פרק נז

לַֽמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּ֖שְׁחֵת לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בְּבָרְח֥וֹ מִפְּנֵי־שָׁ֜א֗וּל בַּמְּעָרָֽה:

חָנֵּ֚נִי אֱלֹהִ֗ים | חָ֫נֵּ֥נִי כִּ֥י בְךָ֘ חָסָ֪יָה נַ֫פְשִׁ֥י וּבְצֵל־כְּנָפֶ֥יךָ אֶחְסֶ֑ה עַ֖ד יַֽעֲבֹ֣ר הַוּֽוֹת:

אֶקְרָא לֵֽאלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן לָ֜אֵ֗ל גֹּמֵ֥ר עָלָֽי:

יִשְׁלַ֚ח מִשָּׁמַ֨יִם | וְיֽוֹשִׁיעֵ֗נִי חֵרֵ֣ף שֹֽׁאֲפִ֣י סֶ֑לָה יִשְׁלַ֥ח אֱ֜לֹהִ֗ים חַסְדּ֥וֹ וַֽאֲמִתּֽוֹ:

נַפְשִׁ֚י | בְּת֥וֹךְ לְבָאִם֘ אֶשְׁכְּבָ֪ה לֹֽ֫הֲטִ֥ים בְּֽנֵי־אָדָ֗ם שִׁ֖נֵּיהֶם חֲנִ֣ית וְחִצִּ֑ים וּ֜לְשׁוֹנָ֗ם חֶ֣רֶב חַדָּֽה:

ר֣וּמָה עַל־הַשָּׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים עַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ:

רֶ֚שֶׁת הֵכִ֨ינוּ | לִפְעָמַי֘ כָּפַ֪ף נַ֫פְשִׁ֥י כָּר֣וּ לְפָנַ֣י שִׁיחָ֑ה נָֽפְל֖וּ בְתוֹכָ֣הּ סֶֽלָה:

נָ֘כ֚וֹן לִבִּ֣י אֱ֖לֹהִים נָכ֣וֹן לִבִּ֑י אָ֜שִׁ֗ירָה וַֽאֲזַמֵּֽרָה:

ע֚וּרָה כְבוֹדִ֗י עוּרָ֣ה הַנֵּ֣בֶל וְכִנּ֑וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר:

אֽוֹדְךָ֖ בָֽעַמִּ֥ים | אֲדֹנָ֑י אֲ֜זַמֶּרְךָ֗ בַּֽלְאֻמִּֽים:

כִּֽי־גָדֹ֣ל עַד־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ:

ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים עַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: