שיחה ג 95
א.
כתב המחבר בשו"ע הל' ציצית 1
"עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראה ויזכור המצות".
ובמג"א שם 2
"ובכתבים
(היינו כתבי האריז"ל),
דטלית קטן דוקא תחת בגדיו".
ובפשטות 3 ,
חילוק שיטות זה הוא המקור לשינוי מנהגים שמצינו בלבישת ט"ק: הנוהגים ללבוש הט"ק על בגדיהם למעלה,
אזלי כפסק המחבר בשו"ע; והלובשים הט"ק מתחת לבגדיהם,
נוהגים כדעת המג"א ע"פ כתבי האריז"ל.
ובחילוק מנהגים זה בענין הבגד
(הטלית קטן),
יש עוד חילוק בנוגע להציציות — כמה מהלובשים הט"ק תחת הבגדים,
נוהגין שיהיו הציציות מבחוץ.
ויש לעיין,
אם מנהג זה שיהיו
(רק)
הציציות מבחוץ,
הוא ג"כ ע"פ כתבי האריז"ל,
היינו שע"פ האריז"ל הט"ק צ"ל מתחת להבגדים,
אבל הציציות עצמן צ"ל בחוץ,
או שזהו בכדי לחוש לפסק המחבר,
אבל ע"פ האריז"ל — גם הציציות צ"ל מכוסות תחת הבגדים.
והנה מהמשך לשון המג"א "ונ"ל דצריך שיהיו הציצית מבחוץ כו'",
אין לדייק לכאורה,
שגם לה"כתבים" צריכין להיות מבחוץ — כי
[מלבד זאת שי"ל שגם כוונת המג"א היא שיש להחמיר לצאת גם לדעת המחבר,
הנה י"ל ש]
עיקר 4
כוונת המג"א במ"ש "שיהיו הציצית מבחוץ" אינה שיהיו מחוץ להבגדים
(באופן שיוכל לראותן תמיד),
כ"א — שיהיו מחוץ להכנפות,
וכהמשך לשונו שם "ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות,
ע"ד מ"ש בגמ 5
אין ציצית אלא יוצא כו'"
(וכן משמע בשו"ע אדה"ז 6
שלא הביא מ"ש ב"כתבים"
(כבמג"א),
ומ"מ העתיק דברי המג"א בסעיף בפ"ע "צריך שיהיו הציצית מבחוץ שנאמר 7
וראיתם אותו ודלא כאותן שתוחבין אותו בהכנפות") 8 .
96
וגם לכאורה אין להכריע כן ממה שהביא אדה"ז 9
(מהלבוש 10 )
"וכיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות,
לפיכך הלובש 11
טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות,
ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד שע"י ראייתן יזכרו המצות תמיד" — כי גם בזה לכאורה אינו ברור אם זהו לפי שעיקר הקפידא שבכתבי האריז"ל אינה אלא על הט"ק ולא על הציצית,
או שזהו רק כדי לחוש לפסק ההלכה
(דברי המחבר בשולחנו)
שיהיו הציציות מחוץ להבגדים.
ב.
ולכאורה יש לפתור הספק ע"פ מ"ש במקור הדברים בכתבי האריז"ל,
ד"הי' 12
נוהג מורי
(האר"י)
זלה"ה כשהי' לובש הציצית..
הטלית גדול הוא למעלה מכל המלבושים והט"ק הוא תחת כל המלבושים 13
ושלא כדעת קצת המקובלים שמניחין אותו למעלה מכל המלבושים והוא שיבוש 14 ,
אמנם יניחנו על החלוק".
ובטעם הדבר מבואר שם,
כי "ענין 15
ציצית ט"ק שהוא בחי' הפנימית כו' וט"ג הוא 16
כו'".
ומובן,
דטעם הנ"ל בנוגע לט"ק הוא
(גם ובעיקר)
על הציצית "שהוא בחי' הפנימית"
(ובפרט,
שהבגד עצמו אין בו קדושה וכו' 17 ).
ולפי זה,
הרי גם הציציות שבט"ק צריכות להיות מכוסות 18
— 97
תחת הלבושים ולא מבחוץ 19 .
[וכן מוכח ממש"כ בזהר 20
ש"בר נש" אחד פגע בר' חייא ור' יוסי ולא ראה אותם לובשים ציצית,
היינו שהציציות שלהם לא היו נראים בחוץ 21 ,
ועד כדי כך,
דגם כאשר ה"בר נש" חשד בהם שהנהגתם אינה כדבעי — לא ביארו לו
(גם אחר שראה שהם "זכאין")
למה מתנהגים כן 22 ,
כי לפי דעתם פשוט שגם הציציות צ"ל מכוסות].
ולפי זה,
הרי הנוהגים לגלות הציציות זהו רק לצאת גם לדעת המחבר,
אבל ע"פ כתבי האריז"ל אין צורך בדבר 23 ,
ואדרבה,
זהו טעם הנוהגים ללבוש הט"ק תחת הבגדים *23
באופן שגם הציצית הן מכוסות 24 .
ג.
ויל"ע בנוגע לכמה מההולכים לאור תורת אדמו"ר הזקן בשולחנו הזהב,
וביניהם גם מחסידי חב"ד — שהציציות אצלם לא היו מגולין בחוץ.
ולכאורה אינו מובן,
שהרי דברי אדה"ז בשולחנו ברורים ד"אותן הלובשים אותו תחת ה 98
בגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד כו'".
[ואין לתרץ ע"ד שמצינו 25
לענין "המספר קומי" שהוא "מדרכי האמורי",
ד"אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות" — כי כמה מהנ"ל מצאנו ראינו שלא היו הציציות שלהם גלויות הגם שלא היו "קרובין למלכות"
(וגם באלו שהיו צריכים להשתדל עבור בנ"י אצל המלכות — עשו כן גם בזמן שלא עסקו בזה).
גם מובן שאין הטעם בזה לפי שבאותו הזמן היו הולכים בין הגוים כו' 26 ,
כי המדובר גם בחסידים שקיימו כל מנהגי ישראל,
ופשיטא — פס"ד של אדה"ז בשולחנו!]
ואולי י"ל בזה ע"פ המסופר 27
"מפי הרה"ג החסיד המפורסם ר' הלל פּאַריטשער זי"ע אשר פעם אחד שאלו את אדמו"ר הזקן איך לנהוג בדבר שהמקובלים מחולקים עם הפוסקים,
והשיב אדמו"ר מסתמא יש לנהוג כהמקובלים.
ושאלו אותו הלא הוא בעצמו בשו"ע שלו 28
כתב שיש לילך אחר הפוסקים,
והשיב כן כותבים הפוסקים
(ובשו"ע נמשך אחר הפוסקים)
אבל המקובלים כותבים לילך אחר המקובלים נגד הפוסקים 29
(שהכריעו נגד המקובלים,
ומובן שאין לומר שהמקובלים יהיו נגד התלמוד
(או הפוסקים שלמדו דבריהם מן הגמ',
שבזה כל ישראל שווים)
כמבואר בשו"ע סימן ס"ח)
" 30 .
ועפ"ז,
ההנהגה דאלה שלבשו הט"ק וגם הציצית בפנים,
שיסודה ע"פ מ"ש בכהאריז"ל
(כנ"ל)
— ה"ה ע"פ הוראת אדה"ז עצמו,
לנהוג כהמקובלים
(האריז"ל וכו')
במקום שאינו כפי הפוסקים.
ועדיין יש מקום עיון בדבר: לפי הנ"ל הי' צ"ל כן מנהג כל אלה ההולכים לאור תורת אדה"ז,
שיהיו הציציות מכוסות ביחד עם הט"ק 31 ,
ולמעשה רואים שכו"כ נוהגין כפסק אדה"ז בשולחנו,
ללבוש הט"ק תחת הבגדים באופן שיראו הציציות — שלא ע"פ כתבי האריז"ל הנ"ל 32 .
ד.
ואולי י"ל בהקדם הביאור בעצם הענין דלבישת ציצית מתחת להבגדים,
דלכאורה יש לתמוה — שהרי הטעם לכך שע"פ נגלה הציציות צריכות להיות מגולות — הוא ע"פ הכתוב מפורש
(שהוא תוכן מצות ציצית)
"וראיתם אותו 99
וזכרתם את כל מצות ה' גו'" 33 ,
וגם דרשינן בגמ' 34
"וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם — ראי' מביאה לידי זכירה כו'",
וכיון שטעם לבישת ציצית הוא בכדי לזכור כל המצות כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם גו',
וכלשון אדה"ז בשו"ע שם — יש להבין למה ע"פ כתהאריז"ל אין הציציות צריכות להיות מגולות?
ואף שבפע"ח שם נאמר בזה טעם ע"פ קבלה כנ"ל — טעמא בעי,
שהרי
(כמובא לעיל)
לא יצוייר שהמקובלים יהיו נגד התלמוד כו'.
ה.
ואולי י"ל הביאור בכל זה:
מ"ש "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'",
יש לפרש בשני אופנים: ד"וראיתם אותו וזכרתם" הוא מגוף מצות ציצית
(כדמשמע לכאורה מזה שנאמר בכתוב "והי' לכם לציצית וראיתם אותו גו'"),
או ד"וראיתם אותו גו'" הוא דבר נוסף הבא כתוצאה מקיום מצות ציצית.
ונפק"מ לדינא,
דלאופן הא' כיון דקיום מצות ציצית
(כתיקונה)
הוא כאשר ישנו ה"וראיתם אותו" בפועל,
או שישנה האפשרות לראות הציצית 35 ,
הרי אם חסר בזה — לא קיים מצות ציצית
(כתיקונה)
; משא"כ לאופן הב' דקיום מצות ציצית הוא בעצם
(עשייתן ו)
לבישתן,
הרי גם כשא"א להיות "וראיתם אותו" קיים מצות ציצית כתיקונה,
אלא שחסר דבר הנוסף — השלימות שיש במצות ציצית — קיום ענין "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' גו'".
ולכאורה תלוי בב' הפירושים
(שהביא רש"י 36 )
בתיבת "ציצית" 37
: א)
"ע"ש הפתילים התלויים בה כמו 38
ויקחני בציצית ראשי"; ב)
"ציצית על שם וראיתם אותו כמו 39
מציץ מן החרכים" 40
:
דלפי' הב' דשם "ציצית" הוא ע"ש וראיתם אותו,
מובן ד"וראיתם אותו" הוא גדר מצות ציצית 41 ,
וכשחסר "וראיתם אותו" חסר בחפצא דציצית,
ולא קיים מצות ציצית כתיקונה; משא"כ לפי' הא' שהוא ע"ש הפתילים,
הרי החפצא דציצית אינו אלא הפתילים עצמם,
וא"כ קיום המצוה הוא כשלובש בגד עם הפתילים התלויים ויוצאים ממנה.
ו.
וי"ל דבזה פליגי הרמב"ם והטור:
בסוף הל' ציצית 42
כתב הרמב"ם,
ש"אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית,
100
אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו כו'",
ובהלכה שלאח"ז 43
"לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'".
והטור הביא ג"כ בספרו 44
מעלת הזהירות במצות ציצית,
וז"ל: "אע"פ שאין אדם חייב לקנות טלית..
כדי שיתחייב בציצית כו' מ"מ טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית שיהי' לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך כו'".
חזינן,
שהרמב"ם חילק ההשתדלות והזהירות במצות ציצית לב' פרטים בב' הלכות.
תחלה מדבר אודות מצות ציצית עצמה,
ש"אין ראוי כו' שיפטור עצמו ממצוה זו כו' לעולם ישתדל כו' כדי שיקיים מצוה זו",
ובהלכה בפ"ע מבאר הזהירות הבאה מזה,
שהציצית מביאה לידי זכירת כל המצות — "שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן" 45 ,
משא"כ הטור כללן ביחד כענין והמשך אחד,
ולא הזכיר ע"ד ההשתדלות בקיום מצות ציצית בפ"ע,
כ"א הזהירות במצות ציצית מצד זכירת כל המצות שבה,
ומדייק שענין זה הוא "עיקר מצותה" דציצית.
וע"פ הנ"ל מובן,
דלהרמב"ם "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' גו'"
(ש"הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן")
הוא דבר נוסף 46
על עצם מצות *46
ציצית 47 ,
שלכן חלקם לב' פרטים בב' הלכות,
ומדגיש חילוקם: חיוב ההשתדלות במצות ציצית עצמה "קיום מצוה זו"; הזהירות במצות ציצית לפי שיש בה עוד ענין 48
(מלבד עצם המצוה)
— "שהרי 101
הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן".
משא"כ הטור ס"ל ד"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" הוא מגוף 49
מצות ציצית 50 .
[וכמו שביאר הב"ח 51
דברי הטור בזה שמקדים להתעטף בציצית לפני הנחת תפלין "לפי שציצית באים כדי לזכור כל המצות 52 ,
אבל התפילין היא מצוה יחידית כו'".
ולהעיר מדברי הב"ח 53 ,
בהטעם שהביא הטור הכוונה במצות ציצית "ויכוין בהתעטפו שציונו המקום להתעטף כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם"
(אף "שאין זה מדרכו בחיבורו זה לבאר כוונה לשום מקרא שבתורה" 54 ),
"דלפי שכתוב בפרשת ציצית 55
למען תזכרו גו' יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויות בכוונתה שיכוין בשעת קיום המצוה" 56 ,
"שלא 54
קיים המצוה כתיקונה אם לא יכוין אותה הכוונה" 57 ].
ולכן אין לחלקם לב' ענינים,
וכמפורש בלשונו "להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית..
כי עיקר מצותה על זכירת המצות" 58 .
ז.
והנה כ"ז הוא בקיום מצות ציצית מעיקר הדין,
היינו בטלית גדול,
דגם להדיעה שאין "וראיתם אותו" מגוף המצוה,
ה"ה פרט בהמצוה,
ובמילא פשוט דמצות טלית גדול היא ללובשו ע"ג ה 102
בגדים באופן שיש בו "וראיתם אותו וזכרתם גו'".
אבל לענין ט"ק,
פליגי הפוסקים — אם תקנו שהאדם יקיים כל הזמן מצות ציצית בפני עצמה כמצוה פרטית
(נוסף על קיום מצות ציצית בט"ג,
שמקיים בו
(גם)
וראיתם אותו),
או — שכל עיקר התקנה דט"ק היתה כדי לזכור את כל המצות תמיד:
לדעת המחבר,
"עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות",
לפי שקאי בשיטת הטור הנ"ל,
וכמפורש בחיבורו ב"י 59 ,
שדין הנ"ל הוא — "ממה שאמר
(הטור 60 )
בסימן כד כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך שיזכור נראה שעיקר מצות טלית קטן ללובשו מלמעלה כדי שתמיד יראהו 61
ויזכור המצות" 62 .
ובשיטה זו קאי אדה"ז בשלחנו,
שבתחלה כ' 63
"כשיתעטף בציצית יכוין שציונו הקב"ה להתעטף בציצית כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'",
ואח"ז ממשיך "וכיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות לפיכך הלובש טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות",
וממשיך "ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד שע"י ראייתן יזכרו המצות תמיד",
שמדייק "יזהר" "יזהרו",
כי בלי זה חסר בגוף מצות ציצית.
אבל לפי מ"ש בכהאריז"ל,
ענין הט"ק אינו אלא בשביל קיום מצות ציצית לבד,
ומה"ט הי' מניחן למטה תחת כל הלבושים 64 ,
לפי שבט"ק אינו נוגע
(ואינו שייך)
הענין ד"וראיתם אותו וגו'".
[וכמודגש גם בהחילוק בנוגע לציצית בלילה: ע"פ הפסק בשו"ע 65
"לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו" — אתמעט כל מה שלובש בלילה או כסות לילה וכו'; ואילו בפע"ח 66
מחלק בזה: "אין טלית וציצית בלילה..
אך הט"ק צריך שישכב עמו אפי' במטה..
לעולם לא יתבטל..
אפילו בלילה אינו נפסק רק של גדלות לבדו הוא שמתבטל אבל ציצית
(דט"ק)..
לעולם לא יתבטל אפי' בלילה לכן נקרא ט"ג וט"ק ולכן ראוי ליזהר שלא להסיר מעליו ט"ק 103
בשום זמן אפילו בהיותו ישן 67
רק בכניסתו למרחץ,
לכך ראה דוד עצמו ערום במרחץ ולא בהיותו ישן כי אז הי' לו ט"ק כנ"ל" 68 .
והיינו כי ע"פ כתהאריז"ל אין תקנת הט"ק בעיקרה בשביל קיום מצות "וראיתם אותו 69
וזכרתם את כל מצות ה'"].
ח.
ועוד י"ל בזה,
ע"פ דיוק בלשון כהאריז"ל שם: בשער הכוונות 70
מביא ענין זה בתור הנהגת האריז"ל עצמו אבל לא הורה בפירוש שכן צריך לנהוג כאו"א 71 .
וגם בפע"ח כתב "הי' נוהג מורי..
כשהי' לובש הציצית קטן כמו בשעה שהי' עולה כו' אז הי' מעטף בו ומורידו מן הגוף כדרך לבישתו,
אמנם זה השינוי הנ"ל הוא כי הט"ג הוא למעלה כו' והט"ק הוא תחת כל המלבושים",
וממשיך "שלא כדעת קצת מקובלים כו'".
והיינו,
דגם לפי המקובלים יש מקום ללבוש הט"ק למעלה מן הלבושים,
אלא שהנהגת האריז"ל עצמו לא היתה כן 72 .
ובטעם הדבר י"ל: גם לפי מ"ש בכתהאריז"ל,
ישנו גם בט"ק הענין ד"וראיתם אותו",
אלא שחלוק גדר "וראיתם אותו" בט"ק מבט"ג 73
:
בט"ג "שהוא בחי' חיצוניות כו'",
גדר "וראיתם אותו" הוא כפשוטו — ראי' בחיצוניות,
כי זה נוגע להנהגה חיצונית "שלא יזדמן חטא לידו" 74 ,
ויבוא לידי שמירת כל המצות; משא"כ בט"ק ש"הוא בחי' הפנימיות" 75 ,
גדר "וראיתם אותו" הוא ראי' פנימית,
והיינו ראי' והסתכלות בפנימיותו,
קדושת ועליית האדם עצמו למעלה נעלית יותר במצות.
ועפ"ז מובן מה שכו"כ מבנ"י,
וגם מהחסידים לובשים הט"ק תחת הבגדים — ונזהרין שהציצית יראו מבחוץ,
בהתאם לפס"ד אדה"ז בשלחנו,
ולא כפי הוראת אדה"ז עצמו שיש לנהוג כהמקובלים נגד הפוסקים
— כי הנהגה זו של האריז"ל,
אינה הוראה לרבים 71 ,
כי בנ"י זקוקים לזכירת כל המצות כפשוטה 76 ,
הן בסו"מ שלא יזדמן חטא על ידו 77 ,
כבהמשך הכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" 78 ,
והן בוע"ט,
104
קיום כל המצות,
והוא ע"י "וראיתם אותו
(שאז)
וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם".
ורק בחלק מהם — שייך מעין הנהגת האריז"ל — שהט"ק וגם הציציות יהיו מכוסות,
כי אין צריכים
(כ"כ)
לגדר "וראיתם אותו" כפשוטו
(במשך כל היום וכל רגע)
בשביל זהירות וקיום מצות כפשוטו,
ואצלם מאיר יותר ענין הראי' בפנימיות.
ומה"ט גם בדור שלפנינו לא ראינו הנהגה זו ללבוש ט"ק תחת כל הבגדים באופן שהציציות תהיינה מכוסות בכל בנ"י כ"א בחלק מהם,
וי"ל מפני שזהו "אפס קצהו ושמץ מנהו" מהעבודה הנעלית של האריז"ל.
ט.
ויהי רצון,
שהזהירות במצות ציצית — לפי שינוי המנהגים שבזה 79
— אלה שמוציאים הציציות מבחוץ להבגדים,
ש"נושא חותם אדונו קבוע בכסותו" 80 ,
ואחינו בנ"י שאין הולכים בציצית בגלוי,
ע"פ הנהגת האריז"ל
(שאז היא הנהגה
(הראוי')
ע"פ תורה)
—
תזרז קיום מצות ציצית של הקב"ה — בלשון תפלתנו 81
"והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ..
לארצנו",
בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
(משיחות ש"פ פקודי תשמ"א.
ש"פ מקץ תשמ"ג)