1
בִנדרים הלֵך אחר לשוֹן בני האדם באוֹתוֹ המקוֹם וּבאוֹתה הלשוֹן וּבאוֹתוֹ זמן שנדר אוֹ נִשבע בוֹ.
כיצד? נדר אוֹ נִשבע מִן המבוּשל:
אִם דרך אוֹתוֹ מקוֹם באוֹתה לשוֹן באוֹתוֹ זמן שקוֹראין מבוּשל אפִלוּ לצלי ולשלוּק הרי זה אסוּר בכֹל; ואִם אין דרכן לִקרוֹת מבוּשל אלא לבשר שנִתבשֵל במים וּבִתבלין הרי זה מוּתר בצלי וּבשלוּק.
וכֵן המעוּשן והמבוּשל בחמי טבריה וכיוֹצֵא בהן הוֹלכין בוֹ אחר הלשוֹן של בני העיר.
2
נדר אוֹ נִשבע מִן המליח:
אִם דרכן לִקרוֹת מליח לכל המלוּחים הרי זה אסוּר בכל המלוּחין; ואִם דרכן שאין קוֹראין מליח אלא לדג מליח בִלבד אינוֹ אסוּר אלא בדג מליח.
3
נדר אוֹ נִשבע מִן הכבוּש:
אִם דרכן לִקרוֹת כבוּש לכל הכבוּשין הרי זה אסוּר בכֹל; ואִם אין דרכן לִקרוֹת כבוּש אלא לירק כבוּש בִלבד אינוֹ אסוּר אלא בכבוּש של ירק.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
4
היוּ מִקצת בני המקוֹם קוֹראין לוֹ כך וּמִקצתן אין קוֹראין לוֹ אין הוֹלכין אחר הרֹב,
אלא הרי זה ספֵק נדרים,
וכל ספֵק נדרים להחמיר.
ואִם עבר אינוֹ לוֹקה.
5
כיצד? נדר מִן השמן במקוֹם שמִסתפקין בשמן זית וּבשמן שוּמשמין,
ורֹב אנשי המקוֹם אין קוֹראין שמן סתם אלא לשמן זית וקוֹראין לשמן שוּמשמין שמן שוּמשמין,
וּמִעוּטן קוֹראין אף לשמן שוּמשמין שמן סתם הרי זה אסוּר בִשניהן,
ואינוֹ לוֹקה על שמן שוּמשמין.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
6
כל דבר שדרך השליח באוֹתוֹ מקוֹם להִמלֵך עליו הרי הוּא בִכלל המין שנאמר לשליח סתם.
כיצד? מקוֹם שדרכן אִם ישלח אדם שליח לִקנוֹת לוֹ בשר סתם,
יֹאמר: לֹא מצאתי אלא דגים,
אִם נִשבע במקוֹם זה אוֹ אִם נדר מִן הבשר נאסר אף בִבשר דגים.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
:וּבכל מקוֹם,
הנוֹדֵר מִן הבשר אסוּר בִבשר עוֹפוֹת וּבקרבים,
וּמוּתר בחגבים.
ואִם מראין הדברים בעֵת שנדר שלֹא נִתכוֵּן זה אלא לִבשר בהֵמה בִלבד אוֹ לִבשר עוֹף וּבהֵמה בִלבד הרי זה מוּתר בִבשר דגים,
ואפִלוּ במקוֹם שהשליח נִמלך עליהן.
7
הנוֹדֵר מִן המבוּשל מוּתר בביצה שלֹא נִתבשלה עד שקפתה,
אלא נִתגלגלה בִלבד.
הנוֹדֵר מִמעשֵה קדֵרה אינוֹ אסוּר אלא מִדברים שמרתיחין אוֹתן בִקדֵרה,
כגוֹן ריפוֹת וּלביבוֹת וכיוֹצֵא בהן.
אסר עצמוֹ מִכל היוֹרֵד לקדֵרה הרי זה אסוּר בכל המִתבשלין בקדֵרה.
8
הנוֹדֵר מִן הדגים מוּתר בציר וּבמוּריס של דגים.
הנוֹדֵר מִן החלב מוּתר בקוֹס,
והוּא המים הנִבדלין מִן החלב.
