פרק ט

חָכְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה:

טָבְחָ֣ה טִ֖בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֜֗ף עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ:

שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־גַּ֜פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת:

מִי־פֶ֖תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֜֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ:

לְכוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֜שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי:

עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֜אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה:

יֹ֤סֵ֨ר לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ:

אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֖ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֜חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ:

תֵּ֣ן לְ֖חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֜צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח:

תְּחִלַּ֣ת חָ֖כְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדשִׁ֣ים בִּינָֽה:

כִּי־בִ֖י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֜ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים:

אִם־חָ֖כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ וְ֜לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא:

אֵ֣שֶׁת כְּ֖סִילוּת הֹֽמִיָּ֑ה פְּ֜תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה:

וְֽיָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּ֜סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת:

לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֜מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם:

מִי־פֶ֖תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ:

מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם:

וְֽלֹא־יָ֖דַע כִּֽי־רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ: