פרק עה

לַֽמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר:

הוֹדִ֚ינוּ לְּךָ֨ | אֱלֹהִ֗ים ה֖וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֜פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

כִּי־אֶקַּ֥ח מוֹעֵ֑ד אֲ֜נִ֗י מֵֽישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט:

נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹֽשְׁבֶ֑יהָ אָֽנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה:

אָמַ֣רְתִּי לַ֖הֽוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֜לָֽרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן:

אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק:

כִּ֚י לֹ֣א מִ֖מּוֹצָא וּמִמַּֽעֲרָ֑ב וְ֜לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים:

כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֜שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים:

כִּ֚י כ֪וֹס בְּיַד־יְהֹוָ֡ה וְיַ֚יִן חָמַ֨ר | מָ֥לֵא מֶסֶךְ֘ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֖מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֜֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:

וַֽאֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֜זַמְּרָ֗ה לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב:

וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֜רוֹמַ֗מְנָה קַרְנ֥וֹת צַדִּֽיק: