B"H
🏡

Ikar

Chapter 1 | פרק א

הִלכוֹת נערה בתוּלה:

יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת,

שלֹש מִצווֹת עשֵה וּשתי מִצווֹת לֹא תעשה,

וזה הוּא פרטן:

:א) לִקנֹס המפתה.

ב) שיִשא האוֹנֵס אנוּסתוֹ.

ג) שלֹא יגרֵש האוֹנֵס.

ד) שתֵשֵב אֵשת מוֹציא שֵם רע תחת בעלה לעוֹלם.

ה) שלֹא יגרֵש מוֹציא שֵם רע את אִשתוֹ.

:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.

1

מי שפִתה בתוּלה קוֹנסין אוֹתוֹ מִשקל חמִשים סלעים של כסף מזוּקק,

וזה הוּא הנִקרא קנס,

וכֵן אִם אנס אוֹתה.

וּקנס זה מִצות עשֵה של תוֹרה,

שנאמר: "ונתן האיש השֹכֵב עִמה לאבי הנערה חמִשים כסף" .

2

ואי זה הוּא מפתה ואי זה הוּא אוֹנֵס? מפתה לִרצוֹנה; ואוֹנֵס שבא עליה בעל כרחה.

:כל הנִבעלת בשדה הרי זוֹ בחזקת אנוּסה,

ודנין בוֹ דין אוֹנֵס,

עד שיעידוּ עֵדים שבִרצוֹנה נִבעלה.

וכל הנִבעלת בעיר הרי זוֹ בחזקת מפוּתה,

מִפני שלֹא זעקה,

עד שיעידוּ עֵדים שהיא אנוּסה,

כגוֹן ששלף חרב ואמר לה:

'אִם תִזעקי אהרֹג אוֹתך'.

3

המפוּתה שלֹא רצת להִנשֵא למפתה,

אוֹ שלֹא רצה אביה לִתנה לוֹ,

אוֹ שלֹא רצה לִכנֹס הרי זה נוֹתֵן קנסה והוֹלֵך,

ואין כוֹפין אוֹתוֹ לִכנֹס.

ואִם רצוּ וּכנסה אינוֹ משלֵם קנס,

אלא כוֹתֵב לה כתוּבה כִשאר הבתוּלוֹת.

:אבל האנוּסה שלֹא רצת היא אוֹ אביה להִנשֵא לאוֹנֵס הרשוּת בידם,

ונוֹתֵן קנס.

רצת היא ואביה ולֹא רצה הוּא כוֹפין אוֹתוֹ וכוֹנֵס ונוֹתֵן קנס,

שנאמר: "ולוֹ תִהיה לאִשה" הרי זוֹ מִצות עשֵה.

ואפִלוּ היא חִגרת אוֹ סוּמא אוֹ מצֹרעת כוֹפין אוֹתוֹ לִכנֹס.

ואינוֹ מוֹציא לִרצוֹנוֹ לעוֹלם,

שנאמר: "לֹא יוּכל שלחה כל ימיו" הרי זוֹ מִצות לֹא תעשה.

4

ואין לה כתוּבה,

שלֹא תִקנוּ חכמים כתוּבה לאִשה אלא כדי שלֹא תִהיה קלה בעיניו להוֹציאה,

וזה אינוֹ יכוֹל להוֹציא.

5

היתה אנוּסה זוֹ אסוּרה עליו,

אפִלוּ מֵחיבי עשֵה,

ואפִלוּ שניה הרי זה לֹא ישאנה.

וכֵן אִם נִמצא בה דבר זִמה אחר שכנסה הרי זה יגרשנה,

שנאמר: "ולוֹ תִהיה לאִשה" אִשה הראוּיה לוֹ.

6

כֹהֵן גדוֹל שאנס בתוּלה אוֹ שפִתה אוֹתה הרי זה לֹא יכנֹס,

מִפני שהוּא מצוּוּה לִשא את הבתוּלה,

וּבשעה שיִשא זוֹ אינה בתוּלה.

ואִם כנס יוֹציא בגֵט.

7

אף על פי שנאמר באוֹנֵס:

"לֹא יוּכל שלחה" כיון שקדמוֹ עשֵה,

שנאמר: "ולוֹ תִהיה לאִשה" ,

הרי נִתקוֹ לעשֵה,

ונִמצֵאת זוֹ מִצות לֹא תעשה שנִתקה לעשֵה,

שאין לוֹקין עליה אלא אִם לֹא קיֵם עשֵה שבה,

כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת סנהדרין.

:לפיכך, אוֹנֵס שעבר וגֵרֵש כוֹפין אוֹתוֹ להחזיר,

ואינוֹ לוֹקה.

מֵתה גרוּשתוֹ קֹדם שיחזירנה,

אוֹ שנִתקדשה לאחֵר,

אוֹ שהיה כֹהֵן שאסוּר בִגרוּשה הרי זה לוֹקה,

שהרי עבר על לֹא תעשה ואינוֹ יכוֹל לקיֵם עשֵה שבה.

8

אין האוֹנֵס אוֹ המפתה חיב בִקנס עד שיבֹא עליה כדרכה וּבעֵדים,

ואינוֹ צריך התראה.

וּמֵאימתי יהיה לבת קנס? מֵאחר שלֹש שנים גמוּרוֹת,

עד שתִבגֹר.

נִבעלה בתוֹך שלֹש שנים אין ביאתה ביאה.

בא עליה מִשבגרה אין לה קנס,

שנאמר: "נערה בתוּלה" לֹא הבוֹגרת.

9

ואחת שיֵש לה אב אוֹ שאין לה אב יֵש לה קנס.

:ואֵלוּ שאין להן קנס:

הבוֹגרת, והממאנת,

והאילוֹנית, והשוֹטה,

והחֵרשת, וּמי שיצא עליה שֵם רע בילדוּתה וּבאוּ שנים והֵעידוּ שתבעה אוֹתן לִזנוֹת עִמה,

והמִתגרשת מִן הנִשוּאין ועדין היא נערה בתוּלה; אבל המִתגרשת מִן האֵרוּסין:

אִם נאנסה יֵש לה קנס; ואִם נִתפתתה אין לה קנס.

10

הגיֹרת והשבוּיה והמשוּחררת:

אִם נִתגירה ונִפדת ונִשתחררה והיא בת שלֹש שנים אוֹ פחוֹת יֵש לה קנס; ואִם היתה בת שלֹש שנים ויוֹם אחד כשנִתגירה אוֹ כשנִפדת אוֹ כשנִשתחררה אין לה קנס; הוֹאיל וּביאתן ביאה,

הרי הֵן כִבעוּלוֹת.

11

היתה בתוּלה זוֹ אסוּרה על האוֹנֵס אוֹ המפתה אִם היתה מֵחיבי כרֵתוֹת,

כגוֹן אחוֹתוֹ ודוֹדתוֹ והנִדה וכיוֹצֵא בהן,

אוֹ שהיתה מֵחיבי לאוין:

אִם הִתרוּ בוֹ הרי זה לוֹקה ואינוֹ משלֵם קנס,

שאין אדם לוֹקה וּמשלֵם; ואִם לֹא היתה שם התראה הוֹאיל ואינוֹ חיב מלקוּת,

הרי זה משלֵם קנס.

12

היתה מֵחיבי עשֵה אוֹ שניה וכיוֹצֵא בה,

שאסוּרה מִדִברי סוֹפרים בין הִתרוּ בוֹ בין לֹא הִתרוּ בוֹ חיב בִקנס,

שאין כאן מלקוּת.

13

היתה מֵחיבי מיתת בית דין,

כגוֹן בִתוֹ ואֵשת בנוֹ וכיוֹצֵא בהן בין הִתרוּ בוֹ בין לֹא הִתרוּ בוֹ פטוּר מִן הקנס,

שנאמר: "ולֹא יהיה אסוֹן ענוֹש יֵענֵש" הא אִם היה שם אסוֹן אין שם עֹנש,

ואף על פי שהריגת האִשה בִשגגה,

שהרי לֹא נִתכוּנוּ לה,

שנאמר: "כי ינצוּ אנשים ונגפוּ אִשה הרה" וכו' .

הא למדת שלֹא חִלֵק באסוֹן בין שוֹגֵג למֵזיד לפטרוֹ מִן התשלוּמין.

:והרי הוּא אוֹמֵר:

"וּמכֵה נפש בהֵמה ישלמנה וּמכֵה אדם יוּמת" מה מכֵה נפש בהֵמה לֹא חִלֵק בוֹ בין שוֹגֵג למֵזיד לחיבוֹ בתשלוּמין,

אף מכֵה נפש אדם לֹא חִלֵק בוֹ בין שוֹגֵג למֵזיד לפטרוֹ מִן התשלוּמין.

14

והוּא הדין לכל עבֵרה שיֵש בה מיתת בית דין,

שאין בה תשלוּמין.

15

בא עליה וּמֵתה הרי זה פטוּר מִן הקנס,

שנאמר: "ונתן האיש השֹכֵב עִמה לאבי הנערה" ,

לֹא לאבי המֵתה.

והוּא שתמוּת קֹדם שתעמֹד בדין.

Reader controls and commentary are loading.