B"H
🏡

Hosafos Yud-Beis Yud-Gimmel Tammuz 2

[עמוד 291] המושפעים או עכ"ס לדבר עם מי שהוא אודו ת ם וה שיעורים וכר" ו הרי ה קול מ עו רר הכוונה והדבור מגלה את הענינים יותר. רגיל ה דבר וכ מעט טבעי הוא בבני אדם ,ב סגנון חז"ל ,טענו חטים ו הוד ה לו בשעורים ,כוונתי שמחליפים הסיבה האמיתית ב ענ ץ אחר ,הסיבה במצבה ה"ה כנראה אשר לע"ע לאנ שתדכ ה עדיין ,וכאן המקום אתי ל מל או ת את ידה ל מ סו ר לכאו"א מאחי" שי" בשמי ,אשר פל א ג דול וג ם מצער ,מה שאינם עושים בהאמור כ כל הדרוש, והרי ברכת ה" ח ל ה עלי" כמ"ש ו ב רנ ד ה"א בכל אשר תע שה ,עשי" ב דרך הטבע ובדרוש ,וק""ל, ויהי רצון שתבשר טוב ב כל האמור ובהקד ם והשי""ת יצליחה. )ממכתב ר ניסן ,חשכ"ה(
[עמוד 291] ...the influenced, or at least to speak with someone about them and the lessons etc. — for the voice arouses the intent, and speech reveals matters more. It is usual, almost natural, in people — in our Sages' idiom, 'they claimed wheat and he admitted to barley' — I mean, they swap the true cause for another matter; the cause in its state is apparently that... not yet married; and here is the place to fill his hand to...
. . .צו אייער שרייבען וועגען כשר"ן מיטלען און צו קריגען א כשר"ן צוועק. איז דאר באוואוסט ,אז א זאר וואס איז פ ארקער ט פון כ שר )אדער פשוט - טריפה( ,איז ניט שייד צו טאן דאם צוליב א מצוה ,און ווי חז""ל רופען דאס "מצוה הבאה בעבירה" ,און זאגען ארויס אויף דעם גאר שארפע אויסדרוקען. ס"איז פדאן נאד א ענין)וו א ס צייטענווייז מישט מען זיי צוזאמען( ,און דאס איז אויסניצען מיטלען ,וואם פ אר זיד וואלט מען דאם ניט געטאן ,נ אר אום צואיינווירקען אויף אצווייטען ,צו בריינג ען עם צו א גו ט ע זאד ,תו רהומ צו ת "פאדקוקט" מען דעם זיד. ווי למ של :א בן ישיבה ,קען אויסניצען זיין שבת )ווען די ס ד רי הישיבה פארפליכטען עם ניט( אויף צו ל ערנען פאר זיד ,נגל ה וחסידות און טאן דאם במנוחה בא זיד אין שטוב אדער אין שול ,און אנשטאט דעם פארט ער אוועק ערגע ץ אין א ווייטען ארט ,וואם וועגען עונג שבת איז ניט צו טראכטען און אמאל אויד ניט וועגעו מנוחת שבת ,און ניצט אויס דע ם שבת אויף צו איינווירקען אויף א אידען ,וואס ווייס ניט וועגען שבת בכלל ,אדער ווייס גארניט וועגען אידישקייט ,און מ"דארף מיט עם אנהויבען צו ל ע רנ עו דעם אל"ף בי"ת פון שבת אדערדעם אל"ף בי"ת פון אידישקייט ,דאס וואס ד ער כחור האט דאס איינגעזאפט און באקומען דירעקט אין זיין היים בפ שיטות )מיט א געוויסקייט אן צווייפלונג( וואם צוליב ד ע ם ,אט דע ם צווייטען איד ,אפפער ט ער זיין עונג) רו חני( שבת אום צו אפהיטען א אידן פון א איסור סקילה ר"ל ,אדער לערנען מיט עם תורה און דאם גלייכען. וואס אויף דעם איז דער פסק הג מ ר א)ז ע ה מסכת בבא מציעא דף פ"ה עמוד א"(
...Regarding your writing about kosher means and getting a kosher purpose: it is known that a thing perverted from kosher (or plainly — treif) may not be done for a mitzvah; as our Sages call it 'a mitzvah through a sin,' with very sharp expressions. There is another matter (which at times is mixed with them...
[עמוד 292] תוספות /י"ב-י""ג תמוז
[עמוד 292] Addenda / 12–13 Tammuz
שיחות
Talks
אז ניט נאר איז דאם מער ווי ד ער ל ערנ ען אין ד ער ישיבה דא ,נאר אויר אפילו מער ווי דער ל ערנ ען בישיבה של מעלה. בברכה צו גוטען געזונט און גוטע שטימונג ושמחה און צו א פריילעכן פורים. )ממכתב 1" אדר ,תשכ"ס
...that not only is this more than the learning in the yeshiva here, but even more than the learning in the yeshiva above. With blessing for good health, good spirits, joy, and a joyous Purim. (From a letter of 11 Adar, 5720.)
. . .מודים אנו לו על ה ת ענינו תו ב הפ צ ת חוב רו תינו עד הנה ,ובלי ספ ק על להבא יוסיף אומץ ,להיות מן הזוכים ומזכים את הרבים ,כהנה וכהנה. ביאור גו דלערך ענינים אלו אך ל מו ת ר .וידוע מרז"ל -קדושין מ ,א -אקזר זכות עושה פ רו ת ,היינו כ מו שמגרעין קטן נצמח אילן ג דול עושה פרות ,כך עי"ז שיגרום שמכירו יעשה איזה פ עול ה הנראית ל ק טנ ה בהשקפה ראשונה ,וכמו :שיעיין בשיחת כ"ק מר"ח אד"ש ,יספר לבנו מעשי" ממרז"ל וכיו"ב ,אפשר שבמשך הזמן יביא תוצאות טובות שזר"א ל שערם מראעז .ומצוה גורר ת מצוה עד א""ס. )ממכתב ג" אדו א" ,תשג"ה(
...We thank him for his interest in spreading our pamphlets until now; no doubt henceforth he will add courage, to be among the meritorious who merit the many — as such and such. Explaining these matters' great worth is needless. Known from our Sages — Kiddushin 40a: 'a moment's merit bears fruit' — i.e., as from a small seed grows a great fruit-bearing tree, so through his causing his fellow to do some seemingly small deed...
. . .זהו החס רון אצל כמה הבחורים שהם יו תר מדי חושבים אודות עצמם. צריכים לח שוב אודות הזולת לכל הפחות א שעה ב כל יום .כי זה הי" אחת מדרי שות הרבי ב שיחותיו מכתביו וכו" אף טאן מיט י ענע ם .אייר האט ד ער רבי גינומען אף זיינע פליי צעס ,אב ער מ"דארף טאן ,טאן אליין .כ שנו פל ת מח שבה אודות עצמו ורואים שזה מבלבלמע בו ד ה מג ביר המ""ש וכו" צריכים ל ד חו ת ה .ואם אין ב מה ל ד חו ת המ"ש ,כי מצבו אינו כדב עי יזכיר לעצ מו ההכרחלהתעסק בטובת זול תו ולח שוב אודות הזולת איך להועיל לו. צריכה ל היו תהת בוננו תבתפלה ביחוד ,כיון שכך כ תב לו כ"ק אדמו"ר הכ"מ במב" אליו .ויש לק שר ההת בוננו ת עם פיה"מ ש מ תפלל . . .ובבר כ ת ק""ש צריכה להיות ה הס ת כלו ת .ה ה ת בוננו ת שבתפלה אין צר Tלהיות מאמר שלם בפעם אחת ,די בענין אחד ,וג ם אם לכ אור ה אין זה שייר -ה ה תבוננות במה שלמד קודם ה תפל ה - לפיה""מ ולא חשיב זה הפ ס ק ,כ מו ש שאלתי אצל כ"ק אדמו"ר הכ"מ עס איז דאר גלייך ווי מח"ז כי זר ה הרי פי" זרה באותו מקום ,וענה לא ,וזה גופ א צריך להיות באותן מקו מו ת ש מו תר ע"פ נג להל הפ סי ק ,שלא ישהה זמן כדי לג מו ר את כולו כו" . . .
...This is the lack in several bachurim, who think too much about themselves. One must think about the other at least an hour a day. For this was one of the Rebbe's demands in his talks, letters, etc. — though with those... The Rebbe took you on his shoulders, but one must do, do oneself. When thought of self falls and one sees it confuses... increases... etc.
[עמוד 293] תוסמות /י"ג-י"ג תמוז
[עמוד 293] Addenda / 12–13 Tammuz
שיחות
Talks
293
293
כשתעשו ע ם הזול תזה גופ א יעזור לכםכהת בוננו ת שלכ ם .ו כל" אדה"ז נעשו מווזו ולבו זכים אלף פעמים כ כ ה)נ תבא ר־ דיו ק הל" אלף פע מי ם ככ ה בל ש"" ת לג" פר שיות ר"פ ברא שית•( של מדנו מזה שתים :שבכ"ז צריך ל ה תבונן ,כי המווז ול ב מצ"ע אף שזבים הם כמה פעמי ם בכ ה בכ"ז צר Tפ עו להבה ם) שי מני כ חות ם תר"ץ. השם נפ שנו השי"ת .ו ע ת( ,שכשמתבונן משיג בקל ובעומק יותר ופועל יותר. הבטחה נו ספתמ הרבי אשר כשתעשו בכל אלו הענינים אז -הרבי -מבטיח - בכמה משיחותיו -אז יצליחו בג שמיות וברוחניות. נקטעיס מיחידות של א -הת" יום ב" אחו"ק ,ז" אייר ,השי"ת(
When you do with the other, this itself will help your contemplation. And per the Alter Rebbe, they became 'a thousand times thus' (explained — precisely 'a thousand times thus' in the holy tongue, at the end of parshas Bereishis) — from which we learn two: that in any case one must contemplate, for the 'thousand' themselves, though they fall several times thus, still need action in them...
נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לקראת חג הגאולה י"ב־י"ג תמוז ה"תשמ"ז ל כ ל המ ש תתפים ולכלהמשת תפו תבה תו עדויו ת ד חג הג אולה ול כ ל אחב""י - שליט"א שלום רב ו בר כ ה מרובה! חג הגאולה שמח ושבת שלום והתועדויות פעילות ומ שפיעות על כל המתוועדים ועל כל אחבנ"י -שליט"א, פעולה נמ שכת במשך כל השנה, שהרי כדברי בעל הג אול ה ב מכ תבו ה מפורס ם ,לא אותו בלב ד ג אל הקכ"ה כי אם ג ם את כל כו", וביתר שאת ב שנת ששים זו ת פ עו לבכלה תור ה ומצוותי" ,מתחיל בהמבצעים הכלליים ו כל פרטיהם. ויקויים ב כל אחד ואחת במהרה בימינו ממש הנאמר כספר דו ד מלכ א משיחא: שמח)ה שם( נפ ש עבדך פני אלי וחנני,
Text of the telegram the Rebbe shlita sent for the redemption festival, 12–13 Tammuz, 5747: To all participants in the redemption festival farbrengens, and to all our brethren, Israel — shlita: Much peace and abundant blessing! A joyous redemption festival and a peaceful Shabbos; active farbrengens influencing all participants and all our brethren, Israel — shlita; continued action through the whole year — for as the redemption's master says...
