פרק פה

לַֽמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר:

רָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֜֗בְתָּ שְׁבִ֣ית יַֽעֲקֹֽב:

נָשָׂאתָ עֲו‍ֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה:

אָסַ֥פְתָּ כָל־עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֜שִׁיב֗וֹתָ מֵֽחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ:

שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר כַּֽעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ:

הַֽלְעוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף־בָּ֑נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֜פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

הֲלֹ֣א אַ֖תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑ינוּ וְ֜עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ:

הַרְאֵ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֜יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ:

אֶשְׁמֳעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֘ הָאֵ֪ל | יְהֹ֫וָ֥ה כִּֽי־יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַ֖מּוֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו וְאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה:

אַ֚ךְ | קָר֣וֹב לִֽירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ:

חֶֽסֶד־וֶֽאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ:

אֱמֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֜צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף:

גַּם־יְ֖הֹוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וְ֜אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ:

צֶדֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו: