פרק קטו

לֹ֚א לָ֥נוּ יְהֹוָה֘ לֹ֪א לָ֥֫נוּ כִּ֣י לְ֖שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֜סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ:

לָמָּה יֹֽאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֜֗א אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֖ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה:

עֲצַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַֽ֜עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם:

פֶּ֣ה לָ֖הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֜הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ:

אָזְנַ֣יִם לָ֖הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֜הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן:

יְדֵיהֶ֚ם | וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֖גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֜הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם:

כְּמוֹהֶם יִֽהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם:

יִשְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּֽיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָֽגִנָּ֣ם הֽוּא:

בֵּ֣ית אַֽ֖הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָֽגִנָּ֣ם הֽוּא:

יִרְאֵ֣י יְ֖הֹוָה בִּטְח֣וּ בַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָֽגִנָּ֣ם הֽוּא:

יְהֹוָה֘ זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֖בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֜בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַֽהֲרֹֽן:

יְבָרֵךְ יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַ֜קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים:

יֹסֵ֣ף יְהֹוָ֣ה עֲלֵיכֶ֑ם עֲ֜לֵיכֶ֗ם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם:

בְּרוּכִ֣ים אַ֖תֶּם לַֽיהֹוָ֑ה עֹ֜שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

הַשָּׁמַיִם שָׁ֖מַיִם לַֽיהֹוָ֑ה וְ֜הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם:

לֹֽא־הַמֵּתִ֥ים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ וְ֜לֹ֗א כָּל־יֹֽרְדֵ֥י דוּמָֽה:

וַֽאֲנַ֚חְנוּ | נְבָ֘רֵ֚ךְ יָ֗הּ מֵֽעַתָּ֥ה וְעַד־עוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ: