1
שִנוּי יֵש בשִגגת טוּמאת מִקדש וקדשיו מה שאין כֵן בִשאר כרֵתוֹת:
שכל הכרֵתוֹת כיון ששגג ונוֹדע לוֹ בסוֹף שחטא,
אף על פי שלֹא היתה לוֹ ידיעה בתחִלה הרי זה חיב חטאת; אבל בטוּמאת מִקדש וקדשיו אינוֹ מֵביא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד עד שתִהיה לוֹ ידיעה לטוּמאה וידיעה לקֹדש אוֹ למִקדש בתחִלה,
וידיעה לטוּמאה וידיעה לקֹדש אוֹ למִקדש בסוֹף,
והעלֵם בִנתים.
:כיצד? נִטמא ונִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש,
ואחר כך נוֹדע לוֹ שנִטמא ושהיה טמֵא בשעה שאכל אוֹ שנִכנס,
ושקֹדש היה זה שאכלוֹ אוֹ מִקדש היה זה שנִכנס לוֹ הרי זה פטוּר מִקרבן,
עד שיֵדע שנִטמא ושזה קֹדש ושזה מִקדש קֹדם שנִכנס אוֹ קֹדם שיֹאכל.
:כיצד? נִטמא וידע שנִטמא וידע שזה קֹדש ושזה מִקדש,
ואחר כך נעלמה מִמנוּ הטוּמאה ושכח שנִטמא,
ונִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש והוּא יוֹדֵע שזה מִקדש ושזה קֹדש; אוֹ ששגג ושכח שזה מִקדש אוֹ שזה בשר קֹדש,
והוּא יוֹדֵע שהוּא טמֵא ושנִכנס אוֹ אכל; אוֹ ששגג ושכח שנִטמא,
ושגג שזה בשר קֹדש ושזה מִקדש ונִכנס אוֹ אכל,
ואחר כך נוֹדעוּ לוֹ דברים שנִתעלמוּ מִמנוּ הרי זה מֵביא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד בכל צד וצד מִשֵש מחלקוֹת אֵלוּ.
:וּמִנין שדין שִגגת טוּמאת מִקדש וקדשיו כך הוּא? שהרי בִשאר שגגוֹת נאמר:
"בעשֹתה אחת מִמִצוֹת יי אשר לֹא תֵעשינה ואשֵם אוֹ הוֹדע אֵליו חטאתוֹ" כיון שידע בסוֹף,
אף על פי שלֹא ידע בתחִלה.
וּבטוּמאת מִקדש וקדשיו נאמר:
"ונעלם מִמנוּ והוּא ידע ואשֵם" מֵאחר שנאמר:
"ונעלם מִמנוּ",
מִכלל שהיתה שם ידיעה בתחִלה,
ונאמר: "והוּא ידע",
הא למדת שהוּא צריך ידיעה בתחִלה וידיעה בסוֹף והעלֵם בִנתים.
2
נִטמא וידע שנִטמא,
אבל לֹא ידע באי זה אב נִטמא,
ושכח שנִטמא,
ואחר כך נִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש,
ונוֹדע לוֹ אחר שנִכנס אוֹ אחר שאכל באי זה אב נִטמא הרי זה חיב בקרבן,
אף על פי שלֹא ידע בתחִלה באי זה אב נִטמא; הוֹאיל וידע שהוּא טמֵא,
הרי היתה שם ידיעת טוּמאה בתחִלה.
:אבל אִם נעלמה מִמנוּ הִלכוֹת טוּמאה,
כגוֹן שנִטמא בכעדשה מִן השרץ,
וידע שהשרץ מטמֵא ולֹא ידע בשִעוּר,
ושכח שנגע בשרץ כלל ונִכנס אוֹ אכל,
ואחר כך נוֹדע לוֹ שנגע בכעדשה מִן השרץ הרי זה ספֵק אִם חיב בקרבן אוֹ פטוּר.
:וכֵן מי שלֹא ראה את המִקדש מימיו ולֹא הֵבין מקוֹמוֹ,
אִם נִטמא וידע שנִטמא,
ושכח שנִטמא ונִכנס למִקדש שלֹא ידע בתחִלה שזה הוּא מקוֹמוֹ,
שהרי לֹא ראהוּ מֵעוֹלם,
ואחר כך זכר הטוּמאה וידע שזה מִקדש הרי זה ספֵק אִם ידיעה שיֵש מִקדש בעוֹלם ידיעה,
אוֹ עד שיֵדע מקוֹמוֹ תחִלה.
:יֵראה לי שאֵלוּ החיבין בקרבן מִספֵק אינן מביאין קרבן,
שמא יכניסוּ חוּלין לעזרה.
ואִם תֹאמר:
והלֹא חטאת העוֹף באה על הספֵק ואינה נאכלת? מִפני שהמֵביא אוֹתה מחוּסר כִפוּרים,
ואסוּר לאכֹל בקדשים עד שיביא כפרתוֹ.
אבל מי שאינוֹ מחוּסר כִפוּרים אינוֹ מֵביא קרבן מִספֵק.
3
מי שנִטמא בעזרה צריך שיֵדע תחִלה שנִטמא ושזה מִקדש,
ואִם נעלם מִמנוּ אחרי כֵן שנִטמא והרי הוּא זכוּר שזה מִקדש,
אוֹ שנעלם מִמנוּ שזה מִקדש ולֹא שכח שנִטמא,
אוֹ שנעלמוּ מִמנוּ זה וזה כשיִוּדע לוֹ יביא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד.
והוּא שיִשהה כשִעוּר,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת ביאת מִקדש.
4
מי שטִמֵא עצמוֹ במֵזיד ולֹא שהה כשִעוּר הרי זה ספֵק אִם שִעוּר הִשתחויה לאנוּס בִלבד,
אוֹ אף למֵזיד.
וּלפיכך אִם נעלם מִמנוּ ויצא ולֹא שהה אינוֹ מֵביא קרבן.
וכֵן אִם תלה עצמוֹ באויר עזרה הדבר ספֵק אִם אויר עזרה כעזרה אוֹ אינוֹ כעזרה.
5
מי שנִסתפֵק לוֹ אִם נִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש בטוּמאה אוֹ לאו אינוֹ מֵביא אשם תלוּי,
שאין מֵביא קרבן על לֹא הוֹדע אלא בכרֵת שחיבין על שִגגתוֹ חטאת קבוּעה.
6
מי שהיוּ לפניו שני שבילין,
אחד טמֵא ואחד טהוֹר,
הלך ברִאשוֹן וחזר והלך בשֵני,
וּבעֵת שהלך בשֵני שכח שהלך ברִאשוֹן ונעלמה מִמנה טוּמאה זוֹ,
ונִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש חיב,
ואף על פי שלֹא היתה לוֹ בתחִלה ידיעה גמוּרה לטוּמאה אלא מִקצת ידיעה,
שהרי לֹא ידע שהלך בִשני שבילין שבהִלוּך שניהן יהי טמֵא בודאי,
ואף על פי כֵן חיב חטאת,
שמִקצת ידיעה ככל ידיעה.
:הלך ברִאשוֹן ונִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש פטוּר,
מִפני שהוּא ספֵק טמֵא.
7
הִזה שלישי וּשביעי וטבל אחר שנִכנס למִקדש,
והלך בשֵני,
וחזר ונִכנס למִקדש חיב,
שהרי נִכנס כשהוּא טמֵא למִקדש בודאי,
אוֹ בפעם רִאשוֹנה אוֹ בשניה.
ואף על פי שכל ידיעה מֵהן ספֵק ידיעה היא,
שהרי כל שביל מֵהן ספֵק הוּא כאן,
בטוּמאת מִקדש וקדשיו עשוּ ספֵק ידיעה כידיעה.
8
היה טמֵא,
ואמרוּ לוֹ שנים:
'נִכנסת למִקדש',
והוּא אוֹמֵר להן:
'לֹא נִכנסתי' נאמן,
ואינוֹ מֵביא קרבן,
שאִם ירצה יֹאמר:
'מֵזיד הייתי'.
אמרוּ לוֹ שנים:
'טמֵא היית כשנִכנסת למִקדש,
וּבפנינוּ נִטמֵאת,
וידעת שאתה טמֵא',
אף על פי שהיה בין טוּמאה זוֹ שמעידין עליה וּבין כניסתוֹ למִקדש ימים רבים,
שאפשר לוֹ שיֹאמר 'כבר טבלתי',
הוֹאיל והִכחיש את העֵדים ואמר:
'לֹא נִטמֵאתי מֵעוֹלם' הרי אֵלוּ נאמנין,
וּמֵביא קרבן על פיהם; אִם הביאוּהוּ שנים לידי מיתה חמוּרה,
קל וחֹמר שיביאוּהוּ לידי קרבן הקל,
שהרי הִכחישן.
9
טוּמאת מִקדש וקדשיו שהיה לה ידיעה בתחִלה ולֹא היה לה ידיעה בסוֹף שעיר של יוֹם הכִפוּרים הנעשה בִפנים ויוֹם הכִפוּרים תוֹלין,
עד שיִוּדע לוֹ ויביא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד; ושאין בה ידיעה בתחִלה אבל יֵש בה ידיעה בסוֹף שעיר הנעשה בחוּץ ביוֹם הכִפוּרים ויוֹם הכִפוּרים מכפרין; ועל שאין בה ידיעה לֹא בתחִלה ולֹא בסוֹף שעירי הרגלים וּשעירי ראשי חדשים מכפרין.
:ועל זדוֹן טוּמאת מִקדש וקדשיו פר כֹהֵן גדוֹל של יוֹם הכִפוּרים מכפֵר,
אִם היה המֵזיד מִן הכֹהנים.
ואִם היה מיִשראֵל דם שעיר הנעשה בִפנים ויוֹם הכִפוּרים מכפֵר,
שנאמר: "וכִפר על הקֹדש מִטוּמאֹת בני ישראֵל" .