1
כשיִתרפֵא המצֹרע מִצרעתוֹ,
אחר שמטהרין אוֹתוֹ בעֵץ ארז וּבאֵזוֹב וּשני תוֹלעת וּשתי צִפרים,
וּמגלחין את כל בשרוֹ,
וּמטבילין אוֹתוֹ אחר כל זֹאת יכנֵס לירוּשלים,
וּמוֹנה שִבעת ימים,
וּביוֹם השביעי מגלחוֹ תִגלחת שניה כתִגלחת הרִאשוֹנה,
וטוֹבֵל, והרי הוּא טבוּל יוֹם,
וּמעריב שִמשוֹ,
וּלמחר בשמיני טוֹבֵל פעם שניה,
ואחר כך מקריבין קרבנוֹתיו.
:וּמִפני מה טוֹבֵל בשמיני אחר שטבל מֵאמש? מִפני שהיה רגיל בטוּמאה בימי חלוּטוֹ,
ואינוֹ נִזהר מִשוּם טוּמאה,
שמא נִטמא אחר שטבל.
לפיכך טוֹבֵל בשמיני בעזרת הנשים בלִשכת המצֹרעין ששם,
אף על פי שלֹא הִסיח דעתוֹ.
2
נִתאחֵר ולֹא גִלח בשביעי,
וגִלח בשמיני אוֹ אחר כמה ימים ביוֹם שיגלֵח יטבֹל,
ויעריב שִמשוֹ,
וּלמחר יביא קרבנוֹתיו אחר שיִטבֹל פעם שניה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:כיצד עוֹשין לוֹ? המצֹרע עוֹמֵד חוּץ לעזרת ישראֵל,
כנגד פתח מִזרחי,
וּפניו למערב.
ושם עוֹמדין כל מחוּסרי כפרה בעֵת שמטהרין אוֹתן,
ושם משקין את השוֹטוֹת.
והכֹהֵן לוֹקֵח האשם של מצֹרע כשהוּא חי,
וּמֵניף אוֹתוֹ עִם לֹג השמן במִזרח,
כדרך כל התנוּפוֹת.
ואִם הֵניף זה בִפני עצמוֹ וזה בִפני עצמוֹ יצא.
:ואחר כך מֵביא את האשם למצֹרע עד הפתח,
וּמכניס שתי ידיו לעזרה וסוֹמֵך עליו,
ושוֹחטין אוֹתוֹ מיד.
וּמקבלין שני כֹהנים את דמוֹ,
אחד מקבֵל בִכלי לזרקוֹ על גבי המִזבֵח,
ואחד בידוֹ הימנית,
וּמערה בידוֹ השמאלית,
וּמזה באצבעוֹ הימנית.
ואִם שִנה וקִבֵל בִשמֹאל תחִלה פסל.
:הכֹהֵן שקִבֵל מִקצת הדם בכלי,
מוֹליכוֹ וזוֹרקוֹ על המִזבֵח תחִלה.
ואחר כך יבֹא הכֹהֵן שקִבֵל הדם בכפוֹ אֵצל המצֹרע,
הכֹהֵן מִבִפנים והמצֹרע מִבחוּץ,
וּמכניס המצֹרע רֹאשוֹ,
ונוֹתֵן הכֹהֵן מִן הדם שבכפוֹ על תנוּך אזנוֹ הימנית,
ואחר כך יכניס ידוֹ הימנית,
ויתֵן על בֹהן ידוֹ,
ואחר כך יכניס רגלוֹ הימנית,
ויתֵן על בֹהן רגלוֹ.
ואִם נתן על השמֹאל לֹא יצא.
ואחר כך מקריב חטאתוֹ ועוֹלתוֹ.
:ואחר שיִתֵן הדם על הבוֹהנוֹת,
נוֹטֵל הכֹהֵן מִלֹג השמן וצק לתוֹך כפוֹ של חבֵרוֹ השמאלית.
ואִם יצק לתוֹך כף עצמוֹ יצא.
וטוֹבֵל אצבעוֹ הימנית בשמן שבכפוֹ,
וּמזה שבע פעמים כנגד בית קֹדש הקדשים,
על כל הזיה טבילת אצבע בשמן.
ואִם הִזה ולֹא כִוֵּן כנגד בית קֹדש הקדשים כשֵרוֹת.
:ואחר כך יבֹא אֵצל המצֹרע ויתֵן מִן השמן על מקוֹם דם האשם בִתנוּך אֹזן וּבֹהן יד וּבֹהן רגל.
והנוֹתר מִן השמן שבכפוֹ יתננוּ על רֹאש המִתטהֵר.
ואִם לֹא נתן לֹא כִפֵר.
וּשאר הלֹג מִתחלֵק לכֹהנים.
3
שירי הלֹג אינוֹ נאכל אלא בעזרה לזִכרי כהוּנה כִשאר קדשי קדשים,
שהרי הוּקש לאשם.
ואסוּר לאכֹל מִלֹג השמן עד שיִתֵן מִמנוּ מתן שבע וּמתן בוֹהנוֹת.
ואִם אכל לוֹקה,
כאוֹכֵל קדשים קֹדם זריקה.