א.
בהמשך להמדובר לאחרונה אודות העניו ד,
והחיי יתן אל לבו- 1 ,
וכבכל דבר ובפרט בענין עיקרי — בקשר למעשה שהוא העיקר — בודאי שיש לנעל את יום ההולדת,
ש.
מזלה גובר" 5 ,
כדי שעי״ז יתוסף בעניני יהדות,
חורה ומעוותי׳.
ובהקדמה — שנוסף לכך שכל עניו דאיש פרטי בישראל נוגע לכל ישראל,
ועד שנוגע לעולם כולו• 1 ,
כמארז״ל•.
כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם',
מודגש הדבר ביותר בקשר וב־ שייכות ליום
(ההולדת)
כ״ה אדר:
לדעת רבי יהושע 5 —.
בניסן נברא העולם"•,
היינו,
שבריאת אדה״ר
(יום
1)
ובהדגשה יתירה אזל הנפטרת — ששמה
(הראשון)
.
חי-.
2)
קהלת ז,
ב.
3)
ראה ירושלמי ר״ה פ״ג ה״ח ובקה-ע.
•3)
ראה גם לעיל שיחת כ״א אדי
(ס״ע 306 יאילד)
ובהנסמן שם.
4)
סנהדרין לז,
סע״א — במשנה.
5)
מלשון ישועה.
6)
ר״ה יא,
רע״א.
וש״נ.
ששי דברה״ע)
היתה באחד בניסן,
ובמילא,
יום ראשון דברה״ע —.
כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו״י — הוא כ־ה אדר.
ונמעא,
שכ״ה אדר הוא.
יוס הולדת" דכל הבריאה כולה,
שמים וארץ וכל עבאם,
בולל.
שמים" ו״ארץ" רוחניים,
כל סדר ההשתלשלות.
ובפרט ע״פ הידוע•
(על יסוד המבואר בתוספות 5 )
בתיווך כ׳ הדעות
(,
אלו" 1 ואלו דברי אלקים חיים"")
שבניסן עלה במחשבה לברוא ולא נברא עד תשרי,
שעפ״ז,
יש עילוי באופן הבריאה בניסן
(כ״ה אדר)
לגבי אופן הבריאה בתשרי
(כ״ה אלול)
— העילוי דמחשבה לגבי מעשה.
ויש להוסיף,
שבהבריאה דניסן
(כ״ה אדר)
יש עילוי נוסף — מכיון שבניסן הוקם המשכן" שעל ידו נעשה קיום העולם,
כמארז״ל",
עד שלא הוקם
7)
פרש״י בראשית א,
יד.
8)
שער הכוונות עניו ר״ה דרוש א׳.
פע״ה שער ר״ה פ״ד
(בכמה דפוסים — ס״י)
.
מ ד״ה כמאן מעלינו — ר״ה כז,
א
(ומה שבתום׳ שלפנינו שבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן — נתבאר בלקו״ש חט״ז ע׳ 483 הערה 20,
עיי״ש)
.
10)
עירוביז יג,
ב.
וש״נ.
11)
ובנדו״ז — גם בנוגע למעשה בפועל:,
כמאן מעלינו האידנא זה היום תחלה מעשיך.
.
כרבי אליעזר"
(ר״ה שם/ ו.
לתקופה כרבי יהושע"
(שם יב,
א)
.
12)
פקודי מ,
ב.
שם,
יז.
13)
כמדכ״ר פי״ב,
יא,
וראה שם,
יג:,
המשכן שקול כנגד העולם"" והולך ומפרס פרסי הבריאה דשבעת ימי כראשית כפי שהם בהסשכן.
ספר השיחות - ה׳תשמ״ח
המשכן הי׳ העולם רותת משהוקם המשכן נתבסס העולם".
ובהדגשה יתירה בקביעות שנה זו — שכ״ה אדר חל בס׳ ויקרא 4 -,
,
ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו מאוהל מועד לאמו■"",
היינו,
כפי שהמשכן פועל פעולתו".
ב.
ובנוגע לפועל — באה ההגעה להוסיף מנהג טוב
(וי״ל להרוצה בזה — לזכות ולעילוי נשמתה)
בקשר לאופן ההנהגה ביום ההולדת:
כ״ק מו״ח אדמו״ר פירסם לרבים אודות סדר ההנהגה דיום הולדת
(שבדורות שלפנ״ז הי׳ ידוע ליחידי סגולה בלבד)
—,
להעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריבים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם"".
וכן נהגו להוסיף בנתינת הצדקה לפני תפלת שחרית ומנחה
(וכשיום ההולדת חל בשבת או יו״ט — נותנים ביום שלפניו)
,
ושיעור נוסף בלימוד התורה,
נגלה וחסידות•-.
ובהתאם לכך,
כדאי ונכון ביותר לפרסם
(עוד יותר)
מנהג זה בין כל בנ״י,
אשר,
ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפלה וצדקה,
ג׳ העמודים שעליהם,
העולם עומד"",
החל מ,
עולם קטן זה האדם"",
ויקבלו החלטות טובות אשר במשך השנה הבעל״ט יוסיפו בעניני תומ״צ.
14)
כפתגם אדה״ז ש״עריכים לחיות עם הזמן"
(.
היום ירם" ב׳ חשון)
.
15)
ר״ס ויקרא.
16)
נוסף על סיפור הקפת המשכן בם׳ ויקהל• פקודי — הפרשה דהשבת שממנו מתברד כ״ה אדר.
17)
.
היום יום" י״א ניסן.
18)
ספר המנהגים־חב״ד ע׳ 81.
וראה לקמן — ח״ב ע׳ 4־403.
19)
אבות פ״א מ״ב.
20)
תנחומא פקודי נ.
זח״ג לג,
ב.
תקו״ז תס״ט
(ק,
ב.
קא,
א)
.
ובהוספה —
(א)
שכדאי ונכון ביותר שכאו״א יעשה ביום הולדתו התוועדות של שמחה• 2 ,
ביחד עם בני ביתו,
או גם חבריו וידידיו כו׳,
כדי שקבלת ההחלטות הטובות
(בלי־נדר)
ביום הולדתו
(שמזלו גובר)
תהי׳ באופו של שמחה,
שעי״ז יתוסף גם בקיום ההחלטות הטובות מתוך שמחה וחיות 22 ,
(ב)
שעניו זה נוגע ושייך לבל אחד ואחת,
הן אנשים והן נשים,
וגם טף,
עד לקטני קטנים — ע״י הוריהם,
ועאכו״ב לאחרי שמגיעים להבנה מתאימה,
שאז יכולים וצריכים להסביר להם
(בסגנון המובן ושייך אליהם)
שביום הולדת צ״ל חידוש והוספה בכל עניני טוב וקדושה,
ובאופן שגם הם יחוגו את יום ההולדת מתוך התוועדות של שמחה,
ביחד עם חבריהם
(וילדות — עם חברותיהן)
22 .
יום נ',
כ״ה אדר
ובהדגשה יתירה בנוגע לקטנים — שמצד טבעם מקבלים כל דבר מתוך התרגשות והתפעלות,
דבר שיפעל גם על אחיהם ואחיותיהם שישתוקקו לחגיגת יום הולדת באופן המתאים.
[ולהוסיף ולהעיר,
אשר,
בכגון־דא אין מקום לשאלה היתכן להוסיף מנהגים חדשים — כי,
נוסף לכך שאין זה מנהג חדש
(כחל)
,
הרי,
כשמדובר ומודגש אודות הוספה בעניני תורה ומצוותי׳,
ומתוך שמחה של מצוה ושמחה של תורה,
ע״י התוועדות רעים• 2 ואיחולי כרכות איש לרעהו 25
(ובפרט בשנה זו — שנת הקהל,
.
הקהל* 2 את העם האנשים והנשים והטף" 2 ,
ושנת תשמ״ח — תקימח ותשמח)
,
מובן וגם פשוט,
שכל המרבה ב,
הוספות" ו,
חידושים" כאלה הרי זה משובח)
.
ג.
וכדי להתחיל בפעולה טובה תיכף וסיד
(בקשר וביום ההולדת דב*ה אדר)
— יש להתחיל בדבר האפשרי תומ״י ושווה לכל נפש וכו־ — במצות הצדקה• 2 ,
לתת לכאו״א
(אנשים נשים וטף)
שליחות־מצוה לתת לצדקה 2
(מה טוב — בו ביום)
,
ובהוספה מדילי׳.
ויה״ר שקבלת החלטות טובות בקשר עם עניני יום הולדת — תמהר ותזרז עוד יותר את לידת עם ישראל בתכלית השלימות כגאולה האמיתית והשלימה
(כידוע 50 שהגלות נמשל לעיבור והגאולה ללידה)
.
ובפרט ע״י ההוספה במצות הצדקה —,
גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" 51 ,
בקרוב ממש,
,
היום אם בקולו תשמעו" 52 ,
,
היום" כפשוטו,
ועד ש,
לא עיכבן המקום כהרף עין" 55 ,
ו,
לילה
(ליל הגלות — תום־י)
כיום יאיר" 5 .
הנהגה זו,
ונטיל• ועיקר — ההחלטות הטונות,
ניום הולדתם
(של ההורים)
.
24)
להעיר גם מסיום וחותם שו־ע הלק.
•ורה חיים"
(נרמ״א,
אשי,
•נני ישראל יונאים ניד רמה",
שרומז על הנהגה ע״ם פסקי-דינים דהימ״א)
נאורה חיים נל יום —.
טונ לנ משתה תמיד•
(משלי טו,
סו)
.
25)
ונמ״ש
(לו לד ים,
ג)
.
ואנינה מניכיו".
26)
וילד לא,
ינ.
27)
ונהדגשה יתירה בימי ההכנה לחג הפסת,
שנו מודגש ניותר העני! דחינון■ הקטנים
(ראה גם לעיל שיחת שים ויקים <ס״ע 329 ואילו)
)
.
28)
להעיר מהשייכות המיוחדת דצדקה לבריאת העולם
(כ״ה אדר)
— שהרי "מות הצדקה היא מצות ה׳ ממש מה שהקב״ה בכבודו ובעצמו עושה להחיות העולמות כו׳"
(אגה״ק סי״ז)
.
29)
ובהדגשה יתירה בימי ההכנה לפסח — מעות חטים
(ראה גם שיחת ש״ם ויק״פ הנ״ל שם^
30)
ראה תו״א ותו״ח ר״פ וארא.
ועוד.
31> ת יו״ד,
א.
וראה תגיא פל״ז
(מח,
ב/
32)
תהלים צה,
ז.
סנהדרין צח,
סע״א.
33)
מכילתא ופרש* בא יב,
מא.
34)
תהלים קלס,
יב.
וראה תו״א בשלח סד,
ב.
תו״ח שמות תע,
ב.
וראה ספר הערכים־חב״ד ח״ב ע׳ תקצז.
וש״ג.
ספר השיחות - ה׳תשמ״ח