1
העוֹשה עבֵרוֹת הרבֵה בעלם אחד חיב חטאת על כל אחת ואחת.
אפִלוּ עשה השלֹש וארבעים אֵלוּ שמנינוּ בעלם אחד מֵביא שלֹש וארבעים חטאוֹת.
וכֵן אִם עשה מעשה אחד שהוּא חיב עליו מִשוּם שֵמוֹת הרבֵה חיב על כל שֵם ושֵם,
והוּא שיִהיוּ האִסוּרין כוּלן באין כאחת,
אוֹ אִסוּר מוֹסיף,
אוֹ אִסוּר כוֹלֵל.
:כיצד? השוֹחֵט בהמת קדשים חוּץ לעזרה בשבת לעבוֹדה זרה חיב שלֹש חטאוֹת:
מִשוּם שוֹחֵט קדשים בחוּץ,
וּמִשוּם מחלֵל שבת,
וּמִשוּם עוֹבֵד עבוֹדה זרה,
שהרי שלֹשת האִסוּרין באין כאחת.
:במה דברים אמוּרים? באוֹמֵר:
בִגמר זביחה הוּא עוֹבֵד אוֹתה.
אבל אִם לֹא היתה כוּנתוֹ לכך מִשיִשחֹט בה מעט לשֵם עבוֹדה זרה תֵאסֵר,
ואינוֹ חיב מִשוּם שוֹחֵט בחוּץ עד שיִשחֹט שנים אוֹ רֹב שנים,
ונִמצא כשגמר השחיטה שחט בהֵמה האסוּרה לקרבן,
שאינוֹ חיב עליה מִשוּם שוֹחֵט בחוּץ,
כמוֹ שבֵארנוּ במעשֵה הקרבנוֹת.
:היתה חטאת העוֹף,
והיה חצי קנה שלה פגוּם,
והוֹסיף בוֹ כל שהוּא בשבת לשֵם עבוֹדה זרה חיב שלֹש חטאוֹת,
שהרי שלֹשת האִסוּרין באין כאחת.
וכֵן העוֹשה מלאכה ביוֹם הכִפוּרים שחל לִהיוֹת בשבת חיב שתי חטאוֹת,
מִפני ששני האִסוּרין באין כאחת.
:הבא על אֵשת אחיו הקים כשהיא נִדה מֵביא שלֹש חטאוֹת:
מִשוּם אֵשת איש וּמִשוּם אֵשת אח,
והֵן שני אִסוּרין הבאין כאחד,
וּמִשוּם נִדה,
שהוּא אִסוּר מוֹסיף,
שמִתוֹך שנוֹסף בה אִסוּר זה לבעלה,
נוֹסף ליבמה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
:הבא על אביו חיב שתים:
מִשוּם "ערות אביך.
.. לֹא תגלֵה" ,
וּמִשוּם "ואת זכר לֹא תִשכב" .
וכֵן הבא על אחי אביו חיב שתים,
שנאמר: "ערות אחי אביך לֹא תגלֵה" .
:הבא על הזכוּר והֵביא זכוּר עליו בהעלֵם אחד,
אף על פי שהֵן שני גוּפין אינוֹ חיב אלא חטאת אחת,
שנאמר: "ואת זכר לֹא תִשכב" השוֹכֵב והנִשכב שֵם אחד הוּא.
וכֵן הבא על הבהֵמה והֵביא בהֵמה עליו בעלם אחד אינוֹ חיב אלא חטאת אחת.
עשוּ השוֹכֵב והנִשכב בִבהֵמה וּזכוּר כִבעילה אחת.
2
יֵש בוֹעֵל בעילה אחת וחיב עליה שמוֹנה חטאוֹת.
כיצד? יעקֹב שהיתה לוֹ בת מִזִלפה וּשמה תִמנע,
נשא לבן תִמנע,
והוֹליד מִמנה בת וּשמה סרח,
ואין ללבן בת אלא רחֵל לבדה.
נִמצֵאת סרח בת בת יעקֹב,
ואחוֹת אִשתוֹ מֵאביה,
והֵן שני אִסוּרין הבאין כאחת.
:נִשֵאת סרח לִראוּבֵן,
ונאסרה על שאר בני יעקֹב,
נוֹסף בה אִסוּר ליעקֹב,
והרי היא כלתוֹ.
מֵת ראוּבֵן אוֹ גֵרֵש,
ונִשֵאת סרח זוֹ לאחי יעקֹב מֵאִמוֹ,
מִתוֹך שנאסרה על שאר אחי יעקֹב,
נוֹסף ליעקֹב בה אִסוּר אֵשת אחיו.
:מֵת אוֹ גֵרֵש,
ונִשֵאת סרח זוֹ לישמעֵאל,
מִתוֹך שנאסרה על שאר אחי ישמעֵאל,
נוֹסף בה ליעקֹב אִסוּר אֵשת אחי אביו.
מֵת ישמעֵאל,
ונפלה ליבוּם לִפני יצחק,
ועבר יצחק ויבמה אף על פי שהיא שניה לוֹ,
מִתוֹך שנאסרה על שאר אחיו,
נוֹסף בה אִסוּר ליעקֹב מִשוּם אֵשת אביו וּמִשוּם אֵשת איש,
ששני האִסוּרין באין כאחד.
:אִם שגג יעקֹב וּבא על סרח זוֹ כשהיא נִדה בחיי יצחק בעלה וּבחיי רחֵל אֵשת יעקֹב הרי זה חיב עליה שמוֹנה חטאוֹת:
מִשוּם בת בִתוֹ,
וּמִשוּם אחוֹת אִשתוֹ,
וּמִשוּם כלתוֹ,
וּמִשוּם אֵשת אחיו,
וּמִשוּם אֵשת אחי אביו,
וּמִשוּם אֵשת אביו,
וּמִשוּם אֵשת איש,
וּמִשוּם נִדה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
3
כל אֵלוּ שתֵאסֵר זוֹ הערוה עליהן באִסוּר מוֹסיף צריך שיִהיוּ האנשים האחֵרים מצוּיין בעוֹלם כדי שתֵאסֵר עליהן,
וּמִתוֹך שתֵאסֵר עליהן יתוֹסֵף אִסוּר אחֵר לזה.
אבל אִם אינן מצוּיין אין אוֹמרין:
הוֹאיל ואִלוּ היוּ לזה בנים אוֹ אחים היתה נאסרת עליהן,
יתוֹסֵף בה אִסוּר לזקֵן,
שהרי אין שם עתה לֹא בֵן ולֹא אח.
וכֵן כל כיוֹצֵא בהן.
4
מי שהיה נשוּי שלֹש נשים,
וּבא על אִמה של אחת מֵהן,
שהיא אֵם אִמה של שניה,
שהיא אֵם אביה של שלישית,
אף על פי שזקֵנה זוֹ היא חמוֹתוֹ ואֵם חמוֹתוֹ ואֵם חמיו,
וּשלֹשה שֵמוֹת הֵן,
ואִסוּר בת אחת הוּא אינוֹ חיב אלא חטאת אחת,
לפי שנאמר באִשה וּבִתה וּבת בנה וּבת בִתה:
"שארה הֵנה זִמה היא" הכתוּב עשה שלֹשה גוּפין כגוּף אחד,
לפיכך יֵחשבוּ השלֹשה שֵמוֹת כשֵם אחד.
5
אבל הבא על אחוֹתוֹ שהיא אחוֹת אביו שהיא אחוֹת אִמוֹ חיב שלֹש חטאוֹת,
שנאמר: "ערות אחֹתוֹ גִלה" ,
לחיֵב על אחוֹתוֹ בִפני עצמה,
ואף על פי שהיא אחוֹת אִמוֹ ואחוֹת אביו.
והיאך היתה זֹאת? כגוֹן שבא על אִמוֹ והוֹליד מִמנה שתי בנוֹת,
וּבעל אחת מִבנוֹתיו והוֹליד מִמנה בֵן,
כשיבֹא הממזֵר הזה על הבת השֵנית,
שהיא אחוֹת אִמוֹ הממזרת,
שהיא אחוֹתוֹ מֵאביו,
שהיא אחוֹת אביו מֵאִמוֹ חיב שלֹש חטאוֹת.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.