1
הבא על ערוה אחת ביאוֹת הרבֵה בהעלֵם אחד,
אף על פי שהיה בין בעילה וּבעילה ימים הרבֵה,
הוֹאיל ולֹא נוֹדע לוֹ בִנתים והרי היא גוּף אחד הרי הכֹל שגגה אחת,
ואינוֹ חיב אלא חטאת אחת.
אבל אִם שגג בה ואחר כך נוֹדע לוֹ,
וחזר ושגג בה עצמה וּבעלה חיב על כל בעילה וּבעילה,
שהידיעוֹת מחלקוֹת השגגוֹת.
2
הבא על הערוה ביאוֹת הרבֵה בעלם אחד,
וזוֹ הנִבעלת היתה לה ידיעה בין כל ביאה וּביאה,
שנִמצאוּ הביאוֹת אצלה בהעלֵמוֹת הרבֵה הוּא מֵביא חטאת אחת,
והיא מביאה על כל ביאה וּביאה.
היוּ לוֹ הוּא ידיעוֹת בִנתים והיא בהעלֵם אחד הוּא מֵביא חטאוֹת הרבֵה והיא חטאת אחת.
3
הבא על עריוֹת הרבֵה בהעלֵם אחד,
אף על פי שכוּלן מִשֵם אחד,
הוֹאיל והֵן גוּפים מוּחלקין חיב על כל אחת ואחת.
כיצד? הרי שבעל חמֵש נשיו נִדוֹת,
אוֹ שבא על חמֵש אחיוֹתיו אוֹ חמֵש בנוֹתיו בעלם אחד חיב על כל גוּף וגוּף.
:מִכאן אתה למֵד,
שזה שאמרוּ חכמים:
הבא על הזכוּר והֵביא זכוּר עליו בהעלֵם אחד חיב חטאת אחת בשהיה אוֹתוֹ הזכוּר עצמוֹ.
אבל אִם היה זכוּר אחֵר,
בין שבא על שניהם בין שבא על זה והֵביא זה עליו חיב על כל גוּף וגוּף.
והוּא הדין בבא על הבהֵמה והֵביא בהֵמה עליו.
4
האִשה שהֵביאה עליה בהֵמוֹת הרבֵה בעלם אחד חיבת חטאת על כל בהֵמה וּבהֵמה,
שהרי גוּפין מוּחלקין,
והרי זוֹ כמי שנִבעלה לאנשים הרבֵה בעלם אחד,
שהיא חיבת חטאת על כל איש ואיש.
5
האִשה שהלך בעלה לִמדינת הים ושמעה שמֵת,
אוֹ באוּ עֵדים שמֵת,
ונִשֵאת, בין על פי עצמה בין על פי בית דין,
ונוֹדע שבעלה קים חיבת קרבן אחד.
ואִם נִשֵאת לאנשים הרבֵה,
אוֹ זִנת עִם אנשים הרבֵה חיבת חטאת על כל איש ואיש,
מִפני שהֵן גוּפין מוּחלקין,
ואף על פי שהכֹל בִשגגה אחת.
:הבא על הנִדה בִשגגה,
וטהרה מִנִדתה וטבלה,
וחזרה וראת נִדה וּבא עליה פעם שניה באוֹתה שגגה עצמה חיב על כל פעם וּפעם,
אף על פי שהוּא בהעלֵם אחד והוּא גוּף אחד,
שזמן נִדוּת זה חוּץ מִזמן נִדוּת השֵני,
והרי הֵן כִשתי נשים נִדוֹת.
6
הבא על אִשתוֹ שלֹא בִשעת וִסתה,
וראת דם בעֵת התשמיש הרי אֵלוּ פטוּרין מִקרבן חטאת,
מִפני שזה כאנוּס הוּא ואינוֹ שוֹגֵג,
שהשוֹגֵג היה לוֹ לִבדֹק וּלדקדֵק,
ואִלוּ בדק יפה יפה ודִקדֵק בִשאֵלוֹת לֹא היה בא לידי שגגה,
וּלפי שלֹא טרח בִדרישה וחקירה ואחר כך יעשה צריך כפרה; אבל זה,
מה היה לוֹ לעשוֹת? הרי טהוֹרה היתה,
ושלֹא בִשעת וסת בעל,
אין זה אלא אֹנס.
:לפיכך, בין שנִמצא דם על עֵד שלה בין שנִמצא על עֵד שלוֹ פטוּרין.
אבל אִם עבר וּבא עליה סמוּך לוִסתה,
ודִמה שיִבעֹל ויפרֹש קֹדם שתִראה דם,
וראת בִשעת התשמיש חיבין בקרבן,
שזוֹ שגגה היא.
:לפיכך, אִם נִמצא דם על עֵד שלוֹ שניהן טמֵאין,
וחיבין בקרבן.
נִמצא על עֵד שלה:
אִם קִנחה עצמה מיד כשפֵרֵש הבעל ולֹא שהת שניהן טמֵאין,
וחיבין בקרבן; ואִם שהת כדי שתוֹשיט ידה לתחת הכר אוֹ לתחת הכסת ותִטֹל עֵד לִבדֹק בוֹ,
ואחר כך קִנחה עצמה שניהן טמֵאין בספֵק,
וּפטוּרין מִקרבן; ואִם שהת כדי שתֵרֵד מִן המִטה ותדיח את פניה,
ואחר כך קִנחה עצמה ונִמצא דם בעלה טהוֹר.
7
מי שעבר וּבעל סמוּך לוּסת על דעת שתִקדֹם ביאתוֹ לִראית הדם,
הִרגישה האִשה שנִטמֵאת בִשעת תשמיש ואמרה לוֹ:
'נִטמֵאתי' הרי זה לֹא יפרֹש כשהוּא מִתקשה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אִסוּרי ביאה.
ואִם לֹא ידע שאסוּר לִפרֹש מיד,
וּפֵרֵש כשהוּא מִתקשה חיב שתי חטאוֹת:
אחת על כניסתוֹ,
שהרי בעל נִדה,
ואחת על יציאתוֹ,
שיציאתוֹ הניה לוֹ כביאתוֹ.
:במה דברים אמוּרים? בשידע שאסוּר לִבעֹל בִשעת הוּסת,
ודִמה שתִקדֹם בעילתוֹ לִראיתה,
ולֹא ידע שאסוּר לִפרֹש מיד,
שנִמצאוּ לוֹ שני העלֵמוֹת.
אבל אִם לֹא ידע שאסוּר לִבעֹל בִשעת הוּסת,
ולֹא ידע שאסוּר לִפרֹש מיד מִן הטוּמאה,
אף על פי שפֵרֵש מיד והוּא מִתקשה אינוֹ חיב אלא חטאת אחת,
מִפני שכניסתוֹ ויציאתוֹ,
שהֵן כִשתי בעילוֹת,
בִשגגה אחת הֵן,
וּבהעלֵם אחד עשה הכֹל.
:הוּא הדין בִשאר עריוֹת,
שאִם שגג וּבא על הערוה על דעת שהיא מוּתרת,
ונוֹדע לוֹ שהיא ערוה והוּא בתוֹך התשמיש לֹא יפרֹש מיד,
שיציאתוֹ הניה לוֹ כביאתוֹ.
ואִם לֹא ידע שאסוּר לִפרֹש מיד,
וּפֵרֵש והוּא מִתקשה מיד אינוֹ חיב אלא חטאת אחת,
שהכֹל שגגה אחת היא.