1
שִשה מִצותן שיקריבוּ קרבן עוֹלה ויוֹרֵד,
ואֵלוּ הֵן:
המצֹרע, והיוֹלדת,
והנִשבע שבוּעת העֵדוּת בין בזדוֹן בין בִשגגה,
והנִשבע שבוּעת בִטוּי לשקר בִשגגה,
והטמֵא שאכל קֹדש בִשגגה,
והטמֵא שנִכנס למִקדש בִשגגה.
2
קרבן היוֹלדת:
אִם היתה עשירה מביאה כבש בן שנתוֹ לעוֹלה וּבן יוֹנה אוֹ תוֹר לחטאת; ואִם אין ידה משגת הרי קרבנה יוֹרֵד,
וּמביאה שתי תוֹרים אוֹ שני בני יוֹנה,
אחד עוֹלה ואחד חטאת.
אפִלוּ היתה ידה משגת לשה ואינה משגת לִנסכיו מביאה קרבן עני.
3
המצֹרע כשיִטהר מֵביא שלֹש בהֵמוֹת,
מֵהן שני כבשים,
אחד עוֹלה ואחד אשם,
וכִבשה לחטאת.
אִם אין ידוֹ משגת מֵביא שתי תוֹרים אוֹ שני בני יוֹנה,
אחד עוֹלה ואחד חטאת,
וכבש לאשם.
4
על שבוּעת העֵדוּת,
ועל שִגגת שבוּעת בִטוּי,
ועל שִגגת טוּמאת מִקדש וטוּמאת קדשיו מֵביא כִשבה אוֹ שעירה כִשאר החטאוֹת הקבוּעוֹת.
ואִם אין ידוֹ משגת מֵביא שתי תוֹרים אוֹ שני בני יוֹנה,
אחד עוֹלה ואחד חטאת.
ואִם אין ידוֹ משגת לעוֹף מֵביא עשירית האיפה סֹלת,
והיא הקרוּיה מִנחת חוֹטֵא,
שכבר נִתפרשוּ מעשיה בהִלכוֹת מעשֵה הקרבנוֹת.
5
כל הקרבנוֹת האֵלוּ מפֹרשין בתוֹרה,
וּמפֹרש זה שחיב להביאן,
חוּץ מִטמֵא שנִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש,
שכך כתוּב שם:
"ונפש כי תחטא ושמעה קוֹל אלה וכו' אוֹ נפש אשר תִגע בכל דבר טמֵא וכו' אוֹ נפש כי תִשבע לבטֵא בִשפתים וכו' והיה כי יאשם לאחת" וכו' .
וּמִפי השמוּעה למדוּ שזה שחיֵב כאן קרבן לטמֵא בשנִטמא ונִכנס למִקדש אוֹ אכל קֹדש והוּא לֹא ידע.
:אף על פי שהדבר מִפי הקבלה,
הרי הוּא כִמפֹרש,
שהרי בפֵרוּש חיבה תוֹרה כרֵת לטמֵא שאכל קֹדש ולטמֵא שנִכנס למִקדש:
באוֹכֵל נאמר:
"והנפש אשר תֹאכל בשר מִזבח השלמים אשר ליי וטוּמאתוֹ עליו ונִכרתה" ,
וּבנִכנס למִקדש נאמר:
"ונִכרתה הנפש ההיא מִתוֹך הקהל כי את מִקדש יי טִמֵא" .
וכיון שחיבה תוֹרה כרֵת על טוּמאת מִקדש וקדשיו,
פֵרשה הקרבן שמביאין על שִגגתן.
6
כל קרבנוֹת שהאִשה חיבת בעלה מֵביא על ידיה:
אִם היה עני מביאה קרבן עני,
ואִם היה עשיר מקריב על ידה קרבן עשיר.
וּמֵביא אדם על ידי בנוֹ ועל ידי בִתוֹ ועל ידי עבדוֹ ושִפחתוֹ קרבן עני,
וּמאכילן בזבחים.
