1
כל פשוּטי כלי עֵץ העשוּיין לישיבה אוֹ לִשכיבה אוֹ לִרכיבה מִתטמאין במִדרס,
כגוֹן המִטה והכִסֵא וכיוֹצֵא בהן.
2
המִטה והכר והכסת של מֵת,
וכִסֵא של כלה,
וּמשבֵר של חיה,
וכִסֵא של כוֹבֵס שהוּא כוֹרֵס עליו את הכֵלים,
וכִסֵא של קטן שיֵש לוֹ רגלים אף על פי שאין בוֹ גֹבה טפח כל אֵלוּ מִתטמאין במִדרס.
3
כִסֵא של ברזל שעוֹשין בבית הכִסֵא והעוֹר נתוּן עליו הרי הוּא מִתטמֵא במִדרס וּבִשאר טוּמאוֹת.
הִפריש העוֹר המחוּפה על הברזל העוֹר מִתטמֵא במִדרס,
והברזל מִתטמֵא בִשאר טוּמאוֹת אבל לֹא במִדרס.
4
טרסקל של גמי וכיוֹצֵא בוֹ המחוּפה בעוֹר מִתטמֵא במִדרס וּבִשאר טוּמאוֹת.
הִפריש העוֹר מֵעליו העוֹר מִתטמֵא במִדרס,
אבל הטרסקל טהוֹר מִכלוּם,
שהרי נעשה כשִברי כֵלים.
5
ספסלים שבמרחץ ששתי רגליו של ספסל של עֵץ מִתטמֵא במִדרס.
היתה אחת של עֵץ ואחת של שיש אינוֹ מקבֵל טוּמאה.
6
נסרין שבמרחץ ששגמן אינן מקבלין טוּמאה,
שאינן עשוּיין לישיבה,
אלא כדי שיִהיוּ המים מהלכין תחתיהן.
7
הסל והכלכלה שמִלאן תבן אוֹ מוֹכין,
אף על פי שהִתקינן לישיבה אינן מקבלין טוּמאת מִדרס,
שאינן ראוּיין לישיבה.
ואִם סֵרגן בגמי אוֹ בִמשיחה על פיהן הרי אֵלוּ מִתטמאין במִדרס.
8
קוֹרת בית הבד שעשה רֹאשה האחד כִסֵא אינוֹ מִתטמֵא במִדרס,
מִפני שאוֹמרין לוֹ:
עמֹד ונעשה מלאכתֵנוּ.
אבל אִם קבע את הכִסֵא בקוֹרת בית הבד הכִסֵא מִתטמֵא במִדרס.
ואִם דרס הזב על הקוֹרה לֹא נִטמא הכִסֵא.
:וכֵן אִם קבע הכִסֵא בקוֹרה גדוֹלה.
עשה רֹאש הקוֹרה הגדוֹלה כִסֵא אין טמֵא אלא מקוֹם הכִסֵא בִלבד,
וּשאר הקוֹרה טהוֹר.
וכֵן הדין בכִסֵא שקבעוֹ בערֵבה,
שהוּא טהוֹר.
9
קצת הקוֹרה שמתקֵן אוֹתוֹ המסתֵת את האבן לִהיוֹת יוֹשֵב עליו הרי מקוֹם ישיבתוֹ מִתטמֵא במִדרס.
מקוֹם ישיבה שאחוֹרי הקרוֹן טהוֹר,
שאינה אלא ישיבת צער.
10
ראשי כלוֹנסוֹת שהאוּמנין יוֹשבין עליהן ושפין את האבנים וכיוֹצֵא בהן טהוֹרים.
:וכֵן כֹפת של תמרה שהוּא יוֹשֵב עליו,
אפִלוּ גבֹה טפח טהוֹר,
שאין זה כלי.
וכֵן בוּל של עֵץ,
אף על פי שסרקוֹ וכִרכמוֹ ועשהוּ פנים לשער וכיוֹצֵא בוֹ אינוֹ כלי,
ולֹא מקבֵל טוּמאה עד שיחֹק בוֹ.
11
ראשי כלוֹנסוֹת שהֵן חקוּקין:
אִם חקקן לדעת מקבלין טוּמאה; מצאן חקוּקין:
אִם חשב עליהן מקבלין טוּמאה מִכאן וּלהבא; ואִם חשב עליהן חֵרֵש שוֹטה וקטן,
אוֹ אדם שאינן שלוֹ טהוֹרים.
וכֵן כל כיוֹצֵא בהן מִדברים שאינן מקבלין טוּמאה אלא במחשבה,
שאין לך מחשבה מוֹעלת אלא מחשבת בעלים שהֵן בני דֵעה.
12
העוֹשה כִפה מִן השאֹר,
ויבשה ויחדה לישיבה הרי בטלה מִתוֹרת אֹכל וּמִתטמאה במִדרס,
שהרי היא משמשת תשמישי העֵץ.
13
מחצלת הקש מִתטמאה במִדרס,
וּמחצלת הקנים ושל חֵלף טהוֹרה,
מִפני שאינה ראוּיה למִדרס.
וּשאר המחצלוֹת:
אִם עשיה לִשכיבה מקבלת טוּמאה; עשיה לסִכוּך טהוֹרה; עשיה סתם:
אִם היתה גדוֹלה סתמה לסִכוּך; והקטנה סתמה לִשכיבה.
14
מחצלת שעשה לה קנים לארכה טמֵאה מִדרס,
שעדין ראוּיה לִשכיבה.
עשין כמין ג"ם טהוֹרה.
עשה קנים לרחבה,
אִם אין בין קנה לחבֵרוֹ ארבעה טפחים טהוֹרה.
:נחלקה לרחבה עדין מקבלת טוּמאה.
נחלקה לארכה ונִשתירוּ בה שלֹשה מעדנים של שִשה טפחים עדין היא ראוּיה למִדרס וּמִתטמאה; פחוֹת מִכאן טהוֹרה.
וכֵן אִם הִתיר ראשי מעדנים טהוֹרה.
ואף טוּמאת מִדרס לֹא תקבֵל המחצלת עד שתִגמֵר מלאכתה ותִתקנֵב,
כמוֹ שבֵארנוּ.
15
תֵבה שפתחה מִלמעלן טהוֹרה מִן המִדרס,
שאינה ראוּיה לישֵב עליה,
וּמקבלת שאר טוּמאוֹת; ושפתחה מִצִדה טמֵאה במִדרס וּבִשאר טוּמאוֹת.
16
עגלה של קטן מִתטמאה במִדרס,
שהרי נִשען עליה.
17
מקֵל של זקֵנים טהוֹר מִכלוּם,
שאינוֹ אלא לסיֵע.
18
סנדל של סידים,
והוּא סנדל של עֵץ הרי הוּא מִתטמֵא במִדרס,
מִפני שהסיד פעמים מטיֵל בוֹ עד שמגיע לביתוֹ.
19
קב של קִטֵע שיֵש בוֹ בית קִבוּל כתיתין מִתטמֵא בִשאר טוּמאוֹת,
מִפני בית קִבוּלוֹ,
וּמִתטמֵא במִדרס,
שהרי נִשען עליו.
20
ואֵלוּ טמֵאים מִשוּם מרכב:
מרדעת של חמוֹר,
וטפיטן של סוּס,
וכר הגמל,
ואוּכף של נקה,
וכל כיוֹצֵא בהן.
הלוּחוֹת שמניחין על גבי החמוֹר ואחר כך נוֹתנין עליו המשוֹי טהוֹרוֹת.
ואִם היתה ראוּיה למרכב טמֵאה.