1
כל דבר שחיבין על שִגגתוֹ חטאת קבוּעה,
אִם שגגוּ בית דין הגדוֹל בהוֹראה והוֹרוּ להתירוֹ,
ושגגוּ העם בהוֹריתן ועשוּ העם והֵם סוֹמכין על הוֹריתן,
ואחר כך נוֹדע לבית דין שטעוּ הרי בית דין חיבין להביא קרבן חטאת על שִגגתן בהוֹראה,
ואף על פי שלֹא עשוּ הֵם בעצמן מעשה,
שאין משגיחין על עשית בית דין כלל,
בין עשוּ בין לֹא עשוּ,
אלא על הוֹריתן בִלבד; וּשאר העם פטוּרין מִן הקרבן,
ואף על פי שהֵם העוֹשין,
מִפני שתלוּ בבית דין.
:וּמה הוּא הקרבן שמביאין על שגגה זוֹ? אִם בעבוֹדה זרה שגגוּ והוֹרוּ מביאין פר לעוֹלה ושעיר לחטאת מִכל שֵבט ושֵבט,
וקרבן זה הוּא האמוּר בפרשת 'שלח לך':
"והיה אִם מֵעיני העֵדה נעשתה לִשגגה" ,
מִפי השמוּעה למדוּ שבשִגגת עבוֹדה זרה הוּא מדבֵר; ואִם בִשאר כרֵתוֹת שחיבין על שִגגתן חטאת קבוּעה שגגוּ והוֹרוּ מֵביא כל שֵבט ושֵבט פר חטאת,
וזה הוּא האמוּר בפרשת 'ויִקרא' "ואִם כל עדת ישראֵל ישגוּ" .
:נִמצֵאת למֵד,
שאִם שגגוּ בית דין הגדוֹל בהוֹריה בעבוֹדה זרה מביאין כל הקהל שנים עשר פרים עוֹלוֹת וּשנים עשר שעירים חטאוֹת,
והֵן נִשרפוֹת,
שהרי דמן נִכנס לִפנים,
והֵן הנִקראין שעירי עבוֹדה זרה.
ואִם בִשאר המִצווֹת שגגוּ מביאין שנים עשר פרים חטאוֹת,
והֵן נִשרפוֹת,
מִפני שדמן נִכנס לִפנים,
וכל פר מֵהן נִקרא פר העלֵם דבר של צִבוּר,
שנאמר: "והִקריבוּ הקהל" כל קהל וקהל.
וכל שֵבט ושֵבט קרוּי קהל,
שנאמר: "ויעמֹד יהוֹשפט בִקהל יהוּדה" .
:בין שעשוּ כל ישראֵל שבארץ ישראֵל על פי בית דין שהוֹרוּ,
בין שעשוּ רֹב ישראֵל אף על פי שהֵם מִעוּט מִנין השבטים,
בין שעשוּ רֹב השבטים אף על פי שהֵן מִעוּט כל ישראֵל מביאין כמִנין כל השבטים פר לכל שֵבט,
וּבעבוֹדה זרה פר ושעיר לכל שֵבט,
שאף אֵלוּ שלֹא חטאוּ מביאין על ידי החוֹטאין.
אפִלוּ עשה שֵבט אחד בִלבד,
והוּא רֹב הקהל הרי כל הצִבוּר מביאין שנים עשר פרים,
וּבעבוֹדה זרה שנים עשר פרים וּשנים עשר שעירים.
2
בית דין שנִסתפֵק להן אִם שגגוּ בהוֹראה אוֹ לֹא שגגוּ אינן חיבין באשם תלוּי,
שנאמר: "ונוֹדעה החטאת" וכו' עד שתִוּדע ואחר כך יתחיבוּ בקרבן,
כמוֹ שיִתבאֵר.
:במה דברים אמוּרים שבית דין חיבין ואֵלוּ העוֹשים על פיהם פטוּרין מִן הקרבן? בשהיוּ המוֹרים בית דין הגדוֹל של שִבעים ואחד,
ויהיה רֹאש הישיבה עִמהם בהוֹריה,
ויהיוּ כוּלם ראוּיין להוֹריה,
ויטעוּ כוּלם אוֹ רוּבם בדבר זה שהוֹרוּ בוֹ,
ויוֹרוּ בפֵרוּש ויֹאמרוּ לעם:
'מוּתרין אתם לעשוֹת',
וכֵן אֵלוּ ששמעוּ מִבית דין,
אִם אמרוּ לאחֵרים,
יֹאמרוּ להם:
'מוּתרין אתם לעשוֹת',
ויעשוּ כל הקהל אוֹ רוּבוֹ על פיהם,
ויהיוּ העוֹשין שוֹגגין על פיהם וּמדמין שהדבר שהוֹרוּ בוֹ כדת הוֹרוּ,
ויוֹרוּ לבטֵל מִקצת וּלקיֵם מִקצת לֹא שיעקרוּ כל הגוּף,
וּכשיִוּדע להן יֵדעוּ גוּפוֹ של דבר שהוֹרוּ בוֹ בִשגגה.
:בכל אֵלוּ המאֹרעים הוּא שיִהיוּ בית דין חיבין בקרבן והעוֹשה על פיהם פטוּר.
אבל אִם חסר אחד מִכל אֵלוּ הדרכים הרי בית דין פטוּרין מִן הקרבן,
וכל מי ששגג ועשה מעשה מֵביא חטאת קבוּעה על שִגגתוֹ.