דובר לעיל ע״ד החילוק בין תיבת "קרח" ו״חקת"
(שתי הפרשיות שקורין בשבת זה - פ׳ קרח בקריאת היום,
ום׳ חוקת בקריאת תפלת המנחה)
- ששתיהן כלולות מאותיות "חק",
אלא שב״חקת" ניתוספה אות ת׳
(משא״כ ב״קרח״ - אות ר׳)
,
הכוללת ג׳ קוים מחוברים
(מלמעלה וב׳ הצדדים/ ופתח
(שער)
למטה,
ונקודה בצדה.
ובעבודת האדם: אות ת׳
(סיום כל הכ״ב אותיות התורה)
מורה על סיום ושלימות העבודה בכל הג׳ קוין
(כפי שהם מחוברים)
יחד
(כמו הג׳ קוין דאות ת׳ שמחוברים יחד ואין שם מקום לענינים צדדיים)
- תורה עבודה וגמילות חסדים׳,
ובכל שלשה לבושי הנפש יחד - מחשבה דיבור ומעשה? דאף שצ״ל הפסק בין מחשבה דיבור ומעשה,
כמרומז בההפסק בין רגל השמאלי והגג ורגל הימני דאות ה״א<■ - הרי ע״י סיום ושלימות העבודה בקדושה,
הנרמזת באות תי״ו
(סיום כל הא״ב)
,
נעשה החיבור של מעשה עם מחשבה ודיבור,
שהמעשה באה בהמשך אחד עמהם,
באופן של זריזות דקדושה
(כנרמז גם ב״פרח מטה אהרן.
.
ויגמול שקדים" 4 ,
הזריזות דגידול שקדים 5 )
;
וכיון שת׳ מורה על שלימות העבודה -
יש בזה גם המעלה שע״י עבודת התשובה
(שזהו״ע הפתח למטה 4 / ע״ד "לאתבא צדי־ קיא 5 בתיובתא״״ - אשר,
כל זה נעשה על ידי הנקודה
(שבצדה)
שלמעלה ממדידה והגבלה,
שזהו״ע הביטול,
שנמשך וחודר בכל הענינים והדרגות כולן.
ויש לקשר זה גם עם החגיגה המתקיימת מחר ביום א׳ פרשת חקת - חנוכת הבית של בנין החדש דישיבת תומכי תמימיסי ליובאוויטש:
ענינה של ישיבת תומכי תמימים הוא"׳ - שלימות
("תמים")
העבודה בכל הג׳ עני־ נים והקוין דתורה
[נגלה דתורה ופנימיות התורה! עבודה
[תפלה]
וגמ״ח
[כללות העבודה ד״יפוצו מעינותיך חוצה"! וכולם ביחד,
וע״י כל ג׳ לבושי הנפש
(מחדו״מ)
ספר השיחות - ה׳תנש״א
יחד.
ונוסף לזה - גם המעלה שבעבודת התשובה
(״לאתבא צדיקיא בתיובתא׳׳x ע״י העבודה ד״יפוצו מעינותיד חוצה"
(החל מה״חוצה" שבהאדם עצמו)
- אשר,
כל זה נעשה על ידי גילוי הנקודה"
(ביטול)
שלמעלה ממדוה״ג.
וענין זה מודגש במיוחד בבנין בית
(חדש)
של תומכי תמימים - שהבית מורה שהעבודה
(דישיבת תומכי תמימים)
נעשית באופן שמוקפת וסתומה מכל הצדדים,
ללא אפשריות להשפעות מבחוץ ח״ו -בדוגמת הג׳ קוין המחוברים וסתומים שבאות ת׳
[והפתח למטה הוא כדי להוסיף מעלת התשובה]
.
ובפרט ע״י בנין בית חדש,
כמ״ש" "כי תבנה בית חדש ועשית מטקה לגגך גו׳ כי יפול הנופל ממנו".
וי״ל שנרמז בזה רמז על פעולת התשובה שלמעלה מתורה שאפילו הנופל - ע״י מעקה בשלימותה יחי׳ מהקב״ה" יעשה תשובה ולא יפול.
ומזה מובן גם בנוגע לתלמידי הישיבה - אשר בקשר לחנוכת הבית של הישיבה,
צ״ל אצלם הוספה בכל עניני העבודה דהישיבה באופן האמור לעיל,
ולכל לראש - בלימוד התורה,
הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה,
ובהקדמת עבודת התפלה,
ו״תלמוד גדול שמביא לידי מעשה״״ - גמילות חסדים,
וביחד עם עבודת התשובה,
וכללות העבודה דהפצת המעינות חוצה,
הן בהאדם עצמו,
והן ב״חוצה״ כפשוטה - להפיץ המעינות מחוץ לד׳ אמות הישיבה וד׳ אמות הקדושה,
ועד ל״חוצה" שבעולם,
עד ל״חוצה" שאין חוצה ממנו.
וכל ענינים אלו - מיוסדים וחדורים בנקודת הביטול.
ועד - שעי״ז מביאים בזריזות את קיום הבטחתו של משיח להבעש״ט 5 ׳,
שע״י יפוצו מעינותיך חוצה "אתי מר" דא מלכא משיחא,
תיכף ומיד ממש.
ש״פ חוקת,
יו״ד תמוז