פרק קמו

הַֽלְלוּיָ֡הּ הַלְלִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְהֹוָֽה:

אֲהַֽלְלָ֣ה יְהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי:

אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם | שֶׁ֚אֵ֖ין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה:

תֵּצֵ֣א ר֖וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֜ה֗וּא אָֽבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו:

אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֚אֵ֣ל יַֽעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂבְר֖וֹ עַל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָֽיו:

עֹשֶׂ֚ה | שָׁ֘מַ֚יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַ֖יָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם:

עֹשֶׂ֚ה מִשְׁפָּ֨ט | לַֽעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֖חֶם לָֽרְעֵבִ֑ים יְ֜הֹוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים:

יְהֹוָ֚ה | פֹּ֘קֵ֚חַ עִוְרִ֗ים יְ֖הֹוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֜הֹוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים:

יְהֹוָ֚ה | שֹׁ֘מֵ֚ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת:

יִמְלֹ֚ךְ יְהֹוָ֨ה | לְֽעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּוֹן לְדֹ֥ר וָ֜דֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ: