1
קטן בן שתים עשרֵה שנה ויוֹם אחד וּקטנה בת אחת עשרֵה שנה ויוֹם אחד,
שנִשבעוּ אוֹ נדרוּ בין נִדרי אִסר בין נִדרי הקדֵש,
בוֹדקין אוֹתן ושוֹאלין אוֹתן:
אִם ידעוּ לשֵם מי נדרוּ וּלשֵם מי הִקדישוּ ונִשבעוּ נִדריהן קימין והקדֵשן הקדֵש; ואִם לֹא ידעוּ אין דִבריהן כלוּם.
וּצריכין בדיקה כל השנה כוּלה,
שהיא שנת שתים עשרֵה לקטנה וּשנת שלֹש עשרֵה לקטן.
2
כיצד? הרי שנדרוּ אוֹ הִקדישוּ בִתחִלת שנה זוֹ,
ושאלוּ אוֹתן ונִמצאוּ יוֹדעין ונִתקיֵם נִדרן,
ונדרוּ נדר אחֵר אפִלוּ בסוֹף שנה זוֹ צריכין בדיקה,
ואחר כך יתקיֵם.
ואין אוֹמרין:
הוֹאיל ונִמצאוּ יוֹדעין בִתחִלת השנה אינן צריכין בדיקה,
אלא בוֹדקין כל השנה הזוֹ כוּלה.
3
קֹדם הזמן הזה,
אף על פי שאמרוּ:
יוֹדעין אנוּ לשֵם מי נדרנוּ וּלשֵם מי הִקדשנוּ אין נִדריהן נדרים ואין הקדֵשן הקדֵש.
ואחר הזמן הזה,
שנִמצא הבֵן בן שלֹש עשרֵה שנה ויוֹם אחד והבת בת שתים עשרֵה שנה ויוֹם אחד,
אף על פי שאמרוּ:
אין אנוּ יוֹדעין לשֵם מי נדרנוּ וּלשֵם מי הִקדשנוּ דִבריהן קימין,
והקדֵשן הקדֵש ונִדריהם נדרים,
ואף על פי שלֹא הֵביאוּ שתי שערוֹת.
:וזוֹ היא עוֹנת הנדרים האמוּרה בכל מקוֹם:
4
הוֹאיל והִגיעוּ לִשני הגדוֹלים נִדריהן קימין אף על פי שלֹא הֵביאוּ סימנין ועדין לֹא נעשוּ גדוֹלים לכל דבר.
ודבר זה מִדִברי תוֹרה,
שהמוּפלא הסמוּך לאיש הקדֵשוֹ הקדֵש וּנדריו נדרים.
:אף על פי שנִדריהן קימין,
אִם חִללוּ נִדרן אוֹ נִשבעוּ והחליפוּ אינן לוֹקין,
עד שיגדילוּ ויביאוּ שתי שערוֹת.
5
הִקדישוּ, וּבא הגדוֹל ונהנה מִן ההקדֵש שהִקדישוּ לוֹקה,
מִפני שנִדריהן נדרים מִן התוֹרה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
6
במה דברים אמוּרים שבת שתים עשרֵה שנה ויוֹם אחד נדריה קימין? בשלֹא היתה בִרשוּת האב אוֹ בִרשוּת הבעל.
אבל אִם היתה בִרשוּת האב,
אפִלוּ הִגדילה והרי היא נערה אביה מֵפֵר נדריה וכל שבוּעוֹת שתִשבע ביוֹם שמעוֹ,
שנאמר: "כל נדריה ואסריה וכו כי הֵניא אביה אֹתה" .
7
ועד מתי אביה מֵפֵר? עד שתִבגֹר.
בגרה אינוֹ מֵפֵר לה,
והרי נדריה וּשבוּעוֹתיה כנדר אלמנה וּגרוּשה,
שנאמר בהן:
"כֹל אשר אסרה על נפשה יקוּם עליה" .
8
וּמֵאימתי מֵפֵר הבעל נִדרי אִשתוֹ וּשבוּעוֹתיה? מִשתִכנֵס לחוּפה,
והוּא מֵפֵר לעוֹלם עד שיגרשנה ויגיע הגֵט לידה.
היתה מגֹרשת מִספֵק לֹא יפֵר לה.
נתן לה גֵט על תנאי אוֹ לאחר זמן לֹא יפֵר בימים שבִנתים.
:וכֵן מי ששמעה שמֵת בעלה ונִשֵאת,
והרי בעלה קים,
וכֵן כל כיוֹצֵא בה אין הבעל הרִאשוֹן ולֹא האחרוֹן מפֵרין נדריה.
היתה מֵחיבי לאוין,
ואין צריך לוֹמר מֵחיבי עשֵה,
והֵפֵר נדריה הרי אֵלוּ מוּפרין.
9
נערה מאֹרסה אין מֵפֵר נדריה אלא האב עִם הבעל כאחד.
ואִם הֵפֵר האחד לבדוֹ אינוֹ מוּפר.
הֵפֵר הבעל לבדוֹ,
ועברה על נדריה קֹדם שיפֵר האב אינה לוֹקה.
10
מֵת הארוּס חזרה לִרשוּת אביה,
וכל שתִדֹר האב מֵפֵר כשהיה קֹדם שתִתארֵס.
מֵת האב אחר שנִתארסה ונדרה אחר מוֹתוֹ אין הבעל מֵפֵר,
שאין הבעל מֵפֵר נִדרי אִשתוֹ עד שתִכנֵס לחוּפה.
11
נערה מאֹרסה שנדרה,
ושמע אביה ולֹא שמע ארוּסה,
ונִתגרשה בוֹ ביוֹם ונִתארסה לאחֵר בוֹ ביוֹם,
אפִלוּ למֵאה אביה וּבעלה האחרוֹן מפֵרין נדריה שנדרה בִפני ארוּס רִאשוֹן,
מִפני שלֹא יצאת לִרשוּת עצמה שעה אחת,
שעדין היא בִרשוּת האב,
מִפני שהיא נערה.
12
אבל האִשה הנשוּאה שנדרה ולֹא הֵפֵר לה בעלה,
וגֵרשה בוֹ ביוֹם והחזירה בוֹ ביוֹם אינוֹ יכוֹל להפֵר,
שהרי יצאת לִרשוּת עצמה אחר שנדרה.
אף על פי שנדרה בִרשוּתוֹ,
והיא עתה בִרשוּתוֹ,
הוֹאיל ויצאת לִרשוּת עצמה בִנתים נִתקימוּ נדריה.
13
נערה מאֹרסה שנדרה,
ולֹא שמע אביה ולֹא בעלה,
ונִתגרשה ונִתארסה לאחֵרים,
אפִלוּ אחר כמה ימים,
כשיִשמע האב והארוּס האחרוֹן מפֵרין נדריה שנדרה בִפני ארוּס רִאשוֹן,
הוֹאיל ולֹא שמע אוֹתם הארוּס הרִאשוֹן.
14
נערה מאֹרסה שנדרה,
ושמע אביה לבדוֹ והֵפֵר לה,
וּמֵת הארוּס קֹדם שיִשמע,
ונִתארסה בוֹ ביוֹם,
אפִלוּ למֵאה אביה וארוּסה האחרוֹן מפֵרין נדריה שנדרה בִפני ארוּס רִאשוֹן שמֵת קֹדם שיִשמע.
15
שמע ארוּס רִאשוֹן והֵפֵר וּמֵת,
ואחר כך שמע האב,
ונִתארסה לאחֵר בוֹ ביוֹם אביה עִם הארוּס האחרוֹן מפֵרין נדריה.
16
שמע אביה ולֹא שמע הארוּס וּמֵת בוֹ ביוֹם הארוּס,
אוֹ ששמע גם הארוּס והֵפֵר אוֹ שתק וּמֵת בוֹ ביוֹם נִתרוֹקנה רשוּת לאב,
והאב יכוֹל להפֵר.
שמע הארוּס וקיֵם וּמֵת בוֹ ביוֹם,
אוֹ ששמע ושתק וּמֵת ביוֹם שלאחריו אין האב יכוֹל להפֵר.
17
גֵרשה הארוּס אחר ששמע הרי זה ספֵק אִם הגֵרוּשין כִשתיקה ויפֵר האב עִם הבעל האחרוֹן שיארֵס בוֹ ביוֹם,
אוֹ הגֵרוּשין כמוֹ שקיֵם ארוּס רִאשוֹן,
שכבר נִתקימוּ הנדרים.
18
שמע האב והֵפֵר לה,
וּמֵת האב,
ואחר כך שמע הבעל,
אפִלוּ שמע הבעל קֹדם שימוּת האב לֹא נִתרוֹקנה רשוּת לבעל,
ואינוֹ יכוֹל להפֵר לעוֹלם אחר מוֹת האב,
שאין הארוּס מֵפֵר אלא בשוּתפוּת.
19
שמע ארוּס והֵפֵר לה וּמֵת ואחר כך שמע האב,
אוֹ ששמע האב והֵפֵר לה וּמֵת הבעל קֹדם שיִשמע אין האב לבדוֹ יכוֹל להפֵר נדרים אֵלוּ שנִראוּ לארוּס רִאשוֹן אלא בשוּתפוּת ארוּס אחרוֹן אִם נִתארסה בוֹ ביוֹם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
20
נדרה והֵפֵר לה אביה לבדוֹ,
ולֹא שמע הארוּס עד שנִכנסה לִרשוּתוֹ אינוֹ יכוֹל להפֵר,
שאין הבעל יכוֹל להפֵר נִדרי ארוּסתוֹ אחר שנִשֵאת,
אלא קֹדם שתִכנֵס לִרשוּתוֹ הוּא שמֵפֵר בשוּתפוּת האב.
:לפיכך היה דרך תלמיד חכמים,
עד שלֹא תֵצֵא בִתוֹ מֵרשוּתוֹ אוֹמֵר לה:
כל נדרים שנדרת בתוֹך ביתי הרי הֵן מוּפרין.
21
וכֵן הבעל,
עד שלֹא תִכנֵס לִרשוּתוֹ אוֹמֵר לה:
כל נדרים שנדרת מִשאֵרסתיך עד שלֹא תִכנסי בתוֹך ביתי הרי הֵן מוּפרין,
שהבעל מֵפֵר נִדרי אִשתוֹ אף על פי שלֹא שמע אוֹתן.
22
הלך האב עִם שלוּחי הבעל,
אוֹ שהלכוּ שלוּחי האב עִם שלוּחי הבעל עדין אביה וּבעלה מפֵרין נדריה.
מסר האב לִשלוּחי הבעל,
אוֹ שמסרוּ שלוּחי האב לִשלוּחי הבעל אין האב יכוֹל להפֵר,
שהרי יצאת מֵרשוּתוֹ,
ולֹא הבעל יכוֹל להפֵר,
שאין הבעל מֵפֵר בקוֹדמין,
כמוֹ שבֵארנוּ.
23
שוֹמרת יבם,
אפִלוּ עשה בה יבמה מאמר,
ואפִלוּ יבם אחד ליבמה אחת אינוֹ מֵפֵר נִדרי יבִמתוֹ עד שיבֹא עליה.
24
היתה יבִמתוֹ נערה מאֹרסה לאחיו,
ואביה קים אין היבם עִם האב מפֵרין נדריה כאחת,
אלא האב לבדוֹ הוּא שמֵפֵר כל שתִדֹר.
ואפִלוּ עשה בה היבם מאמר אינה כנערה מאֹרסה,
שאין המאמר קוֹנה ביבמה קִנין גמוּר,
כמוֹ שבֵארנוּ.
25
נערה שהִשיאה אביה ונִתאלמנה אוֹ נִתגרשה מִן הנִשוּאין הרי זוֹ כיתוֹמה בחיי האב,
ואין אביה מֵפֵר נדריה,
ואף על פי שעדין היא נערה.
26
נערה מאֹרסה שנדרה,
ולֹא שמעוּ נדריה אביה וּבעלה עד שבגרה אוֹ עד שנעשית יתוֹמה בחיי האב הרי נדריה קימין,
ואין הבעל יכוֹל להפֵר,
שהרי יצאת מֵרשוּת אביה,
שהוּא מֵפֵר עִמוֹ בשוּתפוּת,
ועדין לֹא נִכנסה לִרשוּת הבעל.