פרק קכא

שִׁ֗יר לַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֖ינַי אֶל־הֶֽהָרִ֑ים מֵ֜אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי:

עֶזְרִי מֵעִ֣ם יְהֹוָ֑ה עֹ֜שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֜נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ:

הִנֵּ֚ה לֹ֣א יָ֖נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֜וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל:

יְהֹוָ֥ה שֹֽׁמְרֶ֑ךָ יְהֹוָ֥ה צִ֜לְּךָ֗ עַל־יַ֥ד יְמִינֶֽךָ:

יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא־יַ֜כֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה:

יְֽהֹוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל־רָ֑ע יִ֜שְׁמֹ֗ר אֶת־נַפְשֶֽׁךָ:

יְֽהֹוָ֗ה יִשְׁמָר־צֵֽאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: