1
בימי יוֹחנן כֹהֵן גדוֹל שהיה אחר שִמעוֹן הצדיק,
שלחוּ בית דין הגדוֹל וּבדקוּ בכל גבוּל ישראֵל,
וּמצאוּ שהכֹל זהירים בִתרוּמה גדוֹלה וּמפרישין אוֹתה,
אבל מעשֵר רִאשוֹן וּמעשֵר שֵני אוֹ מעשר עני היוּ עמי הארץ מיִשראֵל מקִלין על עצמן ולֹא היוּ מפרישין אוֹתן.
לפיכך גזרוּ שלֹא יהיה נאמן על המעשרוֹת אלא אנשים נאמנים כשֵרים,
אבל עמי הארץ פֵרוֹתיהם ספֵק,
ואינן נאמנין לוֹמר:
'מעוּשרין הֵן',
וזה הוּא הנִקרא דמאי.
2
והִתקינוּ שלֹא יהיה אדם מפריש מִן הדמאי אלא תרוּמת מעשֵר,
מִפני שהיא עוֹן מיתה,
וּמעשֵר שֵני,
מִפני שאין בזה הפסֵד,
שהרי בעליו אוֹכלין אוֹתוֹ.
אבל מעשֵר רִאשוֹן וּמעשר עני אין מפרישין מִן הדמאי,
מִפני שהוּא ספֵק,
והמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
לפיכך אוֹמרין ללֵוי אוֹ לעני:
'הבֵא ראיה שאינוֹ מעוּשר,
וטֹל מעשרוֹ'.
3
אף על פי שאין מפרישין מעשר עני מִן הדמאי,
צריך לִקרוֹת לוֹ שֵם,
ואינוֹ מפריש,
ואוֹמֵר: 'עִשוּר מה שיֵש כאן מעשר עני',
כדי לִקבֹע מעשֵר שֵני,
שמעשר עני בִשלישית ושִשית בִמקוֹם מעשֵר שֵני של שאר שני השבוּע.
4
כשמפרישין מִן הדמאי תרוּמת מעשֵר וּמעשֵר שֵני אין מברכין עליהן,
לפי שהוּא ספֵק.
לפיכך מוּתר להפרישן כשהוּא ערֹם.
5
כיצד מעשרין את הדמאי? מפריש כדי תרוּמת מעשֵר,
שהיא אחד מִמֵאה מִן הכֹל,
וּמניחה בצד הפֵרוֹת,
ואוֹמֵר: 'זה מעשֵר,
וּשאר מעשֵר סמוּך לוֹ'.
ואחר כך אוֹמֵר:
'זה שאמרתי עליו שהוּא מעשֵר הרי הוּא תרוּמת מעשֵר על שאר המעשֵר הסמוּך לוֹ',
ונוֹטֵל אוֹתה ונוֹתנה לכֹהֵן,
שאינוֹ רשאי להפריש תרוּמת מעשֵר קֹדם המעשֵר לכתחִלה.
:ואחר כך מפריש מעשֵר שֵני.
6
וּמוּתר להפריש מעשֵר שֵני קֹדם הרִאשוֹן בִדמאי.
ואִם רצה,
אוֹמֵר: 'מעשֵר שֵני של פֵרוֹת אֵלוּ בִצפוֹנם' אוֹ 'בִדרוֹמם',
'והרי הוּא מחוּלל על המעוֹת'.
:וכֵן הלוֹקֵח כִכר מִן הנחתוֹם מפריש מִמנה כדי תרוּמת מעשֵר וחלה,
ואוֹמֵר: 'אחד מִמֵאה מִמה שיֵש כאן הרי הוּא מעשֵר,
וּשאר מעשֵר סמוּך לוֹ.
וזה שעשיתי מעשֵר עשוּי תרוּמת מעשֵר על שאר המעשֵר הסמוּך לוֹ.
והיתֵר על אחד מִמֵאה שיֵש בזה שהִפרשתי הרי הוּא חלה.
וּמעשֵר שֵני בִצפוֹנה' אוֹ 'בִדרוֹמה',
'והרי הוּא מחוּלל על המעוֹת',
ואוֹכֵל.
7
וכֵן המזמֵן את חבֵרוֹ שיֹאכל אצלוֹ,
והוּא אינוֹ מאמינוֹ על המעשרוֹת אוֹמֵר מֵערב שבת:
'מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוּא מעשֵר,
וּשאר מעשֵר סמוּך לוֹ.
זה שעשיתי מעשֵר עשוּי תרוּמת מעשֵר על השאר הסמוּך לוֹ.
וּמעשֵר שֵני בִצפוֹנוֹ' אוֹ 'בִדרוֹמוֹ',
'והרי הוּא מחוּלל על המעוֹת',
מִפני שמוּתר לאדם להתנוֹת תנאין אֵלוּ על הדמאי,
אף על פי שאינוֹ בִרשוּתוֹ.
:אבל בוּדאי אינוֹ מתנה אלא על דבר שבִרשוּתוֹ.
8
כיצד? היוּ לוֹ מֵאה תאֵנים של טבל בתוֹך ביתוֹ,
והוּא בבית המִדרש אוֹ בשדה,
וּמִתירֵא שמא תחשך ואינוֹ יכוֹל לעשֵר בשבת אוֹמֵר:
'שני תאֵנים שאני עתיד להפריש הרי הֵן תרוּמה,
ועשר שאני מפריש אחריהן מעשֵר רִאשוֹן,
ותֵשע שאני מפריש אחריהן מעשֵר שֵני',
וּלמחר מפריש ואוֹכֵל.
9
וצריך לִרחֹש בִשפתיו בשעה שמפריש זוֹ אחר זוֹ,
ואינוֹ כִמתקֵן בשבת,
שהרי הִקדים תנאוֹ.
וטבל שיֵש עליו תנאי זה מוּתר לטלטלוֹ בשבת קֹדם שיפריש.
ונוֹתֵן עיניו בצד זה,
ואוֹכֵל את השאר.
10
נתן לוֹ עם הארץ כוֹס לִשתוֹתוֹ אוֹמֵר:
'מה שאני עתיד לשיֵר בשוּלי הכוֹס הרי הוּא מעשֵר,
וּשאר מעשֵר סמוּך לוֹ.
וזה שעשיתי מעשֵר עשוּי תרוּמת מעשֵר על השאר הסמוּך לוֹ.
וּמעשֵר שֵני בפי הכוֹס,
והרי הוּא מחוּלל על המעוֹת',
ושוֹתה, וּמניח כדי תרוּמת מעשֵר בשוּלי הכוֹס.
11
וכֵן אִם זִמנוֹ חבֵרוֹ לִשתוֹת אצלוֹ בשבת מתנה כתנאי הזה מֵערב שבת על כל מה שיִשתה אצלוֹ.
:וכֵן פוֹעֵל שאינוֹ מאמין לבעל הבית נוֹטֵל גרוֹגרת אחת,
ואוֹמֵר: 'זוֹ ותֵשע הבאוֹת אחריה עשוּיוֹת מעשֵר על התִשעים שאני עתיד לאכֹל,
וזוֹ האחת תרוּמת מעשֵר על העשר הבאוֹת אחריה,
וּמעשֵר שֵני הוּא העשר האחרוֹנוֹת,
והרי הוּא מחוּלל על המעוֹת',
ונוֹתֵן הגרוֹגרת שהִפריש לכֹהֵן.
והפוֹעֵל מפריש לעצמוֹ דמי מעשֵר שֵני,
שתנאי בית דין הוּא שתִהיה תרוּמת מעשֵר מִשל בעל הבית,
וּמעשֵר שֵני מִשל פוֹעֵל.
12
הנחתוֹמין לֹא חיבוּ אוֹתן להפריש מעשֵר שֵני מִן הדמאי,
אלא תרוּמת מעשֵר בִלבד,
כדי שיפרישנה בטהרה עִם החלה,
והלוֹקֵח מפריש מעשֵר שֵני.
במה דברים אמוּרים? במוֹכֵר בחנוּתוֹ אוֹ על פתח חנוּתוֹ.
אבל המוֹכֵר לפלטֵר אוֹ בחנוּת הסמוּכה לפלטֵר חיב להפריש אף מעשֵר שֵני.
13
שנים שבצרוּ כרמיהם בתוֹך גת אחת,
והאחד מֵהן אינוֹ נאמן על המעשרוֹת,
אף על פי שעִשֵר זה הנאמן על חלקוֹ כשהוּא נוֹטֵל חלקוֹ מִן היין הרי זה חיב להפריש מִמנוּ מעשֵר דמאי על חצי חֵלק עם הארץ.
:כיצד? היוּ מחצה למחצה,
ונטל בחציוֹ מאתים לֹג יין הרי זה מפריש מִמנוּ לֹג אחד תרוּמת מעשֵר,
ועשר מעשֵר שֵני כנגד המֵאה לֹג,
שהרי הִפריש המעשֵר של ודאי תחִלה על חצי כל שדרכוּ בגת.
וכֵן אִם היה לוֹ שליש אוֹ רביע מפריש לפי חשבוֹן.