נדר מִן הקוֹס מוּתר בחלב.
נדר מִן הגבינה אסוּר בה בין מלֵחה בין תפֵלה.
9
הנוֹדֵר מִן החִטים אסוּר בהן בין חיים בין מבוּשלין.
חִטה, חִטים שאיני טוֹעֵם אסוּר בהן בין קמח בין פת.
חִטה שאיני טוֹעֵם אסוּר בה אפוּיה,
וּמוּתר לכֹס.
חִטים שאיני טוֹעֵם מוּתר באפוּי ואסוּר לכֹס.
חִטה, חִטין שאיני טוֹעֵם אסוּר בין באפוּי בין לכֹס.
והנוֹדֵר מִן הדגן אוֹ מִן התבוּאה אינוֹ אסוּר אלא מֵחמֵשת המינים.
10
הנוֹדֵר מִן הירק מוּתר בדלוּעין.
מִן הכרישין מוּתר בקפלוֹטוֹת.
הנוֹדֵר מִן הכרוּב אסוּר במים שנִתבשֵל בוֹ הכרוּב,
שהרי מי השלקוֹת כשלקוֹת.
נדר מִמי השלקוֹת מוּתר בשלקוֹת עצמן.
הנוֹדֵר מִן הרֹטב מוּתר בתבלין שבוֹ; מִן התבלין מוּתר ברֹטב.
הנוֹדֵר מִן הגריסין אסוּר במִקפה של גריסין.
11
הנוֹדֵר מִפֵרוֹת הארץ אסוּר בפֵרוֹת הארץ,
וּמוּתר בִכמֵהין וּפִטריוֹת.
ואִם אמר:
'כל גִדוּלי קרקע' אסוּר אף בִכמֵהין וּפִטריוֹת; אף על פי שאינן יוֹנקין מִן הקרקע,
גדֵלין הֵן בקרקע.
12
הנוֹדֵר מִפֵרוֹת השנה אסוּר בכל פֵרוֹת השנה,
וּמוּתר בִגדיים וּטלאים וּבחלב וּבביצים וּבגוֹזלוֹת.
ואִם אמר:
'גִדוּלי שנה עלי' אסוּר בכוּלן.
הנוֹדֵר מִפֵרוֹת הקיץ אין אסוּר אלא בִתאֵנים.
13
וּבכל הדברים האֵלוּ וכיוֹצֵא בהן הִזהֵר בעִקר הגדוֹל,
שהוּא: בִנדרים הלֵך אחר לשוֹן בני אדם שבאוֹתוֹ מקוֹם באוֹתה לשוֹן וּבאוֹתוֹ זמן.
ועל פי עִקר זה תוֹרה ותֹאמר:
זה הנוֹדֵר אסוּר בדבר פלוֹני וּמוּתר בדבר פלוֹני.
14
הנוֹדֵר מִן הענבים מוּתר ביין,
אפִלוּ החדש.
מִן הזיתים מוּתר בשמן.
מִן התמרים מוּתר בִדבש תמרים.
מִן הסִתוניוֹת מוּתר בחֹמץ סִתוניוֹת.
מִן היין מוּתר ביין תפוּחים.
מִן השמן מוּתר בשמן שוּמשמין.
מִן הדבש מוּתר בִדבש תמרים.
מִן החֹמץ מוּתר בחֹמץ סִתוניוֹת.
מִן הירק מוּתר בירקוֹת שדה.
מִפני שכל אֵלוּ שֵם לוי הֵן,
והוּא לֹא נדר אלא מִשֵם שאינוֹ לוי באוֹתוֹ מקוֹם.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
15
הנוֹדֵר מִן הכסוּת מוּתר בשק וּביריעה וּבחמילה.
הנוֹדֵר מִן הבית אסוּר בעליה,
שהעליה בִכלל הבית.
נדר מִן העליה מוּתר בבית.
הנוֹדֵר מִן המִטה אסוּר בדרגש,
שהוּא כמוֹ מִטה קטנה.
נדר מִן הדרגש מוּתר במִטה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
16
הנוֹדֵר שלֹא יכנֵס לבית זה הרי זה אסוּר מִן האגף ולִפנים.
נדר שלֹא יכנֵס לעיר זוֹ מוּתר להִכנֵס לִתחוּמה,
ואסוּר להִכנֵס לעִבוּרה.
17
הנוֹדֵר הניה מִבני העיר,
וּבא אדם ונִשתהה שם שנים עשר חֹדש הרי זה אסוּר לֵהנוֹת מִמנוּ; פחוֹת מִכֵן מוּתר.
נדר מיוֹשבי העיר:
כל ששהה שם שלֹשים יוֹם אסוּר לֵהנוֹת מִמנוּ; פחוֹת מִכֵן מוּתר.
18
הנוֹדֵר מִן המים הנִמשכין מִמעין פלוֹני אסוּר בכל הנהרוֹת היוֹנקוֹת מִמנוּ,
ואין צריך לוֹמר הנִמשכוֹת.
אף על פי שנִשתנה שמם ואין קוֹראין אוֹתן אלא נהר פלוֹני וּבאֵר פלוֹנית,
ואין מלוּין אוֹתן לשֵם המעין הנדוּר,
הוֹאיל והוּא עִקרן אסוּר בכֹל.
אבל אִם נדר מִנהר פלוֹני אוֹ מִמעין פלוֹני אין אסוּר אלא בכל הנהרוֹת הנִקראוֹת על שמוֹ.
19
הנוֹדֵר מיוֹרדי הים מוּתר ביוֹשבי היבשה; מיוֹשבי היבשה אסוּר ביוֹרדי הים,
אף על פי שהֵן מפרשים באמצע הים הגדוֹל,
שיוֹרדי הים בִכלל יוֹשבי היבשה.
:נדר מֵרוֹאי חמה אסוּר בסוּמין,
שלֹא נִתכוֵּן זה אלא מִמי שהחמה רוֹאה אוֹתוֹ.
נדר מִשחוֹרי הרֹאש אסוּר בקֵרחים וּבבעלי שיבוֹת,
וּמוּתר בנשים וּבִקטנים.
ואִם דרכן לִקרוֹת 'שחוֹרי הרֹאש' לכֹל אסוּר בכֹל.
20
נדר מִשוֹבתי שבת אסוּר בישראֵל וּבכוּתים.
נדר מֵעוֹלי ירוּשלים אסוּר בישראֵל וּמוּתר בכוּתים,
שלֹא נִתכוֵּן זה אלא למי שמִצוה עליו לעלוֹת לירוּשלים.
:הנוֹדֵר מִבני נֹח מוּתר בישראֵל,
שאין נִקראין בני נֹח אלא שאר האוּמוֹת.
21
נדר מִזרע אברהם מוּתר בִבני ישמעֵאל וּבִבני עֵשו,
ואינוֹ אסוּר אלא בישראֵל,
שנאמר: "כי ביצחק יקרֵא לך זרע" ,
והרי יצחק אמר ליעקֹב:
"ויתן לך את בִרכת אברהם" .
22
נדר מִן הערֵלים מוּתר בערלי ישראֵל,
ואסוּר במוּלי אוּמוֹת העוֹלם.
נדר מִן המוּלים אסוּר בערלי ישראֵל,
וּמוּתר במוּלי אוּמוֹת העוֹלם,
שאין הערלה קרוּיה אלא לשֵם גוֹים,
שנאמר: "כי כל הגוֹים ערֵלים וכל בית ישראֵל ערלי לֵב" ,
ואין כוּנתוֹ של זה אלא למי שהוּא מצוּוּה על המילה וּלמי שאינוֹ מצוּוּה עליה.
23
הנוֹדֵר מיִשראֵל אסוּר בגֵרים; מִן הגֵרים מוּתר בישראֵל.
הנוֹדֵר מיִשראֵל אסוּר בכֹהנים וּבלויִם; מִן הכֹהנים וּמִן הלויִם מוּתר בישראֵל.
הנוֹדֵר מִן הכֹהנים מוּתר בלויִם,
וּמִן הלויִם מוּתר בכֹהנים.
הנוֹדֵר מִבניו מוּתר בִבני בניו.
וּבכל הדברים האֵלוּ וכיוֹצֵא בהן דין הנוֹדֵר והנִשבע אחד הוּא.