שיחה ג 206
א.
בהפטרת פרשתנו 1
: "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהי' לכולם..
וישבו על הארץ גו' עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם".
ויש לעיין בטעם השינויים בין שני הכתובים:
(א)
"מלך" או "נשיא",
(ב)
"עליהם" או "להם",
(ג)
"ועבדי דוד" או "ודוד עבדי".
(ד)
בכתוב השני מוסיף "לעולם"
[ואף שבפשטות הטעם כי בא בהמשך לתחילת הכתוב "וישבו גו' עד עולם",
מ"מ מובן,
שחידוש זה
(שיהי' נשיא לעולם)
שייך להתואר "נשיא" דוקא,
שלכן לא נקט כאן תואר "מלך"
(ככתוב הקודם)
אלא "נשיא"].
ב.
ויובן זה בהקדים ביאור דברי הגמ' 2
: "אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר
[שעתיד למלוך עליהם.
רש"י]
שנאמר 3
ועבדו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם,
הקים 4
לא נאמר אלא אקים 5 .
א"ל רב פפא לאביי והכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם,
(ומשני)
כגון קיסר ופלגי קיסר".
ובפרש"י: "כגון קיסר ופלגי קיסר — מלך ושני לו,
כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים,
ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך".
וצ"ע: א)
מהי כוונת רב ש"עתיד הקב"ה להמליך להם דוד אחר" — שמלך המשיח נקרא "דוד"
(ואינו דוד המלך)
או שמלך המשיח נק' "דוד"
(דוד מלכא משיחא)
רק להיותו מזרע דוד?
ב)
מהי קושיית ר"פ "והכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם",
הרי בפשטות "דוד" כאן לא קאי על דוד המלך 6
כ"א על מלך המשיח
(כפי שפירשו במפרשים עה"פ 7 ),
שנקרא ג"כ "דוד"
(להיותו מזרע דוד),
והוא "דוד אחר" שעתיד הקב"ה להמליך על ישראל 8 ?
207
ג)
בדברי רש"י "ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך",
והרי מפורש בכתוב שלפנ"ז
(כנ"ל)
"ועבדי דוד מלך עליהם",
הרי שגם דוד נקרא "מלך"
(גם)
לעתיד לבוא 9
[ובפשטות,
בשני הכתובים מדובר אודות אדם
("דוד")
אחד 10 ].
ד)
למה יצטרך מלך המשיח ל"שני לו",
משנה למלך
(פלגא קיסר),
שלא מצינו כן
(כתוב)
אצל מלכי בית דוד 11 ?
[ולכאורה לא מצינו בהלכה ענין של "משנה למלך".
ולהעיר שבכהן גדול ישנו סגן כהן גדול 12 ,
אבל לא מצינו כזאת במלך 13 .
מובן שיתכן שהמלך ימנה "שני לו",
אבל לא מצינו בהלכה שיהי' תוקף מיוחד למשנה למלך יתר על שאר שרי המלך 14 ].
גם יש לדייק בלשון הש"ס "כגון קיסר ופלגי קיסר": אמאי נקט ל' "קיסר" שהוא שם מלכי רומי 15
— ולא אמר
(בלשון הקודש,
וכלישנא דקרא 16 )
"מלך 17
ומשנה למלך"?
ג.
ואולי י"ל שאין כוונת חז"ל כפשוטו,
שיהיו אז שני אנשים נפרדים שינהיגו את ישראל,
דגם לפי דברי הגמרא מ"ש "ודוד עבדי נשיא להם" קאי על מלך המשיח
(ולא דוד המלך),
כי גם משיח נקרא בשם "דוד"
(כנ"ל),
אלא שבמלך המשיח עצמו יהיו שני גדרים,
"קיסר ופלגי קיסר"
(כדלקמן בארוכה).
ופירוש דברי הגמ' "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר כו' והכתיב ודוד עבדי נשיא להם" הוא: במלך המשיח יהי' חידוש עיקרי לגבי מלכי בית דוד
(ואפילו לגבי דוד המלך עצמו),
ולכן נקרא "דוד אחר",
כי בענין זה אינו דומה לדוד הראשון 18 .
וע"ז מקשה הגמ' "והכתיב ודוד עבדי נשיא להם",
הרי שגם לעת"ל דומה מלך המשיח לדוד הראשון
(ולכן נקרא ע"ש דוד המלך)?
וע"ז מתרץ "כגון קיסר ופלגי קיסר",
דבמלך המשיח תהיינה שתי המעלות,
ד"קיסר ופלגי קיסר": מצד החידוש שבמלכות דמלך המשיח לגבי דוד נקרא "קיסר"
(והוא "דוד אחר"),
ומצד מעלתו בתור "מלך מבית דוד" נקרא "פלגי קיסר".
ויש לומר,
שזהו החילוק בין שני ה 208
כתובים "ועבדי דוד מלך עליהם..
ודוד עבדי נשיא להם",
דשני התוארים "מלך" ו"נשיא",
הם שני הענינים ד"קיסר ופלגי קיסר" 19
שיהיו במלך המשיח.
וזהו שנאמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם",
דאע"פ שגדלה מעלת המלך על מעלת הנשיא
(כהחילוק בין קיסר ופלגי קיסר),
מ"מ אין הנשיאות בטלה לגבי מעלת המלכות,
ואדרבה,
דוקא גבי "נשיא" נאמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם"
(כדלקמן סעיף ה).
ובזה יש לבאר השינוי בין שני הכתובים — "ועבדי דוד" או "ודוד עבדי": בפסוק הא' המדבר במעלת המלך המשיח בתור "קיסר"
(מלך),
שבזה אינו מתייחס לדוד הראשון
[ורק שנקרא בשמו "דוד",
"דוד אחר"],
אומר הכתוב "ועבדי דוד",
שבלשון זו ההדגשה הרי היא על "עבדי"
(אלא שה"עבד" נקרא בשם "דוד"),
והיינו לפי שמעלה זו באה בו
(לא מפני שהוא "דוד",
אלא)
להיותו "עבדי"; משא"כ מעלת מלך המשיח בתור "נשיא" מתייחסת לדוד המלך *19 ,
ולכן נאמר "ודוד עבדי נשיא להם".
ועפ"ז יש ליישב מ"ש רש"י "ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך",
אע"פ שמפורש "ועבדי דוד מלך עליהם" — שהרי שני הענינים ד"קיסר ופלגי קיסר"
(מלך ונשיא)
יהיו באותו אדם,
מלך המשיח; אלא שהפסוק הא' קאי במעלת המשיח בתור "קיסר",
"מלך"
(ובזה אינו מתייחס לדוד המלך כנ"ל),
והכתוב "ודוד עבדי נשיא להם" קאי במעלתו בתור "פלגי קיסר",
"כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך".
ד.
הסברת הענין:
בהגדרת תפקידו ופעולתו של מלך המשיח מבאר הרמב"ם שני ענינים:
א)
"יכוף כל ישראל" לילך בדרך התורה והמצוה,
"ילחם מלחמות ה'",
יבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' 20
[וכן אחר "שתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו" 21 ]
— וזהו ענינו של מלך ישראל בכלל,
וכמ"ש הרמב"ם 22
שכל מלך "תהי' מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה' שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות".
ב)
"אותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה ונביא גדול כו' ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו כו'" 23 ,
ועל ידו "תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר 24
כי מלאה הארץ דעה את ה'" 23 ,
שמדבריו אלה מובן,
דזה ש"באותו הזמן כו' יהי' עסק כל העולם..
לדעת את ה' בלבד..
יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו' מלאה 24
הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" 25 ,
כל זה יהי' על ידי מלך המשיח,
שהוא "ילמד כל העם" 26 .
ויש לומר,
שעל שם ענין זה ייקרא 209
משיח בשם "נשיא",
ע"ד שמצינו בלשון חכמים,
שראש הסנהדרין "הוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו" 27 ,
ועד"ז יש לומר,
שזה שמשיח נקרא "נשיא" הוא לפי שהוא "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'" 28 .
ועפ"ז יש לבאר השינוי בלשון הכתוב,
"מלך עליהם" ו"נשיא להם": הנהגת המלוכה היא בדרך רוממות מהעם,
שהמלך צ"ל מרומם ונבדל מן העם,
וזהו "מלך עליהם",
שהוא ממעל להם; משא"כ השפעת הנשיא,
ללמד את העם ולהורות להם דרך ה',
היא בדרך קירוב אליהם,
שמשתדל שהעם יבין ויקלוט את דבריו,
ולכן עם היות שמצד גדלותו נקרא "נשיא"
(מלשון התנשאות),
הרי תיאור יחסו אל העם הוא "
(נשיא)
להם",
כי השפעתו בתור נשיא היא באופן של קירוב.
[ולכן מעלת הנשיא נק'
(בגמ')
"פלגי קיסר",
כיון שאין השפעת הנשיא באופן של רוממות כמלך
(קיסר)].
ה.
והנה יש חילוק עיקרי בין שני ענינים הנ"ל:
פעולתו של מלך המשיח בענין הא',
הנהגת המלכות שלו,
היא בדרך חידוש,
שלא ע"פ טבע.
כי על ידו יהי' חידוש עיקרי בכל העולם כולו,
וכמבואר בארוכה ברמב"ם שם 20
ש"יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד",
ש"יחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו" 29 ,
עד ש"באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות כו' ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה'" 25 .
כלומר,
אע"פ שפסק הרמב"ם 29
שלא "יבטל דבר ממנהגו של עולם" ולא "יהי' שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג",
מ"מ,
זהו שלא יתבטלו חוקי טבע הבריאה,
אבל מובן שזה שכל העולם כולו יעבוד את ה' ביחד ולא תהיינה מלחמות כו' ועסקם יהי' לדעת את ה' בלבד,
ה"ז חידוש בהנהגת העולם,
שלא מצינו כזאת מעולם 30 .
משא"כ השפעתו בתור נשיא,
זה שמשיח "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'",
אף שנכלל בזה גם "דברים הסתומים כו'" *30
(כנ"ל),
מ"מ אין זה חידוש ממש,
כי 210
בתורה אי אפשר להיות חידוש
(אמיתי),
כפסק הרמב"ם 31
שתורה הזאת "אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת" 32 .
ויש לומר,
שדבר זה נרמז בלשון הגמרא "קיסר ופלגי קיסר":
מבואר בתוס' 33
בשורש שם "קיסר" שהוא על שם מלך רומי אחד "שמתה אמו בלדתה ונבקעת בטנה ומצאוהו חי..
ונקרא קיסר בלשון רומי והוא לשון כרות בעברי
[היינו לידה באופן ד"יוצא דופן"]
ועל שמו נקראו כל המלכים שלאחריו קיסר".
וזהו הרמז בכך שמשיח נקרא בשם "קיסר" — מלך שנולד באופן של "יוצא דופן",
שלא כפי הטבע שהטביע הקב"ה סדר של לידה
(דרך הרחם) 34
— להורות,
שמלכותו של מלך המשיח
(פעולתו בעולם 35 )
תהי' באופן של חידוש,
שלא כפי טבע העולם,
"יוצא דופן" למעליותא
(משא"כ זה שמשיח הוא "נשיא",
אין בו חידוש
(כ"כ),
ומצד זה הוא רק בגדר "פלגי קיסר" *35 ).
אבל,
אע"פ שעיקר החידוש של מלך המשיח הוא בענין המלכות,
מ"מ,
יש עילוי בענין הנשיאות על ענין המלכות.
ובפשטות: הצורך בענין המלוכה הוא
(כנ"ל מרמב"ם)
כדי "להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה'",
ומזה מובן,
דלאחרי שמשיח "יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד",
"ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד",
הרי אין צורך
(כ"כ)
בפעולת משיח בתור מלך 36 ,
ועיקר תפקידו של מלך המשיח יהי' ללמד את העם ולהורותם דרך ה'.
וזהו גם הטעם שדוקא אצל ענין הנשיאות נאמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם",
כי עיקר ענין הנצחיות של מלכות משיח אינו בפעולת הנהגת המלכות שלו,
אלא בהשפעתו בתור נשיא *36 ,
שהוא "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'" 37 .
(משיחת אחש"פ,
תשמ"ח; ד"ה ועבדי דוד
(הב')
תשמ"ב)