1
שלֹש תֵבוֹת הֵן:
תֵבה שפִתחה מִצִדה טמֵאה מִדרס; פִתחה מִלמעלה טמֵאה טמֵא מֵת; והבאה במִדה טהוֹרה מִכלוּם.
2
שלֹש ערֵבוֹת הֵן:
ערֵבה מִשני לֹג ועד תִשעת קבין שנִסדקה טמֵאה מִדרס; וּשלֵמה טמֵאה טמֵא מֵת; והבאה במִדה טהוֹרה מִכלוּם.
3
שלֹש עגלוֹת הֵן:
העשוּיה כקתדרה טמֵאה מִדרס; העשוּיה כמִטה טמֵאה טמֵא מֵת; ושל אבנים טהוֹרה מִכלוּם.
4
שלֹשה תריסין הֵן:
תריס הכפוּף טמֵא מִדרס; ושמשחקין בוֹ בקוּמפוֹן טמֵא טמֵא מֵת; ודיצת הערביים טהוֹרה מִכלוּם,
לפי שהיא עשוּיה לצוּרה בִלבד ואינה מִמשמשי אדם,
וכל כלי שאינוֹ מִמשמשי אדם אינוֹ מקבֵל טוּמאה כל עִקר.
5
שלֹשה תרבוּסין של עוֹר הֵן:
של ספרים טמֵא מִדרס; ושאוֹכלין עליו טמֵא טמֵא מֵת; וששוֹטחים עליו את הזיתים טהוֹר מִכלוּם,
לפי שאינוֹ מִמשמשי אדם.
6
שלֹש בסיסוֹת הֵן:
שלִפני המִטה ושלִפני הסוֹפרים טמֵא מִדרס; של שוּלחן טמֵא טמֵא מֵת; ושל מִגדל טהוֹר מִכלוּם,
לפי שהוּא כמִקצת המִגדל,
וצוּרתוֹ מוֹכחת עליו.
7
שלֹש מִטוֹת הֵן:
העשוּיה לִשכיבה טמֵאה מִדרס; ושל זגגין שנוֹתנין בה כלי זכוּכית טמֵאה טמֵא מֵת; ושל סרגים שמסרגין עליה את הסבכוֹת טהוֹרה מִכלוּם,
לפי שאינה מִמשמשי אדם.
8
שלֹש משפלוֹת הֵן:
של זבל טמֵאה מִדרס; של תבן טמֵאה טוּמאת מֵת; והפוּחלץ של גמלים טהוֹר מִכלוּם,
לפי שהחבלים שלוֹ קשים ביוֹתֵר ועבים ואינוֹ ראוּי לישֵב עליו,
ועיני הסבכה רחבים הרבֵה ואינוֹ ראוּי לקבֵל תבן וכיוֹצֵא בוֹ,
ונִמצא שאין עליו תוֹרת כלי,
אלא חבלים בִלבד.
9
שלֹשה מפצים הֵן:
העשוּי לישיבה טמֵא מִדרס; ושל צבעין שמניחין בוֹ את הכֵלים טמֵא טמֵא מֵת; ושל גִתוֹת שנוֹתנין עליו ענבים וּמחפין בוֹ טהוֹר מִכלוּם,
לפי שאינוֹ מִמשמשי אדם.
10
שלֹש חמתוֹת הֵן וּשלֹשה תוּרמלין הֵן:
המקבלין כשִעוּר טמֵאים מִדרס; וכמה שִעוּרן? החֵמת ארבעת קבין,
והתוּרמֵל חמֵשת קבין; ושאינן מקבלין כשִעוּר טמֵאין טמֵא מֵת; ושל עוֹר הדג טהוֹרוֹת מִכלוּם.
11
שלֹשה עוֹרוֹת הֵן:
העשוּי לשטיח טמֵא מִדרס; והעשוּי לתכריך כֵלים טמֵא טמֵא מֵת; ושל רצוּעוֹת ושל סנדלים טהוֹר מִכלוּם,
לפי שאין עליו צוּרת כלי.
12
שלֹשה סדינין הֵם:
העשוּי לִשכיבה טמֵא מִדרס; והעשוּי לפרֹכת טמֵא טמֵא מֵת; ושל צוּרוֹת שעוֹשין אוֹתוֹ כדי שיִתלמֵד מִמנוּ הרוֹקֵם טהוֹר מִכלוּם,
לפי שאינוֹ מִמשמשי אדם.
13
שלֹש מִטפחוֹת הֵן:
של ידים טמֵאה מִדרס; ושל ספרים טמֵאה טמֵא מֵת; ושל תכריכי המֵת ושל נִבלי בני לֵוי טהוֹרה מִכלוּם,
לפי שאינוֹ מִמשמשי אדם.
14
עוֹר העשוּי כמוֹ יד,
שמכניסין בוֹ היד והאצבעוֹת מִפני הצִנה וכיוֹצֵא בהן הוּא הנִקרא פרקלים,
וּשלֹשה פרקלימין הֵן:
של צידי חיה ועוֹף טמֵא מִדרס,
שהרי נִשען עליו; ושל חגבים טמֵא טמֵא מֵת,
מִפני שנוֹתנין בוֹ החגבים; ושל קיצין שמקיצין בוֹ הפֵרוֹת טהוֹר מִכלוּם,
לפי שאינוֹ מִמשמשי אדם.
15
שלֹש סבכוֹת הֵן:
של ילדה טמֵאה מִדרס; ושל זקֵנה טמֵאה טמֵא מֵת; ושעוֹשין לצחֵק בה לשוֹתי שֵכר טהוֹרה מִכלוּם,
לפי שאינוֹ מִמשמשי אדם.
16
שלֹשה סנדלים הֵן:
של אדם טמֵא מִדרס; של מתכת ושל בהֵמה טמֵא טמֵא מֵת; של שעם ושל צפירה טהוֹר מִכלוּם.
:כללוֹ של דבר:
כל כלי שאינוֹ ראוּי למִשכב אוֹ למרכב,
אוֹ שהוּא ראוּי ולֹא נעשה לכך אלא לִמלאכה אחרת הרי הוּא טהוֹר מִן המִדרס.
נעשה לִמלאכה אחרת וּמשמֵש עִמה את הישיבה,
כגוֹן הטלית והרדיד מִתטמֵא במִדרס.
וכל המִתטמֵא במִדרס מִתטמֵא במֵת,
ויֵש שמִתטמֵא במֵת ואינוֹ מִתטמֵא במִדרס,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וכל המִתטמֵא במֵת מִתטמֵא בִשאר אבוֹת הטוּמאוֹת,
בין אבוֹת של תוֹרה בין של דִבריהם,
וּמִתטמֵא במשקין.
17
שלֹש קוּפוֹת הֵן:
מהוּהה שטליה על הבריאה הוֹלכין אחר הבריאה; קטנה על הגדוֹלה הוֹלכין אחר הגדוֹלה; היוּ שווֹת הוֹלכין אחר הפנימית.
כיצד הוֹלכין אחריה? שאִם נִקבה במוֹציא רִמוֹן שתיהן טהוֹרוֹת.
18
שלֹש פִנקסוֹת הֵן:
האפיפרין שמניחין עליו הספרים טמֵא מִדרס; ושיֵש בוֹ בית קִבוּל שעוה טמֵא טמֵא מֵת; וחלקה טהוֹרה מִכלוּם,
לפי שאין עליו צוּרת כלי ואינוֹ ראוּי למִדרס.