[עמוד 294] הוססות /י"ב-י"ג תמוז
[עמוד 294] Addenda / 12–13 Tammuz
שיחות
Talks
יאמרו גאולי השם ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים, בגאולה האמתית והשלימה ע""י משיח צדקנו. בברכה וב ברכ ת חג הגאולה ושבת שלום /מ קו םהח תי מ ה/
'Let G-d's redeemed say, gathered from lands, east and west, north and sea' — in the true, complete redemption through our righteous Moshiach. With blessing, and the redemption festival's blessing, and a peaceful Shabbos. (Signature)
ה"תשמ"ח ב"ה .ימי הגאולה שנת תשמח והקהל ל כל המ שתתפים ולכל המשת תפו תבה תועדויו ת ד חג הג אולה ול כ ל אחב"י - שליט""א שלום וברכה! חג הגאולה והתועדויות פעילות ומ שפיעות על כל אחב""י ,ועד לאופן של הקהל את האנשים והנשים והטף, ו בפ ר ט אשר ב ד ברי ב על הג או להבמכת בו ה מ פו רסם לא אותו בלבדג אל הקב"ה כי אם ג ם את כל כר. וביתר שאת במע שה שהוא העיקר ,מתחיל בהמבצעים הכללים וכל פרטיהם. ותקויים מיד תפל תנו :ולציון יאמר ג ר והוא יכוננה עליון ותיכף ומיד ההבטחה :ד ר ך כוכ ב מיעקב ג ר וי שראל עו שה חיל בג או ל ה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. /מ קו םהח תי מ ה/ הקהל . .והטף :וילר לא ,יב. במכתבו המפורסם :נדפס בסה"ם תרפ"ח ע" קמו .תש"ח ע" .263ועוד. ולציון . ,עליון :תהלים פז ,ר., ד ר ן . .חיל :פרשתנו)בלק( כד ,יז־יח.
5748 / With G-d's help. The redemption days, year 5748, the year of Hakhel: To all participants in the redemption festival farbrengens, and to all our brethren, Israel — shlita: Peace and blessing! A joyous redemption festival; active, influencing farbrengens for all our brethren, Israel — to the point of Hakhel, gathering the men, women, and children; especially as in the redemption master's published letter: not him alone did G-d redeem, but also all... And in...
[עמוד 295] תוססות /י"ב-י"ג תמוז
[עמוד 295] Addenda / 12–13 Tammuz
שיחות
Talks
295
295
ד/"תשמ"ט ל כל המ שתתפים ול כל המש תתפות ב ה תו עדויו ת ד חג הג אול ה ול כ ל אחב"י - שליט"א שלום רב וברכ ה מרובה! שבת שלום ו חג הג או ל ה שמחים ו ה תו ע דויו ת פ עי לו תומ שפיעות על כ ל המתוועדים ועל כל אחבנ"י -שליט"א, פעולה נמ שכת במשך כל השנה, שהרי כדברי ב על הגאולה ב מכ תבו ה מ פו רס ם ,לא אותו בלב ד ג אל הקב"ה כי אם גם את כל כר, וביתר שאת בשנה תמימה זו, ו ב מיוחד שנ כנ סנו ל שנ ת ה ארבעי םדהסתל קו ת־ הי לו ל א של בעל הג או ל ה וה שמחה דקאים אינש אדעתי" דרבי" ,כי נ תן הוי" ל כםלבלדעת ועינים ל ר או ת ואזנים לשמוע, תפעול ב כל ה תור ה ומצוותי" ,מתחיל בהמבצעים הכלליים וכל פרטיהם. ויקויים ב כל אחד ואחת במהרה בימינו ממש הנאמר בספר דו ד מלכ א משיחא: תבוא לפנד תפל תי הטה אזנך לרינתי. בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. בכבוד וב ברכ ת שבת וחג הגאולה /מ קו םהח תי מ ה/
5749 / To all participants in the redemption festival farbrengens, and to all our brethren, Israel — shlita: Much peace and abundant blessing! A peaceful Shabbos and joyous redemption festival; active farbrengens influencing all participants and all our brethren, Israel — shlita; continued action through the whole year — for as the redemption master says in his published letter: not him alone did G-d redeem, but also...