7
המלך וכֹהֵן משיח מביאין קרבן על שבוּעת העֵדוּת אוֹ על שבוּעת בִטוּי אוֹ על טוּמאת מִקדש וקדשיו,
כִשאר ההדיוֹטוֹת,
שלֹא חִלֵק הכתוּב קרבן מלך מִקרבן הדיוֹט מִקרבן כֹהֵן משיח,
אלא במִצווֹת שחיבין על שִגגתן חטאת קבוּעה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
אבל בקרבן עוֹלה ויוֹרֵד כוּלן שוין.
:כבר בֵארנוּ בהִלכוֹת שבוּעוֹת אימתי יהיה חיב על שבוּעת העֵדוּת ועל שִגגת שבוּעת בִטוּי ואימתי יהיה פטוּר עליהן,
ועל אי זוֹ דרך יהיה חיב קרבנוֹת הרבֵה כמִנין השבוּעוֹת ועל אי זוֹ דרך לֹא יהיה חיב אלא קרבן אחד.
וּבהִלכוֹת מחוּסרי כפרה אבאֵר באי זוֹ דרך תִתחיֵב היוֹלדת והמצֹרע קרבנוֹת הרבֵה,
וּבאי זה דרך יתחיֵב כל אחד מֵהן קרבן אחד.
8
כל המֵביא קרבן על הזדוֹן כִשגגה,
אִם היה אנוּס פטוּר מִן הקרבן.
ואין צריך לוֹמר שאר עבֵרוֹת שאינוֹ חיב חטאת אלא על שִגגתן,
שאִם היה אנוּס פטוּר.
9
מי שהִפריש מעוֹת לכִשבה של חטאתוֹ,
וצרך הרי זה מֵביא שעירה,
ויחלֵל אוֹתן המעוֹת על השעירה,
ויֵהנה בהן.
וכֵן אִם הִפריש לִשעירה ולקח כִשבה יֵהנה בהן.
10
הִפריש מעוֹת לִבהֵמה והעני יקח שתי תוֹרים אוֹ שני בני יוֹנה,
ויחלֵל עליהן אוֹתן המעוֹת,
ויֵהנה בהן.
הִפריש מעוֹת לִבני יוֹנה אוֹ לתוֹרים והעני יביא עשירית האיפה,
ויחלֵל עליה אוֹתן המעוֹת,
ויֵהנה בהן.
:וכֵן אִם היה עני,
והִפריש מעוֹת לעשירית האיפה,
והעשיר יוֹסיף עליהן ויביא עוֹף.
הִפריש לעוֹף והעשיר יוֹסיף עליהן ויביא כִשבה אוֹ שעירה.
אפִלוּ היה מוֹרישוֹ גוֹסֵס הרי זה עני,
עד שימוּת מוֹרישוֹ ויירשנוּ.
11
עשיר שהִפריש כִשבה אוֹ שעירה ונפל בה מוּם אִם רצה יביא בדמיה עוֹף.
אבל אִם הִפריש עוֹף ונִפסל לֹא יביא בדמיו עשירית האיפה,
שאין לעוֹף פִדיוֹן.
12
הִפריש עשירית האיפה והעשיר:
עד שלֹא קִדשה בכלי הרי היא ככל המנחוֹת,
ותִפדה ותֵאכֵל; וּמִשקִדשה בכלי תעבֹר צוּרתה ותֵצֵא לבית השרֵפה.
13
עשיר שהִפריש קֵן לִמכֹר אוֹתה ולִקח בדמיה כִשבה אוֹ שעירה,
והעני יביא קֵן זוֹ,
אף על פי שהיא קדוּשת דמים שהיא נִדחית.
ולמה לֹא נִדחית? מִפני שהדִחוּי מֵעִקרוֹ אינוֹ דִחוּי,
והרי נִראה קֵן זה לוֹ עתה.
עני שהִקריב קרבן עשיר יצא; ועשיר שהִקריב קרבן עני לֹא יצא.