הִלכוֹת תלמוּד תוֹרה:
יֵש בִכללן שתי מִצווֹת עשֵה:
רִאשוֹנה לִלמֹד תוֹרה.
שניה לכבֵד מלמדיה ויוֹדעיה.
:וּבֵאוּר שתי מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
נשים ועבדים פטוּרים מִתלמוּד תוֹרה.
אבל קטן אביו חיב ללמדוֹ תוֹרה,
שנאמר: "ולִמדתם אֹתם את בניכם לדבֵר בם" .
ואין האִשה חיבת ללמֵד את בנה,
שכל החיב לִלמֹד חיב ללמֵד.
2
כשֵם שאדם חיב ללמֵד את בנוֹ,
כך הוּא חיב ללמֵד את בן בנוֹ,
שנאמר: "והוֹדעתם לבניך ולִבני בניך" .
ולֹא בנוֹ וּבן בנוֹ בִלבד,
אלא מִצוה על כל חכם וחכם מיִשראֵל ללמֵד את כל התלמידים אף על פי שאינם בניו,
שנאמר: "ושִננתם לבניך" ,
מִפי השמוּעה למדוּ:
"בניך" אֵלוּ תלמידיך,
שהתלמידים קרוּיים בנים,
שנאמר: "ויֵצאוּ בני הנביאים" .
:אִם כֵן,
למה נִצטוּה על בנוֹ וּבן בנוֹ? להקדים בנוֹ לבן בנוֹ,
וּבן בנוֹ לבן חבֵרוֹ.
3
וחיב לִשכֹר מלמֵד לִבנוֹ וּללמדוֹ,
ואינוֹ חיב ללמֵד בן חבֵרוֹ אלא בחִנם.
:מי שלֹא לִמדוֹ אביו חיב ללמֵד את עצמוֹ כשיכיר,
שנאמר: "וּלמדתם אֹתם וּשמרתם לעשֹתם" .
וכֵן אתה מוֹצֵא בכל מקוֹם שהתלמוּד קוֹדֵם למעשה,
מִפני שהתלמוּד מֵביא לידי מעשה,
ואין המעשה מֵביא לידי תלמוּד.
4
היה הוּא לִלמֹד תוֹרה,
ויֵש לוֹ בֵן לִלמֹד תוֹרה הוּא קוֹדֵם לִבנוֹ.
ואִם היה בנוֹ נבוֹן וּמשכיל מה שיִלמד יוֹתֵר מִמנוּ בנוֹ קוֹדֵם.
ואף על פי שבנוֹ קוֹדֵם לֹא יבטֵל הוּא,
שכשֵם שמִצוה עליו ללמֵד את בנוֹ,
כך הוּא מצוּוּה ללמֵד את עצמוֹ.
5
לעוֹלם ילמד אדם תוֹרה ואחר כך ישא אִשה,
שאִם נשא אִשה תחִלה אין דעתוֹ פנוּיה לִלמֹד.
ואִם היה יצרוֹ מִתגבֵר עליו עד שנִמצא שאין לִבוֹ פנוּי ישא אִשה,
ואחר כך ילמד תוֹרה.
6
מֵאימתי מתחיל אביו ללמדוֹ תוֹרה? מִשיתחיל לדבֵר מלמדוֹ:
"תוֹרה צִוּה לנוּ מֹשה מוֹרשה" וגו' ,
וּפסוּק רִאשוֹן מִפרשת 'שמע'.
ואחר כך מלמדוֹ מעט מעט,
פסוּקים פסוּקים,
עד שיִהיה בן שֵש אוֹ בן שבע,
לפי בוּריוֹ,
מוֹליכוֹ אֵצל מלמֵד התינוֹקוֹת.
7
היה מִנהג המדינה לִקח מלמֵד התינוֹקוֹת שכר נוֹתֵן לוֹ שכרוֹ.
וחיב ללמדוֹ בשכר עד שיִקרא תוֹרה שבִכתב כוּלה.
:מקוֹם שנהגוּ ללמֵד תוֹרה שבִכתב בשכר מוּתר ללמֵד בשכר.
אבל תוֹרה שבעל פה אסוּר ללמדה בשכר,
שנאמר: "ראֵה לִמדתי אתכם חוּקים וּמִשפטים כאשר צִוּני יי אלֹהי" וגו' מה אני בחִנם למדתי,
אף אתם בחִנם למדתם מִמני.
וכֵן כשתלמדוּ לדוֹרוֹת בחִנם,
כמוֹ שלמדתם מִמני.
:לֹא מצא מי שילמדוֹ בחִנם ילמֹד בשכר,
שנאמר: "אמת קנֵה" .
יכוֹל ילמֵד לאחֵרים בשכר? תלמוּד לוֹמר:
"ואל תִמכֹר" .
הא למדת שאסוּר לוֹ ללמֵד בשכר,
אף על פי שלִמדוֹ רבוֹ בשכר.
8
כל איש מיִשראֵל חיב בתלמוּד תוֹרה,
בין עני בין עשיר,
בין שלֵם בגוּפוֹ בין בעל יסוּרין,
בין בחוּר בין שהיה זקֵן גדוֹל שתשש כֹחוֹ.
אפִלוּ עני המחזֵר על הפתחים,
ואפִלוּ בעל אִשה וּבנים חיב לִקבֹע לוֹ זמן לתלמוּד תוֹרה ביוֹם וּבלילה,
שנאמר: "והגית בוֹ יוֹמם ולילה" .
9
גדוֹלי חכמי ישראֵל היה מֵהם חוֹטבי עֵצים,
וּמֵהם שוֹאבי מים,
וּמֵהם סוּמין,
ואף על פי כֵן היוּ עוֹסקין בתוֹרה ביוֹם וּבלילה.
והֵם מִכלל מעתיקי השמוּעה איש מִפי איש מִפי מֹשה רבֵנוּ.
10
עד אימתי חיב אדם לִלמֹד תוֹרה? עד יוֹם מוֹתוֹ,
שנאמר: "וּפן יסוּרוּ מִלבבך כֹל ימי חייך" ,
וכל זמן שלֹא יעסֹק בלִמוּד הוּא שכֵח.
11
וחיב לשלֵש את זמן למידתוֹ:
שליש בתוֹרה שבִכתב,
וּשליש בתוֹרה שבעל פה,
וּשליש יבין וישכיל אחרית דבר מֵרֵאשיתוֹ,
ויוֹציא דבר מִדבר,
וידמה דבר לדבר,
וידין במִדוֹת שהתוֹרה נִדרשת בהן עד שיֵדע היאך הוּא עִקר המִדוֹת,
והיאך יוֹציא האסוּר והמוּתר וכיוֹצֵא בהן מִדברים שלמד מִפי השמוּעה.
ועִנין זה הוּא הנִקרא תלמוּד.
12
כיצד? היה בעל אוּמנוּת,
והיה עוֹסֵק בִמלאכה שלֹש שעוֹת ביוֹם וּבתוֹרה תֵשע אוֹתן התֵשע,
קוֹרֵא בשלֹש מֵהן בתוֹרה שבִכתב,
וּבשלֹש בתוֹרה שבעל פה,
וּבשלֹש מִתבוֹנֵן בדעתוֹ להבין דבר מִדבר.
ודִברי קבלה בִכלל תוֹרה שבִכתב הֵן,
וּפֵרוּשן בִכלל תוֹרה שבעל פה.
והעִנינוֹת הנִקראין פרדֵס בִכלל התלמוּד.
:במה דברים אמוּרים? בִתחִלת תלמוּדוֹ של אדם.
אבל כשיגדיל בחכמה ולֹא יהֵא צריך לֹא לִלמֹד תוֹרה שבִכתב ולֹא לעסֹק תמיד בתוֹרה שבעל פה יקרא בעִתים מזוּמנים תוֹרה שבִכתב ודִברי השמוּעה כדי שלֹא ישכח דבר מִדִברי דיני תוֹרה,
ויפנה כל ימיו לתלמוּד בִלבד,
לפי רֹחב לִבוֹ וישוּב דעתוֹ.
13
אִשה שלמדה תוֹרה יֵש לה שכר,
אבל אינוֹ כִשכר האיש,
מִפני שלֹא נִצטוּת,
וכל העוֹשה דבר שאינוֹ מצוּוּה עליו,
אין שכרוֹ כִשכר המצוּוּה שעשה,
אלא פחוֹת מִמנוּ.
ואף על פי שיֵש לה שכר,
צִוּוּ חכמים שלֹא ילמֵד אדם את בִתוֹ תוֹרה,
מִפני שרֹב הנשים אין דעתן מכוּוּנת להִתלמֵד,
והֵן מוֹציאין דִברי תוֹרה לדִברי הבאי לפי עניוּת דעתן.
:אמרוּ חכמים:
כל המלמֵד את בִתוֹ תוֹרה,
כאִלוּ לִמדה תִפלוּת.
במה דברים אמוּרים? בתוֹרה שבעל פה.
אבל תוֹרה שבִכתב לֹא ילמֵד אוֹתה לכתחִלה,
ואִם לִמדה אינוֹ כִמלמדה תִפלוּת.