1
המוֹציא שֵם רע על בת ישראֵל ונִמצא הדבר שקר לוֹקה,
שנאמר: "ויסרוּ אֹתוֹ" ,
ואזהרה שלוֹ מִ"לֹא תֵלֵך רכיל בעמיך" .
ונוֹתֵן לאביה מִשקל מֵאה סלעים כסף מזוּקק.
ואִם היתה יתוֹמה הרי הֵן של עצמה.
2
והמוֹציא שֵם רע על הקטנה אוֹ על הבוֹגרת פטוּר מִן הקנס וּמִן המלקוּת,
ואינוֹ חיב עד שיוֹציא על הנערה,
שנאמר: "והוֹציאוּ את בתוּלי הנערה" "נערה" מלֵא דִבֵר הכתוּב.
3
אין דנין דין זה אלא בִפני הבית וּבבית דין של עשרים וּשלֹשה,
מִפני שיֵש בדין מוֹציא שֵם רע דיני נפשוֹת,
שאִם נִמצא הדבר כמוֹ שאמר הרי זוֹ נהרגת.
אבל האוֹנֵס והמפתה דנין בהן בכל זמן בִשלֹשה,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת סנהדרין.
4
וּמִצות עשֵה של תוֹרה שתֵשֵב אֵשת מוֹציא שֵם רע תחתיו לעוֹלם,
שנאמר: "ולוֹ תִהיה לאִשה" אפִלוּ עִוּרת,
אפִלוּ מוּכת שחין.
ואִם גֵרשה עבר על לֹא תעשה,
שנאמר: "לֹא יוּכל לשלחה כל ימיו" ,
וכוֹפין אוֹתוֹ וּמחזיר,
ואינוֹ לוֹקה,
כמוֹ שבֵארנוּ באוֹנֵס.
ואִם קדם אחֵר וקִדשה,
אוֹ שמֵתה,
אוֹ שהיה כֹהֵן שאסוּר בִגרוּשה לוֹקה על גֵרוּשיה.
5
נִמצא בה דבר זִמה,
אוֹ שנִמצֵאת אסוּרה עליו מֵחיבי לאוין אוֹ מֵחיבי עשֵה,
ואפִלוּ שניה הרי זה יגרשנה בגֵט,
שנאמר: "ולוֹ תִהיה לאִשה" אִשה הראוּיה לוֹ.
ולמה לֹא יבֹא עשֵה וידחה לֹא תעשה,
בין במוֹציא שֵם רע בין באוֹנֵס,
וישא זוֹ האסוּרה לוֹ? שהרי אפשר שלֹא תִרצה היא לישֵב,
ונִמצא עשֵה ולֹא תעשה קימין.
6
כיצד הוֹצאת שֵם רע? הוּא שיבֹא אל בית דין ויֹאמר:
'נערה זוֹ בעלתי אוֹתה ולֹא מצאתי לה בתוּלים,
וּכשבִקשתי על הדבר נוֹדע לי שזִנתה תחתי אחר שאֵרסתיה,
ואֵלוּ הֵם עֵדי שזִנתה בִפניהם'.
וּבית דין שוֹמעין דִברי העֵדים וחוֹקרין עֵדוּתן:
אִם נִמצא הדבר אמת נִסקלת; ואִם הֵביא האב עֵדים והֵזימוּ העֵדים שהֵביא הבעל ונִמצאוּ שהֵעידוּ שקר יסקלוּ,
וילקה הוּא ויתֵן מֵאה סלע.
:ועל זה נאמר:
"ואֵלה בתוּלי בִתי" אֵלוּ העֵדים שיזימוּ עֵדי הבעל.
חזר הבעל והֵביא עֵדים אחֵרים והֵזים עֵדי האב הרי הנערה ועֵדי אביה נִסקלין,
ועל זה נאמר:
"ואִם אמת היה הדבר הזה" .
מִפי השמוּעה למדוּ שפרשה זוֹ יֵש בה עֵדים,
וזוֹממין, וזוֹממי זוֹממין.
7
הוֹציא עליה שֵם רע והיא בוֹגרת,
אף על פי שהֵביא עֵדים שזִנת תחתיו כשהיתה נערה הרי זה פטוּר מִן המלקוּת וּמִן הקנס.
ואִם נִמצא הדבר אמת הרי זוֹ תִסקֵל אף על פי שהיא בוֹגרת,
הוֹאיל וּבעֵת שזִנתה נערה היתה.
8
כל נערה שאין לה קנס אִם נאנסה אוֹ נִתפתתה,
כך המוֹציא עליה שֵם רע פטוּר מִן המלקוּת וּמִן התשלוּמין.
וכֵן הנכרית שנִתגירה והשִפחה שנִשתחררה פחוּתה מִבת שלֹש שנים,
אפִלוּ היתה הוֹרתה שלֹא בִקדוּשה ולידתה בִקדוּשה המוֹציא עליה שֵם רע פטוּר מִן הקנס וּמִן המלקוּת,
שנאמר: "כי הוֹציא שֵם רע על בתוּלת ישראֵל" עד שתִהיה הוֹרתה ולידתה בִקדוּשה.
9
קִדֵש נערה וגֵרשה,
וחזר וקִדשה והוֹציא עליה שֵם רע,
והֵביא עֵדים שזִנתה תחתיו בקִדוּשים הרִאשוֹנים,
ונִמצאוּ זוֹממין הרי זה פטוּר.
וכֵן אִם היתה יבִמתוֹ שכנסה והוֹציא עליה שֵם רע,
והֵביא עֵדים שזִנתה תחת קִדוּשי אחיו,
ונִמצאוּ זוֹממין הרי זה פטוּר מִן המלקוּת וּמִן התשלוּמין.
וכל הפטוּר אִם רצה לגרֵש,
יגרֵש.
10
אינוֹ חיב עד שיִבעֹל אוֹתה כדרכה ויוֹציא שֵם רע כדרכה.
בעלה שלֹא כדרכה,
ואמר: 'לֹא מצאתיה בתוּלה' פטוּר,
וּמכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.
11
וכֵן אִם אמר:
'לֹא מצאתיה בתוּלה' ולֹא אמר 'שזִנתה תחתי',
אוֹ שאמר:
'זִנתה תחתי' ולֹא הֵביא עֵדים,
אלא באוּ מֵאיליהן הרי זה פטוּר,
אף על פי שהעֵדים נהרגים אִם הוּזמוּ.
12
זה שנאמר בתוֹרה:
"וּפרשוּ השִמלה" לשוֹן כבוֹד,
שנוֹשאין ונוֹתנין בסִתרי הדבר.
וכֵן זה שיֹאמר האב:
"ואֵלה בתוּלי בִתי" הֵם זוֹממי עֵדי הבעל.
וזה שנאמר:
"ואִם אמת היה הדבר" תֵהרֵג כשזִנת אחר האֵרוּסין בעֵדים,
שנאמר: "לִזנוֹת בית אביה" .
אבל קֹדם האֵרוּסין כבר דנה תוֹרה בה שהיא פטוּרה מִכלוּם,
וּבוֹעלה חיב בתשלוּמי ממוֹן בִלבד,
בין פִתה בין אנס.
:בריך רחמנא דסיען