1
כל הנדרים והשבוּעוֹת האב מֵפֵר ביוֹם שמעוֹ,
שנאמר: "כל נדריה ואסריה" .
אבל הבעל אינוֹ מֵפֵר אלא כל נדרים וּשבוּעוֹת שיֵש בהן עִנוּי נפש אוֹ שהֵן בִדברים שבינה לבינוֹ,
כגוֹן שנִשבעה אוֹ נדרה שלֹא תִכחֹל אוֹ שלֹא תִתקשֵט,
שנאמר: "בין איש לאִשתוֹ" .
2
וּמה בין נדרים שיֵש בהן עִנוּי נפש לִנדרים שבינוֹ לבינה? שהנדרים שיֵש בהן עִנוּי נפש מֵפֵר לעצמוֹ ולאחֵרים,
ושבינוֹ לבינה לעצמוֹ מֵפֵר,
לאחֵרים אינוֹ מֵפֵר.
3
כיצד? נדרה שלֹא לאכֹל בשר מֵפֵר לה,
ותִהיה מוּתרת לאכֹל עִם כל אדם לעוֹלם.
אסרה עליה תשמיש כל איש שבעוֹלם יפֵר חלקוֹ ותִהיה משמשתוֹ,
וּכשימוּת אוֹ יגרשנה הרי היא אסוּרה בתשמיש כל אדם.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
4
אחד עִנוּי גדוֹל ואחד עִנוּי קטן,
ואחד עִנוּי שהוּא לִזמן מרוּבה אוֹ לפי שעה הכֹל מֵפֵר הבעל.
5
כיצד? נדרה אוֹ נִשבעה שלֹא תִרחֹץ היוֹם אוֹ שלֹא תִשתה יין היוֹם אוֹ שלֹא תֹאכל דבש היוֹם,
וכֵן אִם נדרה שלֹא תִכחֹל היוֹם אוֹ שלֹא תִלבש רִקמה היוֹם מֵפֵר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
:אפִלוּ נדרה מִמאכל רע אוֹ מִמין שלֹא טעמה אוֹתוֹ מימיה הרי זה יפֵר.
6
נדרה מִשתי כִכרוֹת,
באחת יֵש לה עִנוּי וּבאחת אין לה עִנוּי מֵפֵר לזוֹ שמִתענה בה,
ואין מֵפֵר לזוֹ שאין בה עִנוּי.
7
נדרה שלֹא תֹאכל תאֵנים של מדינה זוֹ יפֵר מִשוּם דברים שבינוֹ לבינה,
שעֵסק גדוֹל הוּא לוֹ להִטפֵל וּלהביא לה מִמדינה אחרת.
לפיכך אִם מֵת אוֹ גֵרשה,
אוֹ שהֵביא לה איש אחֵר מִפֵרוֹת אוֹתה מדינה הרי אֵלוּ אסוּרין עליה,
שאינוֹ מֵפֵר לאחֵרים בדבר שבינוֹ לבינה.
8
וכֵן אִם נדרה שלֹא לֵהנוֹת לבריוֹת,
אף על פי שאין הבעל בִכלל יֵש לוֹ להפֵר מִשוּם דברים שבינוֹ לבינה,
שלֹא יהיה זקוּק להאכילה מִשלוֹ בִלבד.
וכֵן אִם אסרה הניתה על אוּמה כוּלה,
כגוֹן כל היהוּדים אוֹ כל היִשמעֵאלים הרי זה יפֵר.
9
האִשה שאמרה לבעלה:
הנאת תשמישי אסוּרה עליך אינוֹ צריך להפֵר.
הא למה זה דוֹמה? לאוֹסֵר פֵרוֹת חבֵרוֹ על בעל הפֵרוֹת.
וכֵן הוּא שאמר לה:
הנאת תשמישי אסוּרה עליך לֹא אמר כלוּם,
מִפני שהוּא משוּעבד לה בִשאֵר כסוּת ועוֹנה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אישוּת.
:אבל אִם אמרה לוֹ:
הנאת תשמישך אסוּרה עלי צריך להפֵר,
ואִם לֹא הֵפֵר הרי זה אסוּר לשמשה,
שאין מאכילין את האדם דבר האסוּר לוֹ.
10
אמרה: 'יקדשוּ ידי לעוֹשיהן',
אוֹ שנדרה שלֹא יֵהנה במעשי ידיה אינוֹ נאסר במעשֵה ידיה,
מִפני שידיה משוּעבדין לוֹ.
אף על פי שאמרוּ:
השִחרוּר והחמֵץ וההקדֵש מפקיעין מידי שִעבוּד,
חכמים עשוּ חִזוּק לדִבריהן לשִעבוּד הבעל,
שאינה יכוֹלה להפקיעוֹ,
מִפני שהוּא מִדִבריהם.
אבל צריך הוּא להפֵר,
שמא יגרשנה ותִהיה אסוּרה לחזֹר לוֹ.
11
נִשבעה אוֹ נדרה שלֹא יֵהנה בה לֹא אבי בעלה ולֹא אחיו וּשאר קרוֹביו אינוֹ יכוֹל להפֵר.
וכֵן אִם נדרה 'שלֹא אתֵן מים לִפני בהמתך' ו'תבן לִפני בקרך',
וכיוֹצֵא בִדברים אֵלוּ שאין בהן עִנוּי,
ואינן מִדברים שבינוֹ לבינה,
ואינן מִמלאכוֹת שהיא עוֹשה לוֹ הרי זה אינוֹ יכוֹל להפֵר.
12
יֵש לבעל ולאב להפֵר נדרים שעדין לֹא חלוּ ולֹא נאסרה בהן.
כיצד? כגוֹן שאמרה:
היין אסוּר עלי אִם אֵלֵך למקוֹם פלוֹני הרי זה מֵפֵר,
ואף על פי שעדין לֹא הלכה ולֹא נאסרה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
13
האב אוֹ הבעל שאינן שוֹמעין אינן מפֵרין; אף על פי שהבעל מֵפֵר נדרים שלֹא שמען,
הראוּי לִשמֹע אין השמוּעה מעכבת בוֹ.
14
השוֹטה אינוֹ מֵפֵר,
בין אב בין בעל.
הקטן אין לוֹ אישוּת,
לפיכך אינוֹ מֵפֵר.
והבעל מֵפֵר נִדרי שתי נשיו כאחת,
וכֵן האב מֵפֵר נִדרי שתי בנוֹתיו כאחת.
15
הפרת נדרים כל היוֹם,
ואינה מֵעֵת לעֵת.
כיצד? נדרה בִתחִלת ליל שֵני הרי זה מֵפֵר כל אוֹתוֹ הלילה וכל יוֹם שֵני.
נדרה ביוֹם שֵני בִתחִלת היוֹם מֵפֵר כל אוֹתוֹ היוֹם.
:נדרה בסוֹף היוֹם עִם חשֵכה:
אִם הֵפֵר לה עד שלֹא תחשך מוּפר; ואִם לֹא הֵפֵר לה עד שחשֵכה אינוֹ יכוֹל להפֵר לה.
16
וּמה הוּא זה שכתוּב בתוֹרה:
"מיוֹם אל יוֹם" ? ללמֵד שמֵפֵר בלילה אִם נדרה בלילה,
וכֵן מֵפֵר כל היוֹם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:נדרה ושהת כמה ימים,
ואחר כך שמע האב אוֹ הבעל הרי זה מֵפֵר ביוֹם שמעוֹ,
וּכאִלוּ נדרה בעֵת ששמע,
שנאמר: "ביוֹם שמעוֹ" ולֹא ביוֹם נִדרה בִלבד.
17
נערה מאֹרסה שנדרה,
ושמע אביה והֵפֵר,
וּלאחר ימים שמע הארוּס והֵפֵר ביוֹם שמעוֹ אין זה מוּפר,
שנאמר: "ואִם הֵניא אביה אֹתה ביוֹם שמעוֹ וכו' ואִם היוֹ תִהיה לאיש וּנדריה עליה וכו' ושמע אישה ביוֹם שמעוֹ" ,
הא למדת שאחר שהֵפֵר האב ושמע הארוּס הרי זה מֵפֵר ביוֹם שמֹע האב,
והוּא הדין אִם שמע ארוּס והֵפֵר,
ואחר כמה ימים שמע האב והֵפֵר ביוֹם שמעוֹ,
שאינוֹ מוּפר.
:וּמִנין שבנערה מאֹרסה הכתוּב מדבֵר? שהרי הוּא אוֹמֵר למטה:
"ואִם בית אישה נדרה וכו' ושמע אישה והחרִש לה" וכו' ,
מִכלל ש"אישה" האמוּר למעלה ארוּס,
כמוֹ שבֵארנוּ.
18
שמע האב אוֹ הבעל ושתק כדי לצערה,
אף על פי שלֹא היה בלִבוֹ לקיֵם נִדרה,
הוֹאיל ועבר היוֹם ולֹא בִטֵל ולֹא הֵפֵר נִתקימוּ נדריה.
:נדרה, והֵפֵר לה האב אוֹ הבעל והיא לֹא ידעה שהֵפֵר לה,
ועברה על נִדרה אוֹ על שבוּעתה בזדוֹן הרי זוֹ פטוּרה,
ואף על פי שנִתכוּנה לאִסוּר,
הוֹאיל ונעשה ההתֵר פטוּרה,
ועל זוֹ נאמר:
"ויי יסלח לה" .
וּמכין אוֹתה מכת מרדוּת,
מִפני שנִתכוּנה לאִסוּר.
19
נדרה ועברה על נִדרה קֹדם שיפֵר לה אביה אוֹ בעלה,
אף על פי ששמע בוֹ ביוֹם והֵפֵר לה הרי זוֹ חיבת על דבר שעברה בוֹ,
אִם מלקוּת מלקוּת,
ואִם קרבן קרבן.
20
שמע נִדרה ושתק,
מִפני שלֹא היה יוֹדֵע שיֵש לאב אוֹ לבעל להפֵר,
אוֹ שידע שיֵש להן להפֵר אבל לֹא ידע שנדר זה צריך הפרה,
וּלאחר זמן ידע הרי זה יפֵר.
וּשעת ידיעתוֹ כאִלוּ היא שעת הנדר אוֹ שעת שמיעתוֹ,
ויפֵר כל היוֹם.
21
נדרה אִשתוֹ וסבוּר שהיא בִתוֹ,
והֵפֵר לה על דעת שהיא בִתוֹ; וכֵן אִם נדרה בנזיר וסבוּר שנדרה בקרבן,
והֵפֵר לה על דעת שנדרה בקרבן; אסרה עצמה בִתאֵנים וסבוּר שבענבים,
והֵפֵר לה על דעת שהנדר לאסֹר הענבים צריך לחזֹר וּלהפֵר כשיֵדע הנדר והנוֹדרת,
לשֵם הנוֹדרת הזֹאת וּלשֵם הנדר הזה,
שנאמר: "לֹא הֵניא אֹתה" לנוֹדרת עצמה,
ואוֹמֵר: "ושמע אביה את נִדרה" עד שיֵדע אי זה נדר נדרה.
ויֵש לוֹ להפֵר אוֹתוֹ כל יוֹם הידיעה.