פרק ו

לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהֹוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ:

יְחַיֵּ֖ינוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִֽחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו:

וְנֵֽדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֹֽצָא֑וֹ וְיָב֚וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ:

מָ֚ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ:

עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא:

כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵֽעֹלֽוֹת:

וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָֽבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי:

גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם:

וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶבֶר כֹּ֣הֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּח֣וּ שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ:

בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שַֽׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה שָׁם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל:

גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי: