B"H
🏡

Ikar

Chapter 3 | פרק ג

1

פֵרוֹת שהִגיעוּ לעוֹנת המעשרוֹת ונִתלשוּ ועדין לֹא נִגמרה מלאכתן,

כגוֹן תבוּאה שקצרה ודשה ועדין לֹא זרה אוֹתה ולֹא מֵרחה מוּתר לאכֹל מֵהן אכילת עראי עד שתִגמֵר מלאכתן.

וּמִשתִגמֵר מלאכתן אסוּר לאכֹל מֵהן עראי.

2

במה דברים אמוּרים? בגוֹמֵר פֵרוֹתיו למכרן בשוּק.

אבל אִם היתה כוּנתוֹ להוֹליכן לבית הרי זה מוּתר לאכֹל מֵהן עראי אחר שנִגמרה מלאכתן עד שיִקבעוּ למעשֵר.

3

ואחד מִשִשה דברים קוֹבֵע למעשרוֹת,

ואֵלוּ הֵן:

הבית, והמקח,

והאֵש, והמלח,

והתרוּמה, והשבת.

וכוּלן אין קוֹבעין אלא בדבר שנִגמרה מלאכתוֹ.

4

כיצד? פֵרוֹת שדעתוֹ להוֹליכן לבית,

אף על פי שנִגמרה מלאכתן אוֹכֵל מֵהן עראי עד שיִכנסוּ לבית.

נִכנסוּ לבית נִקבעוּ למעשֵר,

ואסוּר לאכֹל מֵהן עד שיעשֵר.

וכֵן אִם מכרן,

אוֹ בִשלן באוּר,

אוֹ כבשן במלח,

אוֹ הִפריש מֵהן תרוּמה,

אוֹ נִכנסה שבת עליהן לֹא יֹאכל עד שיעשֵר,

אף על פי שלֹא הִגיעוּ לבית.

:הִכניסן לבית קֹדם שתִגמֵר מלאכתן הרי זה אוֹכֵל מֵהן עראי.

הִתחיל לִגמֹר מלאכתן מֵאחר שנִכנסוּ לבית חיב לעשֵר הכֹל.

כיצד? הִכניס קִשוּאין וּדלוּעים לבית קֹדם שישפשֵף מִשיתחיל לשפשֵף אחת,

נִקבעוּ הכֹל למעשֵר.

וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.

:וכֵן התוֹרֵם פֵרוֹת שלֹא נִגמרה מלאכתן מוּתר לאכֹל מֵהן עראי,

חוּץ מִכלכלת תאֵנים,

שאִם תרמה קֹדם שתִגמֵר מלאכתה נִקבעה למעשֵר.

5

המֵביא לבית סוֹכי תאֵנה וּבהֵן תאֵנים,

מכבדי תמרה וּבהֵן תמרים:

אִם הִכניסוּם תינוֹקוֹת אוֹ פוֹעלין לֹא נִקבעוּ למעשֵר; ואִם הִכניסן בעל הבית חיבין במעשֵר.

הִכניס שִבלים לעשוֹת מֵהן עִסה לֹא נִקבעוּ; לאכלן מלילוֹת נִקבעוּ למעשֵר.

במה דברים אמוּרים? בִתבוּאה.

אבל בקִטניוֹת לֹא נִקבעוּ למעשֵר.

6

מוּתר להערים על התבוּאה וּלהכניסה במֹץ שלה כדי שתִהיה בהמתוֹ אוֹכלת וּפטוּרה מִן המעשֵר.

וזוֹרה מעט מעט אחר שהִכניס לבית,

וּפטוּר לעוֹלם מִן התרוּמה וּמִן המעשרוֹת,

שהרי אינוֹ מתחיל לִגמֹר הכֹל.

7

הגוֹמֵר פֵרוֹתיו של חבֵרוֹ שלֹא מִדעתוֹ,

וכֵן הקוֹבֵע פֵרוֹתיו באחד מִן הדברים השִשה שקוֹבעין למעשֵר שלֹא מִדעתוֹ הרי אֵלוּ נִטבלוּ למעשֵר.

8

אי זה הוּא גמר מלאכתן של פֵרוֹת? הקִשוּאים והדלוּעים והאבטיחים מִשישפשֵף בידוֹ ויסיר הצִהוּב שעליהן כמוֹ שֵער דק.

ואִם אינוֹ משפשֵף מִשיעמיד ערֵמה.

וּבאבטיח מִשיסדֵר אוֹתן במוּקצה אבטיח בצד אבטיח.

:היה משפשֵף אחת אחת,

כיון שגמר כל צרכוֹ נִגמרה מלאכתן.

ותוֹרמין קִשוּאין וּדלוּעים אף על פי שלֹא הֵסיר הצִהוּב מֵעליהן.

9

הירק הנאגד מִשיאגֹד.

אִם אינוֹ אוֹגֵד מִשימלֵא את הכלי.

אִם אינוֹ ממלֵא הרי זה אוֹכֵל עראי עד שילקֵט כל צרכוֹ.

10

כלכלה מִשיחפה הפֵרוֹת שבה בעלים וּבהוּצין וכיוֹצֵא בהן.

אִם אינוֹ מחפה מִשימלֵא את הכלי.

אִם אינוֹ ממלֵא עד שילקֵט כל צרכוֹ.

11

כלי גדוֹל שדעתוֹ למלֹאות את חציוֹ,

כיון שמִלֵא חציוֹ נִטבל.

היה בדעתוֹ למלֹאות את כוּלוֹ אינוֹ נִטבל עד שימלֵא את כוּלוֹ.

היוּ שנים וּבדעתוֹ למלֹאות את שניהן לֹא יטבלוּ עד שימלֵא את שניהן.

12

אגד הירק אגד גדוֹל בשדה,

אף על פי שבדעתוֹ לאגדוֹ אגוּדוֹת קטנוֹת לשוּק הרי זה נִטבל.

:הפרד והצִמוּקים והחרוּבין מִשיעמיד ערֵמה ברֹאש גגוֹ.

הבצלים מִשיסיר העלים והקלִפוֹת שדרכן להשליכן מֵעליהן.

אִם אינוֹ מֵסיר עד שיעמיד ערֵמה.

13

התבוּאה מִשימרֵח.

ואי זה הוּא ממרֵח? זה המיפה פני הכרי של תבוּאה ברחת בסוֹף כל דבר,

כדרך שעוֹשין כשגוֹמרין כל מעשיה.

אִם אינוֹ ממרֵח עד שיעמיד ערֵמה.

הקִטניוֹת מִשיִכבֹר,

ונוֹטֵל מִתחת הכברה ואוֹכֵל.

אִם אינוֹ כוֹבֵר עד שימרֵח.

ואף על פי שמֵרח מוּתר לִטֹל מִן הקוּטעין וּמִן הצדדין וּמִמה שבתוֹך התבן,

ואוֹכֵל.

14

היין מִשיניחנוּ בחביוֹת וישלה הזוּגין והחרצנין מֵעל פני החבית.

אבל כשהוּא בתוֹך הבוֹר,

וּכשיגביהנוּ להניחוֹ בחבית שוֹתה עראי,

וקוֹלֵט מִן הגת העליוֹנה וּמִן הצִנוֹר וּמִכל מקוֹם ושוֹתה.

15

השמן מִשיֵרֵד לעוּקה.

אף על פי שירד נוֹטֵל מִן העֵקל וּמִן הממל וּמִבין הפסין,

ונוֹתֵן לִקערה קטנה ולתמחוּי לתוֹך התבשיל אף על פי שהוּא חם,

מִפני שאינוֹ מִתבשֵל בִכלי שֵני.

ואִם היה חם ביוֹתֵר כדי שיִכוה את היד לֹא יתֵן לתוֹכוֹ,

מִפני שהוּא מִתבשֵל.

16

העִגוּל של דבֵלה מִשיחליקנוּ.

הגרוֹגרוֹת מִשידוּש.

ואִם הִכניסן למגוּרה מִשיעגיל בידוֹ על פי המגוּרה.

היה דש הגרוֹגרוֹת בחבית אוֹ העגיל על פי המגוּרה,

ונִשברה החבית ונִפחתה המגוּרה הרי זה לֹא יֹאכל עד שיעשֵר.

17

תאֵנים וענבים שבמוּקצה מוּתר לאכֹל מֵהן עראי בִמקוֹמן.

אבל אִם נטל מִן המוּקצה והוֹליך למקוֹם אחֵר לֹא יֹאכל מֵהן עראי,

שהרי נִגמרה מלאכתן,

אף על פי שלֹא יבשוּ כל צרכן.

18

החרוּבין עד שלֹא כנסן לרֹאש הגג,

מוֹריד מֵהן לבהֵמה וּפטוּר,

מִפני שהוּא מחזיר את המוֹתר ליבשוֹ,

ונִמצא מאכיל עראי.

19

מעשֵר רִאשוֹן שהִקדימוֹ בשִבלים אסוּר לאכֹל מִמנוּ עראי קֹדם שיפריש תרוּמתוֹ.

ואִם אכל מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.

:כיצד היא אכילת עראי? כגוֹן שהיה מקלֵף שעוֹרים ואוֹכֵל מקלֵף אחת אחת.

ואִם קִלֵף וכנס לתוֹך ידוֹ חיב לעשֵר.

היה מוֹלֵל מלילוֹת של חִטים מנפה מיד ליד ואוֹכֵל.

ואִם נִפה בתוֹך חיקוֹ חיב,

ואין צריך לוֹמר אִם נִפה בִכלי,

שאין זה עראי.

:וכֵן נוֹטֵל מִן היין ונוֹתֵן לקערה לתוֹך תבשיל צוֹנֵן ואוֹכֵל,

אבל לֹא לתוֹך הקדֵרה אף על פי שהיא צוֹננת,

מִפני שהיא כבוֹר קטן.

וכֵן סוֹחֵט זיתים על בשרוֹ,

אבל לֹא לתוֹך ידוֹ.

וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.

20

וּכשֵם שמוּתר לאכֹל עראי מִפֵרוֹת שלֹא נִגמרה מלאכתן,

כך מוּתר להאכיל מֵהן לחיה ולבהֵמה ולעוֹפוֹת כל מה שיִרצה,

וּמפקיר מֵהן כל מה שיִרצה,

קֹדם שיעשֵר.

ואִם נִגמרוּ,

אף על פי שלֹא נִקבעוּ למעשֵר לֹא יפקיר,

ולֹא יאכיל לִבהֵמה חיה ועוֹף אכילת קבע עד שיעשֵר.

וּמוּתר להאכיל לבהֵמה עראי מִן הטבל,

ואפִלוּ בתוֹך הבית.

וּמאכיל פִקעי עמיר,

עד שיעשֵם חבילוֹת.

21

המוֹצֵא קציצוֹת בדרך,

אפִלוּ בצד שדֵה קציצוֹת הרי אֵלוּ פטוּרין מִן המעשֵר.

מצא גרוֹגרוֹת אִם דרסוּ הגרוֹגרוֹת רֹב האדם,

חיב לעשֵר,

שחזקתן מִדבר שנִגמרה מלאכתוֹ.

וכֵן אִם מצא פִלחי דבֵלה שידוּע שהֵן מִדבר הגמוּר.

22

מצא כריכוֹת:

בִרשוּת היחיד חיב לעשֵר; בִרשוּת הרבים פטוּרוֹת.

והאלוּמוֹת בכל מקוֹם חיבוֹת במעשֵר.

מצא תבוּאה מרוּחה עוֹשה אוֹתה תרוּמה וּמעשרוֹת על פֵרוֹת אחֵרוֹת ואינוֹ חוֹשֵש.

מצא כלכלה מחוּפה חיבת במעשרוֹת.

:מצא כלכלה:

במקוֹם שהרֹב מכניסין לשוּק אסוּר לאכֹל מִמנה עראי,

וּמתקנה דמאי; וּבמקוֹם שהרֹב מכניסין לבתים אוֹכֵל מִמנה עראי,

וּמתקנה ודאי; מחצה למחצה מתקנה דמאי,

ואִם הִכניסה לבית מתקנה ודאי.

:במה דברים אמוּרים? בדבר שאין לוֹ גמר מלאכה.

אבל בדבר שיֵש לוֹ גמר מלאכה,

אף על פי שהוּא מעשֵר ודאי אינוֹ צריך להפריש תרוּמה,

שחזקתן שהִפריש מֵהן תרוּמה בשעה שנִגמרה מלאכתן.

23

חררי הנמלים שלנוּ בצד הערֵמה החיבת הרי הנִמצא בהן חיב במעשרוֹת,

שידוּע שמִדבר גמוּר היוּ גוֹררין כל הלילה.

24

המוֹצֵא זיתים תחת הזית וחרוּבין תחת החרוּב חיבין במעשֵר,

שחזקתן שנפלוּ מֵאילן זה.

מצא תאֵנים תחת התאֵנה הרי הֵן ספֵק,

שהרי מִשתנוֹת וּמִתלכלכוֹת בעפר,

שמא מִתאֵנה זוֹ נפלוּ אוֹ מִתאֵנים שנִתעשרוּ.

25

המקדיש פֵרוֹת תלוּשין,

וּפדין קֹדם שתִגמֵר מלאכתן חיב לעשֵר.

ואִם נִגמרה מלאכתן ביד ההקדֵש ואחר כך פדין פטוּרין מִן המעשרוֹת,

שבִשעת חוֹבתן היוּ פטוּרין.

והמקדיש קמה לִמנחוֹת פטוּרה מִן המעשרוֹת.

Reader controls and commentary are loading.