1
כבר בֵארנוּ שכל ידוֹת הכֵלים שהכלי צריך לה בִשעת תשמישוֹ הרי היא חשוּבה כגוּפוֹ של כלי להִתטמֵא וּלטמֵא.
לפיכך, הטוֹפֵל כלי חרש הבריא,
אִם נִטמא הכלי הרי אכלין וּמשקין הנוֹגעין בטפֵלה טהוֹרים,
שאין הכלי צריך לִטפֵלה זוֹ.
:אבל הטוֹפֵל את כלי חרש הרעוּע הרי הטפֵלה חשוּבה כגוּף הכלי.
וכֵן המהדֵק את הקֵרוּיה של חרש שדוֹלין בה המים,
אִם חִפה אוֹתה בעוֹר אוֹ בִקלף וכיוֹצֵא בהן,
אִם היתה רעוּעה הרי הֵן כגוּפה.
2
הטוֹפֵל כלי חרש לִהיוֹת מבשֵל בוֹ אינוֹ חִבוּר.
טפל כֵלים לִהיוֹת זוֹפֵת בהן חִבוּר.
3
חבית שנִקבה ועשיה בבעץ בזפת וּבגפרית,
בסיד וּבִגבסים אינן חִבוּר; וּשאר כל הדברים חִבוּר.
4
דברים הלחים המשוּכין שטוֹפלין בהן הפִטסין של מים כדי שלֹא ידלֹף הכלי הרי הֵן כגוּפוֹ של כלי.
אפִלוּ נִטמא הכלי מֵאוירוֹ אכלין וּמשקין הנוֹגעין בטפֵלה טמֵאים.
:וכֵן טפוּלוֹ של תנוּר הרי הוּא כחרסוֹ של תנוּר,
והוּא שיִהיה בעֹבי הטפֵלה עד טפח,
שהוּא צרכוֹ של תנוּר.
אבל יתֵר על טפח אינוֹ מִצֹרך התנוּר,
והנוֹגעים ביתֵר על טפח מֵעביוֹ טהוֹרים.
וּטפֵלת הכירה עֹבי שלֹש אצבעוֹת.
5
חבית שנִקבה,
וּסתמה בזפת יתֵר מִצרכה:
הנוֹגֵע בצרכה טמֵא; וּביתֵר מִצרכה טהוֹר.
זפת שנטפה על החבית הנוֹגֵע בה טהוֹר.
6
מֵחם שטפלוֹ בחֹמר אוֹ בחרסית ונִטמא:
הנוֹגֵע בחֹמר טמֵא; והנוֹגֵע בחרסית טהוֹר,
שאין החרסית מִתחבֵר לכלי.
7
מגוּפת החבית שטפל בטיט עליה ועל החבית אינה חִבוּר לה,
ואִם נגעוּ משקין טמֵאים בחבית לֹא נִטמֵאת המגוּפה,
ואִם נגעוּ במגוּפה לֹא נִטמאוּ אחוֹרי החבית.
8
כלי נחֹשת שזִפתן אין הזפת חִבוּר.
ואִם ליין הרי זה כגוּף הכלי.
9
בצֵק שבסִדקי הערֵבה שנגע בוֹ שרץ:
אִם בפסח,
הוֹאיל ואִסוּרוֹ חשוּב חוֹצֵץ,
ולֹא נִטמֵאת הערֵבה; ואִם בִשאר ימוֹת השנה:
אִם היה מקפיד עליו הערֵבה טהוֹרה; ואִם רוֹצה בקיוּמוֹ הרי הוּא כערֵבה,
ונִטמֵאת הערֵבה.
10
המשיחוֹת והרצוּעוֹת שבמִטפחוֹת ספרים ושבמִטפחוֹת התינוֹקוֹת:
תפוּרוֹת חִבוּר; וּקשוּרוֹת אינן חִבוּר.
וכֵן שבמעדֵר ושבשק ושבקוּפה.
אבל שבאזני כלי חרש אפִלוּ תפוּרוֹת אינן חִבוּר,
שאין חִבוּרין לִכלי חרש.
11
יד קרדֹם היוֹצֵא מֵאחוֹריו:
שלֹש אצבעוֹת חִבוּר; והיתֵר על שלֹש הנוֹגֵע בוֹ טהוֹר.
יד קרדֹם מִלפניו:
טפח הסמוּך לברזל חִבוּר; יתֵר על כֵן הנוֹגֵע בוֹ טהוֹר.
12
שירי הפרגֹל טפח; ויד מקבת של מפתחי אבנים טפח.
יד קוּרנס של זהבים טִפחים; ושל חרשים שלֹשה טפחים.
שירי מלמד הבקר ארבעה טפחים סמוּך לדרבן.
:יד קרדֹם שחוֹפרין בוֹ בדידין של מים ארבעה טפחים; ויד קרדֹם של נכש חמִשה; ויד בן פטיש חמִשה; ושל פטיש שִשה.
יד קרדֹם של בִקוּע ושל עִדוּר שִשה.
יד מקבת של סתתים שִשה.
שירי המרדֵע הסמוּך לחרחוּר של מתכת שברֹאש המרדֵע שִבעה טפחים.
יד מגרֵפה של בעלי בתים שמוֹנה טפחים; ושל סידין עשרה.
וכל היתֵר על זה,
אִם רצה לקימוֹ טמֵא.
ויד כל משמשי האוּר,
כגוֹן השפוּדין והאסכלאוֹת,
אפִלוּ ארוּכין כל שהֵן טמֵאים.
13
מקֵל שעשהוּ יד לקרדֹם הרי זה חִבוּר לטוּמאה בִשעת מלאכה,
ואִם נגעה טוּמאה במקֵל כשהוּא חוֹרֵש אוֹ מבקֵע בוֹ נִטמא הקרדֹם; ואִם נגעה בקרדֹם נִטמא המקֵל.
:וכֵן הדיוּסטר,
שהֵן כִשני כֵלים והמסמֵר מחבֵר אוֹתן לִהיוֹת מֵסֵך עליהן הרי הֵן חִבוּר בִשעת מלאכה.
קבע הדיוּסטר בקוֹרה הרי זה מקבֵל טוּמאה,
ואין הקוֹרה חִבוּר לוֹ.
עשה קצת הקוֹרה דיוּסטר:
כל שהוּא מִן הקוֹרה לצֹרך הדיוּסטר חִבוּר לדיוּסטר; והנוֹגֵע בִשאר הקוֹרה טהוֹר,
שאין כל הקוֹרה חִבוּר.
14
עגלה שנִטמֵאת:
הנוֹגֵע בעֹל וּבקטרֵב וּבעין וּבעבוֹת,
אפִלוּ בִשעת מלאכה טהוֹר; והנוֹגֵע בחרב וּבבֹרך וּביצוּל וּבעין של מתכת וּבלחיים וּבעיראין טמֵא.
וכֵן מגֵרה שנִטמֵאת:
הנוֹגֵע בידה מִכאן וּמִכאן טמֵא; והנוֹגֵע בחוּט וּבמשיחה וּבאמה וּבסניפין שלה טהוֹר,
שאין אֵלוּ חִבוּר לה.
אבל הנוֹגֵע במלבֵן של מסר הגדוֹל טמֵא.
15
מכבֵש של חרש שנִטמא הרֹמח שבוֹ,
הנוֹגֵע במכבֵש טהוֹר.
מקדֵח שנִטמא,
הנוֹגֵע בקשטנית שהיא לפוּפה עליו טהוֹר,
שאינה חִבוּר.
:קשת שהיתה מתוּחה,
והחֵץ משוּך עִמה,
ונִטמא החֵץ,
הנוֹגֵע ביתר וּבקשת טהוֹר,
ואפִלוּ כשהיא מתוּחה.
וכֵן מצוּדת האִשוּת שנִטמא החֵץ שלה לֹא נִטמֵאת המצוּדה,
אפִלוּ כשהיא מתוּחה.
:וכֵן מסכת נסוּכה שנִטמֵאת בִשעת האריג הרי הנוֹגֵע בכֹבד העליוֹן וּבכֹבד התחתוֹן וּבנירים וּבקירוֹס וּבחוּט שהעבירוֹ על גבי ארגמן וּבעירה שאינוֹ עתיד להחזירה,
טהוֹר, שכל אֵלוּ אינן חִבוּר לבגד.
אבל הנוֹגֵע בנפש המסכת וּבשתי העוֹמֵד וּבכפוּל שהעבירוֹ על גבי ארגמן וּבעירה שהוּא עתיד להחזירה טמֵא,
שכל אֵלוּ חִבוּרין לבגד.
16
הנוֹגֵע בצמר שעל העימה וּבאשויה טהוֹר.
הנוֹגֵע בפיקה:
עד שלֹא פֵרעה טמֵא; וּמִשפֵרעה טהוֹר.
17
החוּט שהִשילוֹ למחט,
אפִלוּ קשוּר מִשני צדדין אינוֹ חִבוּר.
הִכניסוֹ לבגד החוּט חִבוּר לבגד,
ואין המחט חִבוּר לבגד.
ואין החוּט כוּלוֹ חִבוּר לבגד,
אלא כל שהוּא לצֹרך התפירה חִבוּר,
וכל שאינוֹ צֹרך תפירה אינוֹ חִבוּר.
החוּט שפֵרֵש מִן הבגד,
אפִלוּ מֵאה אמה כוּלוֹ חִבוּר.
:חבל שקשוּר בחרס,
אפִלוּ מֵאה אמה כוּלוֹ חִבוּר.
קשר בוֹ חבל אחֵר:
מִן הקשר ולִפנים חִבוּר; מִן הקשר ולחוּץ אינוֹ חִבוּר.
החבל שהוּא קשוּר בקוּפה אינוֹ חִבוּר,
אלא אִם כֵן תפר.