1
שלֹש מִדוֹת בִכלי עֵץ שאינן עשוּיין לקבלה:
כל כלי עֵץ שהוּא עשוּי לתשמיש אדם בִלבד,
כגוֹן הסוּלם טהוֹר,
ואינוֹ מקבֵל טוּמאה כלל,
ולֹא רִבוּהוּ חכמים לטוּמאה.
:וכל כלי עֵץ העשוּי לתשמיש הכֵלים והאדם,
כגוֹן השוּלחן והטבלה והמִטה וכיוֹצֵא בהן מקבלין טוּמאה.
וּמִנין שהֵן לתשמיש אדם ותשמיש משמשיו? שהרי מניח הקערוֹת על השוּלחן,
והכוֹסוֹת על הטבלה,
והמצעוֹת על המִטה.
:וכל כלי עֵץ העשוּי לתשמישי הכֵלים בִלבד,
שהרי הוּא משמֵש משמשי אדם,
אִם לֹא היה משמֵש את הכֵלים אלא בִשעת מלאכה בִלבד הרי זה טהוֹר מִכלוּם,
כגוֹן מנוֹרה של עֵץ שהיא משמשת את הנֵר בִשעת הדליקה,
וכאן שמניחין תחת הכֵלים בִשעת מלאכה,
והדפוּסין כוּלן.
:ואִם היה משמֵש את הכֵלים בִשעת מלאכה ושלֹא בִשעת מלאכה הרי זה מקבֵל טוּמאה,
כגוֹן כִסוּי הקפצה וכיוֹצֵא בוֹ,
וּכגוֹן תיק הסיף והסכין והרֹמח והמִספרים והתער,
ותיק מִכחוֹל,
וּבית הכֹחל,
ותיק המכתֵב,
ותיק טבלה וּסקוּרטיה,
וּבית החִצים,
וּבית הפגוֹזוֹת,
ותיק חלילין כל אֵלוּ וכיוֹצֵא בהן,
אף על פי שאינן אלא משמשי כֵלים,
מקבלין טוּמאה,
שהרי הכלי צריך להן בִשעת מלאכה ושלֹא בִשעת מלאכה.
:אבל כִסוּי קמטרה וכִסוּי תֵבה וכִסוּי טני,
והמכבֵש של חרש,
והכִסֵא שתחת התֵבה,
והקמרוֹן שלה,
והקלב שבוֹנין עליו תיק הסֵפר,
וּבית הנגר וּבית המנעוּל וּבית המזוּזה,
ותיק נבלים ותיק כִנוֹרוֹת,
והקלב של גוֹדלי מִצנפת,
וּדפוּס של תפִלין,
וסוּס של עֵץ של זמר שמשחקין בוֹ,
וּרביעית המקוֹננוֹת,
וּגנֹנת העני,
וסמוֹכוֹת המִטה,
ונקליטי המִטה,
וחמוֹר שתחת המִטה כל אֵלוּ וכיוֹצֵא בהן טהוֹרין,
מִפני שהֵן משמשי הכֵלים בִשעת מלאכה בִלבד.
2
מלבֵן המִטה:
אִם היה מלוּבש בפיקוֹת ויֵש לוֹ רגלים שמִתחבֵר בהן עִם המִטה הרי זה מִתטמֵא עִם המִטה,
שהרי נוֹתנין אוֹתוֹ בִפני המִטה והרי הוּא כאחד מֵאֵבריה.
נתנוֹ על שתי לשוֹנוֹת,
והרי הוּא גבֹה על המִטה,
אף על פי שהוּא מסֹרג בחבלים,
הוֹאיל ואין לוֹ רגלים טהוֹר,
מִפני שהוּא מִמשמשי הכֵלים בִשעת מלאכה בִלבד,
כמלבני בני לֵוי שתוֹלין בהן הכִנוֹרוֹת שלהן וּכלי השיר,
שהֵן טהוֹרים.
3
מכבֵש של אוּשכף שהוּא מוֹתֵח עליו את העוֹר טהוֹר,
מִפני שמניח עליו את האבן במקוֹם החקוּק שיֵש בוֹ וּמשמֵש עליה,
ונִמצא עשוּי לשמֵש את הכֵלים בִשעת מלאכה.
ואינוֹ מִתטמֵא מִשוּם כלי קִבוּל,
שהרי החקק שבוֹ עשוּי להִתמלֹאות באבן.
4
חִפוּיי המִטה טהוֹרים,
וכֵן כל החִפוּיין,
בין שהיוּ של עֵץ אוֹ של עצם אוֹ של עוֹר אוֹ של מתכת טהוֹרים,
שנאמר: "אשר יֵעשה מלאכה בהם" פרט לחִפוּיי הכֵלים.
:וכֵן כלי עֵץ אוֹ עצם שיֵש בהן בית קִבוּל שצִפה אוֹתן במתכת טהוֹרים,
ואינן מקבלין טוּמאה; מֵאחר שצִפן בִטלן,
והצִפוּי עצמוֹ טהוֹר,
כמוֹ שבֵארנוּ.
5
העוֹשה כלי מִקצתוֹ מִן העֵץ וּמִקצתוֹ מִן המתכת:
אִם היה עֵץ משמֵש את המתכת מקבֵל טוּמאה; ואִם היתה המתכת משמשת את העֵץ הכֹל טהוֹר.
:כיצד? מפתֵח של עֵץ,
והשִנים שלוֹ של מתכת,
אפִלוּ שֵן אחת הרי זה מקבֵל טוּמאה.
היה המפתֵח של מתכת והשִנים שלוֹ של עֵץ הכֹל טהוֹר.
6
טבעת של מתכת וחוֹתמה של אלמֹג טמֵאה.
היתה של אלמֹג וחוֹתמה של מתכת הרי זוֹ אינה מקבלת טוּמאה.
7
והשֵן של מתכת אוֹ החוֹתם מקבֵל טוּמאה בִפני עצמוֹ אִם לֹא היה מחוּבר לעֵץ.
:וכֵן המעבֵד והמִזרה והמגוֹב והמסרֵק של רֹאש שנִטלה אחת מִשִניהן ועשיה של מתכת הרי אֵלוּ מקבלין טוּמאה.
8
מקֵל שעשה ברֹאשוֹ מסמֵר כמוֹ רִמוֹן כדי שיִהיה אוֹחֵז בוֹ אינוֹ מקבֵל טוּמאה; עשהוּ כדי שלֹא תִהיה הארץ אוֹכלת את העֵץ מקבֵל טוּמאה.
9
וכֵן מקֵל שקבע בוֹ מסמרים כדי להכוֹת בוֹ מקבֵל טוּמאה,
שנִמצא העֵץ משמֵש את המתכת; עשין לנוֹי אינוֹ מקבֵל טוּמאה,
שהרי המתכת משמשת את העֵץ.
10
וכֵן מניקיוֹת של מתכת שקבען במקֵל אוֹ בדלת לנוֹי טהוֹרוֹת.
וכֵן כל כיוֹצֵא בהן מִשאר הכֵלים.