פרק קי

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר נְאֻ֚ם יְהֹוָ֨ה | לַֽאדֹנִ֗י שֵׁ֥ב לִֽימִינִ֑י עַד־אָשִׁ֥ית אֹֽ֜יְבֶ֗יךָ הֲדֹ֣ם לְרַגְלֶֽיךָ:

מַטֵּ֚ה עֻזְּךָ֗ יִשְׁלַ֣ח יְ֖הֹוָה מִצִיּ֑וֹן רְ֜דֵ֗ה בְּקֶ֣רֶב אֹֽיְבֶֽיךָ:

עַמְּךָ֥ נְדָבֹת֘ בְּי֪וֹם חֵ֫ילֶ֥ךָ בְּהַדְרֵי־קֹ֖דֶשׁ מֵרֶ֣חֶם מִשְׁחָ֑ר לְ֜ךָ֗ טַ֣ל יַלְדֻתֶֽךָ:

נִשְׁבַּ֚ע יְהֹוָ֨ה | וְלֹ֥֬א יִנָּחֵ֗ם אַתָּה־כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל־דִּ֜בְרָתִ֗י מַלְכִּי־צֶֽדֶק:

אֲדֹנָ֥י עַל־יְמִֽינְךָ֑ מָחַ֖ץ בְּיוֹם־אַפּ֣וֹ מְלָכִֽים:

יָדִ֣ין בַּ֖גּוֹיִם מָלֵ֣א גְוִיּ֑וֹת מָ֥חַץ רֹ֜֗אשׁ עַל־אֶ֥רֶץ רַבָּֽה:

מִנַּחַל בַּדֶּ֣רֶךְ יִשְׁתֶּ֑ה עַל־כֵּ֜֗ן יָרִ֥ים רֹֽאשׁ: