הִלכוֹת שגגוֹת:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
:א) שיקריב היחיד קרבן חטאת קבוּע על שִגגתוֹ.
ב) שיקריב אשם מי שלֹא נוֹדע לוֹ אִם חטא ואִם לֹא חטא,
עד שיִוּדע לוֹ ויביא חטאתוֹ,
וזה הוּא הנִקרא אשם תלוּי.
ג) שיקריב החוֹטֵא אשם על עבֵרוֹת ידוּעוֹת,
וזה הוּא הנִקרא אשם ודאי.
ד) שיקריב החוֹטֵא קרבן על עבֵרוֹת ידוּעוֹת:
אִם היה עשיר בהֵמה,
ואִם היה עני עוֹף אוֹ עשירית האיפה,
וזה הוּא הנִקרא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד.
ה) שיקריבוּ הסנהדרין קרבן אִם טעוּ והוֹרוּ שלֹא כהלכה באחת מִן החמוּרוֹת.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
כל העוֹבֵר בִשגגה על אחת מִמִצווֹת לֹא תעשה שיֵש בה מעשה שחיבין עליה כרֵת הרי זה חיב להקריב קרבן חטאת,
וּמִצות עשֵה היא שיקריב חטאתוֹ על שִגגתוֹ.
2
וכל עבֵרה שחיבין על זדוֹנה כרֵת חיבין על שִגגתה חטאת,
חוּץ מִשלֹש עבֵרוֹת:
מגדֵף, וּמבטֵל מילה וקרבן פסח.
הפסח והמילה מִפני שהֵן מִצווֹת עשֵה,
ואין מביאין חטאת אלא על שִגגת לֹא תעשה,
שנאמר: "אחת מִכל מִצוֹת יי אשר לֹא תֵעשינה" ; והמגדֵף מִפני שאין בוֹ מעשה,
ונאמר: "לעֹשה בִשגגה" יצא מגדֵף,
שאין בוֹ מעשה.
:לפיכך, המקבֵל עליו עבוֹדה זרה באלוֹה,
אף על פי שהוּא חיב כרֵת ואִם היה מֵזיד נִסקל,
אִם קִבֵל בִשגגה פטוּר מִן הקרבן,
לפי שלֹא עשה מעשה,
ונאמר: "בעשֹתה אחת" וכו' .
3
כל כרֵתוֹת שבתוֹרה חוּץ מִשלֹש כרֵתוֹת שבֵארנוּ,
אִם עבר היחיד על אחת מֵהן בִשגגה מֵביא חטאת קבוּעה,
חוּץ מִטמֵא שאכל קֹדש וטמֵא שנִכנס למִקדש,
ששניהן אין מביאין חטאת קבוּעה,
אלא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד,
כמוֹ שיִתבאֵר.
4
חטאת קבוּעה היא הבאה מִן הבהֵמה בִלבד.
וקרבן עוֹלה ויוֹרֵד הוּא הקרבן שאינוֹ קבוּע,
אלא אִם היה עשיר מֵביא חטאת בהֵמה,
ואִם היה עני מֵביא עוֹף אוֹ עשירית האיפה,
כמוֹ שיִתבאֵר.
:נִמצֵאת למֵד,
שכל העבֵרוֹת שהיחיד מֵביא על שִגגתן חטאת קבוּעה שלֹש וארבעים,
ואֵלוּ הֵן:
:א)nbsp;הבא על אִמוֹ.
ב)nbsp;והבא על אֵם אִשתוֹ.
ג)nbsp;והבא על אֵם אִמה.
ד)nbsp;והבא על אֵם אביה.
ה)nbsp;הבא על בִתוֹ.
ו)nbsp;והבא על בת בִתוֹ.
ז)nbsp;והבא על בת בנוֹ.
ח)nbsp;והבא על בת אִשתוֹ.
ט)nbsp;והבא על בת בִתה.
י)nbsp;והבא על בת בנה.
יא)nbsp;הבא על אחוֹתוֹ.
יב)nbsp;והבא על אחוֹתוֹ שהיא בת אֵשת אביו.
