1
כל כלי עֵץ העשוּי לנחת,
אפִלוּ אינוֹ מקבֵל אלא דבר מוּעט אינוֹ מקבֵל טוּמאה לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים.
וכל כלי עֵץ שהוּא עשוּי להִתטלטֵל מלֵא וריקן כשק,
אפִלוּ היה מחזיק מֵאה סאה,
אף על פי שיֵש לוֹ שוּלים,
הוֹאיל ואינוֹ עשוּי לנחת הרי זה מקבֵל טוּמאה דין תוֹרה כִשאר כלי קִבוּל.
:וכל כלי עֵץ שהוּא סתם,
אִם היוּ לוֹ שוּלים לישֵב בהן על הקרקע כדי שלֹא יהי נוֹח להִתגלגֵל,
והיה מחזיק ארבעים סאה בלח שהֵן כוֹרים ביבֵש אינוֹ מקבֵל טוּמאה כלל לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים,
מִפני שחזקתוֹ שהוּא עשוּי לנחת.
:וּדברים אֵלוּ דִברי קבלה הֵן.
וּמִפי השמוּעה למדוּ:
מה שק שהוּא מִתטלטֵל מלֵא וריקן,
אף כלי עֵץ לֹא יטמֵא אלא אִם כֵן היה מִטלטֵל מלֵא וריקן,
להוֹציא כלי עֵץ העשוּי לנחת.
2
הכֵלים שחזקתן שהֵן עשוּיין לנחת,
כגוֹן שִדה תֵבה וּמִגדל וכוּרת הקש וכוּרת הקנים וּבוֹר ספינה גדוֹלה וכיוֹצֵא באֵלוּ,
אִם היוּ מחזיקין ארבעים סאה אין מקבלין טוּמאה.
:ואֵלוּ הֵן הכֵלים של עֵץ שהֵן עשוּיין להִתטלטֵל בִמלוֹאן:
דרדוּר שמניחין אוֹתוֹ על העגלה,
וקוּסטת המלכים,
וערֵבת העבדן,
וּבוֹר ספינה קטנה,
והיא הספינה הקטנה שאינה יכוֹלה להלֵך באמצע הים הגדוֹל,
והארוֹן כל אחד מֵחמֵשת כלי עֵץ אֵלוּ,
אף על פי שהֵן מקבלין יתֵר מֵארבעים סאה,
הרי אֵלוּ מקבלין טוּמאה,
שלֹא נעשוּ מִתחִלתן אלא להִטלטֵל מלֵאים.
:וּשאר כל כלי העֵץ,
אִם היוּ מקבלין ארבעים סאה ויֵש להן שוּלים חזקתן שאינן עשוּיין להִתטלטֵל בִמלוֹאן,
וּלפיכך אין מקבלין טוּמאה.
וכֵן כלי עצם וּכלי העוֹר המקבלין ארבעים סאה בלח אין מקבלין טוּמאה,
אלא אִם כֵן נעשוּ מִתחִלתן להִתטלטֵל כשהֵן מלֵאים.
3
השִדה והתֵבה והמִגדל של זכוּכית הבאים במִדה טהוֹרים.
וּשאר כלי זכוּכית,
אף על פי שמקבלין ארבעים סאה הרי הֵן מקבלין טוּמאה.
וזה חֹמר בִכלי זכוּכית מִכלי העֵץ.
4
כל כלי שיֵש בשִבוּרוֹ אמה על אמה ברוּם שלֹש הרי הוּא מחזיק ארבעים סאה בלח.
וּכשמוֹדדין את הכלי מוֹדדין אוֹתוֹ מִבחוּץ:
אִם היה בוֹ אמה על אמה ברוּם שלֹש,
אף על פי שאין תוֹכוֹ אלא פחוֹת מִזה הרי הוּא טהוֹר,
שאין עֹבי הדפנוֹת ממעֵט.
אבל עֹבי הרגלים ועֹבי הזֵר אִם היה לוֹ זֵר אין נִמדדין עִמוֹ.
5
היה בתוֹך הכלי תֵבה קטנה,
כגוֹן מוּכני שבתוֹך השִדה:
בִזמן שהיא נִשמטת אינה נִמדדת עִמה,
ואינה חִבוּר לה,
ואינה מצלת עִמה באֹהל המֵת; ואִם אינה נִשמטת נִמדדת עִמה,
והרי הֵן כִכלי אחד.
6
היה לכלי כִסוּי קמוּר:
בִזמן שהוּא קבוּע נִמדד עִמוֹ; ואִם אינוֹ קבוּע אינוֹ נִמדד עִמוֹ.
היוּ בוֹ מגוּרוֹת מִבִפנים נִמדדוֹת עִמוֹ; ואִם היוּ המגוּרוֹת מִבחוּץ אינן נִמדדוֹת עִמוֹ.
7
כלי עֵץ שאינוֹ מקבֵל ארבעים סאה כדרכוֹ אלא אִם כֵן הִטהוּ על צִדוֹ אוֹ סמכוֹ בדבר אחֵר,
הוֹאיל וּמקבֵל ארבעים סאה מִכל מקוֹם טהוֹר.
8
השִדה והתֵבה והמִגדל שנִטלה אחת מֵרגליהן,
אף על פי שלֹא נִקבוּ אלא הרי הֵן מקבלין הרי אֵלוּ טהוֹרים,
ועדין שוּלים יֵש להן,
וחזקתן שהֵן לנחת כשהיוּ.