1
המפץ הוּא המחצלת שאוֹרגין אוֹתה מִן החבלים וּמִן הסוּף והגֹמא וכיוֹצֵא בהן.
ואין המפץ בִכלל כֵלים האמוּרין בתוֹרה,
ואף על פי כֵן מִתטמֵא הוּא במִדרס דין תוֹרה,
שהרי רִבה הכתוּב "כל המִשכב" ,
וזה ראוּי למִשכב ועשוּי לוֹ.
:וכֵן מִתטמֵא במֵת וּבִשאר טוּמאוֹת מִדִבריהם ככל פשוּטי כלי עֵץ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וזה כלל גדוֹל,
שכל המִתטמֵא במִדרס מִתטמֵא בִשאר טוּמאוֹת.
2
כבר בֵארנוּ שהבגד מִתטמֵא בשלֹש על שלֹש בִשאר טוּמאוֹת,
וּבִשלֹשה טפחים על שלֹשה טפחים למִדרס.
3
השק שִעוּרוֹ ארבעה טפחים על ארבעה טפחים.
העוֹר חמִשה טפחים על חמִשה טפחים.
המפץ שִשה טפחים על שִשה טפחים,
בין למִדרס בין לִשאר הטוּמאוֹת.
וּפחוֹת מִן השִעוּרין האֵלוּ טהוֹר מִכלוּם.
:במה דברים אמוּרים? בקרע אחד מֵהן שנִקרע בלֹא כוּנה.
אבל הקוֹצֵץ בכוּנה וקִצֵע אפִלוּ טפח על טפח למוֹשב,
אוֹ שלֹשה טפחים על שלֹשה טפחים למִשכב הרי זה מִתטמֵא במִדרס,
בין שהיה הטפח על טפח שקִצֵע אוֹ השלֹשה על השלֹשה בגד אוֹ שק אוֹ עוֹר אוֹ מפץ.
וכֵן המקצֵע מֵאחד מֵהן לאחיזה כדי שיֹאחז בוֹ בידוֹ,
כדרך שעוֹשין קוֹצצי תאֵנים שלֹא יוּזקוּ אצבעוֹתיהן הרי זה טמֵא בכל שהוּא,
והוּא שלֹא יהיה פחוֹת מִשלֹש על שלֹש,
שכל פחוֹת מִשלֹש אצבעוֹת טהוֹר מִכלוּם.
4
המחבֵר שני טפחים מִן הבגד וטפח מִן השק,
שלֹשה מִן השק ואחד מִן העוֹר,
ארבעה מִן העוֹר ואחד מִן המפץ הרי זה טהוֹר מִן המִדרס.
אבל אִם חִבֵר חמִשה טפחים מִן המפץ ואחד מִן העוֹר,
ארבעה מִן העוֹר ואחד מִן השק,
שלֹשה מִן השק ואחד מִן הבגד הרי זה טמֵא מִדרס.
זה הכלל:
כל שהִשלים שִעוּרוֹ בחמוּר מִמנוּ טמֵא; הִשלימוֹ מִן הקל טהוֹר.
5
בלוֹיי נפה וּכברה שהִתקינן לישיבה:
טהוֹרין; ואינן מקבלין טוּמאה עד שיקצֵע אוֹתן ואחר כך יהיוּ כמפץ.
6
חלוּק של קטן אינוֹ מִתטמֵא במִדרס עד שיִהיה בוֹ כשִעוּר שלֹשה טפחים על שלֹשה טפחים ונִמדד כפוּל כִבריתוֹ.
ואֵלוּ נִמדדין כפוּלין:
בגדים שמלבישין אוֹתן על הרגלים ועל השוֹקים,
ושמלבישין בהן את הרֹאש,
והמִכנסים, והכוֹבע,
וכיס של פוּנדה.
וּמטלית שטליה על השפה:
אִם פשוּטה נִמדדת פשוּטה; ואִם כפוּלה נִמדדת כפוּלה.
7
הבגד שארג בוֹ שלֹשה על שלֹשה ונִטמא במִדרס,
ואחר כך הִשלים את כל הבגד הבגד כוּלוֹ מִדרס.
נִטל חוּט אחד מִתחִלתוֹ טהר מִן המִדרס,
אבל טמֵא מגע מִדרס,
והרי הוּא רִאשוֹן כִכלי שנגע במִדרס.
נִטל חוּט אחד מִתחִלתוֹ ואחר כך הִשלים את כל הבגד כל הבגד טמֵא מגע מִדרס.
:וכֵן בגד שארג בוֹ שלֹש אצבעוֹת על שלֹש אצבעוֹת ונִטמא במֵת,
ואחר כך הִשלים עליו את כל הבגד הבגד כוּלוֹ טמֵא מֵת.
נִטל חוּט אחד מִתחִלתוֹ טהר מִטמֵא מֵת,
אבל טמֵא מגע טמֵא מֵת.
נִטל חוּט אחד מִתחִלתוֹ ואחר כך הִשלים את כל הבגד הכֹל טהוֹר.
:ולמה יהיה הכֹל טהוֹר? מִפני שאמרוּ:
שלֹש על שלֹש שנִתמעטה טהוֹרה מִכלוּם; אבל שלֹשה על שלֹשה שנִתמעטה,
אף על פי שטהרה מִן המִדרס הרי היא טמֵאה בכל הטוּמאוֹת.
8
מטלית שהיא מִדרס וּטליה על הקוּפה אוֹ על העוֹר נעשה הכֹל רִאשוֹן לטוּמאה.
הִפריש את המטלית הרי הקוּפה אוֹ העוֹר רִאשוֹן,
מִפני שנגעוּ במִדרס,
והמטלית טהוֹרה,
שכיון שטליה והִפרישה,
בטלה.:טליה על הבגד אוֹ על השק נעשה הכֹל מִדרס,
והרי הכֹל אב טוּמאה.
הִפרישה הרי הבגד אוֹ השק רִאשוֹן,
שהרי נגע במִדרס,
והמטלית אב טוּמאה כשהיתה,
שאינה בטֵלה על האריג.
:תפר המטלית על הבגד כשטליה מֵרוּח אחת אוֹ מִשתי רוּחוֹת כמין ג"ם אינוֹ חִבוּר,
ולֹא נעשה הכֹל אב,
אלא מגע מִדרס בִלבד.
תפרה מִשתי רוּחוֹת זוֹ כנגד זוֹ הרי היא חִבוּר,
ונעשה הכֹל אב.
9
שלֹשה על שלֹשה שנִטמא במִדרס,
ואחר כך נחלק טהר מִן המִדרס,
ואין בִקרעים אֵלוּ טוּמאה כלל,
והרי הֵן כשִברי כלי שנִטמא.
אבל בגד שנִטמא במִדרס,
וקרע מִמנוּ שלֹש אצבעוֹת על שלֹש אצבעוֹת אוֹתוֹ הקרע טהר מִן המִדרס,
אבל טמֵא במגע מִדרס,
שבעֵת פרישתוֹ מִן הבגד הגדוֹל נִטמא במגעוֹ.
10
סדין שנִטמא במִדרס,
ואחר כך עשהוּ פרֹכת טהר מִן המִדרס.
וּמֵאימתי היא טהרתוֹ מִן המִדרס? מִשיִקשֹר בוֹ הלוּלאוֹת שהוּא נִתלה בהן כִשאר הפרוֹכוֹת.
11
טלית שהיא מִדרס והִטבילה,
קֹדם שיעריב שִמשה הִתחיל לִקרֹע מִמנוּ קרע,
כיון שנִקרע בה רוּבה שוּב אינה חִבוּר,
וטהרה כוּלה,
אף על פי שעדין נִשתיֵר בה כדי מעפֹרת שלֹא נִקרע,
שהרי הוּא קוֹרֵע והוֹלֵך.
במה דברים אמוּרים? בִטבוּלת יוֹם; כיון שלֹא חס עליה להטבילה,
כך לֹא יחוּס לִקרֹע את כוּלה,
וּלפיכך טהרה כוּלה.