יג)nbsp;והבא על אחוֹת אביו.
יד)nbsp;והבא על אחוֹת אִמוֹ.
טו)nbsp;והבא על אחוֹת אִשתוֹ.
יו)nbsp;הבא על אֵשת אביו.
יז)nbsp;והבא על אֵשת אחי אביו.
יח)nbsp;והבא על אֵשת בנוֹ.
יט)nbsp;והבא על אֵשת אחיו.
כ)nbsp;והבא על אֵשת איש.
כא)nbsp;הבא על הנִדה.
כב)nbsp;השוֹכֵב עִם זכוּר.
כג)nbsp;הבא על אביו.
כד)nbsp;הבא על אחי אביו.
כה)nbsp;השוֹכֵב עִם בהֵמה.
כו)nbsp;האִשה המביאה את הבהֵמה.
נִמצא כל כרֵתוֹת שבעריוֹת שִשה ועשרים.
:וּבִשאר העבֵרוֹת שִבעה עשר,
ואֵלוּ הֵן:
א)nbsp;העוֹבֵד עבוֹדה זרה במעשה.
ב)nbsp;הנוֹתֵן מִזרעוֹ למֹלך.
ג)nbsp;בעל אוֹב.
ד)nbsp;בעל ידעוֹני במעשה.
ה)nbsp;המחלֵל את השבת.
ו)nbsp;העוֹשה מלאכה ביוֹם הכִפוּרים.
ז)nbsp;האוֹכֵל ושוֹתה ביוֹם הכִפוּרים.
ח)nbsp;האוֹכֵל חמֵץ בפסח.
ט)nbsp;האוֹכֵל חֵלב.
י)nbsp;האוֹכֵל דם.
יא)nbsp;האוֹכֵל נוֹתר.
יב)nbsp;האוֹכֵל פִגוּל.
יג)nbsp;השוֹחֵט קדשים חוּץ לעזרה.
יד)nbsp;המעלה קרבן חוּץ לעזרה.
טו)nbsp;המפטֵם את שמן המִשחה.
טז)nbsp;המפטֵם את הקטֹרת.
יז)nbsp;הסך בשמן המִשחה.
הרי אֵלוּ שלֹש וארבעים עבֵרוֹת שמביאין על שִגגתן חטאת קבוּעה.
:וּמה הוּא הקרבן שמֵביא השוֹגֵג באחת מֵאֵלוּ? אִם בעבוֹדה זרה שגג מֵביא עֵז בת שנתה לחטאת,
והיא האמוּרה בפרשת 'שלח לך',
בין שהיה העוֹשה הדיוֹט אוֹ מלך אוֹ כֹהֵן משיח הכֹל שוין בשִגגת עבוֹדה זרה.
:אבל אִם שגג באחת מִשאר השתים וארבעים:
אִם היה הדיוֹט מֵביא שעירת עִזים אוֹ נקֵבה מִן הכבשים,
וזוֹ היא חטאת של אחד מֵעם הארץ האמוּרה בפרשת 'ויִקרא'; ואִם המלך הוּא ששגג באחת מֵהן מֵביא שעיר עִזים לחטאת; ואִם כֹהֵן משיח הוּא מֵביא פר בן בקר לחטאת,
והוּא נִשרף; כמוֹ שנִתפרֵש שם.
5
אחד יחיד ששגג באחת מֵאֵלוּ אוֹ מרוּבים,
שנאמר: "תוֹרה אחת יהיה לכם לעֹשה בִשגגה" .
כיצד? אנשי מדינה ששגגוּ ודִמוּ שהיוֹם חֹל,
והרי הוּא יוֹם הכִפוּרים,
וכוּלם אכלוּ ועשוּ מלאכה כל אחד ואחד מֵהן מֵביא שתי חטאוֹת כשבוֹת אוֹ שעירוֹת.
וכֵן אִם שגגוּ כוּלם והִקטירוּ לעבוֹדה זרה כל אחד ואחד מִן העוֹבדין מֵביא עֵז בת שנתה לחטאת.