פרק קכט

שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת רַ֖בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י יֹ֥אמַר נָ֗א יִשְׂרָאֵֽל:

רַבַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֜֗ם לֹ֣א יָֽכְלוּ־לִֽי:

עַל־גַּ֖בִּי חָֽרְשׁ֣וּ חֹֽרְשִׁ֑ים הֶֽ֜אֱרִ֗יכוּ לְמַֽעֲנִיתָֽם :

יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֜צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים:

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֜֗ל שֹֽׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן:

יִֽהְיוּ כַּֽחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ:

שֶׁלֹּ֚א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ ק֜וֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר:

וְלֹ֚א אָֽמְר֨וּ | הָעֹֽבְרִ֗ים בִּרְכַּ֣ת יְהֹוָ֣ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֜תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה: