פרק צב

מִזְמ֥וֹר שִׁ֜֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת:

ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַֽיהֹוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן:

לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וֶֽ֜אֱמוּנָֽתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת:

עֲלֵֽי־עָ֖שׂוֹר וַֽעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר:

כִּ֚י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהֹוָ֣ה בְּפָֽעֳלֶ֑ךָ בְּמַֽעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן:

מַה־גָּֽדְל֣וּ מַֽעֲשֶׂ֣יךָ יְהֹוָ֑ה מְ֜אֹ֗ד עָֽמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ:

אִ֣ישׁ בַּ֖עַר לֹ֥א יֵדָ֑ע וּ֜כְסִ֗יל לֹֽא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת:

בִּפְרֹ֚חַ רְשָׁעִ֨ים | כְּֽמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֖יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד:

וְאַתָּ֥ה מָ֜ר֗וֹם לְעֹ֘לָ֥ם יְהֹוָֽה:

כִּ֚י הִנֵּ֪ה אֹֽיְבֶ֡יךָ | יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹֽיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֜תְפָּֽרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֜לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַֽעֲנָֽן:

וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֣ים עָלַ֣י מְרֵעִ֑ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי:

צַדִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה:

שְׁתוּלִים בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ:

ע֖וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִֽהְיֽוּ:

לְהַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהֹוָ֑ה צ֜וּרִ֗י וְֽלֹא־ עַוְלָ֥תָה בּֽוֹ: