1
החוּטין היוֹצאין מִן האריג והחוּטין שבִתחִלת היריעה ושבסוֹפה,
והֵן הנִקראין נימין כמה שִעוּרן? של סדין ושל סוּדרין ושל שעיף ושל פִליוֹן של רֹאש שֵש אצבעוֹת; ושל חלוּק שהוּא קרוּע מִתחִלתוֹ ועד סוֹפוֹ ואחר שלוֹבשין אוֹתוֹ מקבצין אוֹתוֹ בלוּלאוֹת שִעוּר חוּטיו עשר אצבעוֹת.
:הסגוֹס והרדיד והטלית שלֹש אצבעוֹת.
וכל היתֵר על השִעוּרין האֵלוּ הנוֹגֵע בוֹ טהוֹר,
אף על פי שהבגד טמֵא במִדרס אוֹ בִשאר טוּמאוֹת,
ואין צריך לוֹמר שאִם נגעה טוּמאה ביתֵר שהבגד טהוֹר.
2
נוּמי הכוּפח של רֹאש,
והמסוה שמניחין הערביים על פניהן,
והקִלקין השזוּרין מִן השֵער,
והפוּנדה שלוֹבֵש האדם על בשרוֹ,
והשִמלה, והפרגוֹד שמניחין על הפתחים כמוֹ פרֹכת נימיהן כל שהֵן.
3
מִשקֹלת שנִטמֵאת הרי שנים עשר טפח מִן החוּט שלה חִבוּר לה,
וכל הנוֹגֵע בחוּץ לִשנים עשר טפח,
טהוֹר. וּמִשקֹלת של חרשים שמוֹנה עשר טפח; ושל בניין חמִשים אמה.
והיתֵר על מִדוֹת אֵלוּ,
אף על פי שהוּא רוֹצה בקיוּמוֹ טהוֹר.
4
וּמִשקֹלת של סידים ושל צירים,
אפִלוּ ארוּכין כל שהֵן טמֵאין.
5
חוּט מֹאזנים של זהבים ושל פלס ושל שוֹקלי ארגמן טוֹב,
שאוֹחֵז השוֹקֵל בוֹ ותוֹלה המֹאזנים מידוֹ שלֹש אצבעוֹת.
קנה שלה וחוּטין שלה כל שהֵן.
:חוּט מֹאזנים של מוֹכרי עששיוֹת של מתכוֹת וכיוֹצֵא בהן שלֹשה טפחים.
קנה שלה וחוּטין שלה שנים עשר טפח.
:חוּט מֹאזנים של חנונים ושל בעלי בתים טפח.
קנֵה המֹאזנים והחוּטין שלה שִשה טפחים.
חוּט מֹאזנים של צמרים ושל שוֹקלי זכוּכית טִפחים.
קנֵה המֹאזנים והחוּטין שלה תִשעה טפחים.
והיתֵר על השִעוּרין האֵלוּ אינן חִבוּר.
6
החבל שמסרגין בוֹ המִטוֹת,
מֵאימתי הוּא חִבוּר למִטה? מִשיסרֵג בוֹ שלֹשה בתים.
והנוֹגֵע בחבל:
מִן הקשר ולִפנים טמֵא; מִן הקשר ולחוּץ:
עד שלֹש אצבעוֹת טמֵא,
מִפני שהֵן צרכוֹ של קשר הרי הֵן מִכלל המִטה; וחוּץ לשלֹש אצבעוֹת טהוֹר,
שאינוֹ מִצֹרך הכלי,
שאפִלוּ פסקוֹ אין הקשר נִתר.
7
חבל היוֹצֵא מִן המִטה שהיא טמֵאה:
עד סוֹף ארבעה טפחים הנוֹגֵע בוֹ טהוֹר,
שאינוֹ מִצרכי המִטה,
לפי שאינוֹ ראוּי לִכלוּם; מִתחִלת חמִשה ועד סוֹף עשרה טמֵא,
מִפני שתוֹלין בוֹ את המִטוֹת; מֵעשרה ולחוּץ טהוֹר,
מִפני שהוּא יתֵר על צֹרך המִטה.
8
אבנֵט של אריג שמקיפין אוֹתוֹ על המִטה כדי לקבֵץ אֵבריה,
והוּא הנִקרא מִזרן,
שהיתה קצתוֹ יוֹצאה מִן המִטה:
עד עשרה טפחים הרי הוּא מִצרכי המִטה; יתֵר על כֵן אינוֹ מִצרכי המִטה.
וּמִזרן שבלה,
אִם נִשאר מִמנוּ שִבעה טפחים כדי לעשוֹת מִמנוּ חבק לחמוֹר הרי זה מקבֵל טוּמאה.
9
מִטה שהיתה טמֵאה מִדרס,
וּמִזרן יוֹצֵא מִמנה:
עד עשרה טפחים הרי הוּא אב טוּמאה כמִטה והכֹל מִדרס; מֵעשרה ולחוּץ הרי הוּא כמגע מִדרס.
דרס הזב על המִזרן היוֹצֵא:
מֵעשרה ולִפנים הרי המִטה כוּלה מִדרס; מֵעשרה ולחוּץ טהוֹרה.
:במה דברים אמוּרים? למִדרס.
אבל לִשאר טוּמאוֹת,
אפִלוּ מֵאה אמה כוּלוֹ חִבוּר.
כיצד? מִזרן שהוּא כרוּך על המִטה,
והִכניס קצתוֹ לאֹהל המֵת אוֹ שנגע שרץ בִקצתוֹ אוֹ שנפלוּ משקין טמֵאים על קצתוֹ נִטמֵאת המִטה,
ואפִלוּ היה הקצה שנִטמא יוֹצֵא מִן המִטה מֵאה אמה.
10
מִטה שהיא טמֵאה מִדרס,
וכרך לה מִזרן הכֹל טמֵא מִדרס; הִפרישוֹ המִטה מִדרס כשהיתה,
והמִזרן מגע מִדרס.
היתה טמֵאה טוּמאת שִבעה,
וכרך לה מִזרן כוּלה טמֵאה טוּמאת שִבעה; הִפרישוֹ היא טמֵאה שִבעה כשהיתה,
והמִזרן טמֵא טוּמאת ערב.
היתה טמֵאה טוּמאת ערב,
וכרך לה מִזרן הכֹל טמֵא טוּמאת ערב; הִפרישוֹ היא טמֵאה טוּמאת ערב כשהיתה,
והמִזרן טהוֹר.
11
מִטה שכרך לה מִזרן,
ונגע בהן המֵת הכֹל טמֵא טוּמאת שִבעה; פֵרשוּ טמֵאים טוּמאת שִבעה.
נגע בה שרץ וכיוֹצֵא בוֹ טמֵאים טוּמאת ערב; פֵרשוּ טמֵאים טוּמאת ערב.
12
כרע שהיתה טמֵאה מִדרס,
וחִברה למִטה המִטה כוּלה מִדרס; פֵרשה הכרע טמֵאה מִדרס כשהיתה,
והמִטה מגע מִדרס.
וכֵן אִם היתה הכרע טמֵאה טוּמאת שִבעה,
וחִברה למִטה המִטה כוּלה טמֵאה טוּמאת שִבעה כאִלוּ נגע המֵת בכרע שלה.
ואִם הִזה על המִטה טהרה הכרע בִכללה.
ואִם פֵרשה קֹדם הזיה הכרע טמֵאה טוּמאת שִבעה כשהיתה,
והמִטה טמֵאה טוּמאת ערב.
:היתה הכרע טמֵאה טוּמאת ערב,
וחִברה למִטה הכֹל טמֵא טוּמאת ערב; פֵרשה היא טמֵאה טוּמאת ערב,
והמִטה טהוֹרה,
שאין הטמֵא טוּמאת ערב מִן המֵת מטמֵא אדם ולֹא כֵלים,
מִפני שהוּא ולד,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וכֵן הדין בשֵן של מעדֵר שנִטמא במֵת,
ואחר כך חִברוֹ למעדֵר.