16a

בעביטין,

בִשליפין,

בקנים,

בקוֹלחוֹת מטלטלין בתוֹכה,

וּבִלבד שלֹא יהֵא בין גמל לגמל כִמלֹא גמל,

וּבין אוּכף לאוּכף כִמלֹא אוּכף,

וּבין עביט לעביט כִמלֹא עביט.

הכא נמי,

כשנִכנס ויוֹצֵא.

תא שמע:

נִמצֵאת אתה אוֹמֵר שלֹש מִדוֹת במחיצוֹת:

כֹל שהוּא פחוֹת מִשלֹשה צריך שלֹא יהֵא בין זה לזה שלֹשה,

כדי שלֹא יזדקֵר הגדי בבת רֹאש.

כֹל שהוּא שלֹשה וּמִשלֹשה עד ארבעה צריך שלֹא יהֵא בין זה לזה כִמלוֹאוֹ,

כדי שלֹא יהֵא פרוּץ כעוֹמֵד.

ואִם היה פרוּץ מרוּבה על העוֹמֵד אף כנגד העוֹמֵד אסוּר.

כֹל שהוּא ארבעה וּמֵארבעה עד עשר אמוֹת צריך שלֹא יהֵא בין זה לזה כִמלוֹאוֹ,

שלֹא יהֵא פרוּץ כעוֹמֵד.

ואִם היה פרוּץ כעוֹמֵד כנגד העוֹמֵד מוּתר,

כנגד הפרוּץ אסוּר.

ואִם היה עוֹמֵד מרוּבה על הפרוּץ אף כנגד הפרוּץ מוּתר.

נִפרצה ביוֹתֵר מֵעשר אסוּר.

היוּ שם קנים הדוֹקרנים ועוֹשה להן פיאה מִלמעלה אפילוּ ביוֹתֵר מֵעשר מוּתר.

קתני מיהת רישא מִשלֹשה עד ארבעה,

וּבִלבד שלֹא יהֵא בין זה לזה כִמלוֹאוֹ,

תיוּבתא דרב פפא

אמר לך רב פפא:

מאי מלוֹאוֹ נִכנס ויוֹצֵא.

הכי נמי מִסתברא,

מִדקתני:

אִם היה פרוּץ מרוּבה על העוֹמֵד אף כנגד העוֹמֵד אסוּר.

הא כעוֹמֵד מוּתר.

שמע מינה.

לימא תיהוי תיוּבתיה דרב הוּנא בריה דרב יהוֹשוּע אמר לך:

וליטעמיך,

אימא סיפא:

אִם היה עוֹמֵד מרוּבה על הפרוּץ אף כנגד הפרוּץ מוּתר.

הא כפרוּץ אסוּר.

סיפא קשיא לרב פפא,

רישא קשיא לרב הוּנא בריה דרב יהוֹשוּע.

סיפא לרב פפא לא קשיא איידי דִתנא רישא פרוּץ מרוּבה על העוֹמֵד תנא סיפא עוֹמֵד מרוּבה על הפרוּץ.

רישא לרב הוּנא בריה דרב יהוֹשוּע לא קשיא,

איידי דבעי למיתני סיפא עוֹמֵד מרוּבה על הפרוּץ תנא רישא פרוּץ מרוּבה על העוֹמֵד.

בִשלמא לרב פפא מִשוּם הכי לא עריב להוּ ותני להוּ,

אלא לרב הוּנא בריה דרב יהוֹשוּע ליערבינהוּ וליתנִנהוּ:

כֹל שהוּא פחוֹת מִשלֹשה וּשלֹשה צריך שלֹא יהֵא בין זה לזה שלֹשה

מִשוּם דלא דמי פסוּלא דרישא לִפסוּלא דסיפא; פסוּלא דרישא כדי שלֹא יזדקֵר הגדי בבת אחת,

פסוּלא דסיפא שלֹא יהֵא פרוּץ כעוֹמֵד.

פחוֹת מִשלֹשה מני רבנן היא,

דאמרי:

פחוֹת מִשלֹשה אמרינן לבוּד,

שלֹשה לא אמרינן לבוּד.

אימא סיפא:

כֹל שהוּא שלֹשה וּמִשלֹשה ועד ארבעה