א. מהמיוחד בימי חנוכה בשנה זו׳ -שיש בהם שתי שבתות: בקביעות שנה זו חל יום ראשון דחנוכה בשבתי,
ובמילא חל גם יום השמיני דחנוכה,
"זאת חנוכה",
בשבתי.
ויש להוסיף בהקשר שבין יום ראשון ליום שמיני דחנוכה
(נוסף לכך ש״נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן" 4 )
- ששניהם כוללים כל ימי חנוכה,
שביום הראשון כלולים כל השמונה ימים בכח
(שבו נמצא פך השמן שהדליקו ממנו כל שמונה הימים 5 ),
וביום השמיני ישנם כל השמונה ימים בפועל,
ובפרט במנהגנו - להדליק בו כל שמונת הנרות שכנגד שמונת הימים היוצאין".
וכנרמז גם בקריאת התורה בקרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח 6 - שביום הראשון קורין ע״ד "חנוכת המזבח ביום המשח אותו"",
וביום השמיני קורין "זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו״י,
ובלשון המדרש"׳ "העלה עליהם הכתוב כאילו כולם הקריבו ביום ראשון,
וכאילו כולם הקריבו ביום אחרון",
אלא שביום ראשון כלולים כל הקרבנות בכח,
וביום האחרון ישנו הסר־הכל דכל הקרבנות בפועל".
וכיון שיום הראשון ויום השמיני כוללים כל ימי חנוכה,
מובן,
שכשקביעותם בשבת ה״ז מדגיש את השייכות דכל ימי חנוכה לשבת; ומקביעות זו למדים שישנה שייכות דחנוכה לשבת" גם בשאר השנים שהקביעות דיום ראשון ויום שמיני דחנוכה היא באמצע השבוע.
ויש לבאר הלימוד וההוראה מחנוכה שחל תחלתו וסיומו בשבת בנוגע לכללות