פרק יז

רוּחִ֣י חֻ֖בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי:

אִם־לֹ֣א הֲ֖תֻלִים עִמָּדִ֑י וּבְ֜הַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי:

שִֽׂימָה־נָּ֖א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִי ה֜֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ:

כִּֽי־לִ֖בָּם צָפַ֣נְתָּ מִשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֜֗ן לֹ֣א תְרוֹמֵֽם:

לְחֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה:

וְֽהִצִּיגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה:

וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם:

יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֜נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר:

וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטְהָר־יָ֜דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ:

וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֖שׁוּבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָ֣ם:

יָמַ֣י עָֽ֖בְרוּ זִמּוֹתַ֣י נִתְּק֑וּ מֽוֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי:

לַיְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֜֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ:

אִם־אֲ֖קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֜חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי:

לַשַּׁ֣חַת קָ֖רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַֽ֜אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה:

וְאַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֜תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה:

בַּדֵּ֣י שְׁא֣וֹל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת: