1
כלי עֵץ הראוּי למִדרס שקבעוֹ בכֹתל בתוֹך הבִנין:
קבעוֹ ולֹא בנה על גביו,
אוֹ בנה על גביו ולֹא קבעוֹ עדין הוּא מִתטמֵא במִדרס כשהיה; קבעוֹ במסמרים וּבנה עליו טהוֹר.
:וכֵן מפץ שנתנוֹ על גבי הקוֹרוֹת:
קבעוֹ ולֹא נתן עליו את המעזֵבה,
אוֹ שנתן עליו את המעזֵבה ולֹא קבעוֹ עדין הוּא מִתטמֵא במִדרס; קבעוֹ ונתן עליו את המעזֵבה טהוֹר.
2
ספסל שנִטל אחד מֵראשיו עדין הוּא ראוּי למִדרס; נִטל השֵני טהוֹר.
ואִם יֵש בוֹ גֹבה טפח מִתטמֵא במִדרס.
3
כִסֵא של כלה שנִטלוּ חִפוּייו טהוֹר.
אִם לֹא היוּ חִפוּייו יוֹצאין,
ונִטלוּ עדין הוּא ראוּי למִדרס,
שכֵן דרכוֹ לִהיוֹת מטֵהוּ על צִדוֹ ויוֹשֵב עליו.
4
כִסֵא שנִטלוּ חִפוּייו ועדין הוּא ראוּי לישיבה מִתטמֵא.
נִטלוּ שנים מֵחִפוּייו זה בצד זה טהוֹר.
5
שִדה שנִטל העליוֹן שלה טמֵאה מִפני התחתוֹן,
שהוּא ראוּי למִדרס.
נִטל התחתוֹן טמֵאה מִפני העליוֹן.
נִטל העליוֹן והתחתוֹן הרי הדפין טהוֹרים.
6
תֵבה שנִפחתה מִצִדה מִתטמאה במִדרס כִשאר טוּמאוֹת,
מִפני שראוּיה אף לישיבה והכֹל יוֹשבין עליה.
נִפחתה מִלמעלן טהוֹרה מִן המִדרס,
שהרי אינה ראוּיה לישיבה,
וּמִתטמאה בִשאר טוּמאוֹת,
שעדין היא מקבלת.
:נִפחתה מִלמטן טהוֹרה מִכל טוּמאה,
אף על פי שאפשר לישֵב עליה ככִסֵא,
מִפני שעִקר מעשיה לקבלה,
וּכבר בטל העִקר.
והמגוֹרוֹת שבה מִתטמאוֹת,
ואינן חִבוּר לה.
:וכֵן משפלת שנִפחתה מִלקבֵל רִמוֹנים,
אף על פי שראוּיה למִדרס הרי היא טהוֹרה מִכלוּם,
מִפני שעִקר מעשיה לקבלה,
והוֹאיל וּבטל העִקר בטלה הטפֵלה.
7
ערֵבה של עֵץ שמגבלין בה הבניין את הגבסים,
אף על פי שמקבלת שאר טוּמאוֹת אינה מִתטמאה במִדרס.
ערֵבה של עֵץ שלשין בה הבצֵק שהיא מחזקת מִשני לוּגין ועד תִשעת קבין,
שנִסדקה עד שאינוֹ יכוֹל לִרחֹץ בה רגלוֹ אחת מִפני הסדק הרי זוֹ מִתטמאה במִדרס,
שסתמה שהוּא כוֹפה אוֹתה ויוֹשֵב עליה לפי גדלה וסדק שלה.
:הִניחה בגשמים עד שנִתפחה ונִסתם הסדק אינה מִתטמאה במִדרס,
שהרי היא ראוּיה ללוּש בה,
וּתחִלת מעשיה ללוּש בה,
וּמקבלת שאר טוּמאוֹת.
חזר והִניחה בקדים ונִפתח הסדק חזרה לקבֵל טוּמאת מִדרס,
וּטהוֹרה מִשאר טוּמאוֹת.
8
ערֵבה גדוֹלה שהיא מחזקת יתֵר על תִשעת קבין שנִפחתה מִלקבֵל רִמוֹנים והכינה לישיבה הרי זוֹ טהוֹרה אף מִטוּמאת מִדרס עד שיקציע,
שאין המחשבה מוֹעלת בערֵבה גדוֹלה שנִפחתה עד שיעשה בה מעשה.
עשיה אֵבוּס לִבהֵמה,
אף על פי שקבעה בכֹתל טמֵאה בכל הטוּמאוֹת.
9
מִטה שנִטלוּ שתי ארוּכוֹת שלה אחר שנִטמֵאת,
ועשה לה חדשוֹת ולֹא שִנה את הנקבים,
ונִשתברוּ החדשוֹת עדין היא בטוּמאתה.
נִשתברוּ הישנוֹת טהוֹרה,
שהכֹל הוֹלֵך אחר הישנוֹת.
10
מִטה שהיתה טמֵאה מִדרס,
ונִטלה קצרה וּשתי כרעים עדין היא בטוּמאתה,
שעדין צוּרת המִטה עוֹמדת.
נִטלה ארוּכה וּשתי כרעים טהוֹרה.
11
קצץ שתי לשוֹנוֹת של מִטה באלכסוֹן,
אוֹ שקצץ שתי כרעים טפח על טפח באלכסוֹן,
אוֹ שמִעטן פחוֹת מִטפח הרי זוֹ נִשברה וּטהוֹרה.
:נִשברה ארוּכה ותִקנה עדין היא אב טוּמאה כשהיתה.
נִשברה הארוּכה השניה ותִקנה טהוֹרה מִן המִדרס,
אבל טמֵאה מגע מִדרס.
לֹא הִספיק לתקֵן את הרִאשוֹנה עד שנִשברה השניה טהוֹרה.
12
מִטה שהיתה טמֵאה מִדרס אוֹ בִשאר טוּמאוֹת,
ונִגנב חציה,
אוֹ אבד חציה,
אוֹ שחִלקוּה אחים אוֹ שוּתפין הרי זוֹ טהוֹרה,
שהרי זוֹ כִכלי שנִשבר.
החזירוּה מקבלת טוּמאה מִכאן וּלהבא.
הרי זה דוֹמה למי שעשה כלי אחֵר מִשִברי כלי שנִטמא,
שהוּא טהוֹר,
וּמקבֵל טוּמאה להבא.
13
מִטה שנִתפרקוּ אֵבריה,
אִם נִשארוּ ארוּכה וּשתי כרעים,
אוֹ קצרה וּשתי כרעים הרי אֵלוּ מִתטמאין,
מִפני שראוּיין לסמכן בכֹתל ולישן עליהן.
14
וּמִטה שנִטמֵאת כוּלה,
אִם הִטבילה אֵברים אֵברים טהוֹרה.
15
המפרֵק את המִטה להטבילה הנוֹגֵע בחבלים שלה טהוֹר.