א. בין ההוראות המפורסמות של אדמו״ר מהר״ש — בעל יום ההולדת דב׳ איירי,
שביום זה "מזלו גובר* 2 ,
ופועל התגברות אצל כל ישראל
(להיותו נשיא ישראל,
אשר,
"הנשיא הוא הכל" 3 ),
כולל ובמיוחד בלימוד תורתו וקיום הוראותיו אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו״ — ישנה ההוראה שהנהגתו של יהודי צריכה להיות באופן ד״לכת־ חילה !!וינער':
ידוע 5 הפתגם של אדמו״ר מהר״ש: "די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארוני טער דארף מען אריבער,
און איך האלט אז מען דארף לכתחילה אריבער"
(העולם טבור שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה,
ואני סבור — אומר אדמו״ר מהר״ש — שמלכתחילה צריך ללכת מלמעלה).
כלומר,
אין ליהודי להתחשב בחשבונות,
מדידות והגבלות
(ועאכו״ב מניעות ועיכובים)
שבעולם,
כי,
יהודי הוא למעלה מהעולם,
ולכן צריכה להיות הנהגתו באופן של הליכה מלמעלה,
"לכתחילה אריבער".
ובפרטיות יותר — יש בפתגם זה והוראה זו ב׳ קצוות:
״אריבער״
(הליכה מלמעלה)
— היא תנועה שלמעלה ממדידה והגבלה,
כולל גם "אריבער" ביחס ל״אריבער" שלפניו,
היינו,
שגם כאשר הנהגתו לפנ״ז היא כבר במצב של "אריבער",
למעלה מהגבלה,
הרי,
לאחרי משך זמן נעשית הנהגה זו דבר הרגיל,
ובמילא,
צריך להתעלות לדרגא נעלית יותר — "ארי־ בער" גם מה״אריבער" שלפנ״ז,
עד אין־ סוף*.
וביחד עם זה — נעשית הוראה בחיים
(ככל עניני "תורת חיים"),
הוראה בחיי היום־יום במעשה בפועל
(כבכל עניני התורה ש״המעשה הוא העיקר״י),
היינו,
שההנהגה במעשה בפועל בעוה״ז הגשמי,
בענינים של מדידה והגבלה כר,
היא באופן ד״אריבער",
ועד בלי גבול.
ויש להוסיף,
שב׳ קצוות אלו מודגשים גם בהדיוק "לכתחילה אריבער" — כי: מחד גיסא — מודגש ב״לכת־ חילה" שישנה סברא הפכית
(סברת העולם),
ולאידך גיסא — שגם במצב זה תהי׳ התנועה ד״אריבער" באופן של "מלכתחילה",
ללא שקו״ט והסברה,
וללא נתינת מקום לתנועה אחרת
(אפילו לא ע״ד המיצוע,
ועאכו״כ לא "ארוג־ טער").
ספר השיחות - ה׳תשמ״ט
ב. ויש לומר שדרכו המיוחדת של אדמו״ר מהר״ש שמתבטאת בהוראתו המיוחדת "לכתחילה אדיבער" קשורה עם יום הולדתו ב׳ אייר — תפארת שבתפארת":
העילוי דספירת התפארת לגבי שאר הספירות מודגש בשמה — "תפארת",
מלשון יופי,
"כמו בגדי תפארתי עד״מ שהוא בגד של תפארת ונוי" 4 .
ועאכו״ב בנוגע ל״תפארת שבתפארת״ — שלימות הנוי והיופי".
ועוד ועיקר:
מבואר בקבלה ובחסידות 2 ׳ העילוי דספירת התפארת
(ועאכו״כ תפארת שבתפארת)
לגבי שאר הספירות — שעולה עד הכתר
(ובפרטיות יותר — עד לפנימיות הכתר"),
תכלית העילוי; וביחד עם זה,
נמשכת ומתגלה עד למטה מטה,
כי,
מדת התפארת נקראת "בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה"
("מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין" 14 ).
ועניו זה מתבטא גם בהנהגה וההוראה המיוחדת של בעל יום ההולדת
ד״תפארת שבתפארת״ — "לכתחילה אריבער"
(בב׳ הקצוות)
7 : תנועה שלמעלה ממדידה והגבלה — כיון שתפארת שבתפארת מגיע עד לפנימיות הכתר,
תכלית העילוי; ופעולתה למטה,
בענינים של פועל ממש,
מדידה והגבלה — כיון שתפארת שבתפארת ממשיכה הדרגא הכי נעלית
(פנימיות הכתר)
עד למטה מטה
(סוף כל דרגין).
ויש להוסיף ולהמתיק גם הקשר והשייכות להיום בחודש — ב׳ אייר:
ענינו המיוחד של חודש אייר — שכל יום שבו וכל הימים שבו קשורים עם מצוה מיוחדת,
המצוה דספה״ע 8 ,
שתוכנה בעבודת האדם — העבודה מלמטה למעלה בבירור חמדות 9 ,
שצ״ל בסדר מסודר,
צעד אחר צעד,
מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות — בהתאם לתוכנו של חודש אייר,
"חודש השני"",
כי,
חודש ניסן,
"חודש הרא־ שוך",
הוא באופן דנם,
גילוי מלמעלה למטה
("נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב״ה בכבודו ובעצמו וגאלם" 20 ),