)

.

במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה: ראה קרבן העדה לירושלמי חגיגה פ״ז ה״ז.

יפה ענף לפתיחתא דאיכ״ר ב.

אוה״ת תצוה ע׳ א׳רנח.

סה״מ תרמ״ז ע׳ פז־פח.

המשך תער״ב ח״ג ע׳ רנז.

תרפ״ט ע׳ 176.

והשם עוור: שבת קד,

א.

יומא לח,

סע״א.

וראה ד־ה הוי׳ לי בעוזרי די״ב תמוז הראשון,

תרפ״ז

(נדפם בסה״מ קונטרסים ח״א קעט,

א ואילך.

תרפ״ז ?' רא ואילה.

היי תהא שנת נפלאות אראנו: ראה בארוכה מכתבים כלליים לחג הפסח שנה זו•.

ספר השיחות - ה׳תנש״א

וחותם מזמור צדי״ק שבתהלים: ויהי נועם ה־ אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו — יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם,

ומעשה ידינו כוננהו - בבית המקדש השלישי,

שיבנה במהרה בימינו,

בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

תיכף ומיד ממש.

בברכת שבת טוב

ולהצלחה בכל האמור

מנחם שניאורסאהן

יהי רצו!.

.

במעשה ידיכם: פרש״י עה״פ פקודי לט,

מג.

וראה גם פרש״י שמיני ט,

כג.

פרש״י עה״פ תהלים כאן'.

ומעשה ידינו כוננהו — בנית המקדש השלישי: מדרש וזהלים עה״פ.

גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי׳ גלות <תוד״ה ה״ג ונאמר - פסחים קטז,

ב.

ממכילתא עה״פ בשלח טו,

א.

יל״ש ישעי׳ רמז תעט)

.

מפתחות

מפתח ענינים.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

911

מפתח פסוקים.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

971

מפתח מאמרי רז״ל.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

995

מפתח ספרים.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

1012

מפתח ספרי חסידות.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

1023

מפתת ענינים

א

אב:

א 69

(שלשה שווזפין באדם כו׳>.

אב,

חודש:

ב 704

(הקדמת "מנחם" לפני "אב"!.

721

(כנ״ל.

עלה ארי׳ במזל ארי׳ כו׳)

.

736

(שבע דנחמתא)

.

743

(הקדמת ״מנחם״)

.

747

(כנ״ל)

.

770

(כנ״ל)

.

777

(כנ״ל.

עלה ארי׳ כו׳.

שבע ד־ נחמתא)

.

ע״ע בין המצרים.

סיום.

ד״חאב:

ב 714.

ט׳ באב:

א 22

(נק׳ מועד)

.

23 <כנ״ל.

ענין הטוב שבו שפך חמתו על העצים ואבנים כו׳)

.

ב 691

(גדר דחיית הצום בת״ב שחל בשבת)

.

714

(כנ״ל)

.

721 ןבו נולד משיח ומזלו גובר כו׳>.

722 ודחייתו בשבת)

.

724 •שייכותו ליוהכ״ם)

.

743 <בו נולד משיח)

.

744

(געתה פרתו בו׳)

.

832

(דחייתו בשבתן.

י״אאב:

ב 731.

ט״ובאב:

א 22.

ב 725.

733.

743.

745.

762.

770.

9׳ אב:

ב 761.

אבא שאול:

ב 50־849

(שיטתו כמצות חליצה שקודמת ליבום,

תלוי׳ בשיטה כללית בתורה אי אזלינן בתר הנותן או בחר המקבל)

.

אבות:

א 14

(הזכרת זכות אבות שבחברון)

.

128

<מעשה אבות סימן לבנים)

.

144

(מרכבה כל ימיהם)

.

156

(מעשה אבות סימן לבנים)

.

241

(כנ״ל.

נקראו ישרים.

מרכבה)

.

258

(ושמי הוי׳ לא נודעתי להם.

הכנתם למ״ת>.

259

(גילו בעולם שם שד־י שבפנימירתו הוא גילוי שם הוי׳)

.

262

(כנ״ל)

.

ע״ע אמהות.

מ״ת.

אבן שתי׳:

ב 794.

אבנים טובות:

ב 518

(המאורע שנמצאו בפינה נדחת בו׳ בכדי להוסיף בצדקה)

.

אברהם:

א 93

(לך לך גו׳.

בן ע״ה שנה בצאתו מחרן.

גיל הכרתו את בוראון.

96

(הכנסתו אורחים)

.

122

(התחלת יחוד העליון דמ״ת מאברהם)

.

128

(אברהם ושרה נשמה וגוף)

.

130

(גיל הכרתו את בוראו.

בא בימים יומין שלימין)

.

133

(השפעתו על אוה״ע)

.

135

(עבודתו ברוב שנותיו היתה לפני המילה.

קלסתר פניו של יצחק דומה לון.

136

(אחד הי׳ אברהם)

.

ע״ע מילה.

שרה.

אדום

(עשו)

:

א 162

(נמשל לחזיר)

.

170 •ולאום מלאום יאמץ כשזה קם בו׳)

.

176.

אדם:

א 10

(אדם לעמל יולי)

.

128

(אתם קרויין אדם>.

ב 542

(א׳ דם)

.

706

(פעולת אדם סרטי בכל הבריאה)

.

754 <מן העליונים ומן התחתונים)

.

855 •ע״ש אדמה לעליון)

.

ע״ע אדם הראשון.

אדם הראשון:

א 9

(אמירתו: באו נשתחוה גו׳.

גברא בסוף כדי שיכנס לסעודה מיד - כל

ו91

2ו9

מפתח ענינים / אדם הראשון-אומות העולם

מעשיך לש״ש)

.

377

(אדם שת אנוש)

.

אדר:

א 323

(באחד באדר משמיעין על השקלים)

.

331

(מרבין בשמחה,

בריא מזלי׳)

.

332

(ע״ש אדיר במרום ה׳)

.

339

(מרבין בשמחה)

.

346

(א׳ דר)

.

ע״ע ניסן.

ר״ח אדר:

א 331.

334.

339.

343.

380

(ג׳ ס״ת ב־ ר״ח אדר שחל בשבת)

.

ו׳ אדר:

א 352.

348.

ט׳ אדר:

א 361.

כ״האדר:

ב 883.

אהבת ה׳:

א 183 !בכל מאדך - מאד האמתי נעשה שלך)

.

198

(בכל מאדך)

.

343

(גם באהבת בכל מאדך בל״ג,

יש חילוקי דרגות)

.

369

(בכל לבבך נפשך ו-מאדך>.

ב 478

(בכל מאדך>.

555

(רצו״ש)

.

823

(כמים הפנים גו׳)

.

ע״ע אהרן.

מאד.

אהבת ואחדות ישראל:

א 228

(קירוב בנ״י ע״י דרכי נועם ושלום ודיבור בכבודן של ישראל)

.

230

(אהבת הקב״ה לישראל)

.

252

(דברי תוכחה צ״ל חדורים באהבת ישראל)

.

254 <עי״ז מבטלים סיבת הגלות)

.

266

(הדגשתו בתורת אדה״ז הה״מ והבעש״ט)

.

333

(הדגשתה בה־ מצוות של פורים)

.

334

(ואהבת לרעך כמוך)

.

373

(מעלת לימוד זכות על בנ״י)

.

ב 545 <דוקא עי״ז ראויים לקבלת התורה)

.

548

(מבטלת הגלות)

.

592

(האחדות מבחי׳ יחידה והיא הכנה לתורתו של משיח.

אמירת הריני מקבל אחרי ברכה״ת)

.

594

(האחדות

מבחי׳ יחידה)

.

607

(קירוב גם אלו שנק׳ בריות בעלמא)

.

627

(ישראל קומה אחת שלימה.

דרגת אחדות ודרגת התחלקות בישראל ובתורה)

.

633

(אמירת הריני מקבל כו׳)

.

681

(נתינת עצה ודיבור טוב על הזולת בכלל מצות צדקה)

.

717

(שייכותה להגאולה)

.

731

(מבטלת הגלות)

.

ע״ע אהרן.

הפצה ושליחות.

שלום.

אהרן:

ב 607

(אוהב את הבריות ומקרבן לתורה)

.

652

(נס דמטה אהרן)

.

714

(הסתלקותו בר״ח אב.

רודף שלום ומטיל אהבה כו׳.

ענני הכבוד בזכות אהרן)

.

715

(אותיות א׳ הר״ן.

אה״ד שלמע׳ מהשתל׳)

.

716

(מספר שנותיו)

.

717

(אוהב את הבריות כו׳)

.

890 <כנ״ל - אהבה בל״ג לכ״א מישראל)

.

ע״ע יוהכ״ם.

כהנים.

אומות,

ז׳ ועשר אומות:

א 92.

94.

106.

3 670.

728.

874.

ע״ע מוחין ומדות.

אומות העולם:

א 68

(טענתם לישראל לסטים אתם כו׳.

דרגת אמונתם.

אם מוזהרים על השיתוף.

שרשם מחיצוניות הרצון)

.

128

(כחות הנפש כבבנ״י בשביל ענין הבחירה)

.

129

(פעולת האבות באוה״ע)

.

172

(בירורם ע״י ישראל.

ריבויים יותר מישראל.

מעלתם בפרט אחד)

.

173 <קיום מצוותם ע״י ישראל שצוה משה רבינו מפי הגבורה כו׳.

תשובה דאוה״ע)

.

220

(סיועם לישראל)

.

221

(סיועם בענין הגאולה.

כי דם עבדיו יקום בדרכי חסד ודרכי שלום>.

ב 516

(סיועם לישראל בסוף זה״ג)

.

842

(1׳ המלכיות שמצירים לישראל)

.

ע״ע ב׳׳נ.

לשונות.

מלך,

מלוכה.

מדינה.

פולין.

רוסי׳.

מפתח ענינים / אוהי׳ע,

השפעה עליהם-אייר

אוח״ע,

השפעה עליהם:

* 410.

350.

336.

297.

283.

162.

133.

3 516.

553.

אור:

א 13

(בתורתו של ר״מ כתנות אור בא׳)

.

64־63

(ברישא חשוכא והדר נהורא)

.

192

(ותורה אור.

נר ואור)

.

198

(תכונתו שמתפשט בלי הגבלה.

אור גשמי הוא קשור ומשל עם אוא״ס)

.

314

(יתרון האור מן החושך)

.

ב 637

(כנ״ל)

.

ע״ע אתכפיא ואתהפכא.

אור אץ סוף:

א 45

(כשם שיש לו כח בבלי גבול כך יש לו כח בגבול)

.

ע״ע גבול ובל״ג.

אורות וכלים:

3 493

(המשכת אורות בכלים ע״י התורה)

.

498 <כנ״ל)

.

אורייתא:

א 295

(מלשון אור ייתא)

.

אותיות:

א 1

(ברכת השנה ע״פ סדר אותיות הא״ב: שנת אורה ברכה בו׳)

.

11

(הברת אות א׳ המחבר בין עצמות הבל הלב לכ״ב אותיות הדבור שבהם נבה״ע)

.

31

(ברכת השנה - כנ״ל)

.

3 543

(אותיות החקיקה)

.

737

(אותיות כפולות לשון גאולה)

.

744

(אותיות כפולות - יחוד אתוון דוכרין ונוקבין,

סוכ״ע וממכ״ע)

.

ע״ע גאולה.

לוחות.

אותיות פרסיים:

א 11

(א׳)

.

92

(ח׳)

.

110 <ג׳)

.

144 <ה׳)

.

163

(ק׳)

.

189

(מ׳ פתוחה וט׳ סתומה.

נו״ן כפופה ונו״ן ארוכה)

.

190

(מ׳)

.

203 <מ״ם סתומה)

.

211

(ד׳.

ה׳)

.

215

(ה׳)

.

315 <ו׳)

.

348

(מ׳ן.

355 <ו׳ המוסיף)

.

356

(ו׳)

.

377 <א׳ זעירא וא׳ רבתי)

.

88־387 <נ׳ כפופה ופשוטה)

.

390 <כ״ף כפופה וכ״ף פשוטה)

.

403

(צ׳>.

408

(ה׳.

צ׳.

ק׳.

נ׳ כפופה ופשוטה)

.

433

(ד׳.

ה׳.

ר׳)

.

3 519

(פ׳.

צ׳)

.

520

(א׳)

.

523

(ג׳ פירושים באות ״אל״ף״)

.

546

(ב׳.

מ׳)

.

547 <ג׳.

ד׳)

.

656

(ה׳.

ר׳.

ת׳)

.

59־658

(ג׳.

ד׳.

ר׳)

.

665

(ה׳.

ת׳)

.

715

(א׳.

נו״ן פשוטה)

.

752

(א׳)

.

768

(כ״ף הדמיון)

.

778

(כ׳>.

795

(ה׳.

ש׳.

ת׳)

.

800

(קוצו של יו״ד)

.

803

(א׳.

י׳.

נ׳)

.

855

(כ״ף פשוטה)

.

858

(קוצו של י׳)

.

ע״ע הוי׳,

שם.

אז:

א 106 <כל קילוסו של משה באז בו׳.

א׳ רוכב על ז׳)

.

113

(כנ״ל)

.

אח:

3 848

(אחים - תוהו ותיקון)

.

אחר,

אחרות:

א 65

(המשכת האחדות בהתחלקות דעו־ לם>.

306

(אחדות והתחלקות במצות)

.

327

(דרגא בתורה שלמעלה מהת־ חלקות)

.

3 473

(בגימט׳ ״יבא״ שילה)

.

525

(גילוי מלכותו ית׳ בעולם)

.

539

(אחדות והתחלקות בברה״ע ובתורה)

.

592

(גימט׳ י״ג>.

627

(אחדות והתחלקות בתורה ובישראל)

.

716

(המשכת נקודת האחדות שלמע׳ מהתחלקות)

.

727

(אחדות ה׳>.

ע״ע אלופו של עולם.

תומ״צ.

אחרות ישראל:

ע״ע אהבת ואחדות ישראל.

אחר:

א 432

(אני הוא ולא אחרו.

אייר:

א 345

(עבודת ספה״ע מלמטלמ״ע.

ר״ת אברהם יצחק בו׳)

.

3 487

(ר״ת: אברהם יצחק בו׳,

ור״ת אני ה׳ רופאך)

.

498

(עבורה מלמטלמ״ע.

ר״ת: אברהם יצחק כו׳)

.

746

(ר״ת: אברהם יצחק בו׳)

.

ע״ע ניסן.

4ו9

מפתח ענינים / אייר-אם

ערב ר״ח אייר:

3 484.

נ׳ אייר:

3 472.

498.

ו׳ אייר:

5 499.

י״ג אייר:

3 513.

510.

אילן:

א 298

(הולך וגדל,

רעד״ז באדם עץ השדה.

פירות אילן - תענוג,

תבואה - הכרח,

ענינם בעבודת ה׳)

.

אין עיד:

א 69

(אין עוד,

אין עוד מלבדו)

.

3 639.

איתן:

א 49.

3 532.

876

אכילה:

א 20

(כללות עבודת האדם נק׳ אכילה וסעודה)

.

160

(בירור והעלאת נה״ב4

3 654

(מהטעמים לזה שהאדם נברא באופן שזקוק תמיד לאכו״ש)

.

ע״ע כשרות האכו״ש.

אל תקרי:

3 530

(דרשת אל תקרי מוסיף עוד פירוש ואינו ממעט פידוש הראשון)

.

אלה:

א 72

(פסל את הראשונים)

.

244

(ואלה מוסיף כו׳)

.

אלקים:

א 157

(המלאך שרו של עשו נק׳ בשם "אלקים".

מז׳ השמות שאינן נמחקין.

מלשון כח וחוזק)

.

400 <גימט׳ הטבע)

.

ע״ע הוי׳,

אלקים.

אלול:

א 5

(חשבון שנה העברה,

וההכנה לשנה הבאה)

.

18

(ד׳ יודי״ן שבסופי תיבות: אני לדודי כו׳)

.

ב 717

(אני לדודי גו׳)

.

750

(חודש החשבון.

אני לדודי כו׳)

.

751

(אתעדל״ת)

.

767

(אני לדודי גו׳)

.

769

(חודש החשבון וההכנה)

.

770

(התחלת הר״ת ד״ארי״׳ המזל דאב)

.

771

(חמשת הר״ת שבאלול)

.

804

(כנ״ל)

.

805

(שייכותה להגאולה.

אני לדודי כו׳>.

806 <הוא לעולם חסר - ל־ מעליותא)

.

23־822

(חודש החשבון.

ר״ת אני לדודי כו׳.

משל דמלך בשדה)

.

824

(יקרות כל רגע שבו.

י״ב ימים האחרונים שבו)

.

860

(חודש החשבון)

.

871

(ימי הסליחות)

.

880

(תקנת הג׳ קפיטלאך דתהלים)

.

ר״חאלול:

3 756.

769.

774.

ז׳ אלול:

ב 795.

י״ג אלול:

3 807.

י״ד אלול:

3 806.

ט״ואלול:

3 806.

807.

וד׳י אלול:

3 60־869.

859.

כ״ה אלול:

3 869.

כ״טאלול:

א 387.

אלופו של עולם:

3 520 ואילך.

אליהו:

א 366

(מעשה דאליהו ונביאי הבעל)

.

370 <כנ״ל)

.

3 569

(הקרבתו בבמה)

.

704

(מבשר הגאולה ושייך תיכף להתחלת הבריאה)

.

ע״ע משיח.

פינחס.

אליעזר:

א 140

(שליחותו בתור עבד לא בתור שליח)

.

אס:

ע״ע אב.

מפתח ענינים / אמה-ארץ ישראל

5ו9

אמה:

א 80

(ר״ת: אלקינו מלך העולם)

.

392

(כנ״ל)

.

אמהות:

א 128

(פעולת המשכת הקדושה בעולם היתה בעיקר ע״י האמהות)

.

ע״ע שרה.

אמונה:

א 1ד

(ספיקות באמונה ע״י העדר זהירות בעניני אכו״ש)

.

112

(אמונה וידיעה)

.

193

(אף שחיובה תמידי היא ג״ב תחת גדר הזמן,

ועד״ז בשאר המצות שחיובן תמידי)

.

365

(אמונה ושכל)

.

ע״ע ארה״ע.

אמן:

א 49 .

58

(כנ״ל)

.

134

(קיום הדבר ואמיתתו.

על ידה המשכת הברכה בעולם.

גם מלשון אמונה.

חינוך קטנים באמירת אמן>.

401

(קיום ונצחיות)

.

ב 851

(גדול העונה אמן>.

אני:

א 43 <דלא איתפס בשם - עצומ״ה ית׳.

אני,

אנכי)

.

ג 767

(אני,

אנכי)

.

803

(רמז בהר״ת דאנ״י)

.

אנכי:

א 43

(כתר>.

3 767

(עצומ״ה דרך הגבהה והתנשאות)

.

ע״ע עשרת הדברות.

אנשים,

פשוטים,

מעלתם:

3 818.

815.

629.

אסרו חג:

ע״ע יום טוב.

אף־

א 211

(אף הפסיק)

.

212

(אף לגריעותא,

ולמעליותא)

.

214 <כנ״ל)

.

אפיקורסים:

א 71־70

(בלשון רש״י: זה כתבתי לתשובת המינים אפיקורוס אחד שאל כו׳)

.

אבי״ע:

3 772 <ד׳ עולמות אבי״ע,

ובחי׳ החמישית שבאי״ע)

.

858.

839.

ארבע כוסות:

ע״ע פסח.

ארבע פרסיות:

א 318

(מנהגי הפטרת פ׳ החודש)

.

319

(יחודם על שאר הפרשיות.

פ׳ שקלים!.

ע״ע חודש.

ארון:

א 227

(קשר עצמי עם בנ״י)

.

228

(גניזת הארון)

.

325

(עיקר ביהמ״ק)

.

326

(דרגא בלוחות כשמרנחות בארון,

ו־ דרגא בלוחות שלמע׳ מהגבלת הארון)

.

381 <ויהי בנסוע הארון גו׳.

שייכותו לצנצנת המן שעל ידה הברכה בפרנסה)

.

382

(מקום הארון אינו מן המרה)

.

3 478 <כנ״ל)

.

480 <כנ״ל)

.

ע״ע כרובים.

ארי׳:

3 514

(גבור כארי כו׳4 747

(ר״ת: אלול ר״ה כו׳)

.

770 <כנ״ל)

.

ארץ:

א 210

(במחשבה ארץ קדמה לשמים)

.

3 637

(ויתרון ארץ בכל היא)

.

ארץ ישראל:

א 39

(נשיאות כפים בכל יום.

מתמצית א״י שותה כל העולם)

.

66

(ברצונו נתנה להם כו׳>.

73

(עמידה בתוקף על שלימות הארץ)

.

106

(כיבוש ז׳ אומות כנגד ז׳ מדות,

ולעת״ל גם קיני קביזי קדמוני)

.

129

(כיבושה ע״י אברהם)

.

156

(א״י וחו״ל - נשמה וגוף,

שבת וחול)

.

157

(עבודת א״י ועבודת חו״ל אצל כ״א מישראל)

.

164

(אין תורה כתורת א״י)

.

269

(עיני ה׳ אלקיך בה גו׳.

איסור החורת השטחים)

.

276

(ירושת הארץ ע״י עבודתם של ישראל בכח עצמם.

עיני ה״א בה גו׳.

עתידה

מ0תח ענינים / ארץ ישראל-באר שבע

שתתפשט כר.

מתמציתה שותה כו׳)

.

280

(עיקר כל המצות בא״י)

.

281

(המשכת א״י בחו״ל,

המשכת קדושה בעובדין דחול)

.

284

(עיני ה״א בה גר,

המקום הבטוח ביותר)

.

298 <ז׳ מינים שנשתבחה כהם א״י,

וההוראה בעבודת ה׳)

.

299

(עיני ה״א בה גר וריבוי הנסים שם>.

ב 622

(כיבושה ע״י יהושע בדרך הטבע)

.

623

(אופן חלוקתה לשבטים)

.

633.

626

(לעשות מחלקו בעולם א״י)

.

634

(עמידה בתוקף על שלימות הארץ)

.

670 <כעוש הז׳ אומות והג׳ אומות דלעת״ל)

.

695

(לעשות מחו״ל א״י.

חלוקת הארץ ע״פ הגורל)

.

698

(כיבוש א״י ברוחניות)

.

706

(אופן חלוקתה לשבטים)

.

728

(כיבוש ר אומות,

וקיני קניזי קדמוני.

לעשות מחו״ל א״י)

.

742

(לעשות מחו״ל א״י)

.

865

(כנ״ל.

בא״י הקדושה נמשכת בגלוי גם בארץ הגשמית,

משא״ב בחו״ל)

.

868

(עתידה א״י שתתפשט כר)

.

872

(שלימות קדושתה כשכל יושבי׳ עלי׳)

.

874

(לעת״ל -קיני קניוי וקדמוני)

.

900

(שלימות הארץ)

.

ע״ע אומות.

לוויים.

לע״ל.

משה,

הרמב״ם.

ארה״ב:

א 213

(מלכות של חסד)

.

362

(יום בוא כ״ק אדמר׳ר שליט״א לארה״ב)

.

ג 17־516

(מלכות של חסד)

.

641

(הפצת פנימיה״ת בחצי כדור התחתון!.

643

(הגאולה נפעלת ממקום כ״ק אדמו״ר כר שמשם מקור הפצת המעיינות)

.

689

(הפצת פנימיה״ת בחצי כדור התחתון)

.

ע״ע הפצה ושליחות.

חינוך.

יי״צ,

כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ.

אשה:

א 83

(אין דרכה לכבוש.

מצותה בפו״ר.

היא חלק מהאיש)

.

84

(בטעם שפטורה ממ״ע שהו״ג.

פלג גופא.

עבודתה בכיבוש העולם ודירה בתחתונים)

.

85

(כבודה בת מלך פנימה.

עקרת הבית.

מעלתה בהשפעה בדרכי נועם כר.

כנגד ספי׳ המל׳ - שבת מלכתא)

.

87

(עבודתה בהפצת היהדות והמעיינות.

הגאולה בזכותן)

.

270

(חיובן בלימוד פנימיה״ת)

.

309

(חיובן במל״ת.

קדימת נשים לאנשים במ״ת)

.

314

(חיובן במל״ת.

מעלת נשים צדקניות בגילוי שער הנו״ן כו׳)

.

335

(עקרת הבית,

ובה בהדגשה עבודת דירה בתחתונים)

.

ב 879

(ג׳ מצות דנשי ישראל המרומוות

בשם: חנה)

.

880

(עקרת הבית)

.

ע״ע יחוד.

אתה:

א 55־354

(עצמות.

אתה,

ואתה)

.

אתכפיא ואתהפכא:

א 23

(אתהפכא)

.

14־313

(כד אתכפיא ס״א אשתלים יקרא דקוכ״ה כו׳4 87־ 388

(אתהפכא חשוכא לנהורא)

.

ב 711

(אתהפכא,

ע״י עבודת מלמטה למעלה ומלמעלמ״ט)

.

843

(הפיכת המנגד להיות עזר)

.

848.

855.

851.

אתעדל״ת ואתעדל״ע:

א 46־343

(מעלת אתעדל״ת)

.

ב 671

(אתעדל״ע שע״י אתעדל״ת)

.

751

(מעלת אתעדל״ת)

.

752

(עלה ברצונו ית׳ שכל ההמשכות מלמע׳ יומשכו ע״י עבודה מעין וה למטה)

.

786.

783.

771

(העבודה צ״ל מעין ההמשכה)

.

800.

823

(באתעדל״ת אתעדל״ע)

.

ע״ע מלמטלמ״ע.

ב

באר שבע:

א 143

(בינה מקור המדות,

או שרש הנשמה)

.

מפתח עניניס / בגדי כהונה-בירורים

בגדי כהתה:

3 511

(רק לכבוד ולתפארת,

ומ״מ בלעדם עבודתו פסולה)

.

ברר:

ב 495

(בדד למעליותא)

.

בהמה:

א 160

(סימני הטהרה דמפרסת פרסה ומעלת גרה בעבודת נה״ב.

סימני הטהרה גורמים הטהרה)

.

163

(כנ״ל)

.

בור:

א 43־142

(בירא עמיקתא.

בור ריק אין בו מי□)

.

בחירה:

א 69 <כח הבחירה דישראל מפגי שרשם בעצמות)

.

3 99־798

(בחירה חפשית)

.

ע״ע קליפות.

בטחון:

א 300

(צ״ל בבטחרן גמור שהשי״ת יתן לו בטוב הנראה והנגלה)

.

ביזה:

ע״ע יחזקאל.

ביטול:

א 139

(תחה״מ נעשה ע״י הקדמת הביטול שנעשה שכן לעפר כו׳>.

358 <ע״י "כתית" נעשה "למאור")

.

3 83־482

(ע״י ביטול מגיעים למעלת תפארת המחבר ב׳ הקרין)

.

494

(צ״י ביטול נעשה כלי לתורה,

תפארת שלמע׳ מהשתלשלות)

.

543

(ביטול והגבהת הלב בקדושה)

.

546

(ונפשי כעפר עי״ז פתח לבי בתורתך)

.

555 <עבד מלך מלך)

.

557 <ע״י ביטול מגיעים לעצומ״ה)

.

629

(בעבודת ביטול וקב״ע לא נוגע פרטי התחלקות העשר כוחות)

.

646

(ע״י "ונפקדת" נעשה ההתאחדות עם הקב״ה)

.

662 <םיפרר החסיד שענה "ביטול אידיאט״)

.

665

(כנ״ל)

.

794

(יו״ד נקודה וביטול,

כוללת הכל)

.

803

(ביטול דמודה אני כו׳ מיד כשניעור עוד

לפני הרגש מציאותו)

.

ע״ע אין עוד.

הפצה ושליחות.

יש מאין.

נקודה.

ביטול ברוב:

א 75־274

(בדיני ביטולים בב״נ>.

ביכורים:

3 801

(ישראל)

.

810

(מצות ביכורים קשורה עם הברית על כל התומ״צ)

.

812

(מטעמי המצוה)

.

813

(ישראל)

.

815

(אין להם שיעור מה״ת אפי׳ אשכול אחד כו׳)

.

816

(קיומה ב־ מחדו״ם)

.

819

(מקרא ביכורים)

.

820

(הביכורים טעונין כלי)

.

בין המצרים:

א 25

(הפיכתם לששון ולשמחה)

.

3 687.

91־690

(לימוד הל׳ ביהב״ח)

.

708.

712.

719.

28־727

(תלתא ד־ פורענותא)

.

762.

733.

ע״ע אב,

חודש.

בינה:

א 106

(שייכותה למס׳ שביעי)

.

311

(ב׳ דרגות בשער הנו״ן)

.

14־313

(כנ״ל)

.

3 479

(שער הנו״ן.

ג״ר וז״ת>.

541

(שער הנו״ן)

.

880 .

ע״ע באר שבע.

גבור.

עשיר.

בירורים:

א 83

(בדרך מנוחה,

בדרך מלחמה)

.

146

(התלבשות בלבושי המתברר)

.

65־164

(ע״י התורה,

בחכמה אתברירו)

.

276 <ב׳ אופנים: בירור ניצוצות הקדושה,

שבירתן זוהי טהרתן)

.

281

(כנ״ל)

.

399

(התלבשות בלבושי המתברר)

.

3 520

(ר״ב ופ״ו ניצוצים)

.

528

(בחכמה אתברירו)

.

627 וכנ״ל)

.

628

(צ״ל לא רק מצד דרגת ההתחלקות דתורה וישראל,

כ״א גם מצד דרגת האחדות ד־ תורה וישראל)

.

04־803

(בירור רפ״ח ניצוצים,

ושבית שביה.

843

(אופנים בבירור העולם: ע״י התעסקות,

מלחמה ודחי׳ כו׳)

.

ע״ע יעקב.

מלמטלמ״ע.

רשות.

8ו9

מפתח ענינים / בית-בעלי עסק

בית:

א 213

(בהרחבה גדולה ביחס למדת האדם,

ופועלת הרחבה אמיתית בהאדם)

.

215

(בנין בתים חדשים,

ועשיית הבית לבית תורה תפילה וגמ״ח.

בית מלא ספרים)

.

335

(עשיית כל בית להיות מקדש להקב״ה)

.

49־ 350

(עשיית כל בית לבית תורה תפלה וגמ״ח)

.

ב 540

(קשורה עם העצם דהאדס)

.

606

(קביעת חומש סידור וקופת צדקה בחדרי הילדים)

.

666 .

808 וכל בית צ״ל מעין ודוגמת "תומכי תמימים")

.

בית דין:

נ 572

(בי״ד הגדול דלעת״ל)

.

ע״ע רבנים.

בית האסירים:

א 201 <ענין הגבול שבעולם)

.

ב 634

(יציאה מבית האסורים הכללי של הגלות)

.

734

(כנ״ל)

.

בית הכנסת ובית המדרש:

ב 707

(השתתפות בצדקת ביהכ״ג)

.

816 <בכח ישראל לשנות ולקדש המקום ע״י בנין ביהכ״ג וכיו״ב)

.

ביהכ״ג וביהמ״ד

דליובאוויסש

(770)

:

ב 469.

488.

641.

643.

730.

765.

ע״ע ופרצת.

בית הלל ובית שמאי:

א 312

(לשיטתייהו)

.

ב 482

(ימין ושמאל.

גבול ובל״ג)

.

570

(בהכרעת בת קול שהלכה כב״ה)

.

571

(נטיית שכלם ושרש נשמתם לקולא ולחומרא.

לעת״ל הלכה כב״ש>.

577 <כנ״ל.

לשיטתייהו.

הרמז בשמותיהם)

.

581

(כנ״ל)

.

755 <סדר עבודה מלמטה למעלה ומלמעלמ״ט)

.

ע״ע משה.

בית המקדש:

א 33

(3ק׳ בית זבול)

.

139

(גגין לא

נתקדשו)

.

325

(מחלוקת הרמב״ם ו־ רמב״ן אם עיקר הקרבנות או הארון)

.

335

(עשיית ביהמ״ק כעבודה הרוחנית של כ״א)

.

349

(ביהמ״ק דלעחיד בנינא דקוב״ה ומ״מ נק׳ מעשה צדיקים)

.

ב 477

(השראת שכינה הבל״ג במשכן הגשמי)

.

481

(השראת שכינה ב־ ביהמ״ק ע״י משה וע״י התורה)

.

590

(קריאת שם המפורש בנשיאת כפים)

.

691

(במעלת לימוד הל׳ ביהב״ח)

.

713

(חילוק הג׳ בתי־מקדש: מלמעלמ״ט,

מלמטלמ״ע,

חיבור שניהם)

.

739

(ביהמ״ק הראשון והשני,

חילוקם)

.

762

(לעת״ל בית נצחי.

לימוד הל׳ ביהב״ח)

.

795

(יורד מלמעלה,

והקמת השערים ע״י ישראל)

.

880

(ביהמ״ק הג 4 בית נצחי)

.

896

(כנ״ל)

.

ע״ע אבן שתי׳.

משכן.

משמרות.

בית זבול:

א 33.

בכור:

א 203 ורומז על נש״י בכור של העולם)

.

310

(קדושתו מרחם)

.

בכל מאדן:

ע״ע אהבת ה׳.

מאד.

בל תוסיף:

א 197

(טעם איסור בל תוסיף אף שנש״י הם בלי גבול)

.

בן

א 192

(במארז״ל: הרגיל בנר הויין לי׳ בנים ת״ח)

.

בני נח:

א 81 <ענינם לפני המבול,

ולאחרי המבול)

.

ב 841

(אם חייבים במם״נ)

.

ע״ע אוה״ע.

ביטול ברוב.

קבוע.

בעלי עסק:

א 30

(לימודם בתורה מועיל גם עבור העסק.

קופת צדקה בכל משרד וחדר)

.

ע״ע יששכר וזבולון.

מ0תח ענינים / בעלי תשובה-בת קול

9ו9

בעלי תשובה:

ע״ע צדיקים ובע״ת.

בראשית:

3 538

(בראשית נמי מאמר הוא)

.

בי״ע:

א 211

(כנגד מחדו״מ.

אף עשיתיו.

מעלת העשי׳>.

ע״ע אבי״ע.

בריאות:

כ 645

(הגאולה צ״ל לנשמות בגופים ובריאות הגוף כו׳>.

ע״ע רפואה.

בריאת העולם:

א 9

(לעשות - לתקן>.

63

(בשביל התורה ובשביל ישראל)

.

נ 538

(ל׳ בריאה מורה על יש מאין,

וגם לשון גילוי)

.

553

(בשביל התורה ובשביל ישראל)

.

653 <כל מה שברא כו׳ אלא לכבודו,

לגלות כבודו של הקב״ה בעולם)

.

654

(טעמי הבריאה)

.

669

(לעשות - לתקן.

דרגות באלקות שבערך הבריאה ושלמע׳ מהבריאה)

.

ע״ע אדה״ר.

התהוות.

מבול.

עש״מ.

צפון.

ברייתא:

ב 693

(ביחס למשגה)

.

בריה״מ:

ע״ע רוסי׳.

ברית־מילה:

ע״ע מילה.

ברכה:

א 39

(פותחין בברכה)

.

41

(ברכה ותפילה - מעלתן זע״ז)

.

80

(בנוסח: אלקינו מלך העולם)

.

132

(בדין מאה ברכות בכל יום)

.

133 <כל הנהנה מעוה״ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים)

.

134

(פעולתה באדם ובעולם.

בנוסח: ברוך אתה ה׳ כו׳>.

392

(אלקינו מלך העולם)

.

412

(למע׳ ממדוה״ג,

ולאידך צ״ל נמשכת בכל פרט>.

3 503

(כדכת שהחיינו על הגאולה)

.

654

(בברכה״נ פועל גילוי דבר ה׳>.

655

(ברכות הראי׳ על מע״ב - גילוי כבודו של הקכ״ה בכל הבריאה)

.

768

(מלמעלמ״ט)

.

773

(כנ״ל)

.

778

(ברכת לחיים,

לחיים ולברכה)

.

846

(המשכה מעלדאתכ״ס לעלדאת״ג)

.

ע״ע חינוך.

קללה.

שנה.

ברכות הצהנין:

5 847 <טעם חיובם.

כל הנהנה מן העוה״ז בלא ברכה כו׳)

.

ברכות השחר;

ע״ע ברכת כהנים.

ברכת התורה:

ב 731.

ברכת כהגיס:

א 39

(ברכת הבנים בעיוהכ״פ בברכת כהנים,

ושייכותה לכ״א מישראל.

בא״י בכל יום,

ואדה״ז רצה להנהיג כן גם בחו״ל)

.

40

(כוללת כל הברכות.

בטעם אמירתה בברכה״ש)

.

41

(מעלת ברכה ותפילה.

ההמשכה במהירות למטה)

.

42

(כנ״ל.

ב׳ הפי׳ בואני אברכם)

.

385

(שייכותה ואמירתה ע״י כ״א מישראל)

.

412

(ואני אברכם)

.

3 590

(קריאת שם המפורש כנ״כ בביהמ״ק)

.

635

(יש נוהגין לברך עד "ואני אברכם" לא רק עד "וישם לך שלום״)

.

655

(מלמע׳ מהשתל׳,

במהירות,

דרך כל העולמות)

.

715

(לברך את עמו ישראל באהבה)

.

716

(מעלת ברכה ותפילה)

.

ברכת המזון:

3 596

(כוס של ברכה)

.

בת:

ע״ע הולדה.

בתי׳

(בת פרעה)

:

א 406.

בת קול:

ע״ע ב״ה וב״ש.

מסתת עניגים / נאוה-גאולה

ג

גאוה:

א 190

(גאוה דקדושה)

.

כ 543

(שמינית שבשמינית)

.

ע״ע גסה״ר.

גאולה

א 1

(לישועתך קוינו כל היום)

.

11

(גולה,

גאולה.

שייכותה לאותיות כפילות)

.

19

(גאולת כל יחיד ע״י הקב״ה)

.

23

(החזרת מלכות דוד.

היא גדולתו של הקב״ה)

.

24

(שייכות מיוחדת לשבת וליום הראשון)

.

26

(ביום זה עצמון.

37

(שייכותה לר״ה - תקע בשופר גדול.

שנזכה לבשר אודות ביאתו.

ביאת אליהו לפנ״ז)

.

38

(אחכה לו בכל יום שיבוא.

משיח בא בהיסח הדעת.

ותחזינה עינינו כו׳)

.

47

(אחכה לו בכל יום שיבוא)

.

57

(כנ״ל)

.

60 ומיד)

.

72

(בתקופתינו מתרחשים נפלאות גדולות מעין והכנה לנפלאות דגאולה העתידה)

.

92

(קשורה עם מספר שמונה)

.

109

(אחרי התשובה)

.

110

(גולה,

גאולה.

גאולה שלפי ערך הגלות,

ושאינה לפי״ע הגלות)

.

125

(קשורה עם מס׳ עשרה)

.

137

(דורנו דור הגאולה)

.

138

(גילוי ענינים חדשים מפנימיה״ת בסמיכות להגאולה.

ככד נשלמו כל עניני העבודה גם צחצוח הכפתורים.

עמדו הכן כולכם.

מלכיות מתגרות וו בוו מסימני הגאולה.

מאמר היל״ש: שנה שמלך המשיח כו׳ מלך סרס מתגרה במלך ערבי כו׳)

.

154

(בבקשת הגאולה אין משום דחיקת הקץ)

.

163

(הגאולה מגלות אדום היא גאולה שאין אחרי׳ גלות)

.

166

(מאמר היל״ש: מלך פרם מתגרה כו׳ הגיע זמן גאולתכם כו׳>.

177

(עמדו הכן כולכם)

.

187

(הדגשת הגאולה בהפרשיות: וישב־שמות)

.

188

(צ״ל בפועל ממש)

.

203

(מצפים

להגאולה ולכן מקשרים כל עגין עם הגאולה)

.

204

(אחכה לו כו׳ היא פעולה תמידית בכל המעל״ע)

.

218 <כבר הי׳ סליחת העוונות שהם סיבת הגלות והרהור תשובה בו׳)

.

219

(והוא יפדה את ישראל מכל צרותיו ואח״כ מכל עונותיו.

ברחמים גדולים אקבצך.

גאולה גם להערב רב)

.

221

(סיוע אוה״ע: והביאו את כל אחיכם גו׳)

.

222

(סמיכת הגאולה לתפילה על הגאולה)

.

232

(כלו כל הקצין וכבר הי׳ תשובה כו׳.

פס״ד של רבנים לגאולה)

.

236

(הגיע זמן גאולתכם)

.

238

(הסדר בהפסוקים הפדי׳ מהגלות ואח״כ הפדי׳ מהעונות)

.

240 <כלו כל הקצין.

עמדו הכן כולכם)

.

249

(הנה זה בא)

.

252

(צעקת עד מתי כו׳ מזרזת הגאולה)

.

279

(אילו זכו היתה גאולת מצרים נצחית)

.

282

(צעקת ה״נער ישראל ואוהבהו" לצאת מהגלות)

.

284

(עמדו הכן כולכם כו׳.

מלכיות מתגרות זו בזו מסימני הגאולה.

שנה שמלך המשיח כו׳ הגיע זמן גאולתכם)

.

297

(הטעימה מהגאולה בע״ש אחר חצות דאלף הששי)

.

300

(צ״ל כבטחון ולומר שירה)

.

338

(אחכה שיבוא בכל יום>.

344

(מעלת גאולה העתידה על גאולת פורים ופסח)

.

362

(אפשרית ע״י תשובה ומצוה אחת)

.

392

(מוכרחת ע״פ התורה.

צ״ל מיד)

.

393

(שייכותה לניסן)

.

394

(גאל ישראל לשון עבר)

.

396

(ע״י משה>.

397

(כימי צאתך מאמ״צ אראנו נפלאות)

.

409

(גאולה העתידה נצחית)

.

420

(כימי צאתך גו׳)

.

425

(בשעה שמלך המשיח כו׳ הגיע זמן גאולתכם)

.

428

(שייכותה למספר שמונה)

.

429

(מד׳ כנפות הארץ>.

434

(בפועל ממש)

.

3 461

(אילו זכו היתה גאולת מצרים נצחית)

.

462

(נפלאות בערך יצי״מ>.

מפתח עניגינז / גאולה

ו92

474

(היתכן שאין מרעישים ופועלים הגאולה מיד כו׳)

.

484

(גולה,

גאולה)

.

485

(מיד)

.

484

(בכת כ״א להיות שותף בהבאת הגאולה)

.

488

(שייכותו למס׳ שמונה ולמס׳ עשרה)

.

489

(העבודה מוטלת על כ״א להביא הגאולה.

הצפי׳ לגאולה)

.

490

(כלו כל הקצין.

תיכף הנה זה בא.

נק׳ לידה.

לידת נשמת משיח)

.

495

(גולה,

גאולה)

.

497

(בדורנו נסתיימו ונשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זה״ג)

.

500 <כנ״ל.

אמיתית מציאות העולם הו״ע הגאולה)

.

02־501

(ע״י הוספה בלימוד התורה בעניני משיח וגאולה)

.

503

(ברכת שהחיינו על הגאולה)

.

504 <ד׳ לשונות של גאולה.

גולה,

גאולה)

.

505

(הגאולה תהי׳ גם עבור אוה״ע וכל עניני העולם שיתגלה מציאותם האמיתית)

.

515

(גולה,

גאולה.

בה־ גאולה לא ייבטלו כל עניני הרשות שפעלו בזה״ג)

.

518

(לימוד בתורה בעניני הגאולה.

כל הפסוקים מלאים מזה)

.

520

(גולה,

גאולה.

גאולה אינו שולל הגלות כ״א מגביה הגלות)

.

526

(מעלת הגילויים והנצחיות דגאולה העתידה על גאולת מצרים)

.

528

(יחזור ענין שלימות מלכות בית דוד.

רמז בלשון "גאולה האמיתית והשלימה")

.

533

(במעמד ומצב של בנ״י עתה)

.

547

(גולה,

גאולה.

רמוזה באות בי״ת)

.

548 <הנה זה בא)

.

562

(גילוי הנשמה שלמע׳ מהגלות.

מיד>.

564

(גם מציאות העולם באה לידי הכרה בהכרח ענין המשיח)

.

565.

586

(ענין היציאה מהגלות בתורה ובהקב״ה,

והגאולה בעולם.

גאולה לעולם ע״י האומר דבר בשם אומרו)

.

589

(הריני נזיר ביום שבן דוד בא כו׳.

הנה זה בא)

.

595

(בימינו נסתיימו כל ההכנות ועומדים הכן כו׳.

שנה שמלך המשיח כו׳ הגיע זמן גאולתכם)

.

597

(מיד>.

612

(דורנו רור ראשון של הגאולה)

.

616

(גאולה רביעית)

.

43־642

(הגאולה נפעלת ממקום כ״ק אדמו״ר כו׳ שמשם מקור הפצת המעיינות.

גולה,

גאולה)

.

644 <מלך המשיח כו׳ הגיע זמן גאולתכם.

עמדו הכן כולכם.

הבאת הגאולה הוא השליחות והחידוש דתלמיד ותיק בדורנו)

.

646

(הגיע זמן גאולתכם)

.

663

(העולם ואוה״ע מסייעים לעבודת זירוז הגאולה)

.

681

(מיד)

.

688

(כימי צאתך מאמ״צ כו׳)

.

689

(ע׳׳פ סימני חז״ל דורנו הוא דור הגאולה)

.

690 <תמו כל ההכנות ונמצאים בסמיכות ממש לה־ גאולה.

הגיע זמן גאולתכם)

.

92־691

(ללמוד ולחיות בעניני גאולה ומשיח)

.

692 <ע״י לימוה״ת בעניני גאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה)

.

694

(ראי׳ בעיני בשר הנה זה בא כו׳)

.

705

(הטעימה מהגאולה.

נגמרו כל ההכנות)

.

707

(באחריותו של כ״א להביא גאולה לכל העולם.

גאולה פרטית ע״י שמכניס א״ע במצב וברגש של גאולה)

.

713

(גאולה העתידה רביעית או חמישית,

נצחיותה)

.

720

(עומדים על סף הגאולה)

.

721

(אחכה לו בכל יום שיבוא.

לפי סימני הגאולה ה״ז מיד)

.

31־730 <עד מתי)

.

732

(אף שבא מיד,

אי״ז סתירה לההכנות המתאימות לעניני קדושה כו׳)

.

735

(צריך רק הבקשה והתביעה עד מתי)

.

739

(הבל״ג שבהגאולה)

.

745

(סימני הגאולה בתקופה זו.

ערב שבת לאחר חצות שמתחיל בשנת תנש״א)

.

746.

747

(טעימה מהבל״ג דהגאולה.

לימוד התורה בעניני גאולה)

.

748

(ע״י הסתכלות ולימוד בעניני הגאולה מתבטלים ממילא עניני הרע באדם>.

749

(שמחת הגאולה)

.

761

(הנה זה בא.

מסימני הגאולה)

.

763

(איך זה שעדיין לא בא אחר ריבוי העבודה

מפתח ענינים / נאולה-גוף ונפש

בהפצת המעינות כו׳)

.

776 ועד מתי)

.

778

(להכריז ולפרסם בכל מקום ע״ד הגאולה.

ההכרזה והפרסום צ״ל גם ע״י מי שלא נקלט ענין זה כ״כ בשכלו)

.

780 והגענו לזמן קיום היעוד: ואשיבה שופטיך - שהוא לפני ברא המשיח)

.

789 ובדורנו הוא כבר אחר שלימות הפצת המעינות חוצה וגילוי פנימיה״ת)

.

93־792 והנבואה על הגאולה.

עניני הגאולה כבר נמשכו לעוה״ז ואין קושי בפרסום הדבר)

.

795 ועד מתי)

.

804 והכרחית גם לצורך העבודה עצמה ולא רק בתורת שכר>.

805 ושנה שמלך המשיח בו׳ הגיע זמן גאולתכם)

.

808 ולפרסם ע״ד לימוה״ת בעניני משיח וגאולה ו־ ביהמ״קז.

825

(עד מתי.

ע״ד פתגם רבותינו: ניט מיט אונזער רצון וועלן מיר ארויס פון גלות כו׳)

.

831 <עוד אקבץ עליו לנקבציו,

קיבוץ כל יחיד>.

875

(טעימה מהגאולה בע״ש דאלף הששי)

.

880 וגאולה השלישית.

שייכותה לאות נ׳ ולשער הנו״ן)

.

881 וקוינו כל היום)

.

885 ובשנה שמלך המשיח כו׳ הגיע זמן גאולתכם)

.

889 וכימי צאתך מאמ״צ גו׳)

.

ע״ע יי״צ,

כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ.

כפל.

לעת״ל.

משיח.

ניסן.

רוסי׳.

רחל.

גאון:

ב 642

(גימט׳ ששים)

.

גבול ובלי גבול:

א 46 והמשכת הכל״ג כמדה וגבול)

.

138 ןכנ״ל)

.

197 ובעבודת ה׳)

.

200 !במצות)

.

265 ובתורה)

.

291 והמשכת הבל״ג בגבול)

.

325 ןד׳ דרגות: גבול,

בל״ג,

למע׳ משניהם,

למע׳ יותר>.

342 וחילוקי דרגות גם בהבל״ג)

.

399 והמשכת הבל״ג בגבול)

.

428 וחיבור דרגת אלקות שלמע׳ מהעולם בעולם)

.

430 ןכנ״ל>.

440 והמשכת הבל״ג בגבול)

.

ב 79־478 והמשכת הבל״ג בגבול)

.

81־ 482 ןכנ״ל)

.

540 ןכנ״ל)

.

660 .

671 ןכנ״ל)

.

717.

738 וגילוי הבל״ג לעת״ל)

.

48־747 ועבודה דבל״ג)

.

755 !התכללות עבודה דמדוה״ג ועבודה שלמע׳ ממדוה״ג)

.

772 והמשכת ה־ בל״ג בגבול)

.

ע״ע אוא״ס.

ברה״ע.

ימין ושמאל.

מאד.

נמנע הנמנעות.

גבור:

ב 529 ובינה או מדות)

.

גבורה:

א 43 ולשון "מפי הגבורה")

.

ב 482 ושרשו כח הגבול וכת ההעלם העצמי)

.

484 ותגבורת החיות.

מל׳ שבגבורה)

.

גברא וחפצא:

א 452 ובמצות דרבנן)

.

ב 05־604 וקדושת החפצא ע״י המצות)

.

גרילה:

א 23 וגדולתו של הקב״ה קשורה עם הגאולה)

.

גדלי׳ בן אחיקם:

ב 832

גוף ונפש:

א 54 ושלימות העבודה היא נשמה כגוף בעוה״ז הגשמי.

בחירת וכח העצמות בגוף דוקא)

.

156 וכמו חו״ל וא״י,

חול ושבת.

הגוף נק׳ משכא רחויא)

.

157 ועבודת הגוף ועבודת הנפש)

.

416 ומשם אלקים ומשם הוי׳)

.

418 וגופא דילהון קדישא.

התכלית לגלות אור הנשמה בהגוף)

.

ב 604 וכח העצמות שבגוף)

.

679 ועבודת בירור הגוף,

ועבודת גילוי הנשמה.

גבול ובל״ג)

.

754 ועפר מן האדמה,

וחלק אלוקה ממעל ממש>.

757 ןע״ד הנ״ל)

.

758 ןכח העצמות שבגוף)

.

53־852 ומעלת הגוף.

בחירת העצמות בהגוף*.

מפתח ענינים / גורל-גר

גורל:

א 323

(למע׳ ממרידה והגבלה)

.

325

(כנ״ל)

.

29־328

(כנ״ל)

.

כ 696

(בחלוקת הארץ)

.

גיר הגשה:

א 263

(בטעם המצוה שלכאו׳ מודגש בה החסרון דיעקב)

.

גימטריא:

כ 595

(א׳ מאופני הלימוד בתורהן.

גלגלים:

ג 651

(תנועתם ותלותם זה בזה)

.

גלות:

א 110

(ירידה צורך עלי׳)

.

148 <גם כשנמצאים במלכות של חסד ה״ז עדיין בנים שגלו מעל שולחן אביהם.

מאיגרא רמה לבירא עמיקתא.

ירידה צורך עלי׳.

אין לו הסברה)

.

162

(בירור האומות שאליהם גלו בנ״י.

ד׳ הגליות נמשלו לד׳ בע״ח הטמאים: גמל ארנבת שפן חזיר.

גלות הרביעי גלות אדום גלות ארוך בפ״ע ושקול כנגד כולם)

.

185

(ירידה צורך עלי׳.

כדי שיתוספו עליהם גרים.

פריצת גדר הגלות)

.

208

(גם בוה״ג יהודי הוא בעה״ב על העולם לפעול שתתנהג כרצונו.

החיבור עם עצומ״ה שלמע׳ מגלות)

.

210

(אוי לבנים שגלו כו׳>.

212

(הפיכת הגלות בזה״ג עצמו,

הכנה להפיכתו ע״י הגאולה.

יהודי בעה״ב כו׳ גם בזה״ג>.

213

(דורנו דור אחרון של הגלות)

.

220

(סיוע אוה״ע לבנ״י בסוף זה״ג)

.

223

(לעת״ל אודך ה׳ כי אנפת בי)

.

228

(חיזוק בנ״י בזה״ג ע״ד ויחי יעקב גו׳)

.

230

(בכל צרתם לו צר)

.

243

(הירידה בגלות היא רק לדרגת "בני ישראל",

משא׳׳כ בדרגת ״ישראל״ לי ראש בו׳)

.

244 <כל יום "כאילו אותו יום נכנסו למצרים")

.

246

(אינה שייכת למציאותו האמיתית של כ״א מישראל.

הוא שינוי החוזר לברייתו)

.

248

(סברת משה

שמצד קושי השיעבוד במצרים לא יוקלט אצל בנ״י בשורת הגאולה)

.

279

(הד׳ גלויות בכדי שיהי׳ תכלית השלימות בבירור התחתון,

ועי״ז תכלית השלימות בהגאולה)

.

281

(יציאה מהגלות בעבודה הרוחנית)

.

328

(בנ״י במצב של התעלפות וחלישות)

.

336

(בשביל בירור הניצוצות)

.

351

(הפיכת אוה״ע הכנה לאז אהפוך גו׳)

.

443

(ירידה צורך עלי׳)

.

ב 484

(שרשו מבחי׳ ישת חושך סתרו)

.

486

(המקיים את התורה מעוני צריך לקיימה מעושר)

.

494

(שרשו מבחי׳ ישת חושך סתרו.

גולה,

גאולה)

.

495

(מס״נ דזה״ג)

.

499

(קוב״ה בגלותא סליק לעילא ולעילא)

.

505

(גולה,

גאולה)

.

514 <כנ״ל)

.

515

(כנ״ל)

.

520

(כנ״ל)

.

526

(ירידה צורך עלי׳.

אודך ה׳ כי אנפת בי)

.

531

(שכינה עמהן כו׳)

.

612

(אינו מקומו האמיתי,

ומ״מ צריך לנצלו לטוב ולקדושה לימוה״ת כו׳)

.

638

(תכליתה לזכות לגילוי פנימיה״ת)

.

660

(עמו אנכי בצרה)

.

684

(ירידה צורך עלי׳)

.

687

(כנ״ל)

.

703

(אינו רק תכלית,

כ״א יש כוונה בו עצמו: ״מאך דא א״י״)

.

704

(ירידה צורך עלי׳.

גולה,

גאולה)

.

712

(ירידה צורך עלי׳)

.

732

(תכלית ושלימות של ימוהמ״ש תלוי במעשינו ועבודתינו בזה״ג)

.

742

(לברר הניצוצים)

.

825

(גולה,

גאולה.

ירידה צורך עלי׳)

.

ע״ע אוה״ע.

גאולה.

ערי מקלט.

גמילות חסדים:

ע״ע צדקה.

תורה עבודה וגמ״ח.

גפן:

ע״ע תאנה.

גר:

א 185

(לא הגלה כו׳ אלא כדי שיתוספו עליהם גרים)

.

454

(גר שנתגייר באמצע ימי ספה״ע.

אם הוא מציאות חדשה בכל הענינים)

.

מפתת ענינים / גרשון-דפוס

גרשון:

ב 583

(גרשון וקהת,

בעבודה)

.

גשמיות ורוחניות:

א 1

(הברכות ברוחניות וגשמיות גם יחד)

.

46

(מעלת יש הנברא)

.

54

(שלימות העבודה היא בגשמיות עוה״ז)

.

3 866

(עיקר המעלה היא בהמשכת אלקות בגשמיות העולם)

.

867

(מעלת הגשמיות שבו כח העצמות)

.

ע״ע גוף ונפש.

דירה בתחתונים.

מצות.

גשמיס: י

ע״ע חשון.

מטר.

ד

דאורייתא,

דרבנן:

ע״ע דברי סופרים.

דברי סופרים:

א 17

(המצות דרבנן יוצאות ונמשכות ממצות התורה דוגמתן)

.

442

(מעלתם)

.

ב 829

(מצות דרבנן יוצאות ונמשכות ממצות התורה)

.

ע״ע גברא וחפצא.

דובער:

א 137

(הרמז בשם זד,

)

.

דובער,

הרב המגיד:

א 14

(הרמז בשמו)

.

3 524 <הכיר לפועל הכלי מתוך הכלי כו׳)

.

ע״ע שניאור זלמן,

כ״ק אדה״ז.

דובער,

כ״ק אדמו״ר האמצעי:

א 14

(ע״ד השם: "האמצעי".

הרמז בשמו הפרטי.

רחובות הנהר)

.

49

(רחובות הנהר)

.

117 <כנ״ל)

.

דוד:

א 190

(מצאתי דוד עבדי גו׳>.

3 527

(דוד ושלמה,

חילוקם)

.

547 <ב׳ דלתי״ן)

.

564

(מת בעצרת)

.

842

(ארדוף אויבי ואשיגם גו׳,

וחילוקו

משאר המלכים)

.

880

(רמז ג׳ האותיות דשם דוד.

שייכותו ליעקב)

.

ע״ע משיח.

דצח״מ:

א 210

(מעלת הדומם לעת״ל)

.

דורות:

א 87

(דורנו הוא גלגול דור יוצאי מצרים)

.

3 483 <כל דור כולל הדורות שלפניו ושלאחריו)

.

ע״ע גאולה.

נס.

סדר.

עם הארץ.

עקבתא דמשיחא.

דיבור:

א 229

(זהירות בדיבור דוקא בכבודן של ישראל ולא להיפך כו׳)

.

3 701

(מעלתו על מח׳ ומעשה)

.

793

(בעניני הגאולה)

.

ע״ע מחדו״ס.

דילוג:

א 430

(בתשובה כפשוטה ובתשובה דהרוח תשוב כו׳)

.

ע״ע עלי׳.

תשובה.

דירה בתחתונים:

א 33־32.

54.

63.

65.

67.

83־81.

87.

126.

127.

43־142.

185.

211.

213.

215.

242.

258.

278.

335.

346.

357.

399.

08־404.

418.

3 493.

10־507.

514.

516.

523.

540.

600.

626.

37־636.

643.

648.

675.

698.

699.

702.

58־757.

785.

04־800.

853.

856.

866.

ע״ע מתן תורה.

דלטוריא:

ע״ע לה״ר.

דם:

ע״ע אדם.

דעת:

א 116

(מוליד מדות)

.

דפוס:

ע״ע ספרים.

מפתח מנינים / הבדלה-הפצה ושליחות

ה

הבדלה:

א ד

(אינה בסתירה להמשכה מקדושת השבת לחול)

.

הגדה של פסח:

ע״ע פסח.

הדפסה:

ע״ע ספרים.

הוד:

כ 531

(הוד שבהוד)

.

608 <סוף ותשלום הספירות בעיקר המדות)

.

הודאה:

3 812

(נתינת שבח והודאה לה׳ על חסדיו הו״ע כללי בחיי האדם)

.

הולדה:

א 64

(הולד במעי אמו מלמדין אותו כה״ת כו׳)

.

127

(עיקר חיי האשה הוא כשיש לה בנים)

.

135

(התחלת החינוך מהרגע הראשון שיצא לאויר העולם)

.

כ 490

(אשה כי תזריע וילדה זכר,

רומז על הגאולה)

.

536

(ע״ד קריאת השם לבת בקרה״ת הסמוכה להלידה)

.

587

(בכח הא״ס)

.

758

(שייך בנשמה בגוף דוקא,

מצד כח העצמות שבגוף)

.

807

(בכח הא״ס.

לידה מקרבת ביאת המשיח)

.

848

(בקדושה,

משא״כ ב־ לעו״ו אל אחר אסתרס כו׳)

.

ע״ע פו״ר.

הוראה:

ע״ע השגח״ם.

הוראת שעה:

ב 569

(בגדר היתר דהוראת שעה)

.

הידור:

א 165

(הוספה בקיום המצות בהידור)

.

3 502

(כנ״ל)

.

הכנה:

3 700

(בקדושה גם ענינים שהם הכנה אין צ״ל בדרך טפל בלבד)

.

הלואה:

ע״ע מלוה ולוה.

הליכה:

3 710

(צ״ל תמיד)

.

הלכה:

א 121

(שייכותה לשם הוי׳ שם העצם כו׳)

.

389

(בנוגע לעבודה הרוחנית למדים הוראה גם מהדיעות שאין הלכה כמותם)

.

419

(והוי׳ עמו שהלכה כמותו)

.

ע״ע פלוגתא.

תורה.

תנאים ואמוראים.

הלל ושמאי:

ע״ע ב״ה וב״ש.

הלל,

הרה״צ ר״ה מפאריטש:

א 121

(פתגמו ע״ד מאמרי חסידות שהם דבר ה׳ מהר סיני ואפשר להיות שקו״ט בהפירוש גם עם בעל המאמר)

.

3 719.

הסתלקות,

מיתה:

א 213

(מה זרעו בחיים כו׳)

.

314

(יארצייט דנשים צדקניות!.

3 496

(בדור הגאולה שיהיו חיים נצחיים,

העילוי דואל עפר תשוב הוא ע״י הביטול)

.

513

(לשון "יארצייט")

.

761

(עלי׳ מלמטלמ״ע)

.

848

(מיתה -שבה״כ דתוהו)

.

העלאה והמשכה:

ע״ע מלמטלמ״ע.

מם״נ.

העלם:

3 568

(העלם שישנו במציאות ושאינו במציאות)

.

ע״ע ים.

הפטרה:

א 169

(מענינה של הפרשה)

.

170

(הוא גם מלשון סיום,

סיום ושלימות התוכן של הפרשה)

.

ע״ע אב,

חודש.

בין המצרים.

הפצה ושליחות:

א 33־32

(שליחותו של הקב״ה לעשות דירה בתחתונים.

בכדי למלאות השליחות צ״ל ענין יששכר באהליך ענין התורה)

.

34

(שליח בגימט׳ שמח.

מפתח ענינים / הפצה ושליחות

ההתחלה ההתעסקות עם בנ״י הקרובים אליו ואח״כ הארת כל העולם)

.

37

(שליח בתוספת יו״ד גימט׳ משיח>.

85

(קירוב בנ״י בדרכי נועם ושלום.

שייך גם לנשים)

.

87

(כנ״לן.

93

(בימינו הפעולה דהשפעה על הזולת הו״ע של פקו״נ ומוטל החיוב על כאו״א)

.

119

(הפצת המעיינות חוצהן.

140

(כינוס השלוחים העולמי.

שליחות הראשונה בתורה של יעקב ללכת חרנה עבור דירה בתחתונים)

.

142

(בשליחות צ״ל בכח המשלח ובטל להמשלח,

ולאידך צ״ל בר דעת ומציאות לעצמו)

.

143

(למטה בעוה״ז התחתון דוקאן.

148 וחידוש בענין השליחות בדורות האחרונים של הגלות)

.

149 ומה שרחוק יותר מהמשלח מקבלים כת ותוקף יותר מהמשלח.

ריבוי הפצת המעיינות חוצה דוקא בהתגברות החושך*.

151 <כנ״ל.

שלוחו של אדם כמותו דה־ משלחו.

152 !כינוס השלוחים העולמי.

התאחדות כל הדרגות בשליחות.

איש את רעהו יעזורו גו׳.

הפצת ה־ מעינות חוצה למע׳ ממרידה והגבלה)

.

153 ןצ״ל שליח עושה שליח.

הדפסת ספר השלוחים.

ניצול כל עשר כוחות הנפש במילוי השליחות.

שליח בצירוף עשר גימט׳ משיח)

.

166 וכינוס השלוחים העולמי.

הפצת המעיינות חוצה.

כ״א מישראל הוא שלוחו של אדה״ע כמותו)

.

176 והפצת המעינות חוצה>,

180 וכנ״ל)

.

188 והפצת ה־ מעינות בחצי כדור התחתון עד לפינה הכי נדחת!.

229 והתעוררות תשובה בדורנו!.

232 וכנ״ל)

.

54־249 וקירוב בנ״י בדרכי נועם ושלום ולא בדיבורי הפחדות ואיומים)

.

283 והפצת פנימיה״ח בלשונות אוה״ע1.

295 והפצת המעינות חוצה>.

331 וכינוס השלוחות העולמי הראשון)

.

335 ותפקיד המיוחד של השלוחות)

.

336

והשלוחים פועלים בשליחותם של כל בנ״י)

.

359 וחובה על כ״א להשפיע על שאר בנ״י)

.

361 והפצת המאור שבתורה בחצי כדור התחתון.

בכח נשיא הדור)

.

372 ולימוד פנימיה״ת גם עם מי שעדיין לא למד תורהו.

374 והפצת נגלה ופנימיה״תן.

419 וכ״א מישראל מגלה בכת נשיא דורנו שהוא שלוחו של אדה״ע.

שליח בצירוף יו״ד גימט׳ משיחו.

423 וכנ״ל1.

ב 531 והפצת המעינות חוצהן.

533

(כנ״לן.

597 והתחדשות והוספה בלימוד והפצת פנימיה״תן.

603 ועד שה־ מושפע נעשה שלהבת עולה מאלי׳)

.

607 והוי מתלמידיו כו׳ ומקרבן לתורה)

.

612 ןצ״ל במיוחד בדורנו)

.

633 והפצת המעינות חוצה,

בחצי כדור התחתון)

.

639 ויפוצו מעינותיך חוצה)

.

641 ובחצי כדור התחתון)

.

42־ 643 ומקור הפצת המעיינות ממקום וביהכ״ג כ״ק אדמו״ר כו׳ ומשם נפעל ענין הגאולהן.

644 <הבאת הגאולה הוא השליחות דדורנו)

.

661 ובלשון: יפוצו מעינותיך חוצה)

.

663 והעולם ואוה״ע אינם העלם לעבודת ההפצה וזירוז הגאולה כו׳1.

666 ןהפצת ה־ מעינות חוצה בישיבת תו״ת>.

678 והדפסת פנימיה״ת והתפשטות גילויים בשנים האחרונות!.

700 ומילוי השליחות הוא כשמתקיים הדבר כשלימות)

.

706 ופעולת אדם פרטי בכל העולם!.

734 ובימינו הגיע הפצת המעינות חוצה לכל קצוי תבל!.

745 וכינוס אנ״ש והשלוחים במדינת רוסי׳)

.

64־763 וריבוי הפצת המעינות חוצה עד עתה.

הפצת המעינות בלשונות אוה״ע.

בכתב ברייל לסגי־ נהורו.

776

(כינוס השלוחים ברוסי׳)

.

790 ושלימות הפצת המעינות חוצה בדורנו הוא הכנה להגאולה)

.

791 ועניני הפצת פנימיה״ת בלשונות

מפתח ענינים / הפצה ושליחות-זריזות

אוה״ע)

.

875

(יפוצו מעינותיך חוצה.

הפצה גם בהאדם עצמו)

.

890

(לקרב את הבריות לתורה,

ולא התורה לבריות)

.

ע״ע אהבת ואחרות ישראל.

אוה״ע.

יי״צ,

כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ.

ספרים.

רוסי׳.

הפקר:

ג 545

(אינו רק סילוק רשות,

כ״א גם נתינה לכאו״א)

.

ע״ע ירושה.

הר:

ב 543

(צומח שבדומם)

.

השגחה פרטית:

א 294

(קליפת עמלק מסתיר על ראיית השגח״פן.

299

(במיוחד בזמנים אלו יכול כ״א לראות כחייו השגח״ם)

.

410

(גדול א׳ הי׳ לומד הוראה בעבודת האפילו ממספר הרכבת שבה הי׳ נוסע)

.

השתוות:

א 130

(ההשתוות,

כולן שוין לטובה,

הוא מצד גילוי עצם הנשמה)

.

התהוות:

א 143

(התהוות תמידית.

ההתהוות היא בדרך ריחוק)

.

ב 524

(התהוות תמידית.

עבודת ישראל הוא לגלות כח הפועל בנפעל)

.

538

(תמידית)

.

584

(כנ״ל)

.

605

(התהוות תמידית אף שהי׳ יכול להיות באופן אחר כו׳>.

653

(תמידית)

.

812

(כנ״ל)

.

853

(בכח העצמות)

.

התוועדויות:

א 178

(עריכת התוועדויות של י״ט כסלו)

.

ב 596

(מעלתם)

.

681

(לי״ב תמוז>.

731

(מעלתם)

.

ע״ע ר״ה.

התחלה:

3 625

(כל ההתחלות קשות)

.

ע״ע סוף.

התחלקות:

ע״ע אחד,

אחדות.

השתוות.

התעלפות:

א 328 <בנ״י בגלות כו׳)

.

ו

ולי:

ע״ע הולדה.

ופרצת:

3 641.

ז

זבולון:

א 33־32

(לשון בית זבול ובית מדור,

לדירה בתחתונים)

.

ע״ע יששכר וזבולון.

זהב:

א 347 <הרמז בזהב וכסף ונחושת שב־ נדבת המשכן)

.

זית:

א 359

(כותשים אותו לאהפכא ממרירו למיתקא)

.

זכור ושמור:

ע״ע שבת.

זמן:

א 457 <הוא נברא ומגדר העולם)

.

3 551

(הוא בשינויים היפך המנוחה)

.

733

(נברא.

סדר זמנים שקודם ברה״ע)

.

775

(כנ״ל)

.

זקנה:

א 422

(מי איכא זקנה קמי׳.

זקנה קשורה עם פנימיות עתיק,

עצמות התענוג)

.

זרח:

ע״ע פרץ.

זריזות:

א 409

(זירוז מיד ולדורות)

.

3 665

(מעלתה)

.

מפתת ענינים / חודש-חידוש

ח

חודש:

א 115 !בט״ו קיימא סיהרא באשלמותא)

.

384 ושבוע וחודש,

חמה ולבנה,

תמירים כסדרם ומוספים כהלכתם.

טבע ונסן.

385 ;מעלת שבת ר״ח)

.

387 ושמות החדשים עלו עמהם מבבל)

.

ב 667 והבדל בין ימי השבוע לימי החודש)

.

669 ולשון חידוש.

שייכותו לעבודת האדם)

.

732 ומעלת י״א בחודש)

.

744 ןבט״ו קיימא סיהרא ב־ אשלמותא)

.

806 <י״ד וט״ו כחודש.

חודש חסר - למעליותא)

.

ע״ע ארבע פרשיות.

קדוש החודש.

ראש חודש:

א 86 ומותר במלאכה,

ולאידך אינו יום המעשה.

מנהג הנשים שלא לעשות בו מלאכה)

.

379 ושבת ר״ח שמוציאים ג׳ ס״ת)

.

384 ותלוי במהלך הלבנה,

הוספה ושינויים,

הנהגה נסית>.

388 וקרבן ר״ח הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח בו׳)

.

ב 472 ןער״ח יו״כ קטן.

שייכות ר״ח להגאולה.

מעלת ער״ח שחל בשבת)

.

485 ומחר חודש)

.

542 !ביטול)

.

645 ןער״ח)

.

716 ועיקר ענינו הוא יום אחד)

.

750 וכולל והראש של כל ימי החודש)

.

756 והעיקר הוא יום השני דר״ח)

.

767 וכולל כל ימי החודש)

.

774 ושבת ר״ח)

.

775 !משבחר הקב״ה בעולמו קבע בו ר״ח ושנים)

.

777 והפטרת שבת ר״חן.

חולה:

א 94 ןגימט׳ מ״ט השייך למדות,

וע״י גילוי שער הנו״ן השייך למוחין מתרפא)

.

347 וחולת אהבה לשער הנו״ן)

.

חת״ת,

שיעורי חת״ת:

א 190.

כ 560.

617.

חוקים:

ב 656 ןחק - למע׳ ממרידה והגבלה)

.

חורף:

ע״ע קיץ.

חושך:

ב 84־483 <ישת חושך סתרו)

.

538 ןכנ״ל)

.

794 ןכנ״ל)

.

ע״ע אור.

חזיר:

א 162 ואדום נמשל לחזיר.

מפריס פרסה ולא מעלה גרה.

עתיד חזיר ליטהר)

.

חזקה:

ב 710 !בתלת זמני)

.

חזקיהו:

ע״ע משיח.

חטא:

ע״ע עבירה.

עון.

חטא העגל:

א 364 וירידה צורך עלי׳,

לדרגת בע״ת)

.

365 1ענין העגל בשרשו בקדושה)

.

367 ןכנ״ל)

.

373 ולימוד משה סני־ גוריא על ישראל במעשה העגל)

.

חטה:

א 298 ופרטי הז׳ מינים חטה שעורה גפן כו׳,

בעבודה הרוחנית)

.

חידוש:

ב 461 והחיוב לחדש בתורה)

.

560 ועבודה באופן של חידוש)

.

566 ותורה חדשה דלעת״ל)

.

567 ןכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כו׳)

.

584 ןע״י התחדשות התורה בכל יום נעשה התחדשות בהבדיאה)

.

585 ןכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כו׳)

.

597 והוספה בחידושים בתורה)

.

654 והאדם נברא באופן שיוכל לחדש ולהוסיף תמיד בגילוי כבודו של הקב״ה)

.

763 !חידוש דתלמיד ותיק כו׳)

.

768 !כחדשים,

חדשים)

.

821 !בכ״י יהיו בעיניך חדשים.

כל רגע וכל מחדו״מ של אדם מישראל הוא דבר חדש

מ0תת ענינים / חידוש-חנוכה

לגמרי כי תכליתו בו בעצמו ואינו אמצעי כו׳)

.

חי׳ מושקא,

הרבנית הצדקנית

אשתו של — יבלח״ט —

כ״ק אדמו״ר שליט" א:

א 314

ע״ע שבט,

כ״ב שבט.

חיוב ושלילה:

א 305

(תוארי החיוב ותוארי השלילה על הקכ״ה)

.

07־306

(השגת החיוב והשגת השלילה)

.

3 581

(כנ״ל)

.

חיים:

א 226

(מה זרעו בחיים כר׳,

כאו״א מישראל חי בחיים אמיתיים)

.

חינון:

א 1ד

(המחנך צריך להקדיש תשומת לב לסגנון הדיבור של התלמיד)

.

126

(הרחבת מוסדות חינוך)

.

134

(חינוך קטנים באמירת ברכות.

גיל החינוך)

.

135

(התחלת החינוך מהרגע הראשון שנולד ומזמן העיבור)

.

136

(כשמסתכלים על ילד יהודי צריך לראות ש״קלסחד פניו דומה לאביו״)

.

137

(חינוך ביראת ואהבת ה׳ שייך גם לקטנים)

.

411

(הכרזת יום החינוך בבית הנבחרים)

.

3 518

(הכרזת מנהיג מדינת ארה״ב ע״ד חינוך)

.

702

(אף שענינה רק הכנה היא בגרר מצרה וכו׳)

.

794

(השפעת האדם על בני ביתו)

.

ע״ע מחנות קיץ.

חכם:

3 529

(איזהו חכם כו׳)

.

חכמה:

ע״ע בירורים.

חב״ר:

א 151

(מקור מחצבתם של כל ישראל)

.

חלב עכו״ם:

ע״ע כשרות האכו״ש.

חלום:

ב 674

(אם מראין לו דוקא מהרהורי לבו)

.

חלוקת הש״ט:

א 90

(חשוב כאילו כ״א מהלומדים למד כל הש״ס>.

חליצה:

ע״ע יבום.

חלש:

א 328

(למטה חלישות הוא שכל הכוחות הם בהעלם בשוה,

ולמע׳ בשרשו בקדושה הוא גורל שלמע׳ מ־ התחלקות)

.

חמץ:

א 388

(יצה״י)

.

חמשה עשר באב:

ע״ע אב,

חודש.

חמשה עשר בשבט:

ע״ע שבט.

חמשים שערי בינה:

ע״ע בינה.

חגה:

א 188

(הר״ת דג׳ המצות של נשי ישראל)

.

3 879

(כנ״ל.

גימט׳ דהשם>.

חנה,

הרבנית הצדקנית

אמו של — יבלח״ט —

כ״ק אדמו״ר שליט״א:

א 270

(היתה מעתקת המאמרים של כ״ק אדמו״ר מהר״ש)

.

ע״ע תשרי,

ו׳ תשרי.

חנוכה:

א 140 ושייכותו לפנימיה״ת,

נס השמן)

.

149 1כנ״ל)

.

191

(נס השמן,

רזין ד־ תורה.

על פתח ביתו מבחוץ.

ג׳ דחנו־ כה.

מוסיף והולך.

ימי חנוכה)

.

192

(במארז״ל הזהיר בנר הויין לי׳ בנים ת״ח)

.

193

(נקבע בנרות.

נצחון ב־ ענינים רוחניים)

.

195

(שייכות נ״ח למצות ציצית וצדקה)

.

196 ונרות חנוכה אינן בטלין לעולם.

פעולתם על

מפתח ענינים / חנוכה-טל

כל השנהן.

198 <נ״ח ענינם לגלות את האור האלקי למטה.

מוסיף והולך)

.

199 !מהדרין מן המהדרין.

על פתח ביתו מבחוץ.

הדליקו נרות בחצרות קדשך.

משתשקע החמה.

נדות חנוכה ונרות המקדש.

מספר שמונה.

למעי מסדר השתלשלות.

בני חשמונאי מצאו שם שמונה שפודין של ברזל כוי)

.

203

(רביעי דחנוכה.

שייכותה להגאולה)

.

214 ומשתשקע החמה עד דכליא כוי.

מוסיף והולך כוי.

המ־ שכתה גם לאחרי ימי חנוכה)

.

215

(חנוכת ביהמ״ק)

.

חנם:

ב 751

(שלילת נהמא דכיסופא)

.

חסד:

ע״ע חו״ג.

משפיע ומקבל.

צדקה.

חו״ג:

ב 482

(חיבורם.

גבול ובל״ג)

.

484

(כנ״ל)

.

חסידות:

ע״ע פנימיה״ת.

שד״ב,

כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע.

חצות:

ע״ע לילה.

חצר:

א 199

(בחצרות קדשך>.

חרן:

א 141

(חרון אף של מקום בעולם)

.

חשון:

א 86

(התחלת תקופת הגשמים שקשורים עם עבודת המטה)

.

ע״ע תשרי.

ו׳ חשון:

א 92.

ח׳חשון:

א 92.

כ׳ חשון:

א 136.

123.

115.

ט

טבע:

א 158

(שינוי טבע רגילותו)

.

159

(שינוי טבע הרגילות גם דקדושה)

.

166

(כנ״ל)

.

296

(חסידות חב״ד מגלה איך שבאמת גם טבע העולם הוא אלקות)

.

כ 603

(שינוי טבע הרגילות ע״י מאה פעמים ואחת)

.

692

(שינוי טבע האדם ע״י התורה)

.

857 <מלי "טובעו בים סוף".

כיסוי האלקותן.

ע״ע אלקים.

נס.

רגילות.

טבריא:

א 37

(ביאת אליהו בטבריא)

.

97.

ב 770

(בטבריא עתידין לחזור הסנהדרין)

.

838.

טבת:

א 215

(ירח שהגוף נהנה מן הגוף)

.

265

(כנ״ל.

מלשון טוב)

.

282 <כנ״ל)

.

היטבת:

א 16.

206־215.

י׳ טבת:

א 215

(סמיכת מלך בבל כד,

הפיכתו למעליותא)

.

220

(כנ״ל)

.

235.

כ׳ טבת:

א 242.

כ״ד טבת:

א 256.

265.

270.

טהרה:

ב 511

(שלימותה לעת״ל)

.

טהרת המשפחה:

ע״ע חנה.

ט״ו בשבט:

ע״ע שבט.

טוב:

כ 672

("טוב" סתם הוא טוב לשמים וטוב לבריות.

הגימט׳ שלו>.

676

(טוב הנעלם)

.

684

(אם יגאלך טוב)

.

טל:

א 425 <טל לא מיעצר)

.

ע״ע מטר.

מפתח ענינים / טעמי מצות-יום הכפורים

טעמי מצות:

ע״ע מצות.

יבוס:

א 12־311 ומחלוקת ב״ה וב״ש בענין צרת ערוה.

הלאו נהפך לעשהז.

ב 847 ויכום וחליצה,

חילוקם ומעלתם זה על וה.

תיקון נשמת המת)

.

860 וכנ״ל)

.

יגיעה:

א 157

(צ״ל עבודה מתוך יגיעה למע׳ מגדרי האדם)

.

158 ויגיעה לשנות טבע הרגילות)

.

164 וכנ״ל)

.

200 ומעלות היגיעה בתורה והסיפור ע״ד הצ״צ>.

נ 678 ומעלת יגיעת ועבודת התחתון)

.

751 ויגעתי ומצאתי תאמין)

.

ידיעה:

א 375 ותכלית הידיעה שלא נדעך>.

ע״ע חיוב ושלילה.

יהודה:

א 84־182 וירידתו למטה בשביל לידת פרץ.

השלמתו עבודת יוסף שתהי׳ בפריצה למע׳ ממרידה והגבלה)

.

206 ויהודה ויוסף.

מלך בשבטים)

.

208 ועבדך ערב את הנער)

.

210 ויהודה ויוסף)

.

יהודה,

רביגו הקדוש:

3 97־496 ומשיח בדורו)

.

683 וכנ״ל)

.

הוי׳,

שם:

א 121 ושם המפורש,

העצם,

המיוחד)

.

257 וחילוקו משם שד־י.

המפורש העצם המיוחד ומ״מ נק׳ בשם מדה>.

407 וב׳ דרגות: שם,

ולמעל׳ מכל ענין של שם>.

3 529 ופרטי האותיות)

.

664 וכנ״ל)

.

800 וקוצו של יו״ד דשם הוי׳ שבנפש)

.

814 ולפני הוי׳)

.

858 ופרטי האותיות)

.

הוי׳,

אלקים:

א 400 ואלקות שלמע׳ מהבריאה,

ושב־ ערך הבריאה)

.

יהושע:

א 377 ואותיות ישועה,

בחינתו בכ״א מישראל)

.

3 610 וכפני לבנה.

שילוחו המרגלים)

.

618 וכנ״ל)

.

742 ויהושע ומשה.

הכניסה לארץ על ידו)

.

יהושע,

רבי יהושע:

א 71 וע״ש ה׳ יושיעך גו׳)

.

יובל:

א 105 ודרגא השמינית שאחר ז׳ השמיטות)

.

189 ונו״ן אלפים יובלות)

.

יוחנן,

ריב״ז:

3 608 וחמשת תלמידיו.

א״י באיזה דרך כו׳>.

872 ומאמרו: א״י באיזו דרך מוליכין אותי)

.

יום:

3 768 ומורה על האור וגילוי ועל הנצחיות)

.

ע״ע שבת וערב שבת)

.

שברע.

יום הולדת:

א 123.

115 ודנשיא)

.

יום הכפויים:

א 17

(בנין אב לכל התעניות)

.

18 ויום רצון לה׳.

סיום הארבעים יום דעבודת התשובה.

נק׳ ג״ב ר״ה)

.

19

(גילוי בחי׳ יחידה)

.

20

(ביום השלישי יקימנו.

סוד אכילה ושתי׳ פנימית)

.

22

(יוהכ״פ וט״ו באב*.

24

(שבת שבתון.

יוהכ״פ שחל בשבת מוסיף בעניני השבת והשבת מוסיף בו>.

32 ומנהג נתינת לעקאח)

.

36 ושייך לר״ה.

שבעת ימים קודם יוהכ״פ מפרישין כה״ג כו׳.

מעלת האכו״ש דעיוהכ״פ.

תשו״ע בשמחה רבה>.

38

(עבודת יוהכ״פ תהי׳ ע״י אהרן אף שגם משה רבינו שימש בכהונה גדולה כל ימיו)

.

39 <נק׳ ג״כ ר״ה.

ברכת הבנים דעיוהכ״ם בברכת כהנים)

.

44 וערב יוהכ״פ)

.

45

מ0מח ענינים / יום הכפורים-יי״צ,

אדמו״ר מהוריי״צ

<קץ מחילה וסליחה.

שלימות גילוי יגמדה״ר.

לפני הוי׳ תטהרו.

יחידה)

.

46

(ערב יוהכ״פ.

כ־פורים)

.

47

(האכילה כיוהכ״פ בחנוכת בית ראשון.

מעלת קביעותו ביום השבת.

שבת שבתון.

תשו״ע)

.

48

(מעין גילוי דלעת״ל)

.

50

(סכך הסוכה מענן הקטורת דיוהכ״פ)

.

52

(צדקה בעיוהכ״פ)

.

56־55 <דין דאיהו רחמי - חסדים הנסתרים.

ישראל בדוגמת מלאכה״ש.

שלימות תשו״ע.

החתימה וגמר הדין דר״ה.

כשקביעותר בשבת)

.

58

(במוצאי יוהכ״ס לך אכול בשמחה לחמך כו׳,

והתחלת עשיית הסוכה - זמן שמחתנו)

.

59

(כ־פורים)

.

321

(לחיותם ברעב)

.

325

(שני שעירי יוהכ״פ)

.

361

(מעלת עבודת הקטורת.

ישראל בדוגמת מלאכי השרת.

גילוי עצם הנפש)

.

381

(אחת בשנה,

האחת נמשך ככל השנה)

.

ב 673 <מצות האכילה בעיוהכ״פ.

שרש לתעניות שמדברי קבלה)

.

724

(כל האוכל ושותה בתשיעי כו׳)

.

725

(יוהכ״ם וט״ו באב.

יחידה.

מעין דל־ עתיד)

.

726

(אכילה דעיוהכ״ם)

.

829

(שרש לתעניות שמדברי קבלה)

.

830

(שלימות אני לדודי כו׳)

.

יום טוב:

א 3

(מעלתו כשחל בסמיכות לשבת.

יו״ט שני של גליות)

.

7

(חילוקו משבת.

ישראל אינהו דקדשינהו לזמני)

.

8

(מותר במלאכת אוכל נפש.

שמחה.

שבת ויו״ט - העלאה והמשכה)

.

59

(מעלתו כשחל בסמיכות לשבת.

שמחת יו״ט)

.

64

(אסרו חג)

.

178

(מעלתו כשחל בסמיכות לשבת)

.

179

(כנ״ל)

.

340

(כנ״ל)

.

374

(כנ״ל)

.

436

(התהלוכה לבקר בנ״י שבבכנ״ס)

.

438

(ישראל אינהו דקדשינהו לזמני)

.

442

(אסרו חג)

.

ב 530

(מעלתו כשחל בסמיכות לשבח)

.

565

(לא "יו״ט ב׳ של גליות" כ״א ״יו״ט ב׳ של גאולה״)

.

686

(יבטלו כשרגא בטיהרא לגבי היו״ט שיהיו בימוהמ״ש)

.

722

(ביום השנה חוזרים וניעורים הענינים כסי שהיו בפעם הראשונה ביום זה ובאופן נעלה יותר)

.

864

(מעלת קביעותו סמוך לשבת)

.

878

(כנ״ל)

.

894

(כנ״ל)

.

ע״ע שבת.

יוסף:

א 183

(יוסף ויהודה.

ע״ש יוסף ה׳ לי בן אחר.

הוספה למע׳ ממדידה והגבלה)

.

184

(חילוקו מהשבטים והאבות.

גם במצרים הי׳ בתכלית הדביקות.

פעולתו על המצרים שימולו)

.

186

(תולדות יעקב יוסף)

.

201

(דרגתו למעלה ממדידה והגבלה.

חלום שר המשקים בהיותו בבית האסורים)

.

202

(ע״ש יוסף ה׳ לי בן אחר)

.

206

(יוסף ויהודה)

.

208 <כל ישראל נק׳ ע״ש יוסף)

.

210

(יוסף ויהודה)

.

213

(עוד יוסף חי)

.

227

(עצמות יוסף רומז על העצמיות דבנ״י)

.

יי״צ,

כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע:

א 14 <רמז בשמו)

.

49

(רמז הגאולה בשמו)

.

122

(הוספתו בגילוי תורת החסידות של אביו אדנ״ע.

תירגומו חסידות ללשונות אוה״ע.

בואו לחצי כדוד התחתון)

.

124

(שייכותו לה־ המשכים תרס״ו ותער״ב)

.

137

(דורנו דור השלישי לאדמו״ר נ״ע,

דור הגאולה,

ביום השלישי יקימנו ונחי׳ לפניו)

.

138

(רמז בשמו)

.

177

(עזיבתו מדינה ההיא)

.

187

(רמז בשמו)

.

188

(בואו לחצי כדור התחתון,

בדוגמת ירידת יוסף למצרים.

דמיונו לאדמו״ר מהר״ש)

.

213

(בואו לחצי כדור התחתון.

מה זרעו בחיים כו 5 )

.

239

(אמירתו: אלקים פקוד יפקוד כו׳)

.

249 <משה שבדורנו והכרזתו ע״ד הגאולה)

.

282

(רמז בשמו)

.

283

(הפצתו

מפתח עניגים / יי״צ,

אדמו״ר מהוריי״צ-יעקב

המעיינות בלשונות אוה״ע.

בראו לחצי כדור התחתון)

.

295

(הפצתו המעיינות חוצה)

.

296

(הפצתו המעיינות בלשונות אוה״ע.

בואו לחצי כדוד התחתון)

.

297 <רמז בשמו)

.

361

(בואו בט׳ אדר לחצי כדור התחתון)

.

419 ןמ׳ שנה להסתלקותו)

.

ב 497

(שמו של משיח)

.

596

(שייכות שמו להגאולה)

.

612

(אהבתו לכל ישראל)

.

633

(בואו לחצי כדור התחתון)

.

640

(מקומות מושבותיו ב־ ליובארויטש רופטוב פולין כו׳ עד לחצי כדור התחתון)

.

642

(כנגד ספירת היסוד)

.

643

(הגאולה נפעלת ממקומו הפרטי בחצי כדור התחתון שמשם מקור הפצת המעיינות)

.

677

(בואו לחצי כדור התחתון)

.

678

(תלמידיו שזכו לראותו)

.

789

(הוא המשך נבואת משה ותורתו - בדורנו)

.

791

(לקבל ולפעול ע״פ ההוראות של נשיא דורנו.

ברכותיו ורוה״ק שלו>.

794

(בשנת הסתלקותו ה׳שי״ת התחילה תקופה חדשה בפעולתו ועבודתו)

.

807

(ע״ד נישואין שלו בי״ג אלול.

בן יחיד ואי״צ משיחה)

.

808 <רמז בשמו)

.

ע״ע ביהכנ״ס וביהמ״ד דליובאוויטש.

שבט,

י׳ שבט.

תומכי תמימים.

תמוז.

יחוד:

א 87

(זהירות בנשים מאיסור יחוד בנסיעה בטקסי וכיו״ב)

.

יחזקאל:

א 151 <בן כפר.

נבואתו על נהר כבר.

רמז בשמר: יחזקאל בן ברזי)

.

יחידח:

א 6.

19.

24.

45.

190.

3 495.

590.

594.

647.

659.

718.

725.

772.

776.

805.

834.

875.

ע״ע נרנח״י.

ייו:

א 375

(נכנס יין יצא סיד,

פנימיה״ת)

.

407

(כנ״ל)

.

יס:

א 108

(כי מלאה גר׳ כמים לים מכסים)

.

111 <כנ״ל)

.

392

(הגלרת נמשל לים סוער)

.

400

(עלדאתכ״ס)

.

ב 483 <מי הים המכסים,

שרשם מ־ צמצרם רהעלם העצמי)

.

631

(כמים לים מכסים)

.

857

(ים ריבשה,

העלם וגילוי,

חיבורם)

.

ימין ושמאל:

א 325 <בל״ג וגבול וכח שלמע׳ משניהם)

.

326

(ימין מקרבת ושמאל דוחהן.

יניקה:

3 542 .

יסורים:

ע״ע צער.

יסוד:

א 407

(י׳ - סח־)

.

יעקב:

א 15

("נשיא" ר״ת ניצוצו של יעקב אבינו,

יעקב נשיא כל הנשיאים)

.

42־141

(שליחותו מיצחק ללכת חרנה,

עבור עבודת דירה בתחתונים)

.

144

(עבודתו בבית לבן,

צער גשמי ורוחני שלו.

בחיר שבאבות.

מטתו שלימה)

.

145

(מדתו אמת.

ע״ש וידו אוחזת בעקב עשיו,

עבודת הבירורים)

.

146

(יו״ד עקב.

מרמה דיעקב התלבשות בלבושי המתברר.

סדר הבירורים.

עבודתו המשכת אורות מרובים דתוהו בכלי התיקון)

.

156

(כ״א מישראל נק׳ ישראל שם המעלה של יעקב)

.

164

(ענינו תורה,

וגם עבודתו בבירורים הוא ע״י התורה)

.

170

(עניני יעקב ועשו נוגעים לכל הדורות.

בירור יעקב את עשו הו״ע ניצוצי קדושה דתוהו.

מטתו שלימה)

.

174

(עבודתו עם עצמו ועבודתו בבירורים)

.

175 <ביקש לישב בשלוה כו׳)

.

180

(דמיונו ל־ אדה״ז.

ענינו תורה.

נחלה בלי מצרים)

.

181

(עיקר תולדות יעקב הוא יוסף)

.

186

(ביקש לישב בשלוה.

בחור

מפתח עגינים / יעקב-ישראל

שבאבות.

מבחר שנותיו במצרים.

תולדות יעקב יוסף)

.

209 ומבחר שנותיו במצרים)

.

213

(לא מת מה זרעו בחיים כו׳)

.

222

(שייכותו לכל ישראל)

.

225

(ויחי יעקב גו׳.

לא מת כו׳.

מטתו שלימה.

תתן אמת ליעקב)

.

227 <יו״ד עקב)

.

242

(בריח התיכון המבריח מן הקצה)

.

243

(חילוק השמות יעקב וישראל.

יו״ד עקב,

ר״ת דשם הוי׳)

.

63־262

(ענינו תורה.

פעולתו שלימות בהעלמות והסתרים של העולם.

ויבוא יעקב שלם>.

265

(עניניו בכ״א מישראל)

.

266

(לא מת>.

356

(מדתו אמת אות וא״ו.

בחמשה מקומות נכתב יעקב מלא כו׳4 416

(בחי׳ יעקב ובחי׳ ישראל כנש״י)

.

כ 803

(יעקב ועשו,

תיקון ותוהו)

.

819

(גלות לבן ומצרים לא נגעו בו,

כ״א להיפך)

.

848 1כנ״ל 4803

יצחק:

א 69

(קשור ורומז על השלימות ד־ לעת״ל,

אז ימלא שחוק פינו>.

.

ע״ע אברהם.

יי״צ,

כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ

(הרמז בשמו)

.

יצחק,

ר״י סגי נהור:

ב 766.

יצ״ס זיצה״ר:

כ 842

(ב׳ אופנים: התעסקות עם ה־ יצה״ר,

דחייתו בשתי ידים)

.

ירבעם:

א 367

(העמיד שני עגלים,

ולאידך תורתו לא הי׳ בה דופי)

.

375 <כנ״ל)

.

ירושה:

ב 536

(דתורה)

.

545

(דרגות: ירושה מכר מתנה והפקר - בתורה)

.

ירושלים:

א 277

(לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים)

.

3 900.

ירידה צורך עלי׳:

א 50.

49*147.

185.

364.

408.

443.

3 527.

660.

825.

יש:

א 46

(מעלת יש הנברא)

.

54

(יש הנברא ויש האמיתי)

.

215

(כנ״ל)

.

276

(כנ״ל)

.

3 525

(לעת״ל גילוי עצמותו ית׳ ביש הנברא)

.

588

(יש הנברא ויש האמיתי)

.

604 <כנ״ל)

.

605 ןכח העצמות שביש הנברא)

.

758

(יש הנברא ויש האמיתי)

.

ע״ע גשמיות ורוחניות.

יש מאין.

יש מאין:

א 143

(לא מורגש בהיש האין המהווה אותו,

עד שבהרגשתו מציאותו מעצמותו)

.

3 25־524 והעבודה היא לגלות כח הפועל בנפעל)

.

538.

587

(גילוי כח העצמות)

.

605 <ע״ד הנ״ל)

.

ע״ע ברה״ע.

התהוות.

יש.

ישוע ושכני׳:

ע״ע משמרות.

ישיבה:

א 55

(תלמידי ישיבה - תורתן אומנתן בעוה״ז הגשמי חיבור גבול ובל״ג.

לימוה״ת מתוך מנוחת הנפש והגוף)

.

57

(כנ״ל)

.

ע״ע תומכי תמימים.

ישמעאל:

א 129

(שייכותו לשרה>.

ישעי׳:

א 231

(דיבורו דלטוריא על ישראל)

.

ישראל:

א 12

(בכוחו של כ״א להיות קרוב לשמים ע״ד דרגת משה רבינו)

.

63

(בראשית - בשביל התורה ובשביל ישראל.

קדמו לתורה)

.

65

(ישראל ומלכא בלחודוהי)

.

69

(ישראל וקוב״ה כולא חז־)

.

136 <כ״א יקר להקב״ה כבן יחיד כו׳)

.

203

(כ״א בעה״ב לפעול על העולם)

.

208 <כנ״ל)

.

27־226

(אע״פ שחטא ישראל הוא)

.

228 ומציאות אחת עם התורה)

.

230 ובני בכורי ישראל.

אהבת הקב״ה לישראל)

.

231

מפתח ענינים / ישראל-כהנים

(נחיצות לימוד זכות על בנ״י)

.

242

(לי ראש,

ראש כביכול להקב״ה)

.

251

(נחיצות לימוד זכות על בנ״י.

הקב״ה משתבח בהם)

.

266

(שייכותו של ב״א מישראל לכל התורה.

יש לראות בכ״א מישראל רק מעלותיו)

.

268

(אהבת הקב״ה לישראל)

.

284 <בבת עינו של הקב״ה)

.

290

(כבשה אחת כו׳ ושמירת הקב״ה עליהם למטה בעוה״ז בחוקי הטבע כו׳)

.

299 .

309

(קידושין דכנ״י והקב״ה)

.

327

(הקשר דקוכ״ה ישראל ואורייתא)

.

373

(נחיצות לימוד זכרת על בנ״י)

.

422 <כ״א הוא בן מלך ומלך.

כ״א כבן יחיד כו׳>.

ב 483

(ישראל אורייתא וקוב״ה כולא חד)

.

487

(כ״א חלק ה׳ ובכוחו לפעול ענינים נעלים)

.

513

(ר״ת יש ששים רבוא אותיות לתורה,

וע״ש כי שרית עם אלקים גו׳>.

529

(בני מלכים ומלכים)

.

533

(אחר הבירור דכל הדורות ביכולת כ״א להגיע לדרגות הכי נעלות כו׳)

.

575

(כ״א רצונו לקיים כל המצות)

.

605

(שרשם בעצמות)

.

608

(חלוקתם לה׳ ולז׳ דרגות)

.

627

(ר״ת: יש ששים רבוא כר.

בדוגמת ס״ת)

.

646

(אחדותם עם הקב״הן.

647 .

715

(דוגמת אותיות התורה)

.

722

(עניני העולם בשביל ישראל ובשביל התורה וא״א שיפריעו)

.

760 <כ״א בכוחו להכריע את כל העולם!.

772

(ישראל וקוב״ה כולא חד)

.

779

(חשיבות כל אדם פרטי מישראל)

.

799

(מציאותם האמיתית חד עם עצמותו ית׳)

.

803

(למע׳ מעולם התוהו ומענין הצמצום)

.

814

(נק׳ ראשית.

מחשבתן קדמה לכל דבר.

כ״א כר בשבילי נבה״ע.

ישראל וקוב״ה כולא חד.

אינם רק אמצעי כ״א הכונה בהם עצמם)

.

18־816 <יש

להם כח לפעול שינוי בזמן ומקום.

אחדותם עם הקב״ה בכל פרטיהם.

אחדותם עם התורה וקדימתן ומעלתן על תורה.

אע״פ שחטא ישראל הוא.

כ״א רוצה לקיים התומ״צ.

מחברים תורה בקוב״ה)

.

823

(אהבת הקב״ה לישראל)

.

ע״ע אוה״ע.

אנשים פשוטים.

כריתות ברית.

מלוה ולוה.

נש״י.

עולם.

צער.

תינוקות שנשבו.

ישראל,

הבעש״ט:

א 14

(הרמז בשמו>.

375

(תלמידו של אחי׳ השילוני)

.

ב 564

(הסתלקותו בחה״ש.

שייכותו להגאולה ולמשיח)

.

790

(רוה״ק שלו>.

ע״ע שניאור זלמן,

כ״ק אדה״ז.

ישראל ארי׳ ליב,

אחיו של -יבלח״ט - כ״ק ארמו״ר שליט״א:

3 513.

יששכר וזבולון:

א 28

(שמח זבולון גו׳)

.

32.

3 633

(התכללות עבודת יששכר וזבולון)

.

705

(כנ״ל)

.

756

(מארי תורה ומארי עובדיך טבין)

.

ע״ע זבולון.

יתרו:

א 294

(עתה ידעתי גו׳)

.

295 <הרמז בשמותיו: יתר ויתרו)

.

313

(הוראת יתרו הכנה למ״ת)

.

368 ועתה ידעתי גו׳)

.

כ

כבד:

ע״ע מוח לב כבד.

כבוד:

3 529

(מל׳)

.

כהן גדול:

ע״ע יוהכ״פ.

כהנים.

כהניס:

א 385

(כל ישראל נק׳ בני אהרן)

.

מפתת ענינים / כהניס-כשרות האכו״ש

כ 502

(לעת״ל כ״א מישראל בדרגת כה״ג)

.

511 !ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים.

זהירותם מטומאה גם בזה״ג)

.

512 ןכה״ג גדול מאחיו בעושר.

כ״א מישראל ממלכת כהנים,

כה״ג>.

660<כנ״ל)

.

ע״ע בגדי כהונה.

ברכת כהנים.

כוכבים:

ב 591 וכוכב - שמו של משיח.

השם כוכ״ב רומז על גילוי בבחי׳ יחידה בעולסן.

כולל:

ב 616 והשם רומז להיות כולל עוד משתתפים)

.

כולל חב״ד:

3 614.

כונה:

3 554 וכונה כללית ופרטית במצות)

.

680 ןמצוה גבול,

כונת המצוה בל״גן.

699 ןכונת המצות>.

כח:

א 242 ןלמע׳ אין כח חסר פועל)

.

3 635 והרמז במס׳ כ״ח>.

כיבוד אב ואס:

א 69 והשווה המקום כיבוד או״א לכיבוד המקום כו׳ן.

כיבוש:

א 82 !"כיבוש" בעבודת הדירה בתחתונים)

.

3 699 <צ״ל בכל הפרטים)

.

כינוסים:

א 331 ועל ידם מיתוסף בשמחתו ובברכתו של הקב״ה)

.

ע״ע התוועדויות.

כל:

א 314 ןנ׳ שערי בינה)

.

כלאים:

א 302 ולא תלבש שעטנז,

גדילים תעשה לך>.

312 ןכנ״ל)

.

כלות הנפש:

ע״ע נדב ואביהוא.

רצו״ש.

כלל ופרט:

ע״ע מס״נ.

כמות ואיכות:

א 172 ובקדושה הם תלויים זב״ז)

.

189 ומעלת הכמות לעת״ל)

.

כסלו:

א 140 ושייכותו לפנימיה״ת)

.

163 וכנגד חודש שלישי דחדשי הקיץ,

מעלת העבודה שמצד המטה)

.

ר״ח כסלו:

א 165.

177.

י״דכסלו:

א 165.

177.

י״ט פסלו:

א 140.

149.

164.

176.

178.

179 ושייכותו לשבת)

.

190 וחלוקת הש״ס>.

191 ויט״כ וחנוכה)

.

265.

3 530.

40־638.

902.

ע״ע חלוקת הש״ס.

כפל:

א 49 ושייכותו לגאולה)

.

79 ומעלת כסלים לתושי׳ שע״י עבודת האדם)

.

160 ומורה על תנועה שלמע׳ מהגבלה)

.

401 ומורה על נצחיות.

שייכותו לגאולה)

.

3 737 ושייכותו לגאולה.

לפעמים פירושו ריבוי גדול ער בל״ג>.

832 ושייכותו לגאולה)

.

ע״ע שבוע.

כפר חב״ד:

א 151 וקליטת ילדי טשערנאביל.

השם "כפר חב״ד")

.

כרובים:

א 327 ולהודיע חביבות ישראל)

.

כריתות ברית:

ב 821 ןדהקב״ה וישראל)

.

כרת:

ב 53־851.

כשרות האכו״ש:

א 71 וספיקות באמונה ע״י העדר זהירות בעניני אכו״ש.

זהירות מחלב עכו״ם)

.

מ&תת עב ינים / כשרות האכו״ש-לעתיד לבוא

ב 626

(כשר ר״ת: כמוצא שלל רב>.

879

(יסוד של בית בישראל)

.

כתר:

א 144

(עשרים)

.

ב 525

(פלא.

המשכתו בעולם)

.

ע״ע אנכי.

ל

לא תעשה:

ע״ע מ״ע ומל״ת.

לב:

א 355

(לבא לפומא לא גליא)

.

3 617

(תורה)

.

823

(הרמז בגימט׳ כ״ב בצירוף יו״ד)

.

לבנה:

ע״ע חודש.

לעת״ל.

ל״ג בעומר:

3 31־542.

530.

לוחות:

א 164

(ויגד לך תעלומות חכמה כי כסלים לתושי׳)

.

227

(חרות על הלוחות)

.

65־364

(לוחות ראשונות ולוחות אחרונות)

.

369

(בהלוחות מ״ע ומל״ת)

.

371

(כנ״ל)

.

375

(כנ״ל)

.

431

(בלוחות ביהמ״ק השלישי מעלת לוחות ראשונות ושניות,

צדיקים ובע״ת)

.

3 537

(אותיות החקיקה שבלוחות)

.

548

(שברי לוחות,

עבודת התשובה)

.

674

(הטוב הפנימי בשבירת הלוחות.

לוחות ראשונות ולוחות אחרונות)

.

740

(לוחות ראשונות ולוחות האחרונות)

.

לוי,

לווייס:

3 589

(לעת״ל כל בנ״י,

לא שבט לוי בלבד כו׳)

.

630

(עתידין לקבל חלק בא״י)

.

לוי יצחק,

הרה״צ רלוי״צ מברדיטשוב:

א 373

(עבודתו באהבת ישראל ולימוד זכות על בנ״י)

.

לוי״צ,

אביו של - יבלח״ט -כ״ק אדמו״ר שליש״א

א 317

(גם בלימודו עם אנשים פשוטים הי׳ מבאר רמזים וסודות התורה)

.

3 741.

761

(הסתלקותו.

התעסקותו בהפצה במס״נ)

.

לויתן:

3 582

(לויתן ושור הבר>.

ליווע״ר,

משל הליווע״ר: ע״ע עליון ותחתון.

לחם:

א 292

(לחם מן הארץ,

ולחם מן השמים)

.

296

(לחם מן השמים -פנימיה״ת)

.

לייב:

3 515

(הרמז בשם זה>.

לילה:

א 246 <רמז בלשון "אורתא")

.

3 541

(ויהי בחצי הלילה גו׳ - גילוי אלקות שלמע׳ מהזמן)

.

לימור זכוה:

ע״ע אהבת ואחדות ישראל.

ישראל.

לעתיד לבוא:

א 1

(שלימות היעודים הגשמיים)

.

2

(יום שכולו ארוך)

.

55

(תכלית השכר נשמות בגופים)

.

60

(סעודת לויתן ושור הבר)

.

70

(תורה חדשה מאתי תצא)

.

71 <שמים חדשים גו׳)

.

92

(כנור של שמונה נימין.

מלאה הארץ דעה גו׳)

.

98

(מלאה הארץ דעה גו 6 )

.

103

(במארז״ל אין בין עוה״ז כו׳ אלא שעבוד סלביות בלבד)

.

106

(אלף השביעי.

שייכותו למס׳ שמיני.

ג׳ מוחין קיני קניזי קדמוני)

.

107

(גדר השלימות בעולם)

.

109

(שלילת המציאות דיצה״ז־)

.

174

(אז אהפוך גו׳.

לא יהי׳ לא מלחמה כו׳.

יהי׳ מעלת בירור התחתון)

.

189

(מעלת הגשמיות.

הנשמה ניזונית מן הגוף)

.

204

(שלימות התומ״צ וגילוי הבל״ג שבהם)

.

211

(מעשה גדול)

.

223

(אודך ה׳ כי

מפתח ענינים / לעתיד לבוא-לשון הרע

אנפת כין.

261 <ענין מל״ת,

אף שרוח הטומאה אעביר גו׳)

.

80־279

(השליטות בקיום המצות.

בירור אוה״ען.

305 .

329

(תורה חדשה מאתי תצא)

.

344

(כימי צאתך גו׳.

אז אהפוך גו׳)

.

348 !השליטות בתורה ובמצות)

.

351

(אז אהפוך גו׳)

.

371

(ענין מל״ת)

.

420

(גם לעת״ל תהי׳ הנהגה נסית והחילוק דשבת ויו״ט.

ב׳ תקופות)

.

421

(ראי׳ באלקותן.

443

(אודך ה׳ כי אנפת בי.

מלאה הארץ דעה גו׳>.

459 •כמצות רצונך)

.

ב 496

(חיים נצחיים.

הנשמה ניזונית מן הגוף)

.

502

(כ״א מישראל יהי׳ בדרגת בה״ג)

.

506

(אם יהי׳ שינוי ממנהגו של עולם.

ב׳ תקופות)

.

509

(כנ״ל)

.

510

(שלימות השכר לנשמות בגופים)

.

511

(שלימות הטהרה)

.

522

(תולדות מלא כו׳.

חידוש במע״ב)

.

523

(גילוי העצמות.

עסק כל העולם לדעת את ה׳.

גילוי פנימיה״ת.

תורה חדשה מאתי תצא)

.

525

(קיני קניזי וקדמוני יהי׳ גילוי עצמותו ית׳ ביש הנברא)

.

545

(תורה חדשה)

.

562

(יום שכולו שבת ומנוחה)

.

564

(שלימות השכר לנשמות בגופים.

הסעודה דלעת״ל)

.

566

(תורה חדשה.

גילוי רזי תורה.

שחיטת שור הבר בסנפיריון.

572

(בי״ד הגדול דלעת״ל)

.

573

(מ״ע ומל״ת לעת״ל.

את רוח הטומאה אעביר גו׳>.

574 והוספת ג׳ ערי מקלט)

.

575

(מ״ע ומל״ת לעת״ל)

.

576 !גם בימוהמ״ש יהי׳ עדיין מציאות הרע בעולם.

ב׳ תקופות.

אם מצות כטילות.

הסעודה דלעת״ל)

.

577 ובירור המוחין - קיני קניזי קדמוני)

.

579 ושחיטת שור הבר דלעת״ל)

.

580 <מ״ע ומל״ת לעת״ל)

.

585 ותורה חדשה ושמים חדשים כו׳1.

88־587 וגילוי העצמות המהוה ולא יכנף גו׳)

.

590 ויהי׳ ה׳ אחד ושמו אחד.

גילוי

יחידה הכללית)

.

592 ויתוסף שער לוי אחדו.

596 וכוס של ברכה דלעת״ל)

.

605 וגילוי כח העצמות שבהנברא)

.

630 ועתידה א״י שתתחלק לי״ג שבטים.

גילוי דרגת אחדות הפשוטה)

.

631 ומלאה הארץ גו׳)

.

643 ודירה בתחתונים כשלימות)

.

685

(סעודה גשמית דלעת״ל)

.

693

(תורה חדשה)

.

703

(מצות בזה״ז ציונים להמצות דלעת״ל)

.

720

(לימוה״ת בבחי׳ ראי׳)

.

724 וסעודה דלעת״ל)

.

727 ועבודת הג׳ מוחין)

.

728

(כנ״ל)

.

738 !גילוי הבל״ג>.

741

(תורה חדשה)

.

743

(שלימות בעולם שנה נפשן.

744 ןוהי׳ אור הלבנה גו׳)

.

744 !תינוק שנולד יתנהג כגדול - כבימי המבול)

.

766

(שלימות הרפואה לעת״ל)

.

778

(שיבת הסנהדרין בטבריא תחילה)

.

780

(ואשיבה שופטיך גו׳>.

781 !ואת רוח הטומאה גו׳)

.

785

(שלימות הדירה בתחתונים)

.

786 !ההמשכות דלעת״ל מעין העבודה בזה״ג)

.

797 !בהיום לעשותם יש מעין ודוגמא והתחלת השכר דלעת״ל)

.

801 !שלימות הדירה בתחתונים)

.

802 !אלף הז׳.

שלימות בתורה ובמצות)

.

804 ןכנ״ל.

סעודה דלעת״ל)

.

805 ובחי׳ נשואין)

.

852 ועיקר השכר בעולם התחי׳)

.

857 !מעלת השלום לעת״ל על השלום דשלמה,

הגילוי בהעולם כמו שהוא מצד עצמו)

.

868

(עתידה א״י שתתפשט כו׳)

.

874 <קיני קניזי וקדמוני)

.

ע״ע גאולה.

יו״ט.

ים.

יצחק.

לוחות.

לוי,

לוויים.

עוה״ב.

קדוה״ח.

תחה״מ.

לשון הרע:

א 230 וזהירות מדיבור דלטוריא על ישראל)

.

250 ןכנ״ל)

.

253 ןהרע שרואה בזולתו הוא בדוגמת המביט בראי שנמצא בו עצמון.

266 ןכנ״ל)

.

268 וכנ״ל)

.

מ8תח עניגים / לשונות-מוסר

לשתות:

* 79 <ע״י השימוש בהע׳ לשון נפעל בירור באוה״ע.

לשון ארמית קשור גם ללה״ק)

.

122

(תירגום עניני חסידות ללשונות אוה״ע)

.

264

(בירור לשונות אוה״ע>.

ב 764

(תרגום עניני חסידות ללשונות אוה״ע,

ובכתב ברייל המיוחד לסומים)

.

671

(ל׳ תרגום מורה על העבודה והפעולה בעולם)

.

791

(תרגום עניני חסידות ללשונות אוה״ע)

.

לשם שמיס:

א 4.

10.

281.

402.

404.

3 516.

539.

603.

606

(כל מעשיך לש״ש,

ובכל דרכיך דעהו)

.

815.

ע״ע רשות.

מ

מאד:

3 660

(העבודה שלמעלה ממדידה והגבלה צריכה לחדור בכוחות הפנימיים)

.

717

(בכל מאדך מאד שלך)

.

745

(מאד שלך קשור עם בל״ג האמיתי)

.

ע״ע אהבת ה׳

(בכל מאדך)

.

מאיר,

ר״מ:

א 13

(בתורתו של ר״מ כו׳.

לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו.

מה שאין תמיד הלכה כמותו)

.

מבול:

א 71

(נח ראה עולם חדש)

.

77 <כנ״ל.

בא לטהר את הארץ)

.

78

(ע״י המבול נכנס תוקף בהבריאה מה שלא הי׳ בו מצ״ע)

.

79 <נק׳ מי נח.

פעל מנוחה בעולם.

בלה את הכל כר׳)

.

3 551

(מנוחת העולם ע״י המבול)

.

מדבר:

3 535

(שייכותו למ״ת)

.

543 <מל׳ דיבור דתורה ודתפילה)

.

544

(לא ישב אדם שם)

.

ע״ע מסעות.

מ״ת.

מדות:

3 608

(התחלקות לחמשה ולשבעה)

.

614

(אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות,

פרטי הז׳ מדות מוארים בעצם הנשמה)

.

ע״ע מוחין ומדות.

מדות,

יגמדה״ר:

ע״ע רחמים,

יגמדה״ר.

מדמה:

א 202

(דינא דמלכותא דינא.

השתמשות בחוקי המדינה להפצת צדק ויושר.

דרך התורה היא תמיד לטובת המדינה)

.

ע״ע ארה״ב.

פולין.

פרם.

רומי.

רוסי׳.

מה:

א 133

(א״ת מה אלא מאה>.

3 542

(ונחנו מה>.

מודה אני כו׳:

א 245.

3 662.

679.

803.

812.

מוח לב כבד:

א 422 <ר״ת מלך)

.

3 556

(כנ״ל)

.

מוחין ומדות:

א 106

(לעצמו ולזיולת.

מס׳ ח׳ ומס׳ ז׳)

.

128

(מוחין,

מדות,

רצון ותענוג)

.

139

(תחה״מ בעבודה הרוחנית היא כאשר המוח הקר מרגיש ומתפעל מהשגה אלקית)

.

3 525

(מוחין שלמע 7 ממדות,

ומוחין השייכים למדות.

לעת״ל גם עבודת הג׳ מוחין)

.

529

(כנ״ל)

.

557

(מוח שליט על הלב)

.

577

(ז׳ מדות וג׳ מוחין)

.

669 <כנ״ל)

.

678

(כנ״ל)

.

793

(צ״ל המדות ע״ס המוחין)

.

874

(ג׳ וד׳ אומות)

.

ע״ע אומות,

ז׳ ועשר.

לעת״ל.

מוסדות:

א 138

(הקמת מוסדות חדשים)

.

מוסר:

א 252

(אם שיטת המוסר היא להפחיד ולאיים בעונשים כו׳)

.

מפתת ענינים / מוצאי שבת-מלך,

מלוכה

מוצאי שבת:

כ 616

(סעודתא דדוד מלכא משיחא)

.

683 <כנ״ל)

.

864.

ע״ע הבדלה.

מזבח:

א 360 ומזבח הקטורת)

.

מזוזה:

א 216

(פועלת שמירה ובירור וזיכוך גם מחוץ לבית)

.

מזמור:

ע״ע שיר.

מחילול

א 31

(מחילת החרבות ע״י הקב״ה)

.

מחלוקת:

ע״ע פלוגתא.

מחנות קיץ:

ב 664.

907.

מחצית השקל:

א 319

(תרומת האדנים ותרומת המזבח.

ענינה צדקה)

.

324

(רומזת להתקשרות עצמית דבנ״י והקב״ה.

תרומת האדנים ותרומת המזבח)

.

334

(מודגש בה אחדות ישראל.

מחצית דוקא)

.

357

(לכפר על נפשותיכם,

למעליותא)

.

מחשכה דבור ומעשה:

א 211

(כנגד בי״ע.

רמוזים באות ה׳.

מעלת המעשה)

.

433

(כנ״ל)

.

כ 656

(כנ״ל)

.

665

(כנ״ל)

.

699

(שלימות במחדו״מ.

מחדו״ט שבכל מצוה)

.

701

(מעלת הדיבור)

.

815 <כל מח׳ דבור ומעשה צ״ל ביכורים לה׳ אלקיך)

.

824

(זהירות בכל מח׳ דיבור או מעשה)

.

881

(המעשה הוא העיקר)

.

מטה ומעלה:

ע״ע אתעדל״ת ואתעדל״ע.

מלמטה למעלה ומלמעלמ״ט.

עליון ותחתון.

מטר:

א 163

(גשמים מצד עבודת האדם,

טל מצד הגילוי מלמעלה)

.

מיד:

א 223

(לשון הרמב״ם בהגאולה "מיד",

באופן דטרם יקראו ואני אענה)

.

כ 562

(ר״ת משה ישראל דוד)

.

565

(כנ״ל)

.

597

(כנ״ל)

.

מילה:

א 94

(קשורה עם מס׳ שמונה.

שלימותה לעח״ל.

מעלת גילוי וירא אליו ה׳ שנעשית ע״י המילה)

.

135

(תחילת כניסת נפש הקדושה)

.

ב 587

(דאברהם.

בריתי בבשרכם לברית עולם)

.

604

(דאברהם)

.

ע״ע שם.

מיס:

ע״ע ים.

מיתה:

ע״ע הסתלקות.

מכשירי מצזה:

ב 697.

מלאכים:

א 155

("ויפגעו בו מלאכי אלקים גו׳ מחנים״ בעבודת כ״א)

.

157

(גם הנפש שמצד הקליפה בכלל "מלאכי אלקים".

גס כוחות הטבעיים נקראים לפעמים מלאכים.

מכל מעשה ועבודה נברא מלאך)

.

מלוה ולוה:

ב 804

(כללות העבודה באופן שה׳ אלקיך ״שואל״ מעמך - ועבד לוה לאיש מלוה)

.

ע״ע מחילה.

פרעון חוב.

מלח:

א 388

(ענינו אתהפכא)

.

מלחמה:

כ 796

(כי תצא למלחמה גו׳,

ירידת נה״א למטה)

.

850 <ת״ח מרבים שלום כו׳ ע״י מלחמה עם הלעו״ז לנצחו שלא ינגד לקדושה)

.

885

(הנסים בה־ מלחמה דשנה זו>.

ע״ע בירורים.

פרס.

מלן,

מלוכה:

א 23

(מלכות בית דוד)

.

51

(כנ״ל)

.

82

(מלוכה ברצון,

ממשלה בכפי׳)

.

208

מפתח ענינים / מלך,

מלוכה-מנין המצות

ו94

(כוחה של מלכות היא מצד מלכותו של הקב״ה.

לב מלכים ושרים ביד ה׳)

.

212 <גם מלכי אוה״ע הם בזכותם של ישראל)

.

422

(גימט׳ צ׳.

ר״ת מוח לב כבד)

.

ב 500

(אמר מלכא עקר טורא.

מציאות כל המדינה תלוי׳ בהמלך)

.

527

(מלכות בית דוד)

.

555 <עבד מלך מלך)

.

556

(ר״ת מוח לב כבד)

.

ע״ע מדינה.

מלכות,

ספי׳:

ב 499

(קשורה עם הגאולה - מלכות בית דוד.

מל׳ שבכל ספירה)

.

637

(שלימותה על כל הספירות.

ענינה לפעול שלימות וקיום בכל דבר)

.

643

(כנ״ל)

.

ע״ע גבורה.

כבוד.

ספירות.

מלכתחילה אריבער:

א 188.

צ 73־662.

472.

מלמטלמ״ע ומלמעלמ״ש:

א 163

(מעלת עבודת המטה*.

ב 543

(חיבורם)

.

625

(מעלת עבודת המטה)

.

710

(מעלת כ׳׳א מהן>.

713

(כנ״ל)

.

717

(חיבורם)

.

740.

741

(כנ״ל)

.

750 ואילך.

71־768.

783.

854

(צ״ל שניהם כאחת)

.

ע״ע אתעדל״ת ואתעדל״ע.

דירה בתחתונים.

יגיעה.

עליון ותחתון.

ממוצע:

א 399

(צ״ל בו משתי הקצוות)

.

ממכ״ע וסוכ״ע:

א 440.

3 744.

ממש:

א 49.

3 562.

מו־

א 123

(לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן)

.

287

(הנסים בירידת המן)

.

289

(אמירת פ׳ המן בכל יום ושייכותו

לדורות)

.

292

(ענינו לפעול האמונה שהפרנסה אינה בחוקי הטבע)

.

381

(צנצנת המן שממנה הברכה לפרנסה.

לא העדיף המרבה גו׳.

נכללו בו כל מעדני עולם.

למע׳ ממרידה והגבלה בדוגמת הארון)

.

3 661

(צנצנת המן)

.

מנוחה:

3 551

(המנוחה בעולם שע״י שבת ותורה)

.

553

(ידיעת הכוונה והתכלית שבכל דבר מביא למנוחת הנפש והגוף)

.

ע״ע בירורים.

נח.

שבת.

מנורה:

א 91

(כנגד כנס״י.

ז׳ סוגי עבודת ה׳)

.

95־194

(להעלות נר תמיד,

מערב עד בוקר.

שיטת הרמב״ם בדין הדלקת המנורה תמיד)

.

348

(להעלות נר תמיד,

מערב עד בוקר)

.

357

(הדלקת נר ה׳ נשמת אדם)

.

359

(כחית למאור להעלות נר תמיד)

.

3 599

(ז׳ הנרות.

בדוגמת תורה)

.

600

(הדלקת נר ה׳ נשמת אדם)

.

601

(בלשון: עד שתהא שלהבת עולה מאלי׳)

.

608

(ד׳ דרגות שבישראל)

.

614

(הדלקת נר ה׳ נשמת אדם)

.

מ״מ,

כ״ק אדמו״ר הצ״צ:

א 14

(ע״ד השם "צ״צ" והשם "מ״מ".

שמו של משיח)

.

150

(שמו של משיח.

הפצת תורתו בשנים האחרונות)

.

200

(הסיפור שאדה״ז רצה לתת לו תורה במחנה בו׳)

.

3 596

(צ״צ - שמו' של משיח>.

660

(מאתים שנה להולדתו)

.

מנין 3נ״י:

3 546 <מורה על תוקף המציאות)

.

591

(מצד התקשרות העצמית,

בחי׳ יחידה)

.

686

(מנין העשירי דלעת״ל)

.

מנין המצות:

ע״ע מצות.

מפתח עניבים / מסירות נפש-מצות

מסירות נפש:

א 111 והוא הכלל דתומ״צ,

ונמשך בפרטי המצות)

.

234

(מעלת הקדושים שנהרגו על קדוה״ש)

.

369

(צריך להמשיך התעוררות עצם הנפש גם בכוחות הגלויים)

.

ב 495

(מס״נ דזה״ג.

יחידה)

.

843

(ישראל משלימים נפשם על קדושת שמו ית׳ו.

846

(קב״ע ומס״נ ראשית העבודה.

הן העלאה והן המשכה תלוי בהתנועה דמס״ג)

.

876

(איתן שבנשמה)

.

ע״ע ב׳׳נ.

מ״ע ומל״ת.

פקו״נ.

שואה.

מסכתות:

ע״ע תלמוד.

מסעות:

ב 552

(ענינם גם מנוחה,

כמאן דקביע להו דמי)

.

697

(אף שהם אמצעי מ״מ גם עצם ההליכה היא ג״כ מצוהן.

מספר:

א 455

(הספירות והמספרים האמורים בתורה פועלים חשיבות בהדברים שאותם סופדים)

.

מספרים פרטיים:

א 22 .

25

(עשר>.

38

(מ׳)

.

91 !ז׳.

ח׳)

.

105

(ו׳.

ז׳.

ח׳)

.

112

(ח׳)

.

113 ןז׳.

ח׳ן.

124

(כ״ו.

נ״ב.

ק״ל4 125 <ק״ל.

ג׳.

ה׳.

י׳.

ק״ל)

.

128 יק׳.

כ׳.

ז 8 )

.

132

(ק׳ו.

144 <כ׳)

.

153

(ק׳)

.

64־163

(ג׳)

.

165 <ח׳)

.

180

(שלישי)

.

181

(כ״א)

.

188

(מ׳.

קצ״ב>.

190 <מ׳.

ל״ו.

ס׳.

ס״ג)

.

199

(ח׳)

.

214

(פ״א.

ס״ט)

.

242 <ע׳)

.

246 ;ת׳ מאותן.

311

(אבות מלאכות ארבעים חסר אחתן.

318

(ת״עו.

347

(מ׳ו.

356

(חמישית לפרעהן.

367 וק״ג)

.

370 וק״ג.

ר״ז.

ש״י)

.

386 <ז׳.

שי״ז.

ש״י.

שי״חו.

392

(ג׳ מאות.

נ׳.

ל׳)

.

403

(י׳.

ל׳.

צ׳)

.

407

(ע׳)

.

414

(י״א)

.

422

(י״א)

.

428

(ד.

ח׳ו.

433 וחמישית לפרעה! 437

(ח׳ו.

441

(ד.

ח׳)

.

445 !ח׳.

י׳)

.

ב 463

(ח׳ן.

467

(מ׳)

.

471

(כ״ז.

כ״ח>.

472

(ח׳)

.

473

(א/ י״ב.

י״ג.

י״ד.

ט״ו)

.

476 <ח׳)

.

477

(ז׳.

ח׳)

.

480

(מעלת ראשון,

שני שלישי כו׳ עד עשירי)

.

488 <ח׳.

י׳)

.

499 <ג׳ וד׳ן.

507

(ג׳>.

515

(י״ג)

.

530

(ג׳ן.

531

(חמישית לפרעהן.

538 ןג׳)

.

542

(מ״הן.

591

(כ״ב.

כ״ון.

592

(י״ג)

.

598

(1׳)

.

599

(ה׳.

ז׳)

.

607

(כנ״ל)

.

611

(כ׳)

.

626

(י״ב)

.

630

(י״ג)

.

635

(ג׳.

כ״ח>.

641

(770)

.

667 1ז׳.

ח׳ו.

669 וכנ״ל)

.

672

(כנ״ל.

ט״זן.

710

(א׳.

ב׳.

ג׳)

.

711

(ג׳.

ד׳.

ה׳)

.

713

(א׳.

ב׳.

ג׳.

ד׳.

ה׳>.

716

(א׳.

ג׳.

ה׳)

.

727 <ג׳)

.

731

(י״א)

.

737

(מאה)

.

738

(י׳)

.

741 <ה׳ו.

746

(י״א)

.

748

(ג׳)

.

772

(ה׳)

.

792 וי״א)

.

807

(צ״ג.

צ״דן.

839

(פ״בן.

871 !שלישי)

.

879 <כ״א.

ס״גן.

880 ונ׳.

קמ״ז.

ק״נ>.

94־893

(ג׳)

.

895

(ז׳.

ח׳>.

97־896

(ג׳.

ח׳.

צ׳)

.

ע״ע בינה ןמ״ט וני)

.

מנין.

מעלין בקודש:

ע״ע עלי׳.

מעקה:

כ 666.

מעשה:

א 118

(העשי׳ בפועל הוא שלימות ותכלית דלימוה״ת)

.

163

(עיקרו.

211

(לעת״ל מעשה גדול.

מעלת מעשה בפועל)

.

215

(מעלת המעשה)

.

ב 597 וכנ״ל)

.

702

(כנ״ל)

.

68־867 ומעלת מצות מעשיות דוקא)

.

ע״ע מחדו״מ.

מעשר:

ב 480

(אין מעשרין באומד כו׳.

מעשר בהמה דוקא ע״י מנין האדם)

.

559

(המנין במעשר בהמה ביציאתם מן הדיר)

.

671

(כנ״ל)

.

מצות:

א 54

(מעלת מצות מעשיות)

.

177 התמשכות שע״י תומ״צ הן כמונח בקופסא כו׳>.

192 <כי נר מצוה גו׳ו.

מפתח ענינים / מצות-מצרים

193 וגם השש מצות שחיובן תמידי הם בגדר הזמן)

.

196 וגם שזמנן קבוע מ״מ הם פעולה תמידית לכל היום>.

197 ונקודה הכללית של כל מצוה היא למעלה ממדידה והגבלה.

לשון צוותא וחיבור.

כל מצוה כלולה מהשאר.

העוסק במצוה פטור מן המצוה.

רצה״ע שבכל מצוה פרטית היא חלק מן העצם)

.

198 ןבמ״ש הרמב״ם דמנין תרי״ג מצות הן המצות הנוהגות לדורות.

ענינם להמשיך אור האלקי למטה)

.

200 ןהבל״ג שבמצות)

.

306 ואחדות והתחלקות במצות)

.

385 והיו מכבדין את המצות שהן שלוחי)

.

452 ומצוותי׳ אחשבי׳)

.

454 וכנ״ל)

.

457 ופעולתם בהחפצא)

.

458 ובקיומם נפעל שלימות במציאות העולם)

.

3 508 ובדברים גשמיים)

.

554 והתחלקות והתכללות במצות.

אין עושין מצות חבילות.

צ״ל נרגש בהם קיום רצונו של הקב״ה שלמע׳ מהתחלקוח.

העוסק במצוה פטור מן המצוה)

.

566 !טעמי מצות לא נתגלו)

.

580 וקיומם ע״י הקב״ה)

.

604 ובדברים גשמיים.

קדושת החפצא ע״י המצוה)

.

566 וטעמי מצות לא נתגלו)

.

605 <על ידם מגלים כח העצמות שבדברים גשמיים)

.

632 ואחדות והתחלקות במצות*.

703 ומצות בזה״ז ציונים למצות דלעת״ל)

.

858 ותלויות כשם הוי׳)

.

866 ולמרות מעלת הכוונה,

העיקר הוא המעשה)

.

ע״ע מנורה.

משה.

תומ״צ,

חילוקם.

מ״ע ומל״ת:

א 104 וכנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים)

.

260 ןענין החיובי שבמל״ת -על הן הן ועל לאו הן כו׳>.

261 וכנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים.

מל״ח לעת״ל אף שאת רוח הטומאה אעבירן.

304 !התכללותם זה בזה>.

305 ומל״ת הם ג״כ ענין חיובי,

המשכת וגילוי

אלקות כו׳.

מל״ת לעת״ל.

כנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים דאדה״ע)

.

308 ומעלת המשכת אלקות שע״י מל״ת.

כנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים)

.

311 ובגדר המצות שבהם הלאו נהפך ל־ גשה)

.

313 וכנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים!.

314 ובקיום מל״ת נמשך אור שלמע׳ מהעולם)

.

327 !דרגא בתורה שלמע׳ מהתחלקות מ״ע ומל״ת)

.

369 וגם מל״ת הם ענין חיובי)

.

370 ומעלת מל״ת.

מל״ת כנגד שס״ה ימי החמה)

.

371 ןמל״ת לעת״ל)

.

ב 573.

580 וענינם לעת״ל)

.

581 ומעלת מל״ת בשרשם)

.

844 ןבמ״ע יש אופנים שגם מס״נ לא יועיל)

.

ע״ע ד״ס.

סו״מ ועש״ט.

מצורע:

ע״ע נגעים.

מצריס:

א 148 ןואח״ב יצאו ברכוש גדול)

.

185 והירידה למצרים,

שהתחלתה במכירתו של יוסף,

בשביל התגלות אורו של משיח,

לידת פרץ>.

244 וירידה צורך עלי׳,

בירור והעלאת ניצוצות ד־ קדושה.

לא שינו את שמם.

בכל יום כאילו אותו יום נכנסו למצרים)

.

245 ובכל דור כו׳ כאילו הוא יצא היום ממצרים)

.

247 וסברת משה שמצד קושי השעבוד לא יוקלט אצלם בשורת הגאולה)

.

250 וגם כשהיו שקועים במ״ט שערי טומאה לא דיבר עמהם משה קשות)

.

274 וחילוקים במכות מצרים בהתראה עליהם על היאור או בבית פרעה!.

276 והכנה להכניסה לא״י.

לעו״ז דארץ ישראל.

ב׳ אופנים: בירור הניצוצות שבהם,

או שבירתם)

.

281 ויצי״מ וביטול קליפת מצרים בעבודת האדם בכל יום)

.

341 1יצי״מ הכנה למ״ת)

.

396 וגאולת מצרים ע״י משה.

תכלית גאולת מצרים כדי

מפתח עניגים / מצדים -משה

שיהי׳ גילוי אלקות למטה ע״י הנסים)

.

409

(למכה מצדים בבכודיהם)

.

ב 461

(בכל דור כו׳ כאילו הוא יצא היום ממצרים.

הגאולה פתיחה לכל הגאולות ולגאולה העתידהן.

463

(למכה מצרים בבכוריהם)

.

520

(וישאלו גו׳ כמצודה שאין בה דגן כו׳.

וגם ערב רב גו׳ - בירור הר״ב ניצוצים)

.

521 ובהאיסור לחזור למצרים)

.

522

(ואח״ב יצאו ברכוש גדול.

וידעו מצרים כי אני ה׳.

נגלה עליהם כו׳.

תכלית יצי״מ מ״ת וגילוי אנכי)

.

525

(דרגת גילוי אלקות שביצי״מ.

הכנה למ״ת)

.

541

(נגלה עליהם הקב״ה בכבודו ובעצמו כו׳.

בחצי הלילה)

.

663 סיוע המצריים להגאולה)

.

712

(אילו זכו היתה גאולה נצחית)

.

819

(לא פגע ביעקב ובניו,

כ״א אדרבא ויהי שם לגוי גדול גו׳)

.

843

(הפיכתם להיות עזר,

ונצלתם את מצרים.

בהאיסור לשוב למצרים)

.

ע״ע גאולה.

ערב רב.

קי״ס.

מקום:

א 458

(בלשון רז״ל: עושין רצונו של מקום)

.

ב 552

(שינוי מקום קשור עם טלטולים כי׳)

.

מקיף ופנימי:

ב 498

(חיבורם ע״י התורה)

.

מקרא:

א 398

(פסוקים שיש בהם לשונות של כפל)

.

מרגלים:

כ 610

(ענינם למעליותא.

דמשה וד־ יהושע)

.

618

(דמשה ודיהושע)

.

625 ולא רצו להשפיל א״ע לעולם המעשה.

ענינם למעליותא)

.

627

(שילוחם בכ״ט סיון)

.

636

(שליחות משה ודאי נתקיימה)

.

מרחשון:

ע״ע חשון.

מרים:

כ 715

(מים בזכות מרים והרמז בשמה)

.

משה:

א 38

(שימש בכהונה גדולה כל ימיו)

.

52

(אם הי׳ כה״ג)

.

207

(נצחיות שבועתו ויואל משה גו׳)

.

219

(גואל ראשון וגואל אחרון,

אף שמשיח משבט יהודה)

.

250

(דיבורו לישראל בדרכי נועם)

.

273

(ביטולו קליפת פרעה)

.

354

(ע״ש מן המים משיתיהו.

שייכותו לתורה ונקראת על שמו כו׳,

ומעלתו על תורה.

משה אמת ותורתו אמת)

.

355 <ואתה,

עצמיות משד,

)

.

357

(מחבר בנ״י והקב״ה)

.

358

(בחי׳ משה בכ״א)

.

373

(לימודו סניגוריא על בנ״י)

.

377

(משה ויהושע)

.

396

(שייכותו לגאולת ישראל.

גואל ראשון וגואל אחרון)

.

398

(תפלה למשה גו׳)

.

399

(איש האלקים מחציו ולמטה איש כו׳.

ממוצע המחבר)

.

400

(שייכותו לשם הוי׳ שלמע׳ מהבריאה ולשם אלקים שבערך הבריאה.

מן המים משיתיהו)

.

401

(נצחיותו ונצחיות מעשה ידיו.

המשכתו השכינה למטה בארץ)

.

402

(שייכות דתפילת משה לתפילת שבתן.

406

(מן המים משיתיר,

ו.

הצלתו ע״י בת פרעה)

.

414

(ממוצע המחבר.

איש האלקים מחציו ולמטה איש כו׳)

.

415

(נשיא ומלך.

משה שבכ״א מישראל)

.

ב 481

(דור השביעי.

והוריד השכינה למטה בארץ.

ממוצע המחבר בין ה׳ וביניכם.

בל״ג וגבול)

.

482

(ביטולו.

ר״ת: משה שמאי הלל.

קו האמצעי שמחבר חו״ג.

מן המים משיתיהו)

.

483

(משה שבכ״א)

.

564

(שייכותו ל-הגאולה)

.

615

(השפעתו לישראל רוחניות וגשמיות)

.

662

(גדר אי אכילתו במ׳ הימים שהי׳ בהר)

.

728

(נצחיות תפילתו ואתחנן)

.

742

(משה ויהושע)

.

788

(אם אפ״ל נביא כמשה)

.

790

(את־

מפתח עניגים / משה-משיח

פשטותי׳ בכל ררא)

.

840

(יש בו מכל הסוגים דבנ״י.

נצחיות שבועתו)

.

880

(גילוי שער הנו״ן למשה שבכ״א)

.

ע״ע מרגלים.

נצחיות.

משה,

הרמב״ם:

א 91

(שייכותו למשה רבינו)

.

96 והיותו במצרים.

השתוקקותו לעלות לא״י וקבורתו בה>.

242

(ההילולא בב׳ טבת.

שנות חייו שבעים שנה>.

כ 681

(ר״ת: רבות מופתי בארץ מצרים)

.

ראה גם להלן בתחילת המפתח לס׳ היד.

משה,

הרמב״ן:

א 326

(יש בפירושו עניני פנימיה״ת בגלוי)

.

משה,

הרמ״א:

א 165

(הרמז בפסוק: וכל ישראל יוצאים ביד רמה - פסקי הרמ״א)

.

משיח:

א 15

(יחידה הכללית)

.

37

(שליח בתוספת יו״ד גימט׳ משיח)

.

57

(מצאתי דוד עבדי גו׳)

.

92

(שייכותו למס׳ שמיני)

.

108

(במ״ש הרמב״ם התורה העידה עליו כו׳)

.

139

(עומד על גג ביהמ״ק כו׳>.

150

(שמותיו: צמח,

צדק)

.

153

("שליח" בצירוף עשר כוחותיו מגלה בחי׳ ״משיח״)

.

154

(יחידה הכללית)

.

180 <פרץ.

עלה הפורץ לפניהם)

.

182

(כנ״ל.

לידתו מיהודה ותמר)

.

185

(שייכותו ליוסף.

משיח בן יוסף.

אורו של משיח -יסוד)

.

190

(מצאתי דוד עבדי גו׳.

משיח בן דוד ומשיח בן יוסף.

משיח שבכ״א מישראל.

נקרא כוכב)

.

219

(משבט יהודה,

מזרע דוד>.

222 <דרך כוכב מיעקב.

שייכות נשמת משיח לכ״א מישראל ולכל שבט>.

330

(מלך ורב,

משפיע כל צרכי העם.

קבלת מלכותו ע״י העם)

.

431

(אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא)

.

443 וביקש הקב״ה לעשות חזקיהו משיח כו׳>.

3 490

(אשה גו׳ וילדה וכר - קאי על לידת משיח)

.

92־491

(סובל וכואב מכאובי הגלות ונק׳ מצורע)

.

495

(הבדלתו מכל העם)

.

496

(בנ״ל.

שמו של משיח)

.

497

(משיח שבכ״א מישראל)

.

498

(מלך ורב,

חיבור או״מ ואו״פ)

.

519 ובא בהיסח הדעת)

.

527

(מבית דוד ומזרע שלמה)

.

528

(שלימות ענין המלכות.

ונחה עליו גו׳>.

529 <רב ומלך.

משיח שבכ״א)

.

547

(לעת״ל יפתח הקב״ה כו׳ ב׳ דלתי״ן של בן דוד - ב׳ בחי׳ דבור)

.

566

(עתיד הקב״ה כו׳ תורה חדשה כו׳ ע״י משיח.

ילמד פנימיה״ת את העם)

.

568

(נביא ובעל חכמה)

.

572

(ילמד תורה גם לתנאים ומשה כו׳>.

86־585

(תורתו של משיח)

.

589

(וירם קרן משיחו.

משיח בן דוד ומשיח בן יוםף>.

590

(משיח שבכ״א מישראל)

.

592

(יחידה)

.

596

(שמותיו)

.

631

(חלקו בא״י)

.

647

(יחידה.

משיח שבכ״א)

.

686

(דרך כובב כו׳ן.

690 וכנ״ל.

משיח שבכ״א)

.

692 <בא בהיסח הדעת)

.

704 <כבר בתחילת הבריאה: ורוח אלקים גו׳ זה רוחו של משיח)

.

718

(יחידה הכללית.

משיח שבכ״א)

.

722

(הולדתו בט״ב.

מנחם שמון.

731

(מבית דוד הוגה בתורה כו׳)

.

38־737

(איש צמח שמו ומתחתיו יצמחן.

43־ 744 ומנחם שמו.

נולד בט׳ באב.

מלך ורבן.

766 וילמד תורה את כל העם>.

776 ויחידה הכללית.

משיח שבכ״א)

.

777 ושמו>.

789

(נבואתו.

גואל ראשון הוא גואל אחרון.

בכל דור נמצא אחד ראוי לזה.

גילוי הנבואה אצל משיח עוד לפני הגאולה)

.

804 !ורוח אלקים גו׳ זה רוחו של משיח)

.

805 וירום ונשא גו׳.

משיח שבכ״א.

יחידה!.

807

(ורוח אלקים גו׳)

.

832

(מזרע דוד ושלמהן.

ע״ע גאולה.

יהודה,

רבינו הקדוש.

מפתת ענינים / משיח-מתן תורה

משה.

פסח,

שביעי ואחש״ם.

צדיקים ובע״ת.

משבן:

א 324

(המשכת קדושה שלמעלה ממרידה והגבלה,

למטה בעולם.

מקדש אד׳ כוננו ידיך)

.

346 ומשכן ומ״ת -מלמטלמ״ע ומלמעלמ״ט)

.

347 וביום שעמד המשכן היתה שמחה גדולה כו׳.

מי״ג וט״ו דברים.

הרמז בזהב וכסף ונחושת)

.

49־348 וענינה בכל אדם.

שייכותה לתפילתן.

ב 697 וקדושת חצר המשכן והקלעים)

.

895 והשראת שכינה כתוך כאו״א.

דירת עראי)

.

ע״ע ביהמ״ק.

משמחת:

א 440 ןישוע ושכני׳)

.

448 ןכנ״ל)

.

משגה:

ב 693 וחלוקת המשניות הוא בדיוק)

.

משפט:

ב 780 ושופטים ושוטרים גו׳.

ואשיבה שופטיך גו׳)

.

משפיע ומקבל:

א 320 וחלק מטבע הבריאה.

יותר בו׳ העני עושה עם בעה״ב)

.

333 ןכנ״ל)

.

356 ויסוד בכל הבריאה)

.

מתן תורה:

א 120 וגילוי אלקות)

.

122 <כנ״ל)

.

241 וביטול הגזירה דעליונים ותחתונים)

.

258 ןכנ״ל.

חידושה על האבות.

גילוי שם הוי׳)

.

261 והמשכת הבל״ג בגדרי העולם)

.

263 ןעשה״ד וגילוי מעשה המרכבה - נגלה ופנימיה״ת)

.

280 ובמדבר לפני הכניסה לא״י)

.

307 וההתחלה מלמעלמ״ט עליונים ירדו לתחתונים.

במ״ת על לאו הן כו׳)

.

309 !קדימת נשים לאנשים)

.

313 וגילוי אלקות שלמע׳ מהעולם)

.

316 ובקריאת הפ׳ דמ״ת כאילו אתם עומדים לפני ה״ס כו׳.

מ״ת ככל יום.

במ״ת נתגלו גם עניני פנימיה״תן.

317 וכל

הס״ר פירושים בפרד״ם נאמרו במ״ת בדיבור אחד)

.

341 <מ״ת ופורים)

.

346 וביטול הגזירה דעליונים ותחתונים)

.

375 ובשבת)

.

421 וראיית האלקות נמשך בפנימיותם.

נותן התורה לשון הווה)

.

439 !הגילוי שלמע׳ מגדרי העולם*.

כ 473 וגילוי שער הנו״ן)

.

522 ןלמע׳ מגילוי דבריאת שמים וארץ)

.

526 וניתן גם פנימיה״ת.

גילוי שער הנו״ן>.

535 ושייכותו למדבר סיני)

.

537 ובחודש השלישי)

.

541 וביטול הגזירה דעליונים ותחתונים)

.

550 ושייכותו לשבת)

.

553 ובמ״ת נתגלה תכלית וכוונת ברה״ע וזה פעל מנוחה בעולם)

.

557 וגילוי עצמותו ית׳.

נעשה ונשמע.

קבלו מלכותי ואח״כ אגזור כו׳)

.

559 ובמדבר דוקא,

המשכת המנוחה והתיישבות גם במדבר שלא ישב אדם שם>.

563 וביטול הגזירה דעליונים ותחתונים.

חידושו על האבות)

.

567 וניתנו למשה כללי התורה)

.

568 ןמ״ת לא יהי׳ עוה״ס)

.

584 והתחדשותה בכל יום.

נותן התורה לשון הוה)

.

585 וניתן אפי׳ מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ותורה חדשה דלעת״ל)

.

88־587 ו״ארץ יראה ושקטה" בזמן מ״ת בכל שנה.

גילוי העצמות)

.

588

(ביטול הגזירה דעליו־ נים ותחתונים)

.

590 ;נתינת התורה במדבר דוקא)

.

604 וקדושה בהחפצא של המצות)

.

605 וביטול הגזירה דעליונים ותחתונים)

.

635

(אוריאן תליתאי כו׳)

.

636 וביטול הגזירה העליונים ותחתונים)

.

745 ןעל כל דיבור סרחה נשמתן)

.

820 ומעלת ישראל גם לפני מ״ת>.

855 וביטול הגזירה דעליונים ותחתונים)

.

856 וחידושה על האבות)

.

878 ואוריאן תליתאי כו׳>.

ע״ע יתרו.

עשה״ד.

מפתח ענינים / נבואה-ניסו

נ

נבואה:

א 253 וגם בדברי הנביאים אין הקב״ה רוצה בדילטוריא על ישראל)

.

254

(ביכולת הנביא להפך הנבואה מדין לרחמים)

.

ב 567

(אין נביא רשאי לחדש.

נבואה ותורה)

.

787

(נבואה מתאחדת עם הנביא)

.

786

(הפרש בין דברי נבואה לד״ת>.

788

(נסתלקה רוה״ק מישראל אבל לא כטלה.

נבואה הקדמת משיח.

אם אפ״ל נביא כמשה)

.

2־791 <נביא דורנו.

בוודאות)

.

נגעים:

א 147

(נגע הפיכתו לענג.

בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם כר׳)

.

ב 92־491

(משיח נק׳ מצורע של בית רבי.

והצרוע זה ביהמ״ק בחורבנו.

רק בחיצוניות האדם.

אינו טמא עד שיקראנו הכהן טמא.

בשרשם אורות עליונים.

אותיות ענג)

.

493

(נגעים -אורות דתוהו.

המצורע בגימט׳ תהו)

.

494

(תיקונם ע״י תורה)

.

499

(כנ״ל)

.

569

(פסק ההלכה בהפלוגתא דמתיב־ תא דרקיעא)

.

נדב ואביהוא:

א 86־385

(כלות הנפש)

.

נדה:

א 189

(בזה״ג נמשלו ישראל לנדה)

.

נדיבות:

ע״ע נחשון בן עמינדב.

נדר:

א 347

(נ׳ - דרו.

נוסח התפלה:

ע״ע ברכת כהנים.

תפילה.

נועם:

ב 596.

נותן ומקבל:

ע״ע תורה.

נזירות:

3 850

(פרישות)

.

858

(התרתו ע״י החכם,

תורה>.

נח:

א 71

(ראה עולם חדש>.

77

(כנ״ל)

.

78

(נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים.

פעל מנוחה בעולם)

.

80־79

(תיבת נח: הכח לבירור העולם.

תחתיים שניים ושלישים.

וגר זאב עם כבש בדוגמת לעת״ל)

.

ב 551 ונייחא דרוחא)

.

ע״ע מבול.

תיבת נח.

נחשון בן עמינדב:

א 391

(מס״נ.

נדיבות למע׳ ממרידה והגבלה)

.

ניגון:

א 15

(ניגוני רבותינו נשיאנו)

.

446

(כנ״ל)

.

3 504

(ניגון: ואל שוין זיין די גאולה)

.

583 <בני היכלא)

.

596

(ניגוני רבותינו נשיאנו)

.

694

(ע״פ כי אלקים יושיע ציון גו׳>.

ניסן:

א 340

(נסי נסים)

.

383

(ניסן ותשרי,

נס וטבע.

נסי נסים)

.

387

(קריאת הנשיא מר״ח ניסן.

הפיכת נו״ן דנפלה גו׳ לנסי נסי□)

.

390

(עבודה נסית>.

395

(נסי נסים!.

430

(הגילוי מאתעדל״ע,

ולאידך קשור עם הנהגה נסית ותנועת דילוג דבע״ת)

.

431

(בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל)

.

3 462

(נסי נסים)

.

467

(ניסן ותשרי -צדיקים ובע״ת,

והחדשים שבינתיים.

כל ישראל בדרגת צדיקים וע״כ א״א תחנון)

.

471 <חודש הגאולה)

.

487

(אדר - נסים המלובשים בטבע,

ניסן - נסים שלמע׳ מהטבע,

אייר - חיבור שניהסו.

498 ונסי נסים וגאולה.

ניסן ואייר חיבור מלמעלמ״ט עם מלמטה למעלהן.

775 וכשבחר ביעקב כו׳ חודש של גאולה)

.

886 .

ע״ע קיץ.

מפתח עניגים / ניסן-נתח״י

ראש חודש ניסן:

א 379

(כשחל בשבת)

.

380

(הוקם המשכן,

שמיני למילואים)

.

386

(ראשון לברכת כהנים)

.

393.

391.

3 883.

888.

889.

י״א ניסן:

א 378.

385.

398.

411.

13־412.

422.

3 467.

892.

893.

896.

897.

כ״ז־כ״ח ניסן:

3 471.

נישואין:

3 805

(דהקב״ה וכנס״י לעת״ל)

.

807

(כל נישואין קשור עם גילוי כח הא״ס מעין לעת״ל)

.

808

(עריכת סעודת עניים)

.

נמנע הנמנעות:

3 606.

נס וטבע:

א 16

(אראנו נפלאות,

לא באופן דאין בעל הנס מכיר בנסו)

.

57

(לשון רוממות והתנשאות - ארים נסי)

.

72

(נפלאות גדולות דתקופתנו)

.

291

(המשכת אלקות הבל״ג בגבול)

.

293

(קליפת עמלק המטילה ספיקות בה־ נסים)

.

295

(מעלת נסים המלובשים בטבע)

.

299 <כ״א מישראל הוא למע׳ מדרך הטבע וקורים ומתרחשים לו נסים בכל יום)

.

43־342

(דרגות בנסים)

.

51־350

(הנסים דשנת תנש״א.

נס לשון הרמה.

אין לפחד מהמן ובני בניו כו׳>.

386

(ג׳ דרגות בעבודה ד־ הנהגה נסית)

.

397

(ע״י נסים מתגלה כח האלקי הבל״ג למטה)

.

410

(הנסים דשנה זו>.

420 <נס משם הוי׳,

טבע משם אלקים.

מלשון ארים נסי)

.

421

(ראיית נסים גלויים)

.

428

(מעלת נס המלובש בטבע)

.

3 461

(הנסים דתקופתינו)

.

464

(כנ״ל)

.

467

(צ״ל בשמחה גדולה על הנסים הגלויים כו׳>.

470

(אראנו נפלאות -נסים גלויים)

.

487

(שבטבע,

שלמע׳

מהטבע,

וחיבור שניהם)

.

52־651

(סוגים בנסים ושידודם הטבע.

הבדל בסוג הנס דמכת דם ונס דידו מצורעת כשלג)

.

653

(באיסור ליהנות ממעשה נסים)

.

655

(תכלית הנס הוא שיפעול בהטבע)

.

663

(הנסים דתקופתנו)

.

745 <כנ״ל.

נס ע״ג נס שמעורר התפעלות חדשה)

.

776

(הנסים דתקופתינו)

.

884 ןכנ״ל)

.

886

(הרמה והגבהה בתומ״צ)

.

ע״ע טבע.

ניסן.

נפלאות.

רוסי׳.

שמש ולבנה.

נסים,

ד״נ גאון:

ב 642

(רמז בשמו)

.

נסיעה:

ע״ע מסעות.

מקום.

נסכים:

3 617

(פ׳ נסכים)

.

נעשה ונשמע:

ע״ע מתן תורה.

נפילת אפיס:

א 239

(בסיומה הוספת הפסוק: והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו)

.

נפלאות:

3 473 <נ׳ פלאות)

.

495

(אראנו נפלאות)

.

ע״ע נס.

פלא פנימיה״ת.

שנה

(תנש״א)

.

נפש:

ע״ע נשמות ישראל.

נפש האלקית ונפש הבהמית:

א 159

(אם ההדגשה בירור וזיכוך החומריות דנה״ב,

או היציאה מגדרי מציאותו)

.

361

(פעולת נה״א על נה״ב)

.

ב 514

(ההוספה בנה״א ע״י בירור נה״ב>.

805

(גם נה״ב מתאחרת עם הקב״ה)

.

856

(גם כשהתשובה היא מצד נה״ב,

ה״ז מצד פעולת נה״א,

ואי״ז מצד הבהמיות של הנפש)

.

נרנח״י:

א 354.

ב 872

(עבודת ה׳ צ״ל בכל כוחות הנרנח״י)

.

ע״ע יחידה.

מסתת ענינים / נצח,

נצחמ-סדר

נצח,

נצחון:

* 58 וגם מלשון נצחיות)

.

נצחיות:

א 401

(שלימות ענין הנצחיות היא כשנמשכת וניכרת בכל הפרטי□)

.

ע״ע משה.

שכינה.

נקודה:

ב 659

(נקודת היהדות,

יחידה)

.

66־665 <כנ״ל)

.

ע״ע אחד,

אחדות.

נר:

א 192

(אור הנר ואור היו□)

.

359

(רמ״ח אברים וב׳ ידי□)

.

נרות שגת קודש:

ע״ע חנה.

נשיאי ישראל:

א 15

(נשיא הדור הוא בחי׳ יחידה הכללית שבדור.

ר״ת: ניצוצו של יעקב אבינו)

.

116

(הנשיא הוא הכל.

לכל נשיא ענינים מיוחדים שהם בהדגשה אצלו בפרט)

.

126

(שמיעת תורה מפיהם בקלא דאשתמען.

222

(ר״ת: ניצוצו של יעקב אבינון.

361

(אתפשטותא דמשה.

ממוצע המחבר בין בנ״י לעצמותו ית׳>.

387 ועבודת כל ישראל באופן של נשיאות והנהגה נסית)

.

415

(הנשיא הוא הכל)

.

3 488

(דורנו דור התשיעי)

.

615

(על ידם נמשכים ההשפעות לכל אנשי הדור)

.

640

(מקומות מושבותיהם החל מליאזני ליאדי ליובאוויטש כו׳)

.

642

(דודנו הוא ספירת המלכות*.

730

(אינם יוצאים מהגלות ומשאירים צאן מרעיתם)

.

790 <גלה סודו אל עבדיו הנביאים.

אתפשטותי׳ דמשה כו׳.

לימודם תורה לכל העם ונתינתם עצות)

.

ע״ע ניגון.

ר״ה.

ובערכים הפרטיים דבל נשיא.

נשיאת כפים:

ע״ע ברכת כהנים.

נשים:

ע״ע אשה.

נשמות ישראל:

א 69

(חלק אלוקה ממעל ממש>.

130

(כנ״ל.

גילוי עצם הנשמה)

.

43־142

(ירידה לדירה בתחתונים.

ירידה מ־ איגרא רמה לבירא עמיקתא)

.

147

(ירידה צורך עלי׳,

שלוחו של אדה״ע כמותו)

.

196

(חלק אלוקה ממעל ממשו.

202

(ירידה צורך עלי׳ן.

243

(חלק אלוקה ממעל ממש>.

245

(כנ״ל)

.

354

(כנ״ל,

ולמעלה מזה>.

360 <כנ״ל)

.

361

(גילוי עצם הנפש)

.

369

(התעוררות עצם הנפש והמשכתה בכוחות הגלויים)

.

416

(בחי׳ יעקב וישראל בכל נשמה)

.

ב 508

(ירידה צורך עלי׳)

.

529

(חלק אלוקה כו׳,

חלק הוי׳)

.

532

(איתן,

עצם הנשמה.

כח העצמות בגוף>.

680

(פנימיות הנשמה וחיצוניות הנשמה,

בל״ג וגבול)

.

754

(חלק אלוקה ממעל ממש>.

772

(כנ״ל)

.

796

(ירידה למטה,

כי תצא למלחמה גו׳)

.

799 <שרשם למע׳ מסדר ההשתל׳.

במי נמלך כו׳.

חלק אלקה ממעל ממש>.

800 .

852

(חלק אלוקה ממעל ממש>.

855

(כנ״ל)

.

876

(איתן שבנשמה,

כח המס״נ>.

ע״ע גוף ונפש.

יחידה.

נרנח״י.

נתינה:

ב 768

(בעין יפהן.

ס

ס״ג,

שם:

א 190.

שגי נהור:

ע״ע סומא.

סדר:

א 152

(בדורנו אצ״ל סדר בעבודה כ״א חטוף ואכול כו׳>.

מפתח עניגים / סוכות,

חה״ס-ספירת העומר

סוכות,

חה״ס:

א 50

(אינק ניצוחייא.

סכך הסוכה מענן הקטורת דיוהכ״ס)

.

59

(זמן שמחתנו.

מעלת קביעותה בסמיכות לשבת>.

60 ונמשך מיוהכ״פ.

שייכותה להגאולה.

הקרבת הע׳ פרים)

.

64 ןהד״מ סתומים בתורה.

מצות סוכה משקידש החג,

מצות ד״מ מתחילת היום)

.

196 <מ״ע שהז״ג,

ונמשכת על כל השנהן.

3 806

(לימוד הלכות הרגל ל׳ יום לפני החג.

זמן שמחתנו)

.

808

(הכנת צרכי החג לנצרכים)

.

899

(המברק לאנ״ש לקראת חה״ס)

.

סומא:

3 764 והפצת המעינות בכתב ברייל המיוחד לסגי־נהורן.

766 ןלעת״ל יהיו "סגי־נהור" למעליותא)

.

791 והפצת המעיינות - כנ״ל)

.

סוף:

א 9 וסוף מעשה במחשבה תחלהן.

סור מרע ועשה טוב:

א 316 ומתחילה סו״מ)

.

381 והסדר הרגיל דסו״מ קודם,

ולפעמים להיפך>.

ע״ע מ״ע ומל״ת.

סיון:

א: 163 וסיון שלישי בקיץ,

כסלו שלישי בחורף וחילוקם)

.

ב 627 וסיון ותמוז)

.

635 ושלישי)

.

658 ןסיון ותמוז)

.

ראש חודש סיון:

3 535.

541.

כ׳סיון:

3 611.

כ״ה סיון:

3 634.

כ״ח סיזן:

א 362.

3 35־633.

641.

646.

כ״ט סיק:

3 645.

סיום:

א 89 ומתכיפין התחלה להשלמה.

עושין שמחה לגמרה של תורהו.

389 וסיום בדבר טוב)

.

412 ובמה שסיים כו׳ פתח להם>.

3 708 ועריכת סיומים בהט׳ ימים)

.

719 וכנ״ל)

.

733 ןכנ״ל)

.

סימנים:

א 160 וסימני הטהרה בבהמה גורמים הטהרה)

.

סיני:

3 482 ומכיך מכל טורייא)

.

543 וגימט׳ סלםן.

ע״ע מתן תורה.

סנהדרין:

3 778 ושיבת סנהדרין יכולה להיות גם קודם בנין ביהמ״קן.

ספירה:

ע״ע מספרים.

ספה״ע.

ספירות:

3 484 ןממל׳ שבחסד נעשה חסד שבמל׳ כו׳ו.

ע״ע מל׳.

ובשאר ערכים הפרטיים דבל ספירה.

ספירת העומר:

א 345 ובירור והעלאת התחתון)

.

437 וממחרת השבת.

במארז״ל: אימתי הן תמימות כו׳)

.

438 ועבודה מלמטלמ״ע בבירור המדות,

ושייך ל״פסח" ו־ "ממחרת השבת" עבודה למע׳ מגדרי העולם!.

444 והמשכת גילוי שער הנו״ן ששייך לגאולה העתידה.

בטעם ונוסח: יהי רצון שיבנה ביהמ״ק כו׳ן.

447 ובדין תמימות - אימתי הן תמימות כו׳ו.

450 ותלוי׳ בהקרבת העומר בפסח ושתי הלחם בעצרת.

בטעם שאין מברכין בה שהחיינו.

זכר למקדשו.

452 וספירה עצמה אינה חשיבות,

רק מצוותי׳ אחשבי׳.

עבד שנשתחרר וקטן שהגדיל באמצע הספירה.

אם כל לילה מצוה בפ״עו.

453 <כש־

מפתח ענינים / ספירת העומר-עולם

יברא משיח באמצע ימי הספירה אם יהי׳ המשך ספה״ע מה״ת)

.

455

(הכנה ושייכותה למ״ת)

.

456

(החילוק בגדר ספה״ע וספירת ז׳ נקיים וספירת ז׳ שמיטות לקדש היובל)

.

459

(שייכותו למס׳ שלשה)

.

ב 470

(מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי)

.

473

(ימי הספירה ענינם יציאה מגלות אל הגאולה.

תמימות)

.

476

(תמימות)

.

478

(היום "שני ימים" ולא ״יום שני״ בו׳)

.

499

(בהמ״ט ספירות נכללות שלימות העבודה בנפשותינו ובכל העולמות,

שעי״ז באה הגאולה.

ממחרת השבת)

.

510

(בירור ז׳ מדות.

בנוסח רבש״ע: בירור נפשותינו,

ובירור כל העולמות.

ממחרת השבת)

.

526

(הכנה למ״ת.

בירור הז׳ מדות,

מ״ט שערים ושער הנו״ן)

.

530

(כנ״ל.

ממחרת השבת)

.

541

(המשכת גילוי אלקות שלמע׳ מהעולם.

ממחרת השבת)

.

542

(בירור הז׳ מדות)

.

558

(הכנה למ״ת)

.

ע״ע מל׳.

ספר תורה:

3 534

(סיום והכנסת ס״ת)

.

628

(צ״ל כל אות מוקפת גויל)

.

ע״ע קריאת התורה.

ספרים:

א 116

(דבר שבדפוס הוא לדורות)

.

138

(גילוי ענינים חדשים מפנימיה״ת בסמיכות להגאולה)

.

149

(בזבוז אוצרות המלך ופרסום פנימיה״ת במיוחד בשנים האחרונות)

.

153

(הדפסת ספר השלוחים)

.

206

(ע״ד ספריית ליובא־ וויטש)

.

270

(הדפסת ספרים וכחבי־יד של תורת אדה״ז.

הדפסה באותיות מרובעות)

.

3 486

(בדורות האחרונים עושר בתורה בריבוי הדפסת ספרים)

.

532

(הדפסת כת״י דמאמרי דא״ח>.

561

(נחיצות הדפסת קובצי וספרי חידו״ת)

.

678

(ריבוי הדפסת ספרי חסידות בשנים האחרונות)

.

ע

עבר:

א 246 עבד מלך מלך.

מה שקנה עבד קנה רבו)

.

3 555

(עבד מלך מלך.

עבודה:

א 58־157

(לשון: עובד אלקים.

מלשון: עיבוד עורות)

.

עבורה ברברי הרשות:

ע״ע לש״ש.

רשות.

עבורה זרה:

א 294

(שלילת החשבה למציאות כל דרגות ההשתלשלות שעל־ידם באה ההשפעה)

.

365

(צ״ל שלילתה לא רק מצד אמונה כ״א גם מצד השכל)

.

367

(שלילתה ע״י לימוה״ת)

.

368

(ב״ד צריכים לידע דרכי עבודת ע״ז כו׳)

.

372 <ע״ז בדקות,

עבודה שזרה לו)

.

376

(משכו ידיכם מע״ז כו׳)

.

3 632

(שקולה כנגד כל המצות)

.

עבירה:

3 575

(שופך דם האדם דקדושה כו׳)

.

576 <מצד הרוח שטות)

.

852 <גם בשעת החטא היתה באמנה אתו)

.

ע״ע חטא העגל.

עון.

עגל:

ע״ע חטא העגל.

ערות:

3 848

(מצות דרישה וחקירה)

.

849

(גדר דין וגזה״ב)

.

עוברי׳:

א 174

(גר אדומי הי׳ כו׳)

.

366

(כנ״ל.

מיני׳ ובי׳ כו׳)

.

עוור:

ע״ע סומא.

עולס:

א 173

(ל׳ העלם)

.

399

(הכח להמשכת

מפתח עניגים / עולם-עפר

אלקות בעולם הטבעי ומוגבל)

.

404

(כנ״ל)

.

ב 524 <ל׳ העלם והסתר,

ועבודת ישראל לגלות בו כה הפועל בנפעל)

.

538 <עולם ל׳ העלם - למעליותא)

.

794

(כנ״ל)

.

838

(מנגד ומעלים על אלקות)

.

856

(מלשון העלם,

ובמ״ת נמשך בהעולם גילוי כוונת ההעלם.

התחברות באלקות כמו שהוא מעד עצמו,

ולא כמו שהוא יוצא ממציאותו)

.

ע״ע ברה״ע.

גבול ובל״ג.

גשמיות ורוחניות.

עולם שנה נפש:

ב 743.

עולם הבא:

א 2

(תכלית השכר נשמות בגופים)

.

46

(כנ״ל)

.

כ 564

(כנ״ל)

.

685 <כנ״ל.

קאי בכ״מ על עולם התחי׳)

.

867

(כנ״ל)

.

ע״ע לעת״ל.

תחה״מ.

עולם הזה:

א 143

(תחתון במדריגה שאין תחתון למטה הימנו כו׳)

.

144 <בה׳ נברא עוה״ו)

.

211

(תכלית השתלשלות העולמות)

.

408

(בה׳ נברא עוה״ו)

.

ג 636

(תורה בעוה״ו דוקא)

.

עון:

א 237

(פדה גו׳ מכל צרותיו,

ואח״כ והוא יפדה גו׳ מכל עונותיו)

.

ע״ע עבירה.

עונש:

ע״ע שכר ועונש.

עיר:

ב 576

(שייכותה לאבנים ואותיות התורה)

.

עירק:

ע״ע נס.

פרס.

שנה,

שנת תנש״א.

עלי׳:

א 91

(מעלין בקודש)

.

127

(עלי׳ באי״ע-מדרגא הקודמת)

.

362

(צ״ל עלי׳

תמיד בעבודת ה׳)

.

410

(כנ״ל)

.

432

(גם לאחרי עלי׳ ודילוג צ״ל עלי׳ ודילוג לגבי מדריגתו הקודמת)

.

נ 601

(צ״ל עלי׳ תמיד)

.

891

(כנ״ל)

.

עליון תחתון:

ב 601

(צריך לפעול עד שתהא שלהבת עולה מאלי׳,

עבודת התחתון)

.

607

(הגבהת הבנין צ״ל מחלק התחתון)

.

654

(מעלת עבודת וחידוש התחתון,

אדם רוצה בקב שלו)

.

78־677 <כנ״ל)

.

741

(כנ״ל)

.

758

(הגבהת הבנין צ״ל מחלק התחתון)

.

01־800

(מעלת עבודת התחתון)

.

856

(בירור התחתון כמו שהוא מצד עצמו ולא כמו שהוא יוצא ממציאותו)

.

ע״ע אתעדל״ת ואתעדל״ע.

דירה בתחתונים.

מלמטלמ״ע ומלמעלמ״ט.

עלדאתכ״ס זעלז׳את״ג:

ב 483

(נשתלשל מכח ההעלם ומכח הגילוי שלמעלה)

.

582.

עם הארץ:

ב 612

(בדורינו אין ע״ה כבדורות הראשונים)

.

818 <עם שבגינו נבראת הארץ)

.

819 .

עמלק:

א 289 ומצות זכירת עמלק לדורות)

.

293

(מנגד לשלימות גילוי מלכותו ית׳ כעולם.

אשר קרך בדרך.

גימט׳ ספקן.

ענוה:

א 252

(דברי תוכחה צ״ל רק מתוך ענוה ושפלות וכניעת לב)

.

ע״ע ביטול.

עני:

ב 555 ותפלה לעני גו׳)

.

659

(כנ״ל)

.

820 ובדעת)

.

עסק:

ע״ע בעלי עסק.

פרנסה.

עפר:

3 494 !ונפשי כעפר גו׳)

.

496 ןואל עפר תשובו.

מפתח עגיגים / עץ הדעת-פורים

עץ מדעת:

ב 575

(שורש לבל החטאים.

הביא מיתה לעולם)

.

עצה:

ב 782

(ויועציך כבתחילה)

.

ע״ע עשה לך רב.

עצם,

עצמיות:

א 354

(כשאתה תופס בחלקו אתה תוסס בכולו)

.

355

(למע׳ מכל גדר ציור וגילוי)

.

עקב:

ב 596

(פעולת יחידה גם בעקב שברגל)

.

749

(והי׳ עקב תשמעון גו׳)

.

עקבתא דמשיחא:

א 73

(מלכיות מתגרות כו׳.

רגשו גויים כו׳)

.

268

(מלכיות מתגרות כו׳ והבטחת הקב״ה: בני אל תתיראו כו׳>.

ב 689 <ע״פ סימני חז״ל דורנו זה הוא דור דעקבתא דמשיחא)

.

761

(ב׳ פירושים בלשון עקבתא)

.

ע״ע גאולה.

גלות.

דורות.

נס.

ערב רב:

א 219.

ב 520.

ערבית:

ע״ע תפילה

(תפילת ערבית)

.

ערי מקלט:

ב 574

(דלעת״ל)

.

575

(תיקון לחטא עה״ד ולכל חטא ועוון)

.

576

(ד״ת קולטין)

.

עשה לן רב:

3 786.

עשו:

א 260

("יעקב ועשו האמורים בפרשה" - בתורה שניהם קדושה)

.

ע״ע אדום.

יעקב.

עשיר:

א 34

(הרחבת הדעת,

דע את אלקי אביך גו׳)

.

ב 529

(בינה או תפארת)

.

555

(תפילת עשיר ותפילת עני)

.

עשרה בטבת:

ע״ע טבת,

י׳ טבת.

עשרה מאמרות:

3 537

(עש״מ ועשה״ד)

.

538 <עש״מ ומאמר אחד)

.

וראה להלן במפתח מחז״ל לאבות רס״ה.

עשרת הדברות:

א 302

(אמירתן בדיבור אחד ואח״ב נתפרטו כו׳.

אנכי ולא יהי׳ לך כדיבור אחד כו׳)

.

307

(הפלוגתא אם היו אומרים על לאו הן כו׳)

.

313

(אנכי מי שאנכי)

.

317

(אות א׳ דאנכי כולל כה״ת>.

369

(מ״ע ומל״ת.

אחת דיבר אלקים גו׳>.

3 539

(אחת דיבר אלקים גו׳>.

629

(אנכי ולא יהי׳ לך מפי הגבורה שמענום)

.

740

(דם׳ יתרו ודס׳ ואתחנן)

.

ע״ע עשרה מאמרות.

עשרת ימי תשובה:

א 5

(כנגד שבעת ימי השבוע דשנה העברה ודשנה הבאה)

.

19

(דרשו ה׳ בהמצאו גו׳.

בלשון חז״ל: עשרה ימים שבין ר״ה כו׳)

.

22

(בכהאריז״ל שהם כמו חוה״מ)

.

31

(כנגד שבעת ימי השבוע - כנ״ל 5)

.

35 <כנ״ל)

.

38

(ימים כלליים)

.

44

(בהיותו קרוב)

.

47 <תשו״ע)

.

56

(גילוי יגמדה״ר)

.

3 830

(ל׳ חז״ל: עשרה ימים שבין ר״ה ליוהכ״ס)

.

831

(דרשו ה׳ בהמצאו גו׳)

.

ע״ע תשרי.

ש״ש.

פ

פ״נ:

א 1 וברכת כ״ק אדמו״ר שליט״א אחרי קבלת הפ״נ כללי)

.

פולין:

3 611

(הפתגם פה־לין.

מצב בנ״י שם>.

פוריס:

א 36

(יוהכ״ם כ־פורים)

.

59

(שמחה עד

מפתח ענינים / פורים-פנימיות התורה

דלא ידען.

320 ונתינת מחצה״ש בערב פורים)

.

322 וכנ״ל)

.

323 והקדים שקליהן לשקליו.

נתינת מחצה״ש בערב פורים.

ביטול הגזירה והאת־ הפכא ע״י גורל דקדושה בחי׳ עד דלא ידע כו׳)

.

332 ושמחה עד דלא ידע.

קיימו מה שקיבלו כבר!.

333 והשמחה בענינים גשמיים.

משלוח מנות ומתנות לאביונים.

קשורה עם אחדות ישראל)

.

334 ומחצה״ש בערב פורים)

.

340 ונס דפורים ונם דפסח)

.

341 וקיימו מה שקבלו במ״תן.

342 ואתהפכא,

החודש אשר נהפך גו׳,

הפיכת לב אחשורוש כו׳)

.

344 וכל המועדים בטלים לימוהמ״ש חוץ מפורים)

.

47־ 348 ושייכותו לפ׳ תרומה ולפ׳ תצוה.

כמה מהמצות דפורים מתחילים באות מ׳>.

350

(התעוררות מיוחדת למבצע פורים בכל העולם)

.

374 ומעלתו כשחל בסמיכות לשבת.

מודגש בו עבודת מס״נ עד דלא ידע כו׳,

ולאידך פעולתה בכוחות הגלויים אורה זו תורה כו׳>.

375 והעבודה מצד אתעדל״ת תשובה ומס״נ)

.

376 והתחלת לימוד הל׳ פסח ונתינת מעות חטים)

.

397 ונס המלובש בטבע)

.

ב 464 וכנ״ל)

.

686 ולא יבטל לעת״ל)

.

884 ונס המלובש בדרכי הטבע)

.

903 והמברק לאנ״ש לקראת ימי הפודים)

.

ע״ע יוהכ״פ.

פינחס:

ב 631

(מהמרגלים דיהושע.

חלקו בא״י)

.

704

(הוא אליהו)

.

פירושים:

ע״ע פרד״ס.

שלמה,

רש״י.

פלא:

א 166

(פנימיה״ת נפלאות שבתורה)

.

ב 523

(בחי׳ אלקות שלמע׳ מעולם)

.

525 <עצם המוחין)

.

526

(אודך שמך כי עשית פלא)

.

ע״ע נפלאות.

פלוגתא:

ב 570

(כללות הביאור בפלוגתות שבתורה.

אחרי רבים להטות)

.

פנימי:

ב 700

(מונח כולו בהענין שהוא עושהן.

פנימיות התורה:

א 116

(חסידות חב״ד מלבישה עניני פנימיה״ת בהבנה והשגה עד שפועל הוספה בעבודת ה׳ במעשה בפועל)

.

118

("מאמרים" ו״המשכים" בתורת החסידות)

.

121

(אילנא דחיי דלית תמן מסטרא דרע כו׳.

מאמרי חסידות הם דבר ה׳ מהר סיני ופתגם הרה״צ ר׳ הלל מפאריטש בענין זה)

.

126

(לימודה בהבנה והשגה אבל בלי הסברים מבחוץ כ״א המיוסדים על דרושי רבותינו נשיאנו)

.

138

(גילוי ענינים חדשים מפנימיה״ת בסמיכות לה־ גאולה)

.

149

(משל אדה״ז לגילוי פנימיה״ת מהבן מלך והאבן טובה שבכתר המלך.

פרסום פנימיה״ת בשופי בדורנו)

.

165

(חסידות חב״ד בהבנה והשגה)

.

166

(נפלאות שבתורה)

.

177

(תורה תמימה עם נגלה דתורה)

.

187

(חסידות חב״ד)

.

188

(הדפסת הלקו״ת בשנת הקץ)

.

264

(ממשיכה גילוי דרגות עליונות ד־ אלקות בהבנה והשגה)

.

265

(נגלה ד־ תורה במדה,

פנימיה״ת למע׳ ממדידה והגבלה)

.

270

(חיוב לימודה גם בנשים!.

296

(לחם מן השמים,

למע׳ מגדרי העולם.

חסידות חב״ד בהבנה והשגה פועלת כטבע העולם כו׳>.

317

(לימודה בהבנה והשגה)

.

326

(קשורה עם גילוי אלקות)

.

328

(בל״ג שבתורה.

משל אדה״ז לגילוי פנימיה״ת מהבן מלך כו׳.

מעורר מהתפעלות בנ״י בזה״ג)

.

329 <עצם התורה שלמע׳ מהתחלקות פנימיות ונגלהן.

330 !הוספה בלימוד פנימיה״ת)

.

350

(כנ״ל)

.

367

(מעשה מרכבה)

.

372 <על

מפתח ענינים / פנימיות התורה-פסח

ידה שלילת ע״ז בדקות - עבודה שהיא זרה לו>.

375

(כנ״ל.

לימודה בהבנה והשגה)

,

423

(עצמיות עתיק>.

429

(שמן שמפעפע בכולו!.

כ 466

(הוספה בלימוד פנימיה״ת)

.

501

(תורת רבותינו נשיאנו הכנה ללימוד תורתו של משיח)

.

24־523

(נפלאות שבתורה)

.

526

(כנ״ל.

נתינתה במ״ת,

וגילוי׳ לעת״ל)

.

530 וכנ״ל.

שייכותה למס׳ שלשה)

.

531

(גילוי׳ ע״י רשב״י,

הבעש״ט כו׳.

חיבור נגלה ופנימיה״ת)

.

560

(הוספה בלימוד פנימיה״תן.

564

(גילוי תורת הבעש״ט טעימה מגילוי תורת משיח)

.

566

(גילוי׳ לעת״ל)

.

567 <רוב סודות התורה גנוזים באגדות)

.

574 *פנימיה״ת אילנא דחיי,

נגלה אילנא דטו״ר - בירור והחלב־ שות בעולם)

.

575

(בזה״ז עיקר העסק בנגלה דתורה,

לעת״ל העסק ב־ פנימיה״ת)

.

591

(יחידה)

.

592

(כנ״ל)

.

597

(התחדשות והוספה בלימוד פנימיה״ת)

.

615

(ע״י מתקשרים פנימיות הנשמה עם פנימיות קוב״ה)

.

628

(פנימיה״ת ונגלה דתורה,

אחדות והתחלקותן.

638

(אריכות הגלות כדי לזכות לפנימיה״ת דלעת״ל.

טועמי׳ חיים זכו בסוף אלף הששי)

.

639

(ע״י גילוי סתים דאורייתא מגלים סתים דקוב״ה וסתים רישראל)

.

647

(כנ״לן.

676

(נגלה דתורה מקשר עם נגלה דקוב״ה אלקות שבערך העולמות,

פנימיה״ת עם סתים דקוב״ה שלמע׳ מעולם)

.

678

(טעם גילוי׳ בדורות האחרונים למרות ירידת הדורות.

מעלת גילוי תורת חסידות חב״ד>.

680

(נגלה ופנימיה״ת,

גבול ובל״ג.

רזין ורזין דרזין)

.

719

(פתגם ר״ה מפא־ ריטש שאמירת מאמר הוא כנתינה מסיני כי'>.

747

(הוספה בלימוד פנימיה״ת)

.

790

(גילוי׳ בדורות האחרונים ובפרט דחסידות חב״ד.

טעימה מהגאולה)

.

807

(לימוד פנימיה״ת מעין דלעת״ל)

.

875

(יחידה ליחדך)

.

907 *מאור שבתורה)

.

ע״ע הפצה ושליחות.

משה,

הרמב״ן.

ספרים.

שד״ב,

כ״ק אדמו״ר נ״ע.

שמן.

תומכי תמימים.

פסוקיס:

ע״ע מקרא.

פסח:

א 90

(מנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלו שלא סיימו המסכת משתתפים בהסיום ואינם מתענים!.

340

(פסח ופורים)

.

376 ולימוד הל׳ החג.

נתינת מעות חטים4 384 ןע״ש הדילוג ופסיחה)

.

388

(הסיום באמירת "סדר ק״פ": ואם הפסח נמצא טריפה כו׳,

שלימות דאתהפכא חשוכא לנהורא)

.

389

(לימוד הלכות החג לפני החג.

ע״ד נתינת מעות חטים וצרכי החג)

.

394

(בהגדה: אשר גאלנו כו׳ גאל ישראל)

.

397

(חירות מהגבלות הטבע)

.

411 !נתינת מעות חטים וצרכי החג.

עשיית סדרים במקומות ציבוריים)

.

425 <ברכת טל)

.

427

(מעלתו כשחל בשבת)

.

428

(דילוג למע׳ מגדרי העולם.

נק׳ שבת -ממחרת השבת)

.

430 1שבת ופסח -עבודת צדיקים ובע״ת.

פסח - דילוג.

שייכותו ליוהכ״ם)

.

431

(צרב פסחן.

432

(בהגדה: אנו הוא ולא אחר)

.

435

(בהגדה: שלשה דברים כו׳ פסח מצה ומרור)

.

436

(מעלתו כשחל בשבת)

.

438

(פסח - הגילוי שלמע׳ מהעולם,

ספה״ע - מלמטלמ״ע)

.

ב 541

(נגלה עליהם הקב״ה בכבודו ובעצמו)

.

713

(כוס חמישי)

.

719

(בהסיום דע״פ מנהג להביא גם בכורים קטנים)

.

897 <ג׳ מצות ועוד עניני פסח הקשורים עם מס׳ שלש)

.

904

(המברק לאנ״ש לקראת חה״פ)

.

ע״ע קרבן פסח.

שבת הגדול.

מפתח עניניס / פסח-צד

(ימין ושמאל)

שביעי ואחרון של פסח:

א 427

(קביעות אחש״פ בשבת)

.

429

(גילוי משיח)

.

440

(אחש״פ נק׳ ג״ב שמיני של פסח - למע׳ מההיקף)

.

441

(שביעי ואחש״פ חילוק□)

.

44־443

(שייכותם להגאולה ומשיח)

.

ב 462

(כנ״ל)

.

פסח שני:

ב 518

(ההוראה ס׳איז ניטא קיין פאר־ פאלן)

.

פעולה:

ב 25־524

(העבודה לגלות כח הפועל בנפעל)

.

פקוח נפש:

ב 817

(בטעם שדוחה כה״ת)

.

845

(הבדל כללי בין ג׳ המצות שיהרג ואל יעבור לשאר המצות)

.

841

(לפני מ״ת הי׳ צ״ל מס״נ על כל צווי של הקב״ה)

.

ע״ע ב״נ.

מס״נ.

שבת.

פקידה:

ב 485

(ונפקדת כי יפקד מושביך)

.

פרה אדומה:

ב 675

(רצו״ש,

כללות התורה)

.

פרו ורבו:

א 75

(הציווי מם׳ בראשית או מפ׳ נח>.

81

(צל ידה שכינה בתחתונים וגילוי כח הא״ס למטה)

.

83

(אם מצות פו״ר הוא גם על האשה>.

136

(הולדת ריבוי בנים ובנות)

.

פרנסה:

א 29

(עסק צ״ל מתאים ע״פ תורה)

.

292

(אינה מוגבלת בחוקי הטבע.

בזה״ז הוא כמו מן>.

381

(כנ״ל)

.

ב 661

(נס,

ולאידך צ״ל וברכך בכל אשר תעשה.

פרנסה בהרחבה יותר בדורות האחרונים)

.

815

(לש״ש>.

פרס

(מלכות)

:

א 73

(מלך פרס מתגרה במלך ערבי כו׳ - מסימני הגאולה)

.

138

(כג״ל)

.

166

(כנ״ל)

.

284

(כנ״ל)

.

410

(כנ״ל)

.

ב 805

(כנ״ל)

.

885

(כנ״ל)

.

ע״ע נס.

פרסוס:

א 353 <מצוה לפרסם עושי מצוה)

.

פרעה:

א 214

(חמישית לפרעה)

.

273

(התנין הגדול שרש הקליפות)

.

278

(פרעה דקדושה.

בית פרעה)

.

433

(חמישית לפרעה)

.

ב 711 <כנ״ל)

.

ע״ע בתי׳.

פרעיו חוב:

א 170

(בירור ניצוצות הקדושה שנפלו כשבה״ב)

.

ע״ע מחילה.

פרץ:

א 183

(עניני פרץ וזרח,

בעבודת האדם.

פריצה למע׳ ממדידה והגבלה)

.

פרקי אבות:

ראה להלן במפתח מאחז״ל.

פרשה:

ב 617

(שייכות הפרשיות להזמן שבהם חלים)

.

ע״ע ארבע פרשיות.

קריה״ת.

פרד״ס:

א 317

(כל הששים ריבוא פירושים שבפרד״ס נאמרו במ״ת בדיבור אחד>.

ב 599

(ס״ר פירושים לתורה.

לכל לראש אין מקרא יוצא מידי פשוטו)

.

צ

צבור:

א 218

(ר״ת: צדיקים בינונים ורשעים)

.

414

(כל בי עשרה שכינתא שריא לעולם)

.

ב 502

(מעלת לימוד בעשרה)

.

צד

(ימין ושמאל)

:

א 404

(ענין צד בעבודה - "צד" דקדושה ו״צד" דלעו״ז)

.

מפתח ענינים / צדיק בינוני ורשע-צום,

ד׳ צומות

צדיק ביגוני ורשע:

* 218.

3 840.

צדיקיס:

א 115

(בוצין בוצין מקטפי׳ ידיעא)

.

231

(ביטול הגזירה ע״י צדיק המלמד זכות)

.

325

(איני יודע באיזה מהן חפץ כו׳)

.

404

(צדיק יסוד עולם)

.

408

(המשכתו אלקות למטה)

.

3 532

(שייכות עבודת "תהי צדיק" לכ״א)

.

צדיקים ובעלי תשובה:

א 70

(מעלת בע״ת>.

163

(ניסן ותשרי)

.

364

(מעלת בע״ת>.

408

(משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא)

.

430

(בגדרי העולם ולמע׳ מגדרי העולם)

.

3 468

(לאתבא צדיקייא בתיובתא)

.

611 <כנ״ל)

.

665

(כנ״ל)

.

675 <כנ״ל)

.

773

(כנ״ל)

.

854

(אימרא יאי או גדיא יאי)

.

ע״ע משיח.

צדקה:

א 26

(מקרבת הגאולה)

.

29

(צ״ל לכה״פ מעשר ובהוספת פרוטה מכל ריוח)

.

30

(שליחותו של הקב״ה לתת לעניים)

.

31

(שימת קופת צדקה בכל משרד)

.

52

(דעיוהכ״ם)

.

195

(הוקבעה לזמנים מסויימים ביום אף שחיובה הוא תמיד)

.

223

(מקרבת הגאולה)

.

301

(הוספה בצדקה)

.

319

(לימוד לצדקה מנתינת השקלים בביהמ״ק)

.

320

(מצרה תמידית.

כללות המצות.

חלק מגדר הבריאה וישוב העולם)

.

321

(שייכותו גם לאוה״ע.

כל ההשפעות מלמעלה הם בבחי׳ צדקה)

.

322

(צדקה דלמעלה היא כל״ג.

די מחסורו ול־ עשרו.

גמ״ח גם לעשירים.

צדקה וחסד)

.

323

(מעשר וחומש,

וכל אשר לאיש כו׳.

פועל המשכה שלמע׳ מהשתלשלות)

.

329

(הוספה בצדקה גשמית וצדקה רוחנית)

.

333 <בסבר פנים יפות.

צדקה וגמ״ח)

.

337

(מקרבת הגאולה)

.

350

(הוספה בצדקה ויותר מחומש)

.

376

(על ידה הרמת קרן ישראל)

.

390

(יותר מחומש.

עשר בשביל שתתעשר)

.

391 <ע״י נעשים מוחו ולבו ובים כו׳.

בכל מאדך בכל ממונך - למע׳ ממדידה והגבלה)

.

392

(כפר לצדקה - מלשון כפרה.

מגינה בזה״ג ומקרבת הגאולה)

.

423

(שליחות מצוה לצדקה)

.

434

(מקרבת הגאולה)

.

3 468

(כנ״ל)

.

502

(כנ״ל)

.

508

(נותן חיי נפשו לה׳)

.

615

(מעלת צדקת א״י וכולל חב״ד)

.

616

(להרבות בצדקה עד שתהא שלהבת עולה מאלי׳)

.

633 !התכללות יששכר וזבולון.

נתינת צדקה לזכות הזולת ולזכות רבים מישראל)

.

645

(מקרבת הגאולה)

.

681

(בסבר פנים יפות.

צדקה בנתינת עצה ודיבור טוב על הזולת)

.

719

(מקרבת הגאולה)

.

733

(ושבי׳ בצדקה)

.

ע״ע בית.

כולל חב״ד.

משפיע ומקבל.

צום,

ד׳ צומות:

א 17

(מדרבנן ונמשכין מהמצוה דוגמתן בתורה - צום יוהכ״פ)

.

18

(יום רצון.

מדרכי התשובה)

.

21

(כל הצומות האלו עתידין ליבטל כו׳)

.

218

(יום רצון לה׳.

הדגשת ענין הגאולה בתוכנו של היום.

קריאת יגמדה״ר הפועלים סליחת העוונות שהם סיבת הגלות)

.

224

(הוספה בצדקה ביום תענית)

.

236

(בקריה״ת י״ג מדה״ר.

בהפטרה: דרשו ה׳ בהמצאו גו׳ן.

321

(לחיותם ברעב.

שייכות צדקה ביום תענית)

.

3 672

(בפנימיות יום רצון לה 9 )

.

673

(דחייתם בשבת.

בטעם שהם מדברי קבלה ולא מה״ת)

.

683

(דחייתם בשבת.

עתידים להבטל כו׳)

.

684

(יום רצון לה׳)

.

724

(כנ״ל.

עתידים להיות יו״ט כו׳.

שייכותם לצום יוהכ״ם ד־

מפתח ענינים / צום,

ד׳ צומות-קללה

מדאורייתא)

.

829 ןכנ״ל)

.

831 וע״ד ההפטרה)

.

ע״ע אב,

ט׳ באב.

טבת,

י׳ טבת.

תמוז,

י״ז תמוז.

תשרי,

צום גדלי׳.

ציון:

ב 733 וציון במשפט גו׳ו.

ציצית:

א 195 ןהמצוה נמשכת על כל היום)

.

ב 618 ושקולה כנגד המצותו.

632 ןכנ״ל.

למען תוכרו גו׳)

.

צמצום:

ב 799 וצמצום הראשון.

צמצום המרובע שלפני צמצום העיגול)

.

803 וכנ״ל)

.

צער:

ב 768 וצער של יהודי גם לזמן קצר נוגע למת׳ הקדומה דא״קו.

צפון:

ב 546 ורוח צפונית אינה מסובבתו.

ק

קבוע:

א 274 ואם קבוע לא בטל הוא גם בב״ג)

.

קבלה:

ע״ע משה,

הרמב״ן.

פנימיה״ת.

קבלת עול:

ב 844 וראשית העבודה!.

846 וכנ״ל)

.

878 וכנ״לו.

קדוש,

קדושה:

א 198 וקדושה לא זזה ממקומהו.

309 ואשר קדשנו במצותיון.

310 ודרגות כקדושה שע״י המצות)

.

361 ויכול כמוניו.

ג 513 וכנ״לו.

862 וקדושה אינה זזה ממקומו!.

881 <ג׳ קדושות)

.

קדוש החודש:

א 2 ובטלו המשואות,

ואם לעת״ל יחזרו)

.

10 ובשיטת הרס״ג ד״לא אד״ו ראש" הוא בזמן שהיו מקדשין ע״פ הראי׳)

.

ב 668 ומצוה ראשונה - התחלת העבודה שלמע׳ מהבריאה)

.

קדושים:

ע״ע מס״נ.

שואה.

קדש:

ב 671 וקדש מלה בגרמי׳)

.

קדש הקדשים:

ב 511 ואלקות בגלוי ולאידך מקום גשמיו.

512 ומקומו האמיתי של כ׳ א מישראל הוא בקה״קן.

קובצים:

ע״ע ספרים.

קול:

א 126 !המשכת קלא דלא אשתמע כקלא דאשתמע!.

קטורת:

א 360 ומלשון התקשרות עצם הנשמה)

.

קטן־

א 122 והעבודה צ״ל בתמימות על־דרך הקטן.

כי נער ישראל ואוהבהו.

גם בקטן צ״ל צמאון באלקות)

.

ב 536 וגם קטן בן יומו יורש כה״ת כולה*.

ע״ע בית.

חינוך.

ספה״ע.

קידושין:

א 309 ודאסר לה אכו״ע כהקדש.

האשה נקנית,

האיש מקדש.

קידושין דכנס״י והקב״ה>.

קיא וחורף:

א 163 ובחדשי הקיץ שתחילתם בניסן מודגש הגילוי מלמעלה עבודת הצדיקים,

בחדשי החורף שתחילתם בתשרי מלמטלמ״ע עבודת בע״ת)

.

164 ובחורף מוסיפים יותר בלימוה״ת בכמות ובאיכות)

.

ב 769 וחילוקם)

.

קליפות:

א 162 וק״נ וגקה״ט>.

277 ובירורם ושבירתםו.

ב 727 ועניני קדושה שנמצא דוגמתם גם בלעו״ז משום ענין הבחירהן.

קללה:

ב 768 וברכה מבחי׳ סתים)

.

773 ןכנ״ל)

.

מפתח ענינים / קץ-ראש השנה

קץ:

א 189

(הימים,

הימין)

.

ב 595.

563.

734

(דשנה תר״ח ודשנה תרס״ון.

קרבן פסח:

א 376 נמשכו וקחו משכו ידיכם מע״ז כו׳>.

426

(אם אפשר להקריב ק״פ גם ללא ביקור ד׳ ימים)

.

431 ובסיום אמירת סדר ק״פ: ואם הפסח נמצא טריפה כו׳>.

432

(קירוב להקב״ה בדרך דילוג וקפיצה.

מעלת הקרבתו בפועל על אמירתו בסדר ק״פ>.

קרבן תמיד:

א 195 ושל שחר הי׳ מכפר על עבירות הלילה כו׳>.

ע״ע תמיר.

קרבנות:

א 8

(קרבנות מה״ת,

קונמות ע״י האדם1.

325 ואם הם עיקר ביהמ״קו.

360 ומלשון קירוב.

קרבנות וקטורת)

.

459 ולעת״ל כמצות רצוניך)

.

כ 587 וגם בקרבנות שלפני מ״ת ישנו גדר חפצא דקדושהן.

605 וקדושת הגוף!.

697 והולכת הדם למזבח בגדר עבודהן.

54־853 וענינם תשובה כפרה ותיקון על החטא.

מלשון קירובן.

886 ואדם כי יקריב מכם גו׳)

.

קרח:

ב 656 וטעותו)

.

קריאת התורה:

א 25 ואין פוחתין מעשר פסוקים)

.

295 ומקריה״ת בשבת נמשך הכח והלימוד,

מעניני הפרשה לכל ימי השנה>.

379 וע״ד שבתות שמוציאין ג׳ ספרי-תורהו.

381 ואמירת ויהי בנסוע.

הוצאת ס״ת הוא כמו נסיעת הארון,

והשפעת הברכות שעי״זן.

ב 709 ואמירת: חזק חזק ונתחזקו.

894 ושבתות שמוציאין ג׳ ס״תן.

ע״ע ארבע פרשיות.

פרשה.

קריעת ים סוף:

א 288 ופעולתו בכל סדר ההשתלשלות.

הזכרתו בכל יוםן.

290 !ההדגשה בה־ פסוקים בנוגע לפעולתה על אוה״ע.

חידוש דנס קי״ס על שאד הנסים)

.

291 והפך ים ליבשה.

קי״ם הו״ע יסוד וכללות העבודה.

אפילו עוברין כו׳ אמרו שירה)

.

392 והגילוי דעלמא דאתכסיא)

.

441 ודעת הזוהר ודעת ה־ אריז״ל בהחיבור דים ויבשה,

מלמטה למעלה ומלמעלמ״ט)

.

ב 463 ומעלתה על שאר הנסים ד־ מצרים)

.

839 וארבע כתות נעשו ישראל כו׳)

.

855,

כנ״ל.

הקדמה לקבלת התורה)

.

857 וחיבור ים ויבשה,

העלם וגילוי,

הקדמה לחיבור דעליונים ותחתונים.

ראתה שפחה על הים בו׳)

.

ר

ראובן:

א 203 נשיא לבני ראובן)

.

ראי׳:

א 423 ולימוה״ת באופן של ראי׳)

.

ב 767 וראי׳ ושמיעה)

.

ראש השנה:

א 3 ןנק׳ יו״ט.

קביעותו בסמיכות לשבתו.

4 וימים נוראים.

קדושתו חודר בענינים הגשמיים,

אכלו משמנים גו׳ו.

5 <נק׳ ״ראש״ ולא תחילתן.

9 וזה היום תחלת מעשיך.

יום בריאת האדם!.

10

(תמליכוני עליכם.

יו״ט של ר״ה שחל בשבת כו׳ן.

11 !שופר קול פשוט ומגיע לעצומ״הן.

13

(הזכרת שמות רבותינו נשיאנו בהתוועדות דר״הן.

15 ועיקר הדין על ענינים גשמיים!.

20 ומכלל עשי״ת.

יחיינו מיומיים כו׳.

אכלו משמנים גו׳ו.

25 וקביעותו בסמיכות לשבת.

קשר ההפטרה להגאולה)

.

35 ובכל ר״ה יורד אור חדש שלא הי׳ מימי עולם כו׳.

מפתח ענינים / ראש השנה-רחמים

השפעתו על כל השנה.

כל שנה כר׳ מתעשרת בסופה אחרי תק״ש>.

36 ועבודה בשמחה,

וגילו ברעדה.

עיקר הדין על עניני עוה״ז)

.

37 ומתי נגמרת הכתיבה וחתימה ובענין אמירת לשנה טובה תכתב כו׳>.

56־55 והמשפט ודין,

הם רחמים וחסדים הנסתרים)

.

79־178 וקביעותו בסמיכות לשבת)

.

387

(ארבעה ראשי שנים הם כו׳.

שייכות כ״ט אלול לר״ה)

.

899 והמברק לאנ״ש לקראת ר״ה)

.

ב 808 ונתינת צרכי החג לנצרכים)

.

824 וכנ״לן.

861 וקביעותו בסמיכות לשבת.

יוקר וקדושת כל רגע שבון.

862 והשם ״ראש״ ולא תחילת)

.

864 וב׳ ימים גם בא״י)

.

877 וקביעותו בסמיכות לשבת)

.

878 ןמלכיות זכרו־ נות שופרות.

קבלת עול כללי.

שייכותו למס׳ שלשה ולמ״ת)

.

879 והפטרת נבואת חנה>.

893 וקביעותו בסמיכות לשבת)

.

899 ;המברק לאנ״ש לקראת ר״ה)

.

ראש חודש:

ע״ע חודש,

ר״ח.

ראשון:

3 783 וההפרש בין "ראשון" ל״תחלה")

.

רב ותלמיד:

כ 532 והסתכלות בפני הרב מוסיף בהבנה)

.

547 והעמידו תלמידים הרבה)

.

602 ולהשפיע עד שהתלמיד נעשה שלהבת העולה מאלי׳)

.

רבי:

ע״ע נשיאי ישראל.

רבנים:

א 55 ופסק דין - מלשון דין דאיהו רחמי)

.

ב 786 וכשמואל בדורו כו׳ כמשה בדורו.

עשה לך רב)

.

רגילות:

ב 603 ושלילת קיום המצות בדרך מצות אנשים מלומדה.

הרגל נעשה טבען.

רוב:

ע״ע פלוגתא.

רוגז:

א 187 ורוגז דקדושה)

.

רוחות,

ד׳ רוחות:

ע״ע צפון.

רומי:

א 171 ומגדיאל זו רומי.

גלות אדום.

בירורה)

.

רוסי׳:

א 73 ושינוי סדרי השלטון לטוב ויציאת בנ״י משם)

.

150 ועזרתם בשחרור בנ״י וילדי טשערנאביל)

.

176 והגזירות לעניני יהדות והתנגדות רבותינו נשיאנו)

.

213 והנפלאות בתקופתנו ביחס המלכות דמדינה ההיא לבנ״י)

.

269 ופעולת השלוחים שם בדורנו אחר ביטול הגזירות)

.

350 והפיכתה ע״ד היעוד אז אהפוך כו׳)

.

ב 465 ויציאת בנ״י משם והתיישבותם בא״י או בחו״ל)

.

466 והשפעה על בנ״י הבאים משם)

.

468 ורוב היוצאים משם שייכים לתומ״צ למרות הנסיו־ נות בו׳,

והתיישבותם בא״י ובחו״ל)

.

488

(יציאת בנ״י משם הוא מהגילויים שלמע׳ ממדוה״ג שבסוף זמן הגלות)

.

517 והשינוי ביחסם לבנ״י)

.

640 !פטרבורג)

.

650 ויציאת בנ״י משם)

.

658 ןכנ״ל.

פטרבורג)

.

690 ובטלה גזירת המלכות דשם)

.

745 ופלא ד־ כינוס אנ״ש והשלוחים שם)

.

776 !יציאת בנ״י משם.

כינוס השלוחים שם>.

רוצח:

ע״ע ערי מקלט.

רחל:

ב 499 !רגל הרביעי של המרכבה.

פעולתה להביא הגאולה)

.

746 ומבכה על בני׳)

.

רחמיס:

א 218.

45 !מקור הרחמים.

במארז״ל: כל

מפתח ענינים / רחמים-שבועות,

חה״ש

ו96

מי שאין בו רעה אסור לרחם עליו>.

229

(הקב״ה אב הרחמים)

.

רחמים,

יגמדה״ר:

א 218

(סליחת עוונות)

.

רינה:

א 424

(רינה דכהנים,

ושיר דלויים)

.

דמון:

ע״ע תאנה.

רע:

ע״ע טוב ורע.

לה״ר.

רעידת אדמה:

ב 655.

רפואה:

כ 488

(אני ה׳ רופאך)

.

766

(שלימות הרפואה לעת״ל)

.

ע״ע בריאות.

רפ״ח ניצוציס:

ב 04־807.

803.

רצוא ושוב:

ב 493.

496.

555

(דיוק לשון: שוב לאחד)

.

675.

רצון:

ב 554

(למע׳ מהתחלקותן.

רשות:

כ 800

(במלחמת הרשות הכתוב מדבר -בעבודת ה׳.

תפלת ערבית רשותן.

רשות,

עבודה בדברי הרשות:

א 87.

174.

281.

404

(הכח להפוך עניני הרשות לקדושה)

.

3 516.

526.

540.

583 <ע״י לימוה״ת נעשה התנשאות גם בעבודה בדברי הרשות)

.

603.

606.

679.

699.

815.

858

(החכם ניכר במעשיו כו׳)

.

ע״ע לש״ש.

רה״י ורה״ר:

3 545 <ענין רה״ר בקדושה)

.

640.

רשעים:

3 817

(אע״פ שחטא ישראל הוא)

.

818

(בדורנו בגדר תינוק שנשבה כו׳>.

ע״ע תינוקות שנשבו.

ש

שבוע:

א 25־24

(מעלת יום ראשון,

יום אחד שהקב״ה יחיד בעולמו,

ושייכותו לה־ גאולה)

.

34

(רביעי בשבוע שבו ניתלו המאורות)

.

35

(כל שבוע חוזרים ונשנים הענינים דימי בראשית)

.

79

(שלישי וששי שהוכפל בהם טוב>.

256

(יום ה׳ קמי שבתא)

.

267

(יום רביעי בשבועו.

297 <שית אלפי שנין דהוי עלמא,

כנגד ששת ימי השבוע)

.

338

(מעלת יום ראשון)

.

3 550 וכל שבוע מנין חדש: יום ראשון כו׳)

.

552

(כנ״ל)

.

558

(כנ״ל)

.

594

(כנ״ל)

.

667 והבדל דימי השבוע ודימי החודש)

.

705

(יום הששי)

.

727 ומעלת יום ראשון)

.

54־753

(כנ״ל)

.

757

(כטעם התחלת מנין הזמן ביום ראשון,

ולא ביום ששי יום בריאת האדם)

.

833

(מעלת יום ראשון)

.

871

(יום שלישי הוכפל בו כי טוב>.

883

(כנ״ל)

.

907

(ששי הוכפל בו טוב)

.

ע״ע שבת

(ערב שבת>.

שבועה:

3 604

(בנקיטת חפץ4 שבועות,

הה" ש:

3 541

(פעמים חמשה פעמים ששה כו׳.

בלשון: זמן מתן תורתנו)

.

547 והבאת קטנים ותינוקות לביהכ״ג לשמיעת עשה״ד)

.

550 ושייכותו לשבת ולס׳ במדבר)

.

558 ומעלתו כשחל בראשון בשבוע.

בכל שנה הוא נתינת התורה מחדשן.

563 והכל מודים בעצרת ד־ בעינן נמי לכם)

.

564 ודוד מת בעצרת.

שייכותו להגאולה ולמשיח.

הסתלקות הבעש״ט>.

579 ואסרו חה״ש יום טבוחן.

584 והתחדשות הכללית דמ״ת בכל שנה,

והתחדשות הפרטית דמ״ת בכל יום)

.

905 והמברק לאנ״ש לקראת חה״ש>.

מפתח ענינים / שבט-שבת

ע״ע מתן תורה.

שבט:

י׳ שכט:

* 282.

295.

3 902.

ט״ו בשבט:

א 298.

300.

כ״3ש3ט:

א 309.

318.

336.

שבטים:

א 32

(החלוקה די״ב שבטים בכ״א מישראל)

.

3 626

(י״ב שבטים בידור כ״א חלקו בא״י,

והתכללותם)

.

שביעי:

ע״ע מספרים.

שבע דצחמתא:

ע״ע בין המצרים.

שבת:

א 4

(החדרת קדושת שבת ויו״ט בענינים הגשמיים וימות החול)

.

6

(שבת ויו״ט,

שניהם מקרא קודש ושמחה)

.

7

(מה־ חילוקים דשבת ויו״ט.

עונג.

קדש מלה בגרמי׳.

מיקדשא וקיימא.

עלי׳ למע׳ מזמן ועולם)

.

8

(מיני׳ מתברכין כולהו יומין.

שבת ויו״ט,

העלאה והמשכה)

.

24

(קשור עם הגאולה)

.

48

(תשו״ע.

ערב שבת טועמי׳ חיים זכו.

מעין לעת״ל)

.

56 <כל מלאכתך עשוי׳.

תשו״ע.

שייכותה לתורה)

.

66

(קריאת שנים מקרא ואחד תרגום)

.

79

(חידוש מנוחה דנח על המנוחה דשבת שהיתה כבר מעצם הבריאה)

.

87

(הקהלת קהילות בשבת)

.

173

(מיני׳ מתברכין כולהו יומין)

.

179

(מנוחה)

.

180

(נחלה בלי מצרים.

זמן מנחה דשבת)

.

297

(כנגד אלף השביעי שכולו שבת ומנוחה כו׳.

הטעימה בע״ש אחר חצות דאלף הששי)

.

302

(זכור ושמור בדיבור אחד)

.

309

(זכור לדכורא שמור לנוקבא)

.

310

(שבת מיקדשא וקיימא,

יו״ט ע״י ישראל)

.

311 וזכור גו׳ לקדשו,

שלמע׳ ממיקדשא וקיימא)

.

346

(מזמור שיר ליום השבת שמשבית מזיקין כו׳,

אתהפכא)

.

383

(עבודה דהנהגה נסית לגבי יום המעשה.

כל מלאכתך עשוי׳.

ארבעים מלאכות חסר אחת.

מעלי שבתא יומא דשבתא ורעוא דרעוין)

.

395

(מיני׳ מתברכין כולהו יומין גם השבת שלאחריו)

.

402

(עיקר העבודה תפילה.

מזמור שיר ליום השבת כל עיסקא דשבתא כפול.

מעלי שבתא ויומא דשכתא,

מנוחה בעדך ליגיעה ומנוחה בעצם)

.

403

(קשור עם נצחיות ויום שכולו שבת)

.

417

(עיסקא דשבתא כפול.

מנוחה כערך ליגיעה ומנוחה בעצם)

.

427 <גם יום השבת מתברך משבת שלפניו.

ערב שבת.

שלימות בגדרי העולם)

.

430

(שבת ופסח ע״ד עבודת צדיקים ובע״ת)

.

437

(שייכותו ג׳׳כ למספר שמיני)

.

438 <שבת מיקדשא וקיימא,

יו״ט ע״י ישראל)

.

439

(הוספת האדם בקדושת השבת)

.

441

(שלימות דשי״ב.

כל האומר ויכולו בע״ש בו׳)

.

3 477

(שביעי,

שלימות הבריאה)

.

489

(מנהג חזרת חסידות לאחרי מנחת שבת)

.

547

(להקהיל קהלות בשבת)

.

551 ושייכותו למ״ת.

ענינו מנוחה)

.

552 <כנ״ל.

לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם כו׳.

עליית העולמות.

איסור תחומין)

.

553 <מיני׳ מתברכין כולהו יומין)

.

569

(גדר דחיית שבת מפני פקר״ב)

.

593

(קביעת האמונה כו׳ ע״י התעסקות בלימוה״ת בו׳.

התחדשות בתורה ובעולם.

קשור עם הגאולה)

.

594 <רעוא דרעוין,

עצמות התענוג.

להקהיל קהלות,

אחדות ישראל)

.

596

(סעודה שלישית מעין הסעודה דלעת״ל)

.

617 ומונים כל הימים לשם שבת)

.

632

(שקולה כנגד כל המצות)

.

664

(מנהג חזרת חסידות

מסתת ענינים / שבת-שבינה

אחר מנחת שבתו.

668 !מיקדשא וקיימא)

.

672

(דחייתו את התענית)

.

673 והיתר ת״ח בשבת)

.

684

(דחייתו את התענית קשור עם הגאולה)

.

685 וסעודת שבת מעין הסעודה דלעת״לן.

705 וערב שבת טעימה מהגאולה!.

712 וארבעים מלאכות חסר אחת>.

722 ושבת יהי׳ בן זוגך)

.

723 ושייכותו לגאולה.

יום תענית שחל בשבתו.

724 וסעודה ג׳ קשורה עם סעודה ד־ לעת״ל)

.

743 1מי שטרח בע״ש יאכל בשבתן.

744 ןע״ש רומז על אלף הששין.

748 וכל עיסקא דשבתא בפולן.

753 1שבת - מלמעלמ״ט,

יום ראשון - מלמטלמ״ע.

שבת שקודם ברה״עו.

755 ותהא זוכרו מאחד בשבת כו׳ן.

756 ןת״ח אקרי שבתן.

770 ושבת וחול,

מלמעלמ״ט ומלמטלמ״ען.

775 ושבת מיקדשא וקיימא,

יו״ט ע״י ישראל.

שבת קדמה לעולם!.

806 ושייך לגאולהן.

862 וקדושת שבת חודרת בכל רגע ובכל תנועהן.

ע״ע הבדלה.

מוצאי שבת.

קריאת התורה.

ר״ח.

ועיין לקמן במפתח מחז״ל ריש מס׳ אבות.

שבת בראשית:

א 65 ושבת כללי על כל השנהן.

שבת הגדול:

א 395.

409.

428.

3 889.

463.

שבת חזון:

3 723.

שבת שובה:

א 5 ושבת כללי ושייכותו לכל שבתות השנהן.

שד־י,

שם;

א 256 ןהר״ת של שמות ג׳ אבות החסידות: אדה״ז ההמ״ס והבעש״טו.

257 והי׳ מעת ברה״ע וגילויו לאבותו.

258 והפירושים בשם זהו.

264 ןהר״ת כנ״ל1.

שה:

א 373 ותעיתי כשה אובדן.

376 <כנ״ל.

דלעו״ז ודקדושהן.

שואה:

א 233 ודורנו אוד מוצל מאש.

אין ע״ז הסברה ובפרט לא ההסבר דעונש ח״וו.

251 וזכות הקדושים עומדת לעד)

.

268 והוא חילול כבוד הקדושים לומר שהי׳ בתור עונש ח״וו.

שוגג:

3 574 ומצד התגברות הרען.

שומן:

3 479 ומפעפע בכולו)

.

שופטים:

ע״ע משפט.

שופר:

ע״ע ראש השנה.

שותף:

א 69 ןג׳ שותפין באדם כו׳.

שותף ל־ הקב״ה במע״ב)

.

275 ושותף להקב״ה במע״בו.

שחיטה:

3 579 ושחיטת שור הבר דלעת״לן.

580 ואין ושחט אלא ומשך.

הכשרת ה־ בע״חן.

שטחים:

ע״ע ארץ ישראל.

שינויים:

3 551 והעולם נברא באופן דשינויים ותנועה,

היפך מנוחה)

.

שיר;

א 417 והחילוק דשיר,

ומזמור)

.

424 וכנ״ל)

.

ע״ע ניגון.

שית אלפי שנין:

א 106.

שיתוף:

ע״ע אומות העולם.

שכינה:

א 414 ונצחיות)

.

ע״ע משכן.

מפתח ענינים / שכל-שם

שכל:

ב 532

(כח המשכיל)

.

שכס:

א 263

(פעולת יעקב בשכם)

.

שכר ועונש:

א 230

(לטובת האדם לנקותו ולטהרו)

.

ב 798

(ולמחר לקבל שכרם,

ביומו תתן שכרו.

טעם השכר על העבודה אף שבנ״י חייבים לקבל מדין עבד>.

801

(שכר מצוה היא מצוה עצמה)

.

802 .

804

(היעודים הגשמיים לצורך העבודה,

וגם בתורת תשלום שכד)

.

852

(כל העונשים הם על הגוף,

כרת הוא על הנפש.

עיקר השכר בעולם התחי׳)

.

867

(ההכרעה דעיקד השכר לנשמות בגופים)

.

שלום:

א 27

(ברכת שלום עליכם)

.

164 <תורה)

.

ב 546

(לא רק מצד ביטול,

אלא גם בהיות ב׳ הצדדים בתוקף המציאות ה״ה בשלום)

.

640

(פדה בשלום נפשי גו׳)

.

835

(במחז״ל: ת״ח מרבים שלום בעולם)

.

838

(שלום בעולם ע״י תורה וישראל.

שלום בין הקב״ה והעולם)

.

857

(מעלת השלום דלעח״ל על השלום שבימי שלמה)

.

858

(ורב שלום בניך.

מרבים שלום בעולם)

.

ע״ע מלחמה.

שלום מבער,

כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע

א 14

(הרמז בשמו)

.

115

(השתוקקותו בקטנותו שיתגלה לו אלקות)

.

117

(המאמרים שלו הם בהבנה והשגה יותר מהקודמיו,

ויותר שייך למסקנא ועשי׳ בפועל.

רמב״ם דתורת החסידות)

.

119

(ייסודו ישיבת תו״ת>.

123

(קבלתו הנשיאות בסדר והדרגה במשך כמה שנים.

ע״ד אחיו הרז״א)

.

124

(אמירת דא״ח מרבותינו נשיאנו ביום הולדת הפ״ד שלו)

.

137

(הסיפור

ע״ד בכייתו בקטנותו מדוע אין ה׳ נראה אליו.

הרמז בשמו)

.

139

(במאמריו מודגש ההבנה והשגה כחב״ד דשכל אנושי.

פתגמו: איך גיי אין הימל און די כתבים לאז איך אייך)

.

3 723

(ממנהגיו בת״ב)

.

ע״ע חשון,

כ׳ חשון.

שליו:

א 293

(ענינה להראות שהפרנסה הו״ע נסי)

.

296

(רומז לפנימיה״ת)

.

שליחות:

א 152

(דרגות בשליחות)

.

153 <שליח עושה שליח)

.

ע״ע הפצה ושליחות.

שלילה:

א 327

(שלילת החיוב ושלילת השלילה)

.

שלימות:

3 700

(בקיום המצות)

.

743

(שלימות דלעת״ל)

.

שלימות הארץ:

ע״ע ארץ ישראל.

שלמה:

3 527

(משיח מזרע שלמה ודוד.

מעין השלימות דלעת״ל.

ויחכם מכל האדם.

שלמה ודוד - חילוקם)

.

528

(ביטול הגויים אליו והבאת הניצוצין ע״י מלכת שבא.

חכמתו)

.

640

(בירור בדרך מנוחה)

.

שלמה,

רש״י:

א 66

(בפירושו עה״ת פשש״ס וענינים מופלאים)

.

67

(הרמז לשמו של אביו בתחילת פירושו.

רש״י ר״ת - רבן של ישראל)

.

71

(ר״ת: רבן של ישראל)

.

155

(כשאינו מקדים: "רבותינו דרשו" וכיו״ב ה״ה פשש״מ ממש)

.

שם:

א 244

(במצרים לא שינו את שמם כו׳.

בשביל הזולת ולאידך קשור עם עצם הנפש)

.

354

(ע״ד הנ״ל.

מחבר נשמה

מפתת עניגים / שם-שנה

וגוף!.

354

(מעלת נתינת השם בפרסום בעת הכריתו.

ע״ע הולדה.

שמואל,

כ״ק אדמו״ר מהר״ש:

א 14

(מלכתחילה אריבער.

הרמז בשמי)

.

188

(כנ״ל.

שייכותו לכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע.

בקשתו הגאולה בפועל ממש בהסיפור דהדפסת הלקו״ת)

.

3 473

(מלכתחילה אריבער)

.

662

(כנ״ל)

.

שמחה:

א 33

(עבודה מתוך שמחה)

.

59

(פורצת גדרן.

291 <כנ״ל)

.

297

(כנ״ל)

.

339 <צ״ל תמיד)

.

342

(פריצת גדר בל״ג,

ומ״מ יש בה דרגות בעילוי אחר עילוי)

.

שמחת תורה:

ע״ע שמע״צ ושמח״ת.

שמיטה:

א 105 <זמן השמיטה בסוף השביעית)

.

שמים:

ע״ע ארץ.

שמע״צ ושמח״ת:

א 62

(פר אחד גו/ יהיו לך לבדך גו/ ישראל ומלכא בלחודוהי.

שייכות פ׳ בראשית לשמח״ת)

.

65

(הקליטה בפנימיות דכל המועדים שלפנ״ז.

ישראל ומלכא בלחודוהי.

ישראל משמחים את התורה)

.

66

(שיעורי חת״ת דאסרו חג)

.

90־89

(שמחה לגמרה של תורה)

.

93

(שייכותם למס׳ שבע ושמונה.

עצרת הוא גם מלוכה ששלי־ מותה במלך המשיח)

.

97

(יהיו לך לבדך גו׳)

.

379

(הוצאת ג׳ ס״ת בשמח״ת)

.

ב 773

(יהיו לך לבדך גו׳.

קריאת פ׳ עשר תעשר)

.

900

(המברקים להקפות שניות באה״ק)

.

שמיעה:

א 12

(שמיעה והאזנה,

חילוקם)

.

297

(האדם אינו שולט על כח השמיעה)

.

ב 767

(שמיעה וראי׳)

.

873

(שמיעה,

האונהן.

שמן:

א 190

(בשמן קדשי משחתיו)

.

296

(פנימיה״ת,

ומפעפע בכל דבד)

.

299

(פנימיה״תן.

429

(מפעפע בכולו)

.

שמעין,

רשב״י:

א 196

(תורתו אומנתו)

.

3 530

(גילויו פנימיה״ת)

.

531 ומאמרו: יכול אני לפטור כו׳>.

718

(תורתו אומנתו.

מארי דהזהר)

.

שמעון,

ר״ש בן נתנאל:

3 718.

שמש ולבנה:

א 267 <ב׳ אופני השפעה)

.

384

(מוספים כהלכתם ותמידים כסדרם.

טבע ונס>.

3 650 <נס רשמש כגבעון דום)

.

667

(החלוקה דשנת החמה)

.

769

(מט״ו באב תשש כוחה של חמה,

שמש הוי׳)

.

שנה:

א 1

(ברכת השנה בכל אותיות הא״ב: שנת אורה ברכה כו׳ן.

15

(כנ״ל)

.

31

(כנ״ל)

.

38

(ארבעים שנה משנת תש״י)

.

48

(ר״ת דהשנים: תשמ״ח,

תשמ״ט,

תש״נ,

תנש״א)

.

51

(ברכת השנה - כנ״ל)

.

56

(ר״ת דהשנים -כנ״ל)

.

58

(ברכת השנה - כנ״ל)

.

188

(ארבעים שנה>.

213

(כנ״ל)

.

297

(אחר שנת תש״נ - חצות יום הששי דשית אלפי שנין כו׳>.

419

(ארבעים שנה!.

451

(שנה תמימה להביא את חודש העיבור)

.

3 663

(מלשון שינוי)

.

667

(החלוקה דשנת החמה ושנת הלבנה)

.

705

(אלף הששי)

.

722

(ביום השנה חוזרים וניעורים הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה ביום זה)

.

734

(אלף הששי)

.

794

(הרמז בשנת ה׳תש״י)

.

808

(ארבעים שנה)

.

ע״ע שית אלפי שנין.

מ0תח ענינים / שנה,

שנת תש״נ-תומכי תמימים

שנה,

שנת תש״נ:

א 1.

16.

48.

56.

59.

72.

86.

165.

188.

213.

419.

297.

שנה,

שנת תנש״א:

א 1.

16.

25.

32.

38.

48.

56.

59.

72.

86.

93.

165.

188.

213.

249.

284.

350.

410.

393.

377 *הנסים שקרו בשנה זו4 419.

425.

3 470.

475.

487.

495.

595.

690.

692.

694.

731.

745.

747.

776.

805.

807.

833.

824.

808 *הנסים שקרו בשנה זו*.

889 *כנ״ל)

.

893.

907.

שנה,

שנת תשנ״ב:

3 795.

808.

824.

שניאור זלמן,

כ״ק אדה״ז:

א 14 *הרמז בשמו*.

117 *עשייתו בעלי תשובה*.

180 *השוואתו ליעקב אבינו.

הרמז בשמו*.

256 *אבות החסידות הבעש״ט הה״מ ואדה״ז,

בדוגמת אברהם יצחק ויעקב.

שמותיהם הר״ת דשם שד־י*.

263 *השוואתו ליעקב אבינו*.

264,

גילה עצם פנימיה״ת בהתלבשות בהבנה והשגה,

וההכנה אליו ע״י הבעש״ט והה״מ.

בהר״ת דשם שד־י - כנ״ל.

הרמז בשמו*.

270 *לימוד תורתו והדפסת כתביו*.

5 790 *ענייתו לחסידים גם בעצות גשמיות*.

ע״ע כסלו,

י״ט כסלו.

שניס מקרא ואחד תרגוס:

3 472.

שעורה:

ע״ע חטה.

שערות:

א 147 *דלעו״ז ודקדושה*.

162 *כנ״ל*.

שערים:

3 793 *שופטים גו׳ בכל שעריך -האברים*.

שקדים:

3 652 *דמטה אהרן*.

655 *כנ״ל*.

שקלים:

ע״ע ארבע פרשיות.

מחצה״ש.

שרה:

א 127 *בת ק׳ כבת כ׳ כו׳.

שנותי׳ כולן שוין לטובה.

עיקר חיי׳ התחילו בלידת יצחק*.

128 *על ידה המשכת הקדושה בעולם והעשירות דאברהם*.

129 *שייכותה להתחלת הכיבוש של א״י.

אצלה מודגש יותר הירידה לפעול בעולם.

שייכותה לישמעאל*.

130 *מודגש בה יותר גילוי עצם הנשמה מאשר באברהם*.

ש״ס:

ע״ע תלמוד.

ת

תאנה:

א 298 *עניני הז׳ מינים: חטה שעורה גפן תאנה רמון בו׳ בעבודה הרוחנית*.

תהלוכה:

ע״ע יום טוב.

תהלים:

א 398 *אמירת הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו*.

תוארים:

ע״ע חיוב ושלילה.

תוהו ותיקון:

3 493.

04־803.

848.

תוכחה:

א 228 *שלילת תוכחה בהפחדות ואיומים*.

249 *כנ״ל*.

252 *אמירת דברי מוסר צ״ל בהקדמת אהבת ישראל וענוה ושפלות*.

253 *אין הקב״ה מייחד שמו על דברי תוכחות*.

תולדות:

3 522 *אלה תולדות פרץ מלא*.

669 *תולדות מלא)

.

תומכי תמימים:

א 14.

119 *חידושה בלימוד תורת הנגלה והפנימיות כתורה אחת.

התלמי־

מפתח ענינים / תומכי תמימים-תורה

דים נרות להאירו.

125 וטעם ל־ התייסדותה בקשר עם חתונת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע)

.

136 ותכליתה לימוד נגלה וחסידות שמביאה לאהבת ויראת ה׳.

התל׳ נרות להאיר!.

165 ולימוד החסידות בהבנה כלימוד הסוגיות בגליא דתורה)

.

נ 665.

807 !התייסדותה בט״ו אלול.

לימוד נגלה ופנימיה״ת.

התל׳ נק׳ חיילי בית דודן.

ע״ע בית.

תורה:

א 12 ולא בשמים היא)

.

13 והבנתה בשכל,

ולאידך צ״ל ברכו בתורה תחלה ההמשכה מנותן התורה)

.

27 ולשון הוראה)

.

54 ולא בשמים היא)

.

57

(לימוה״ת במדידה והגבלה - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא,

ולמע׳ ממדוה״ג - דרוש וקבל שכר,

יגדיל תורה ויאדיר.

חיבור גבול ובל״גן.

63 ובראשית בשביל התורה ובשביל ישראל)

.

64 והולד במעי אמו מלמדין אותו כה״ת בו׳.

התחלת הלימוד הוא באופן של חושך והעלם ואח״כ בא הגילוי)

.

94 ועל ידה נעשה בן חורין.

לא ניתנה תורה לידרש אלא לאוכלי המן)

.

104 וענינו לעצמו חכמתו ורצונו של הקב״ה שלמע׳ מהעולם.

וענינו שמביא לידי מעשה)

.

105 ופעולות הלכות התורה בעולם: שלימות בעולם,

ועליית העולם לדרגא שלמע׳ מהעולם)

.

111 וירידת חכמתו ית׳ בעניני העולם צורך עלי׳,

גילוי העצם>.

118 וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה)

.

120 וגילוי אלקות למטה ע״י התורה,

אנא נפשי כתבית יהבית)

.

123 וברכו בתורה תחילה.

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן - בלי דאגה ומחשבה)

.

126 והוספה בלימוה״תן.

128 ולשון הוראה)

.

140 ןכנ״ל)

.

156 וגם הסיפורים שבתורה הם הוראות

נצחיותו.

64־163 !שייכותה למס׳ שלש.

ניתנה לעשות שלום בעולם!.

165 ובחכמה אתברירו.

הוספה בלימוד התורה נגלה ופנימיות!.

169 ונצחיותה)

.

172 ןס״ד בתורה הוא ג״כ תורה!.

177 והוספה בלימוה״ת נגלה ופנימיות)

.

193 ןמצוה תמידית)

.

195 ןת״ת מצוה תמידית,

ולאידך יש לה זמנים קבועים!.

207 ןס״ד בתורה הוא ג״כ בתורה)

.

257 ונצחיות,

וכל ענין הוראה לדורות)

.

260 ובתורה הכל קדושה גם עניני עשו וכיו״בן.

280 ןלמע׳ מזמן ומקום)

.

312 וכל העוסק בתורת כו׳)

.

315 והדיבור שהאדם מדבר הוא דיבורו של הקב״ה!.

316 ועיקרה התאחדות בחכמתו ית׳,

ובדרך ממילא גם בירור וזיכוך האדם.

המאור שבה מחזירו למוטב)

.

326 וב׳ דרגות: בהתחלקות ימין ושמאל מ״ע ומל״ת כו׳,

למע׳ מהתחלקות)

.

327 ואורייתא וקוב״ה כולא חד.

תורה ישראל וקוב״ה)

.

329 ועצם התורה שלמע׳ מהתחלקות.

לעת״ל תורה חדשה)

.

370 ותורה ותשובה!.

384 ונצחיות התורה והתחדשות בתורה!.

405 ובירור העולם ע״י תורה שלמע׳ מהעולם)

.

נ 478

(אורייתא וקוב״ה כולא חדן.

483 וישראל אורייתא וקוב״ה כולא חדן.

494 ובבתי׳ ביטול דוקא.

תפארת)

.

498 ותפארת.

שייכותה לגאולה ולמשיח)

.

502 ומעלת לימוד בעשרה)

.

524 ואלפיים שנה קדמה לעולם.

למע׳ מעולם והמשכתה בעולם)

.

536 ןכ״א מישראל גם קטן בן יומו יורש כה״ת כולה)

.

539 ואורייתא וקוב״ה כולא חד.

כפי שהיא למעלה וכפי שהיא כעולם.

אחדות והתחלקות בתורה)

.

43־542 ןנק׳ אדם - א׳ דם.

אחדות והתחלקות בתורה.

תורה ותפילה)

.

544 ןהקב״ה קורא ושונה כנגדו)

.

545 ודרגות:

מפתח ענינים / תורה-תושב״ב ותושבע״פ

ירושה מכר מתנה והפקר - בתורהן.

546

(ע״י ביטולן.

551

(פועלת מנוחה בעולם)

.

557

(לא בשמים היא)

.

560 והוספה בלימוה״ת)

.

566

(תורה חדשה דלעת״ל.

לא תהי׳ מוחלפת)

.

568

(לא בשמים היא)

.

569 <כנ״ל)

.

571

(כנ״ל)

.

574

(ב׳ נדרים: כמו שהיא לעצמה חכמתו של הקב״ה,

וידידתה לברר.

דרוש וקבל שכר,

יגדיל תורה ויאדיר)

.

576 <ד״ת קולטין מפני שפיכת דם אדם דקדושה כו׳4 583 <ע״י לימוה״ת נעשה גם שלימות בעבודת בירור העולם)

.

584 <ע״י ההתחדשות תמידית בתורה נעשה התחדשות תמידית בהבריאה)

.

588

(לימוה״ת מתוך תענוג)

.

597

(הוספה בלימוה״ת ובחידוש חידושים בתורה)

.

602

(צ״ל נחקק אצלו עד שנקראת על שמו כר.

לא בשמים היא)

.

617 ;תורה אחת)

.

628 ואחדות והתחלקות בתורה)

.

633 והתכללות תורה וצדקה)

.

636 !נתלבשה בדברים גשמיים)

.

646 ותלת קשרין כו׳ן.

680 והוספה בלימוד התורה)

.

692 ומשנית טבע האדם)

.

693 וכל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו׳>.

694 ותורה חדשה ובל״ג דתורה לעת״ל)

.

719

(תורה ותפילה.

מלמטלמ״ע ומלמעלמ״ט בתורה עצמה)

.

731 וברכת התורה)

.

745

(הוספה בלימוה״ת למע׳ ממדידה והגבלה)

.

747

(הוספה בלימוה״ת)

.

787 ןלמע׳ מעולם.

פעולתה בעולם בדרך ציווי מלמעלה)

.

818 ותלת קשרין כו׳)

.

819 ;חיוב תמידי)

.

821

(ישראל מחדשים בתורה)

.

845 וגדרים שמצד הנותן - הקב״ה,

וגדרים שמצד המקבל - העולם)

.

58־857 ופועלת בעולם ובאדם בכל עצם מציאותם)

.

ע״ע אורייתא.

בירורים.

יגיעה.

חידוש.

ישיבה.

נצחיות.

פרשיות.

שלום.

תורה ומצות,

חילוקם:

א 192

(אור ונר.

תורה למע׳ ממדידה והגבלה,

מצות במדידה והגבלה.

אור וכלי)

.

197

(מצות הם חלק מהתורה שהיא בל״ג)

.

210

(תלמוד גדול,

ול־ עת״ל מעשה גדול)

.

215

(גדול תלמוד שמביא לידי מעשה)

.

259

(תורה למע׳ מגדרי העולם,

מצות בגדרי העולם)

.

260 !חילוק בין המצות כפי שהם מצ״ע ובין כסי שהם בתורה)

.

308 ותורה בשוה,

מצות בהתחלקות.

דם ואברים)

.

312

(מעלת המצות כפי שהם בלימוה״ת דכל העוסק בתורת כו׳)

.

348

(נר תמיד - תורה,

מערב עד בוקר - מצות.

ענין העלאה גם בתורה)

.

383

(תורה למע׳ מעולם,

מצות בגדרי העולם)

.

3 583

(ע״י לימוה״ת נעשה גם שלימות בעבודת המצות ובירור העולם)

.

628

(אחדות והתחלקות)

.

756

(מלמעלמ״ט ומלמטלמ״ע)

.

857

(מעלת התורה על מצות ע״ד המעלה דמצות שלאחרי מ״ת על לפני מ״ת.

תורה פועלת בכל עצם מציאות העולם והאדם,

ולא רק כהוספה עליהם)

.

ע״ע יששכר וזבולון.

מצות.

תורה וישראל:

א 228 ומציאות אחת>.

3 18־816.

ע״ע תורה.

תורה גביאים כתובים:

א 91

(החלוקה לה׳ חומשי תורה או לשבעה)

.

381 <כנ״ל)

.

3 598 ןכנ״ל)

.

ע״ע מקרא.

תורה עבודה וגמ״ח:

א 191.

3 748.

665.

תושב״ב ותושבע״ס:

א 64

(העלם וגילוי)

.

295.

384

(ג׳ ה־

מפתח עניגים / תושב״כ ותושבע"פ - תפילה

ענינים: תושב״ב תושבע״ם וחידושו של תלמיד ותיק>.

ב 664

(בתושבע״פ צ״ל לימוד והבנה>.

676

(מלמעלמ״ט ומלמטלמ״ע)

.

676 <כנ״ל)

.

תחיית המתים:

* 126

(צדיקים קמים מיד)

.

139

(ענינו בעבודה הרוחנית)

.

3 509.

ע״ע לעתיד לבוא.

עולם הבא.

תיבת נח:

א 392

(רמז במדות התיבה: שלש מאות אמה כו׳)

.

ע״ע נח.

תינוק:

ע״ע הולדה.

תינוקות שנשבו כו׳:

א 228.

3 818.

תכלית:

ע״ע מנוחה.

תלמיד,

בבלי וירושלמי:

א 190

(חלוקת הש״ס.

מספר מסכתות הש״ס)

.

200

(במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל)

.

תלמידים:

ע״ע ישיבה.

תומכי תמימים.

תמת:

3 627

(תמוז וסיון)

.

658

(כנ״ל)

.

689

(בדורנו נתגלה בו ענין של שמחה וגאולה)

.

ע״ע בין המצרים.

ג׳ תמוז:

5 50*649.

657.

676.

י׳ תמוז:

3 76־675.

י״3־י״ג תמוז:

א 177.

149.

3 50־649.

658.

668.

678.

681.

689.

734.

906.

י״ז תמוז:

3 672.

674.

675.

683.

689.

תמיד:

א 195

(פי׳ "תמיד" בקרבן תמיד,

ובהדלקת המנורה)

.

תמימות:

ע״ע ספה״ע.

שנה.

תנאים ואמוראים:

3 571

(פסיקתם ההלכה לפי שרשם למעלה)

.

תענית:

ע״ע צום.

תפארת:

3 482

(מחבר חו״ג)

.

494

(כנ״ל.

חורה)

.

498

(כנ״ל.

כל שהיא תפארת לעושי׳ כו׳)

.

תפילה:

א 41

(תפילה וברכה - מעלתן זע״ז)

.

122

(במאמר: אני מתפלל לדעת זה התינוק)

.

207

(אליו ולא למדותיו)

.

210

(סמיכת גאולה לתפילה)

.

222

(כנ״ל)

.

223 <הא־ל הגדול הגבור והנורא)

.

238

(ברכה ראשונה ד־ שמו״ע)

.

288

(אמת ויציב כו׳>.

291

(כנ״ל)

.

339

(בכל תפילה נעשית עלי׳ לדרגא נעלית יותר)

.

361 <בכ״א הי׳ צ״ל כלות הנפש בתפילה)

.

385

(אמירת ברבת כהנים בברכה״ש)

.

3 43־542

(לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.

תפילה ותורה)

.

544

(תפילה אריכתא.

ע״י הקדמת ביטול)

.

556

(תפילת עני ותפילת עשיר.

אני מתפלל לדעת זה התינוק כו׳>.

664

(אני מתפלל לדעת זה התינוק)

.

718

(מאמר ר״ש: הוי זהיר בק״ש ובתפילה)

.

719

(תפילה ותורה)

.

792

(בשמו״ע: השיבה שופטינו כו׳>.

800

(תפילת ערבית רשות)

.

844

(מתחבר לאלקות ובדרך ממילא מתבטלת מציאותו של המנגדן.

854

(חיבור.

במקום קרבנות)

.

ממתח ענינים / תפילין-תשרי

ע״ע ברכת כהנים.

נפ״א.

תפילין:

א 272

(אם היתה נוהגת במדבר)

.

278

(שייכות מצות תפילין ליצי״מ)

.

280

(הוקשו כל מצות התורה לתפילין)

.

ב 466

(וראו כל עמי הארץ גו׳)

.

תרגום:

ע״ע לשונות.

תרימה:

א 346

(שייכותה לחודש אדי)

.

347

(תודה מ׳>.

תשובה:

א 23 ודרגת אתהפכא - מצעות שהציעה לו באיסור כו׳>.

36

(תשו״ע בשמחה רבה>.

50

(זדונות כזכיות)

.

109

(אין ישדאל נגאלין אלא בתשובה)

.

172

(מעלת תשובה על עבירות לגבי תשובה דוהרוח תשוב גו׳.

זדונות כזכיות)

.

173

(זדונות כזכיות)

.

229

(התעוררות התשובה בדורנו)

.

232

(כנ״ל.

אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה כמה פעמים)

.

238

(לפני ולאחרי גאולה העתידה.

זדונות כזכיות)

.

370

(פעולת תשובה ופעולת תורה בשלילת ענינים הבלתי רצויים)

.

388

(זדונות כזכיות*.

ב 609

(כנ״ל)

.

666

(למע׳ מתורה)

.

673

(חידושה על עבודת האדם ועל הבריאה מצד עצמם)

.

727 וזדונות כזכיות)

.

817 ולמע׳ מתורה)

.

853 ובאותה אשה כו׳.

יעיד עליו יודע תעלומות כו׳.

דילוג.

ע״י גילוי אור

מלמעלה)

.

854 וזדונות כזכיות)

.

856 ובעבודת התשובה משתנה ממציאותו הקודמת ונעשה מציאות אחרת,

אבל מציאות ה״חחתון" שבו נשאר כמקודם)

.

858 ושלימותה ע״י תורה)

.

ע״ע דילוג.

יוהכ״פ.

עון.

צדיקים ובע״ת.

תשרי:

א 3

(מרובה במועדות.

הוראה מיוחדת מאופן קביעות היו״ט דתשרי בכל שנה>.

5

(ישית.

ימים כלליים.

ב׳ ענינים: תיקון שנה העברה,

התחלת שנה החדשה)

.

35

(ויעקב הלך לדרכו)

.

38

(ימים כלליים)

.

51

(אחרי תשרי: פאנאנדערפאקן די פעקלעך)

.

65

(רשית.

שביעי משובע ומשביע)

.

87

(מרובה במועדות.

היציאה ממנו לעבודת בכל דרכיך דעהו)

.

164

(תשרי וניסן,

עבודת בע״ת ועבודת צדיקים)

.

430 <ע״ד הנ״ל)

.

3 877

(שביעי משובע בכל כו׳.

אותיות רשית.

חודש הכללי)

.

ע״ע ניסן.

עשי״ת.

שבת בראשית.

שבת שובה.

צום גדלי׳:

א 17 והשם רומז לגדלות הצום)

.

19

(מעלתו לגבי שאר ג׳ הצומות)

.

22

(אם יש לו דין של נדחה)

.

25־24 ומעלת קביעותו ביום א׳ נדחה>.

3 33־830.

ו׳ תשרי:

5 877.