1
כל המציל בצמיד פתיל באֹהל המֵת מציל בצמיד פתיל באויר כלי חרש; אִם הִציל במֵת החמוּר,
דין הוּא שיציל בִכלי חרש הקל.
וכל שאינוֹ מציל באֹהל המֵת אינוֹ מציל באויר כלי חרש.
2
וּכשֵם שאין צמיד פתיל לטוּמאה באֹהל המֵת,
כך אין צמיד פתיל לטוּמאה באויר כלי חרש.
:כיצד? קדֵרה שהיא מלֵאה אכלין וּמשקין וּמוּקפת צמיד פתיל וּנתוּנה בתוֹך התנוּר הטמֵא הרי הקדֵרה וכל מה שבתוֹכה טהוֹרים.
היה השרץ אוֹ משקין טמֵאין בתוֹכה,
וּמוּקפת צמיד פתיל וּנתוּנה באויר התנוּר נִטמא התנוּר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
3
טבעת טמֵאה שהיתה מוּבלעת בתוֹך הלבֵנה אוֹ מחט טמֵאה שהיתה מוּבלעת בתוֹך העֵץ,
ונפלוּ לאויר כלי חרש נִטמא; אף על פי שאִם נגע כִכר תרוּמה בעֵץ זה אוֹ בִלבֵנה זוֹ טהוֹר,
הרי הֵן מטמאין כלי חרש מֵאוירוֹ.
4
תרנגוֹל שבלע שרץ אוֹ בשר מֵת ונפל לאויר התנוּר הרי זה טהוֹר,
ואִם מֵת שם התרנגוֹל נִטמא התנוּר; שהבלוּעין בחי מצילין מיד כלי חרש כדרך שמצילין באֹהל המֵת.
5
דברים שבתוֹך הפה אוֹ בתוֹך הקמטין אינן כִבלוּעין.
כיצד? אדם שהיוּ משקין טמֵאין בתוֹך פיו,
וקפץ פיו והִכניס רֹאשוֹ לאויר כלי חרש טִמאהוּ.
וכֵן טהוֹר שהיוּ אכלין וּמשקין בתוֹך פיו,
והִכניס רֹאשוֹ לאויר תנוּר טמֵא נִטמאוּ אכלין שבפיו.
היה לוֹ בתוֹך קוּמטוֹ כעדשה מִן השרץ,
והִכניסוֹ לאויר התנוּר נִטמא התנוּר,
אף על פי שהטוּמאה בתוֹך הקמט.
6
ספוֹג שבלע משקין טמֵאים,
אף על פי שהוּא נגוּב מִבחוּץ,
אִם נפל לאויר כלי חרש טִמאהוּ,
שסוֹף משקה לצֵאת.
וכֵן חתיכה של לפת ושל גמי.
:חרסים שנִשתמֵש בהן משקין טמֵאים,
ונִגבוּ ונפלוּ לאויר כלי חרש לֹא טִמאוּהוּ.
נפלוּ לתנוּר,
והוּסק נִטמא,
שסוֹף משקה לצֵאת.
:במה דברים אמוּרים? במשקין קלים.
אבל אִם נִבלעוּ בהן משקין חמוּרין,
כגוֹן דם הנִדה וּמימי רגליה:
אִם היוּ יכוֹלין לצֵאת והִקפיד עליו שיֵצֵא הרי זה מטמֵא התנוּר אף על פי שלֹא הוּסק; ואִם אין מקפיד עליו אינוֹ מטמֵא עד שיוּסק ויֵצֵא המשקה.
:וכֵן בגפת חדשה הבאה מִמשקין טמֵאים שהוּסק בה התנוּר נִטמא,
שסוֹף משקה לצֵאת; אבל בישנה טהוֹר.
אי זוֹ היא ישנה? לאחר שנים עשר חֹדש.
ואִם ידוּע שיוֹצֵא מִמנה משקה בִשעת הסֵק אפִלוּ לאחר שלֹש שנים נִטמא התנוּר כשיוּסק.
7
כלי חרש שחלקוֹ בִמחִצה מִשפתוֹ עד קרקעיתוֹ,
ונִכנסה טוּמאה באויר אחד מִשני החלקים נִטמא הכלי כוּלוֹ,
לפי שאין דרך בני אדם לחלֹק כלי חרש כדרך שחוֹלקין האֹהלים.
לפיכך, תנוּר שחצצוֹ בִנסרים אוֹ ביריעוֹת,
ונִמצא השרץ במקוֹם אחד הכֹל טמֵא.
8
כלי שהיתה טוּמאה בתוֹכוֹ,
והִכניס הכלי לאויר כלי חרש וּשפת הכלי הטמֵא חוּץ לִכלי חרש,
אף על פי שהטוּמאה מכוּוּנת בתוֹך כלי חרש הרי זה טהוֹר,
שנאמר: "אשר יפֹל מֵהם אל תוֹכוֹ" ,
לֹא אל תוֹך תוֹכוֹ.
9
וכֵן אִם היה כלי חרש טמֵא,
והִכניס לאוירוֹ כלי אחֵר שיֵש בוֹ אכלים וּמשקין,
וּשפת הכלי האחֵר חוּץ לִכלי חרש,
אף על פי שהאכלין והמשקין מכוּוּנין בתוֹך כלי חרש הטמֵא הרי אֵלוּ טהוֹרין,
שנאמר: "כֹל אשר בתוֹכוֹ יטמא" ,
ולֹא שבתוֹך תוֹכוֹ.
:כיצד? כוּרת אוֹ קוּפה אוֹ קדֵרה אוֹ חֵמת וכיוֹצֵא בהן שהיה השרץ בתוֹכה,
ושִלשֵל הקוּפה לאויר החבית אוֹ לאויר התנוּר,
אף על פי שהשרץ מכוּוּן בתוֹך אויר החבית,
הוֹאיל וּשפת הקוּפה אוֹ החֵמת למעלה מִשפת החבית אוֹ מִשפת התנוּר הרי אֵלוּ טהוֹרים.
ואִם היה בתוֹך החֵמת אוֹ הקדֵרה וכיוֹצֵא בהן אכלים אוֹ משקין,
ושִלשֵל אוֹתן לאויר התנוּר אוֹ החבית הטמֵאים הרי הֵן טהוֹרים.
:היתה הכוּרת אוֹ הקוּפה אוֹ החֵמת וכיוֹצֵא בהן נקוּבין אינן מצילין.
אלא אִם היה השרץ לתוֹכן ושִלשֵל אוֹתן לאויר כלי חרש הטהוֹר נִטמא; ואִם היוּ אכלים אוֹ משקין לתוֹכן ושִלשֵל אוֹתן לאויר כלי חרש הטמֵא נִטמאוּ.
:וכמה יהיה בנקב? אִם היה בִכלי שטף במוֹציא זיתים.
ואִם היה בִכלי חרש:
העשוּי לאכלים שִעוּרוֹ בזיתים; והעשוּי למשקין שִעוּרוֹ בכוֹנֵס משקה; והעשוּי לכך וכך מטילין אוֹתוֹ לחוּמרוֹ,
וּמִשיִנקֵב כלי חרש זה בכוֹנֵס משקה,
אינוֹ מציל מיד כלי חרש.
10
סתם נקב כלי חרש בזפת:
אִם היה השרץ בִכלי זה ושִלשלוֹ לאויר התנוּר הטהוֹר נִטמא,
שאין הצמיד מציל על הטוּמאה מִלטמֵא,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:אבל אִם היה בִכלי זה אכלין אוֹ משקין,
ושִלשלוֹ לאויר התנוּר הטמֵא הרי הֵן טהוֹרין,
שהרי הנקב סתוּם.
וּשאר כל הכֵלים שסתמן בזפת וכיוֹצֵא בוֹ אינוֹ מציל מיד כלי חרש.
11
כוּרת פחוּתה,
אף על פי שסתם הפחת בקש אינה מצלת מיד כלי חרש,
שהרי אינה כלי.
12
החֵמת והכפישה שנִפחתוּ במוֹציא רִמוֹן,
אף על פי שבטלוּ מִתוֹרת כֵלים הרי אֵלוּ מצילין מיד כלי חרש,
והוּא שיִהיה הפחת למעלה מִשפת כלי חרש מִבחוּץ,
ויהיה בית קִבוּל שלהן משוּלשל לתוֹך כלי חרש.
13
עוֹר פשוּט וכיוֹצֵא בוֹ שהיה שוֹקֵע לאויר כלי חרש אוֹ לאויר התנוּר,
והשרץ בתוֹך העוֹר הרי התנוּר טמֵא.
ואִם היה השרץ בתנוּר אכלין וּמשקין שבתוֹך העוֹר טמֵאים,
שאין מציל מיד כלי חרש אלא כֵלים שיֵש להן תוֹך,
כגוֹן הסל והקוּפה והחֵמת.
14
כלי חרש שהיתה טוּמאה בתוֹכוֹ,
והיה כלי חרש טהוֹר כפוּי על פי הכלי הטמֵא,
אוֹ שהיה הכלי שהטוּמאה דבוּקה בתוֹכוֹ כפוּי על פי הכלי הטהוֹר,
אף על פי שאויר שניהן מעֹרב הטמֵא בטוּמאתוֹ והטהוֹר בטהרתוֹ,
שהרי לֹא נִכנסה הטוּמאה עצמה לאויר כלי חרש הטהוֹר.
:לפיכך, חבית שהיתה מלֵאה משקין טהוֹרים וּנתוּנה למטה מִנחוּשתוֹ של תנוּר,
ונפל שרץ לתוֹך התנוּר הרי החבית והמשקין טהוֹרים,
אף על פי שאויר התנוּר מעֹרב עִם אויר החבית.
וכֵן אִם היתה החבית כפוּיה על פי התנוּר וּפיה לאויר התנוּר אפִלוּ המשקה שבשוּלי החבית טהוֹר.