1
כל כלי מתכוֹת שיֵש להן שֵם בִפני עצמן מקבלין טוּמאה,
חוּץ מִן הדלת,
והנגר, והמנעוּל,
והפוֹתה שתחת הציר,
והציר, והקוֹרה,
והצִנוֹר; מִפני שאֵלוּ עשוּיין לקרקע אוֹ לשמֵש את העֵץ אינן מקבלין טוּמאה,
ואפִלוּ קֹדם שיִקבעוּ.
:וכל כלי מתכוֹת שיֵש לוֹ שֵם לוי אינוֹ מִתטמֵא בִפני עצמוֹ,
מִפני שהוּא כמִקצת כלי.
כיצד? עקרב של פרוּמביא טמֵא; וּלחיים שלה שעל לחיי הבהֵמה מִכאן וּמִכאן טהוֹרים,
ואינן מקבלין טוּמאה בִפני עצמן,
מִפני שאין להם שֵם בִפני עצמוֹ.
וּבִשעת חִבוּרן הכֹל מקבֵל טוּמאה.
2
טסים של ברזל שמניחין על לחיי האדם בִשעת המִלחמה אינן מקבלין טוּמאה,
מִפני שאין להם שֵם בִפני עצמן.
ואִם יֵש בהן בית קִבוּל מים מִתטמאין ככל כלי קִבוּל.
3
נזם שהוּא עשוּי כִקדֵרה מִלמטה וכעדשה מִלמעלן,
ונִפרק הקדֵרה שלוֹ מקבלת טוּמאה בִפני עצמה,
שהרי יֵש בה בית קִבוּל,
והעדשה מקבלת טוּמאה בִפני עצמה,
מִפני שיֵש לה שֵם בִפני עצמה.
והצנירה שלוֹ שהיא נִכנסת באֹזן אוֹ באף אינה מקבלת טוּמאה בִפני עצמה,
מִפני שאין לה שֵם בִפני עצמה.
:היה הנזם העשוּי כמין אשכוֹל,
ונִפרק טהוֹר,
מִפני שאין בוֹ בית קִבוּל,
ואין לכל גרגֵר מִמנוּ שֵם בִפני עצמוֹ,
והרי אינוֹ ראוּי לתכשיט מִשנִפרק.
4
טבעת אחת שמניחין הבנוֹת ברגל אחת היא הנִקרֵאת בירית,
ואינה מקבלת טוּמאה,
מִפני שאין עליה צוּרת כלי תכשיט,
אלא כמוֹ טבעת הכֵלים אוֹ טבעת שקוֹשֵר בה בין כתֵפיו.
אבל שתי טבעוֹת שמשימוֹת הבנוֹת ברגליהן ושלשלת מוּטלת ביניהן מִזוֹ לזוֹ מקבלין טוּמאה,
מִפני שהֵן מִתכשיטי הבנוֹת,
והֵן הנִקראין כבלים.
5
קטלה שחוּליוֹת שלה של מתכת,
והֵן בחוּט של צמר אוֹ של פִשתן,
ונִפסק החוּט החוּליוֹת מקבלוֹת טוּמאה,
שכל אחת ואחת כלי בִפני עצמוֹ.
היה החוּט שלה של מתכת,
והחוּליוֹת של אבנים טוֹבוֹת ושל מרגליוֹת אוֹ של זכוּכית,
ונִשברוּ החוּליוֹת והחוּט קים הרי זה מִתטמֵא בִפני עצמוֹ.
שירי קטלה כִמלֹא צוּאר קטנה.
6
כל הכִסוּיין של מתכת טהוֹרים,
ואין מקבלין טוּמאה,
מִפני שאין להן שֵם בִפני עצמן,
חוּץ מִכִסוּי המֵחם וּמִכִסוּי טני של רוֹפאים; מִפני שמניחין בוֹ את האִספלנית נעשה כלי קִבוּל.
7
כִסוּי של מתכת ששפוֹ וּלטשוֹ ועשהוּ מראה הרי זה מקבֵל טוּמאה.
8
כל המִשקלוֹת של מתכת מקבלוֹת טוּמאה,
והֵן הנִקראוֹת אוּנקיוֹת.
קנֵה המֹאזנים של עֵץ שהיוּ אוּנקיוֹת של ברזל תלוּיוֹת בוֹ מקבֵל טוּמאה מִפני האוּנקיוֹת התלוּיוֹת בוֹ.
במה דברים אמוּרים? במֹאזנים של מוֹכרי פִשתן וּמוֹכרי צמר.
אבל של בעלי בתים אינוֹ מקבֵל טוּמאה עד שיִהיוּ האוּנקיוֹת קבוּעוֹת בוֹ.
9
מִשקלוֹת שנִשתברוּ,
אף על פי שהחזירן ושוֹקֵל בהן אינן מקבלוֹת טוּמאה.
יחֵד מֵהן חציי ליטרין,
שלישי ליטרין,
רביעי רטלין הרי אֵלוּ מקבלין טוּמאה.
10
סלע שנִפסלה והִתקינה לִהיוֹת שוֹקֵל בה מקבלת טוּמאה.
11
אוּנקלי של כתפין טהוֹרה; ושל רוֹכלין מִתטמאה.
אוּנקלי של נקליטי המִטה טהוֹרה; ושל דרגש מִתטמאה.
אוּנקלי של כוּרת הצידין שצדין בה הדגים טהוֹרה; ושל שִדה מִתטמאה.
אוּנקלי של מנוֹרת העֵץ טהוֹרה; ושל שוּלחן מִתטמאה.
:זה הכלל:
כל כלי שמקבֵל טוּמאה בִפני עצמוֹ מִן התוֹרה הרי האוּנקלי של מתכת שלוֹ והשלשלת שלוֹ מקבלוֹת טוּמאה; וּכלי שאינוֹ מקבֵל טוּמאה,
כגוֹן פשוּטי כלי עֵץ וּכלי עֵץ הבאים במִדה וכיוֹצֵא בהן אוּנקלי של מתכת והשלשלת שלוֹ אינן מקבלוֹת טוּמאה,
וכל אחת ואחת בִפני עצמה טהוֹרה,
שאין האוּנקלי אוֹ השלשלת כלי בִפני עצמוֹ,
אלא הרי הֵן כמִקצת כלי.
ואפִלוּ אוּנקלי שבכתלים שתוֹלין בה הכֵלים והבגדים וכיוֹצֵא בהן טהוֹרה.
12
שלשלת שיֵש בה בית נעילה מִתטמאה; והעשוּיה לִכפיתה טהוֹרה.
13
שלשלת של סיטוֹנוֹת מִתטמאה,
מִפני שהֵן נוֹעלין בה החנוּיוֹת; ושל בעלי בתים טהוֹרה,
שאינה אלא לנוֹי.
14
שלשלת של מוֹשחי קרקע והיתֵדוֹת שלהן שתוֹקעין בקרקע בשעה שמוֹשחין מקבלין טוּמאה; ושלשלת של מקוֹששי עֵצים טהוֹרה,
לפי שהיא משמשת את העֵץ.
15
שלשלת דלי גדוֹל ארבעה טפחים מִמנה סמוּך לדלי מִתטמֵא עִם הדלי,
מִפני שהוּא צֹרך הדלי,
והשאר טהוֹר,
לפי שאין לוֹ שֵם בִפני עצמוֹ.
ושלשלת דלי קטן עשרה טפחים.
16
הכדוּר של מתכת,
והסדן, והקנטֵר של בנאי,
והדקר של חרש,
וחמוֹר של נפח,
והמטוּלטלת והמִשקֹלת של בִנין,
והכידים של ברזל שחוֹבטין בהן הזיתים,
והאפרכֵס של מתכת,
והאוֹלר שכוֹרתין בוֹ הסוֹפרים רֹאש הקוּלמוֹס של קנה,
והקוּלמוֹס של מתכת,
והכן והכנה שמשרטטין בהן הסוֹפרים כל אֵלוּ מקבלין טוּמאה,
שכל אחד מֵהן יֵש לוֹ שֵם בִפני עצמוֹ.
וכֵן כל כיוֹצֵא באֵלוּ.