1
כל כלי שנִטמא,
ונִשבר אחר שנִטמא ונִפסדה צוּרתוֹ ותשמישוֹ טהר בִשבירתוֹ.
וכֵן כֵלים שנִשברוּ כשהֵן טהוֹרין שִבריהן אין מקבלין טוּמאה.
2
כמה שִעוּר השבר שיִשבֵר כלי עֵץ אוֹ כלי עצם ויהיה טהוֹר? כל כלי בעלי בתים שִעוּרן ברִמוֹנים.
כיצד? מִשיִנקֵב הכלי במוֹציא רִמוֹן טהר.
והרִמוֹן שאמרוּ בינוֹני,
לֹא קטן ולֹא גדוֹל לפי דעתוֹ של רוֹאה,
ויהיוּ בכלי שלֹשה רִמוֹנים אחוּזים זה בזה.
:נִקב הכלי במוֹציא זית וּסתמוֹ,
וחזר ונִקב במוֹציא זית וּסתמוֹ,
עד שהִשלימוֹ למוֹציא רִמוֹן,
אף על פי שהוּא סתוּם טהוֹר,
שהרי נעשוּ לוֹ פנים חדשים.
3
כֵלים שעשין מִתחִלה נקוּבין במוֹציא רִמוֹן,
כגוֹן הסל והפוּחלץ של גמלים ואפיפירוֹת:
הרי אֵלוּ מקבלין טוּמאה עד שיִקרע רוּבן.
4
אפיפירוֹת שעשה להן קנים מִלמעלן וּמִלמטן לחזֵק:
טהוֹרה. עשה לה גפים כל שהֵן,
אף על פי שהיא כוּלה נקוּבה במוֹציא רִמוֹן:
הרי זוֹ מקבלת טוּמאה.
5
כל הכֵלים שאינן יכוֹלין לקבֵל רִמוֹנים,
כגוֹן הרֹבע וחצי הרֹבע והקנוֹנים הקטנים שִעוּרן במוֹציא זית.
נִגממוּ שִפתוֹתיהן,
אִם נִשאר בהן כדי לקבֵל כל שהוּא טמֵאים.
6
הסלים של פת שִעוּרן בכִכרוֹת של פת.
7
קוּפת הגננים מִשתוֹציא אגוּדוֹת של ירק,
טהוֹרה; ושל בעלי בתים במוֹציא תבן; ושל בלנים בִגבבה.
8
בית קערוֹת שאינוֹ מקבֵל קערוֹת,
הוֹאיל וּמקבֵל התמחוּיין הרי זה מקבֵל טוּמאה.
וכֵן בית הראי שאינוֹ מקבֵל משקין,
הוֹאיל וּמקבֵל את הראי הרי זה מקבֵל טוּמאה.
9
כל כלי עֵץ שנחלק לִשנים טהוֹר,
ואף על פי שהֵן מקבלין על דפנוֹתיהן כלפסים,
חוּץ מִכֵלים של עֵץ שחצין אוֹ מִקצתן כלי עֵץ בִפני עצמן מִתחִלת עשיתן,
כגוֹן השוּלחן הכפוּל שמִתחִלה הוּא נעשה שני חלקים,
והרי הוּא נִכפל ונִפשט,
וּכגוֹן התמחוּי המִזנוֹן שהוּא כוּלוֹ קערוֹת קערוֹת,
והרי בכל חֵלק מֵחלקיו קערוֹת שלֵמוֹת,
וּכגוֹן הכִסֵא הכפוּל,
וכל כיוֹצֵא באֵלוּ.
:וכֵן בית הלגינין וּבית הכוֹסוֹת של עֵץ שנִפחת אחד מֵהן זה שנִפחת טהוֹר,
ואינוֹ חִבוּר לִשאר הבתים.
נִפחת השֵני הרי זה טהוֹר,
ואינוֹ חִבוּר לוֹ.
נִפחתוּ שלשתן כוּלוֹ טהוֹר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בכֵלים אֵלוּ.
10
משפלת שאמצעיתה גבוֹהה וזויוֹתיה יוֹרדוֹת,
ונִפחתה מִצד אחד טמֵאה,
מִפני שהיא מקבלת בצד השֵני.
נִפחתה מִצד השֵני טהוֹרה.
:השוּלחן והדוּלפקי שנִפחתוּ מקבלין טוּמאה עד שיֵחלקוּ ויבדֵל כל חֵלק מֵחבֵרוֹ.
נִטלה אחת מֵרגליהם טהוֹרים,
וכֵן אִם נִטלה השניה.
נִטלה הרגל השלישית:
אִם חשב עליהן שיֹאכל על שוּלחן זה אוֹ דוּלפקי זוֹ כמוֹ אוֹכֵל בטבלה הרי אֵלוּ מקבלין טוּמאה; ואִם לֹא חשב עליהן טהוֹרים.
11
כלי נסרים שנפלוּ שִפתוֹתיהן טהוֹרים.
ואִם נִשאר מֵחִסוּם שִפתוֹתיהן כל שהוּא הרי אֵלוּ מקבלין טוּמאה.
12
טבלה שמִלאה עֵצים וּתקעה טהוֹרה.
חִפה בִנסרים מקבלת טוּמאה.
13
ספסל שנִתפרֵק טהוֹר.
סֵרגוֹ בִמשיחוֹת אוֹ בחבלים מקבֵל טוּמאה.
14
הסלים של גמלים שהִתירן טהוֹרים.
חזר וּקשרן מקבלין טוּמאה.
נִמצאוּ מִתטמאין וּמִתטהרין אפִלוּ עשרה פעמים ביוֹם.
15
השוּלחן אוֹ הדוּלפקי שחִפן בשיש,
ושיֵר בהם מקוֹם הנחת הכוֹסוֹת מקבלין טוּמאה.
ואִם חִפה הכֹל טהוֹרים,
בין בצִפוּי עוֹמֵד בין צִפוּי שאינוֹ עוֹמֵד,
בין שחִפה את לִזבֵזיו בין שלֹא חִפה את לִזבֵזיו,
בין שהיוּ של עֵצים חשוּבין,
כגוֹן אשכרוֹע וכיוֹצֵא בוֹ,
בין שהיוּ של שאר עֵצים,
הוֹאיל וחִפן כוּלן טהוֹרים,
כמוֹ שבֵארנוּ.