א.
על הפסוק׳,
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלד לבני ישראל• — מעתיק רש״י התיבות,
ואלה המלכים ונו",
ומפרש:,
שמונה היו,
וכנגדן העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם,
ואלו הן,
שאול ואיש בושת דוד ושלמה רחבעם אבי׳ אסא יהושפט,
ובימי יורם בנו כתיבי בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלד,
ובימי שאול כתיבי אין מלו באדום נצב מלך".
ואינו מובן:
ענינו של רש״י —.
אני ליישב פשוטו של מקרא באתי• 4 ,
ובנדו-ד,
מהו הקושי בפשוטו של מקרא כאן שבגללו צריך רש״י לפירוש,
ועד לפירוש ארוך,
,
שמונה היו,
וכנגדן העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם ובו",
עניו שאירע בזמן מלכי ישראל לאחרי כדכ דורותי!
ב.
הרא״ם כותב שכוונת רש״י,
לקיים מה שנאמר׳ ולאום מלאום יאמץ,
כשזה קם זה נופל,
והראי׳,
על ביטול
1)
פרשתנר לו,
ל*.
2)
סלניס־נ ח,
כ.
3)
מלנים־ו בב,
פה.
— ואף שפסוק זה נאסר ניפי אסא ויהושפם,
הרי,
הפירוש הוא שפזב זה נמשו עד לזמנם,
ונפ״ש רש־י נמלכים:.
ביפי דוד הנדיב הוא הפלד,
וכאז נכתב לפי שבימי יהורם ננו
(של יהושפס)
שעלסל נימיו פשע אדום וימליכו להם סלד,
אבל ביס׳ יהושפם עדייו היו נפופיו לו־.
ומדב זה
(שלמון דישראל על אדום)
התחיל בזמן שאול,
שנאסר בו
(שמואל־א יד,
נז>,
וילחם סביב בבל אויביו וגר ובאדום וגר ובבל אשר יפנה ירשיע־.
4)
פרש״י פרשתנו לג,
ב.
וראה פרש־י בראשית ג,
ח.
ועוד.
5)
תולדות כג,
בה ובפרש־י.
מלכות עשו בימי השמונה מלכים שמלכו על ישראל,
שבימי שאול כתיב אין מלך באדום נצב מלך,
ובימי יורם כתיב בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה,
משמע,
דמזמן שאול עד אותו זמן הי׳ אדום משועבד תחת מלכי ישראל,
ומלבות עשו בטלה בימיהם של שמונה מלכים שמשאול ועד יורם•.
ועד־ז כותב הגו״א —,
לקיים מה שנאמר 4 אמלאה החרבה,
כשזה קם זה נופל,
ולפיכך כשקם דוד המלך בטל את המלכות מהם.
והא דאמר העמיד ח׳ מלכים ובטל המלכות מהם,
כדי לקיים שני גוים,
ר״ל שוים,
כמו שהעמיד זה העמיד זה״י.
אבל,
לכאורה,
תירוצם אינו בדרך הלימוד דפשוטו של מקרא,
כי:
א)
ענינו של רש״י לבאר פשוטו של מקרא,
ולא,
לקיים מה שנאמר ובו",
כלומר,
אם איו קושי בפשוטו של מקרא,
לא צריך רש׳י לפרש.
ב)
ועיקר: איך יתכן לומר שכוונת רש״י,
לשיים מה שנאמר ולאום מלאום יאמץ• — בה בשעה שמדגיש בפירושו שבי.
מי יורם,
פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך•,
היינו,
שרק כמשך התקופה דח׳ מלכים אלו,
בטלה מלכות עשו•,
משא*כ לאח״ז,
נתקיימה
52 ו
ספד השימות - ח׳תשמ״ח
מלכות עשו לצד מלכות ישראל,
היפך מה שנאמר "ולאום מלאום יאמץ"?!
[ועד״ז נשאלת השאלה בנוגע לתקופה שקדמה ל״אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלד מלך לבניי":
מוכן וגם פשוט שלא יתכז לומר שבמשך תקופה הכי ארוכה,
מזמנם של יעקב ועשו עד לזמן שאול,
כמה מאות שנים",
מלכו באדום שמונה מלכים! ועכצ״ל ששמונת מלכי אדום היו במשך תקופה מסויימת,
ומלבד זה הי׳ משך זמן רב שלא הי׳ מלך.
ועפ״ז,
איר נתקיים "ולאום מלאום יאמץ״ בתקופה שאצל שניהם — ישראל ואדוסי — לא הי׳ מלך]
.
ג.
ויובן בהקדם שאלה נוספת: מדוע מספרת התורה,
ובארוכה,
אודות ״המלכים אשר מלכו בארץ אדום• — למאי נפק״מ ב״תורת משה לבנ״י' לדעת מה נעשה במלכות אדום?•
לכאורה יכולים לשאול שאלה זו בנוגע לכללות הסיפור ד״ואלה תולדות עשו גו"" 3 ,
ובפרט "אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ גו"",
"שהיו יושבי׳ קודם שבא עשו לשם-*׳
(שכאן לא מדובר אודות עשו,
בי אם,
אודות ההורי שהוריש עשו)
— דלכאורה,
למאי נפק*מ כל זה בחורה?•
8)
קרוב לשנן מאות שנה
(ראה סדה״ד נ״א קצ״א — תתפ״ב)
.
9> משא-ב בנוגע ליעקב וקשו ממם — שהרי מפורש בכתוב.
ולאוס גרי,
•איו לאום אלא מלכות"
(תולדות כה,
כג ובפרש״י)
,
היינו,
שאין הכוונה ליעקב ועשו כשהיו בזמנם ששה נפש או אפילי שבעים נפש,
שאיו זה לאוס כלל,
ובפרט — פשוטו של מקרא• וכנ״ל דהיינו מלכות.
10)
פרשתנו לו,
א ואילך.
11)
שם,
כ ויהלך.
12)
פרש-י עה״פ.
אמנם,
בנוגע לכללות הסיפור ד״תולדות עשו/ והסיפור אודות "בני שעיר ההורי/ יש לומר 3 שהתורה כתבה כל זה
(גם)
כדי להדגיש קיום ברכתו של יצחק לעשוי 4 .
שבגלל זה היו לו ריבוי אלופים כר,
והצליח להוריש את "בני שעיר החורי יושבי הארץ" 5 .
משא׳ב בנוגע לסיפור אודות מלכי אדום — אי אפשר לומד שהתורה מספרת זה כדי להדגיש גדלו וחזקו של עשו
(כתוצאה מברכתו של יצחק)
,
שהרי אדרבה: מפורש בקרא שמלכים אלו לא היו מזרעו של עשו 6 ,
אלא "מבצרה•
("מערי מואב היא")
",
"מארץ התימני•",
וכיו״בי , ,
כלומר,
מלכים משאר מקומות
13)
באם את־ל שיש פשטנים דלא ס״ל כמפורש ברש״י ר־פ תשב •אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה שלא היו ספונים וחשובים לפרש היאך נתיישבו וסדר מלחמותיהם איך הורישו את ההורי,
פירש לו ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכת ם׳".
ונפרט כנוגע ל״כני שעיר תחווי•,
כמ״ש רש־י
(פרשתנו לו,
יב־בד)
■לא חוזקק לכתוב לנו משפחות ההורי אלא מפני תמנע־,
.
להודיע גדולתו של אברהם כסה היו תאבים לידבק בזרעו נו".
14)
ועד״ז בנוגע לתולדות ישמעאל
(ם״פ חיי שרת)
— קיום התמחו •ולישמעאל שמעתיו וגד"
(לו לו ׳1,
נ)
.
15)
ראה גם דברים ב,
יב:.
ובשעיר ישבו החורים לפנים ובני עשו יירשום גו׳ וישבו תחתם",
ובפרש־י:,
נתתי בהם נח שהיו מורישים אותם והולנים־.
16)
וטעם הדבר — מניח שנאמר.
ורב יעבוד צעיר■
(תולדות כה,
נג)
,
ובברנת יצחק ליעקב — •חוה גביר לאחיך■
(שם נו,
נס)
,
שלנו,
לא יחנו שיהיו לעשו מלניס נמו ליעקב
(ראה לקו״ש חט־ו ע׳ 296)
.
17)
פרשתנו לו,
לג ונפרש״י.
18)
שם,
לד.
19)
ראה ב״ר,
רד״ק וספורנו עה״ם.
שמו״ר פל״ז,
א.
מר״נ ח״ג פ״נ
(ודלא כברמניו,
בחיי ועוד שם)
.
ונבמדנ״ר
(פייד,
י.
וראה אנרבנאל פרשתנו שם)
מחלק דג׳ מהם היו מבני אדום,
והשאר,
•משאר מקומות היו ומשאר אומות".
ש״פ משלח,
י״ד כסא
ואומות שבאו ומלכו בארץ אדום — בזיק לעשו"־,
שהמלך בארצו הוא ממקום ואומה אחרת!
וא*כ הדרא קושיא לדוכתא: מדו? מספרת התורה,
ובארוכה,
אודות מלכי אדום?!
ד.
ויש לומר,
שבפירושו,
שמונה היו וכנגדן ובו" כוונת רש״י לתרץ בהרחבה׳־ קושיא הנ־ל,
כדלקמן.
וקושיא גדולה יותר — שגם היא מתעוררת אצל בן חמש למקרא:
סיפור זה הוא בסתירה
(לכאורה)
לברכת יצחק,
כי,
לאחרי שיצחק אמר בברכתו־־ ליעקב,
חוה גביר לאחיך*־־,
ואמר לעשו,
ואת אחיך תעבוד* 4 ־
(ומזה מובן — בממש וק*ו — שיעקב צריך להיות במעלה יתירה לגבי עשו)
,
היו,
מלכים אשר מלכו בארץ אדום 10 ,
היינו,
שאדום קיימה מלכות בס״ע
(במקום לעבוד את יעקב)
,
ולא עוד,
אלא,
שמלכות אדום היתה,
לפני מלך מלך לבני ישראל*?!
ועל זה מתרץ רש׳י” —,
שמונה היו,
וכנגדן העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם ובו":
בםך־הכל — אומר רש*י לבן חמש — מסופר כאז אודות שמונה מלכים בלבד,
20)
להעיד מודל עד.
״פ.
הנה קסן נתחיר נגוים נזר אתה מאד• — שלא היי מעמידים מלובן מלו
(פרש- עה״ס עובדי א,
ב — מע״ז ירד,
א)
.
21)
ולא נבסרן לימד שכל הפרשה נאמרה בשביל פסוק אחד,
וגם בי הענין נרמז.
22)
נוסו• על מה שנאמר כנר לדבקה.
ורב יעבוד זעיר*.
23)
תולדות כז,
כם.
24)
שם,
מ.
25)
וכדרכו,
שאינו מקדים את השאלה,
אלא טחב פירושו,
ובדרו ממילא מתודעת השאלה.
.
וכנגדן
(כנגד כל השמונה)
העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם*,
היינו,
שכאשר יעקב העמיד שמונה מלכים שלו
(שמנאם רש-י)
,
ביסל עי*ז מלכות עשו,
אדום הי׳ משועבד תחת מלכי ישראל.
וזהו הדיוק בכתוב,
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל• — שקיומה של מלכות אדום לא הי׳ אלא,
לפני מלך מלך לבני ישראל*,
שכן,
תיכף וסיד כשהעמיד יעקב מלבים שלו,
ביטל מלכות עשו.
ועפ*ז מובן טעם הסיפור אודות מלכי אדום — כדי להדגיש את קיומה של ברכת יצחק ע*ד מעלת יעקב לגבי עשו•־:
,
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום* — בארץ אדום בלבד,
ותו לא,
ופשיטא,
שלא על בנ*י
(ונוסף לזה,
שמלכי אדום לא היו מורעו של עשו,
אלא משאר אומות,
כמ*ש בהמשך הכתובים
(כנ*ל ס*ג>)
,
וכל זה —,
לפני מלך מלך לבני ישראל*,
בי,
תיבף ומיד כשהעמיד יעקב מלבים שלו,
ביטל מלכות עשו,
והיו משעובדים תחת מלכי ישראל
(,
מלך אין באדום נצב מלך*)
.
ה.
ולהוסיף — ליתר ביאור:
אין כוונת רש*י,
לקיים מה שנאמר ורב יעבוד צעיר,
הוה גביר לאחיך,
ואת אחיך תעבוד* — שהרי
(נוסף לכך שענינו אינו אלא לפרש פשש*מ)
שאלה זו נשארת
(א)
בנוגע למשך חייהם של יעקב ועשוי־,
(ב)
בנוגע לכל משך הזמן
54ו
ספר השיחות - ה׳תשמ״ח
שלפני מלך מלד לבני ישראל — שהרי סוכ״ם לא נתקיים,
ורב יעבוד צעיר",
(ג)
מזמנו של יורם ואילך ש״בימיו פשע אדום מתחת יהודה גו׳ עד היום הזה• — כיצד מתאים זה עם ההבטחה,
ורב יעבוד צעיר',
,
ואת אחיך תעבוד•• 1 .
ורש״ אינו מתרץ קושיא זו — כמו שאין מבאר שאר,
קלאץ־קושיות" דוגמתם.
ולדוגמא: הובטח ליעקב,
היטב איטיב עמך" 2 ,
ואעפ״ב,
לא ישב בשלזד״י,
וימי שני חייו היו "מעט ורעים״ 51 .
ובפרשיות שלפנ״ז — הובטח לאברהם ובברית
(ובהחחלחה)
קיני קניזי
28)
ואץ לתלות זה בהעניו ד״והי׳ כאשר תריד
(כשיעברו ישראל על התורה,
אזי)
ופרקת עולו מזל צוארך"
(תולדות בז,
מ ובפרש״י)
— שהרי": יעקב עצמו בודאי הי׳ בתכלית השלימות,
ואעפ״כ,
לא מציינו שמלך על עשו.
ובנוגע לזמן שלפני סלד סלך לבנ״י — לא מסתבר שבמשך כל הזמן הי׳ מצב גרוע יותר מאשר בתקופת שמונת המלכים.
ובסרט שבין שמונת המלכים עצמם•• היו גם רחבעם ואבי׳ שעשו הרע בעיני ה׳.
ולאידך,
בזמן שלאחרי יורם — היו כמה מלבים שעשו הטוב בעיני ה׳,
כמו,
יואש ואמציהו ועזרי׳ כו׳.
29)
פרשתנו לב,
יג.
30)
פרש״י ר״ס וישב.
31)
ויגש מז,
ט.
וקדמוני 32 ,
ועד היום הזה רואה ב! ה׳ למקרא שעדיין לא נתקיים!
אלא,
כוונת רש״י היא,
כאסור,
לתרץ את השאלה שמתעוררת אצל הבן חמש למקרא בפסוק זה:
(א)
מדוע מספרת התורה אודות מלכי אדום,
(ב)
ויתירה מזה,
הסיפור אודות מלכי אדום הוא בסתירה
(לכאורה)
לתוכו ברכת יצחקו! ועל זה מתרץ רש״י.
שמונה היו וכנגדן העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם",
כנ*ל בארוכה.
ו.
ויה״ר אשר מהלימוד בתורה אודות המלכים שהעמיד יעקב וביטל מלכות עשו — נזכה להקיום בפועל ממש,
חידוש המלוכה דיעקב —,
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה" 55 ,
ומבטל מלכות עשו — כפ׳ש",
והי׳ בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום 55 ולא יהי׳ שריד לבית עשו",
עדי קיום היעוד• 5 .
ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה׳ המלוכה",
במהרה בימינו ממש.
שפו השיחות - ה׳תשמ״ח